הבדלים בין גרסאות בדף "זנות בישראל"

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 2: שורה 2:
 
[[קובץ:Slutmap.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מפת הזנות התל-אביבית לפי בדיקה של גיאוקרטוגרפיה, כאשר אדום מייצג אזור רווי בזנות.]]
 
[[קובץ:Slutmap.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מפת הזנות התל-אביבית לפי בדיקה של גיאוקרטוגרפיה, כאשר אדום מייצג אזור רווי בזנות.]]
 
'''הזנות בישראל''' מותרת אך ה[[שידול לזנות]] - אסורה. כלומר, מתן שירותי מין תמורת תשלום היא פעולה חוקית, אך אסור להפעיל [[בתי בושת]] ו[[מכוני ליווי]] המספקים שירותי מין בתשלום, ואסור לפרסם שירותי [[זנות]] בעיתונים. חרף זאת מתפרסמות בעיתונים מודעות המציעות שירותי זנות, ובעבר הרחוק עיתונים אחדים הורשעו בשל כך.
 
'''הזנות בישראל''' מותרת אך ה[[שידול לזנות]] - אסורה. כלומר, מתן שירותי מין תמורת תשלום היא פעולה חוקית, אך אסור להפעיל [[בתי בושת]] ו[[מכוני ליווי]] המספקים שירותי מין בתשלום, ואסור לפרסם שירותי [[זנות]] בעיתונים. חרף זאת מתפרסמות בעיתונים מודעות המציעות שירותי זנות, ובעבר הרחוק עיתונים אחדים הורשעו בשל כך.
 +
 +
==היסטוריה==
 +
 +
הזנות בארץ ישראל קיימת עוד מימי קדם. במדינת ישראל, הזנות ה[[הטרוסקסואל]]ית הפכה לחוקית בשנת 1949 בהתאם לחוק העונשין, בעוד שהזנות ה[[הומוסקסואל]]ית לא הייתה חוקית עד לשנת 1954. בשנת 1962 נאסר השידול לזנות, בחוק העונשין, סימן י' (זנות ותועבה), סעיפים 199-203. אף על פי כן, עסקי ה[[סרסרות]] המשיכו לשגשג. הממשלה זה לא ראתה בכך בעיה עד שנות ה-70 של המאה ה-20. בשנת 1975 המליצה ועדה על לגליזציה של הזנות אך היא לא יצאה אל הפועל.
 +
  
 
<!--
 
<!--
אין איסור על השימוש בשירותי זנות, למעט זנות של קטין, שבעניינה קובע סעיף 203ג לחוק העונשין: "המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים". חוק העונשין-התשל"ז 1977, קובע פעולות הקשורות לזנות כעבירה פלילית, בהן: סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, ניצול קטינים לזנות, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, החזקה של מקום לשם זנות או השכרתו לשם כך, וכן סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, אשר נוסף בשנת 2006.
 
  
==היסטוריה==
+
בשנת 1990, כמו במדינות אחרות, סחר בנשים הפך לסוגיה פוליטית בתנועות של נשים בישראל, שעוסקות בשתדלנות פוליטית לפעולת חקיקה. (אמיר 2004) בשינה 2003, ישראל העבירה חוק שיאפשר למדינה להחרים את רווחיהם של סוחרים, אבל קבוצות כלב השמירה טוענות שהוא נאכף לעתים נדירות. [2] בשנת 2007 איסור על פרסום נדון. [3] בחודש דצמבר 2009 , הצעת חוק שאוסר רכישת שירותי מין הוכנס לפרלמנט הישראלי. [4] בחודש פברואר 2012 טיוטת הצעת חוק אחרת קיבלה את אישור ממשלה. [5] [6]
Prostitution has existed in the lands now referred to as Israel since ancient times. Prostitution was legalised in Israel in 1949 under the Prostitution and Abomination Act, although homosexual prostitution was not legalised till 1954. However in 1962 indoor prostitution but not street prostitution was prohibited and is controlled by the Israeli Criminal Law 1966, Sections 199-202. However indoor prostitution has continued to thrive. (Amir 2004) It was not perceived as a problem till the 1970s, (Cnaan 1982) and prostitution policy has been described as 'benign neglect'. (Amir 2004) A 1975 inquiry (Ben-Eato) recommended legalisation but this was not implemented. (Cnaan 1982)
+
 
 +
However in 1962 indoor prostitution but not street prostitution was prohibited and is controlled by the Israeli Criminal Law 1966, Sections 199-202. However indoor prostitution has continued to thrive. (Amir 2004) It was not perceived as a problem till the 1970s, (Cnaan 1982) and prostitution policy has been described as 'benign neglect'. (Amir 2004) A 1975 inquiry (Ben-Eato) recommended legalisation but this was not implemented. (Cnaan 1982)
 
In the 1990s, as in other countries, trafficking in women became a political issue in women's movements in Israel, who engaged in political lobbying for legislative action. (Amir 2004) In 2003, Israel passed a law that would allow the state to confiscate the profits of traffickers, but watchdog groups claim it is rarely enforced.[2] In 2007 a ban on advertising was debated.[3] In December 2009, a bill outlawing purchase of sexual services was introduced into the Israeli parliament. [4] In February 2012 another draft bill received cabinet approval.[5] [6]
 
