הבדלים בין גרסאות בדף "יצר המין"

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 8: שורה 8:
 
==גורמים==
 
==גורמים==
 
<!--
 
<!--
גורמים פסיכולוגיים [עריכה]
+
===גורמים פסיכולוגיים===
גורמים פסיכולוגיים יכולים להפחית את התשוקה ליחסי מין. גורמים אלו יכולים לכלול חוסר פרטיות או אינטימיות, מתח או עייפות, הסחת דעת או דיכאון. לחץ סביבתי, כגון חשיפה ממושכת לרמות רעש גבוהות או אור בהיר, יכול להשפיע גם על החשק המיני. גורמים אחרים כוללים ניסיון של התעללות מינית, תקיפה, טראומה, או הזנחה, בעיות דימוי גוף וחרדה לגבי לעסוק בפעילות מינית. [9]
+
גורמים פסיכולוגיים יכולים להשפיע על החשק המיני ולהפחיתו. בין גורמים אלו ניתן למנות היעדר פרטיות או אינטימיות, מתח נפשי או עייפות, הסחת דעת ודיכאון. כמו כן, גם מתח סביבתי, כגון חשיפה ממושכת לרעש חזק מידי או אור בהיר מידי, עשוי להשפיע החשק המיני. גורמים אחרים כוללים ניסיון של התעללות מינית, תקיפה, טראומה, או הזנחה, בעיות דימוי גוף וחרדה לגבי לעסוק בפעילות מינית. [9]
  
 
גורמים פיזיים [עריכה]
 
גורמים פיזיים [עריכה]
 
גורמים פיזיים שיכול להשפיע על החשק המיני כוללים: האנדוקרינית נושאים כמו תת פעילות בלוטת תריס, רמות הזמינים טסטוסטרון בדמם של נשים וגברים כאחד, את ההשפעה של תרופות מסוימות מרשם (למשל flutamide), גורמים באורח חיים שונים ואת האטרקטיביות והכושר ביולוגי של אחד שותף. [10] חוסר מולד של תשוקה מינית, נצפה לעתים קרובות באנשי א-מיניים, יכול להיחשב גם גורם פיזי.
 
גורמים פיזיים שיכול להשפיע על החשק המיני כוללים: האנדוקרינית נושאים כמו תת פעילות בלוטת תריס, רמות הזמינים טסטוסטרון בדמם של נשים וגברים כאחד, את ההשפעה של תרופות מסוימות מרשם (למשל flutamide), גורמים באורח חיים שונים ואת האטרקטיביות והכושר ביולוגי של אחד שותף. [10] חוסר מולד של תשוקה מינית, נצפה לעתים קרובות באנשי א-מיניים, יכול להיחשב גם גורם פיזי.
 +
 +
Psychological factors[edit]
 +
Psychological factors can reduce the desire for sex. These factors can include lack of privacy or intimacy, stress or fatigue, distraction or depression. Environmental stress, such as prolonged exposure to elevated sound levels or bright light, can also affect libido. Other causes include experience of sexual abuse, assault, trauma, or neglect, body image issues and anxiety about engaging in sexual activity.[9]
 +
Physical factors[edit]
 +
Physical factors that can affect libido include: endocrine issues such as hypothyroidism, levels of available testosterone in the bloodstream of both women and men, the effect of certain prescription medications (for example flutamide), various lifestyle factors and the attractiveness and biological fitness of one's partner.[10] Inborn lack of sexual desire, often observed in asexual people, can also be considered a physical factor.
  
 
בגברים, בתדירות של פליטות משפיעה על החשק המיני. מחקר של 28 גברים בגילים 21-45 מצא שכל אבל אחד מהם היה שיא (145.7% מבסיס [117.8% -197.3%]) בטסטוסטרון בסרום ביום ה -7 של התנזרות משפיכה, [11] שיובילו לשיא בחשק מיני. הייתה וריאציה מעט מאוד מהיום 2-5, ואת רמות הטסטוסטרון בסרום ירדו במהירות בחזרה לרמות בסיס לאחר מהיום ליום 9, אשר יביא בחשק מיני חוזר לנקודת התחלה. זה כנראה בגלל לשלילי-משוב על ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אשכים.
 
בגברים, בתדירות של פליטות משפיעה על החשק המיני. מחקר של 28 גברים בגילים 21-45 מצא שכל אבל אחד מהם היה שיא (145.7% מבסיס [117.8% -197.3%]) בטסטוסטרון בסרום ביום ה -7 של התנזרות משפיכה, [11] שיובילו לשיא בחשק מיני. הייתה וריאציה מעט מאוד מהיום 2-5, ואת רמות הטסטוסטרון בסרום ירדו במהירות בחזרה לרמות בסיס לאחר מהיום ליום 9, אשר יביא בחשק מיני חוזר לנקודת התחלה. זה כנראה בגלל לשלילי-משוב על ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אשכים.
שורה 29: שורה 34:
 
טסטוסטרון הוא אחד מהורמוני השליטה בחשק המיני בבני אדם. מחקר מתפתח [14] מראה כי שיטות אמצעי מניעה הורמונליים כמו גלולות למניעת הריון (הנשענים על אסטרוגן ופרוגסטרון יחד) גורמות ליבידו נמוך אצל נשים על ידי העלאת רמות של הורמון מין מחייבות גלובולין (SHBG). SHBG נקשר להורמוני מין, כולל טסטוסטרון, טיוח אותם זמינה. מחקר מראה כי גם לאחר שהסתיים אמצעי מניעה הורמונליים, רמות SHBG תישארנה גבוהות ואין נתונים אמינות קיימים כדי לחזות מתי תופעה זו תקטן. [15]
 
טסטוסטרון הוא אחד מהורמוני השליטה בחשק המיני בבני אדם. מחקר מתפתח [14] מראה כי שיטות אמצעי מניעה הורמונליים כמו גלולות למניעת הריון (הנשענים על אסטרוגן ופרוגסטרון יחד) גורמות ליבידו נמוך אצל נשים על ידי העלאת רמות של הורמון מין מחייבות גלובולין (SHBG). SHBG נקשר להורמוני מין, כולל טסטוסטרון, טיוח אותם זמינה. מחקר מראה כי גם לאחר שהסתיים אמצעי מניעה הורמונליים, רמות SHBG תישארנה גבוהות ואין נתונים אמינות קיימים כדי לחזות מתי תופעה זו תקטן. [15]
  
Psychological factors[edit]
+
 
Psychological factors can reduce the desire for sex. These factors can include lack of privacy or intimacy, stress or fatigue, distraction or depression. Environmental stress, such as prolonged exposure to elevated sound levels or bright light, can also affect libido. Other causes include experience of sexual abuse, assault, trauma, or neglect, body image issues and anxiety about engaging in sexual activity.[9]
 
Physical factors[edit]
 
Physical factors that can affect libido include: endocrine issues such as hypothyroidism, levels