In the 1990s, as in other countries, trafficking in women became a political issue in women's movements in Israel, who engaged in political lobbying for legislative action. (Amir 2004) In 2003, Israel passed a law that would allow the state to confiscate the profits of traffickers, but watchdog groups claim it is rarely enforced.[2] In 2007 a ban on advertising was debated.[3] In December 2009, a bill outlawing purchase of sexual services was introduced into the Israeli parliament. [4] In February 2012 another draft bill received cabinet approval.[5] [6]
 
Economics[edit]
 
Economics[edit]
שורה 20: שורה 25:
  
  
זנות הייתה קיימת בארצות עכשיו המכונים ישראל מאז ימי קדם. זנות הייתה חוקית בישראל בשינה 1949 תחת הזנות ותועבת החוק, למרות שהזנות הומוסקסואלית לא חוקית עד שנת 1954. עם זאת בשנת 1962 זנות מקורה אך לא זנות רחוב נאסרה ונשלטת על ידי החוק הפלילי הישראלי 1966, סעיפים 199-202. עם זאת זנות מקורה המשיכה לשגשג. (אמיר 2004) זה לא נתפס כבעיה עד 1970, (כנען 1982) ומדיניות זנות תוארו כ'הזנחה שפירה ". (אמיר 2004) הודעה 1975 (בן-Eato) מומלץ גליזציה אבל זה לא יצא לפועל. (כנען 1982)
 
 
בשנת 1990, כמו במדינות אחרות, סחר בנשים הפך לסוגיה פוליטית בתנועות של נשים בישראל, שעוסקות בשתדלנות פוליטית לפעולת חקיקה. (אמיר 2004) בשינה 2003, ישראל העבירה חוק שיאפשר למדינה להחרים את רווחיהם של סוחרים, אבל קבוצות כלב השמירה טוענות שהוא נאכף לעתים נדירות. [2] בשנת 2007 איסור על פרסום נדון. [3] בחודש דצמבר 2009 , הצעת חוק שאוסר רכישת שירותי מין הוכנס לפרלמנט הישראלי. [4] בחודש פברואר 2012 טיוטת הצעת חוק אחרת קיבלה את אישור ממשלה. [5] [6]
 
  
 
כלכלה [עריכה]
 
כלכלה [עריכה]
שורה 37: שורה 39:
 
פוליטיקה [עריכה]
 
פוליטיקה [עריכה]
 
קבוצות שונות תמכו בהענקת מעמד חוקית זנות, הפללתו, או סתם הפללת הלקוחות. מפלגות דתיות שמרניות התנגדו באופן עקבי לגליזציה בעילה של חוסר מוסריות. (כנען 1982)
 
קבוצות שונות תמכו בהענקת מעמד חוקית זנות, הפללתו, או סתם הפללת הלקוחות. מפלגות דתיות שמרניות התנגדו באופן עקבי לגליזציה בעילה של חוסר מוסריות. (כנען 1982)
 +
 +
 +
אין איסור על השימוש בשירותי זנות, למעט זנות של קטין, שבעניינה קובע סעיף 203ג לחוק העונשין: "המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים". חוק העונשין-התשל"ז 1977, קובע פעולות הקשורות לזנות כעבירה פלילית, בהן: סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, ניצול קטינים לזנות, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, החזקה של מקום לשם זנות או השכרתו לשם כך, וכן סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, אשר נוסף בשנת 2006.

גרסה מ־17:40, 12 בפברואר 2015

685px-Baustelle.svg.png הערך נמצא בשלבי עבודה
שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים.
מפת הזנות התל-אביבית לפי בדיקה של גיאוקרטוגרפיה, כאשר אדום מייצג אזור רווי בזנות.

הזנות בישראל מותרת אך השידול לזנות - אסורה. כלומר, מתן שירותי מין תמורת תשלום היא פעולה חוקית, אך אסור להפעיל בתי בושת ומכוני ליווי המספקים שירותי מין בתשלום, ואסור לפרסם שירותי זנות בעיתונים. חרף זאת מתפרסמות בעיתונים מודעות המציעות שירותי זנות, ובעבר הרחוק עיתונים אחדים הורשעו בשל כך.

היסטוריה

הזנות בארץ ישראל קיימת עוד מימי קדם. במדינת ישראל, הזנות ההטרוסקסואלית הפכה לחוקית בשנת 1949 בהתאם לחוק העונשין, בעוד שהזנות ההומוסקסואלית לא הייתה חוקית עד לשנת 1954. בשנת 1962 נאסר השידול לזנות, בחוק העונשין, סימן י' (זנות ותועבה), סעיפים 199-203. אף על פי כן, עסקי הסרסרות המשיכו לשגשג. הממשלה זה לא ראתה בכך בעיה עד שנות ה-70 של המאה ה-20. בשנת 1975 המליצה ועדה על לגליזציה של הזנות אך היא לא יצאה אל הפועל.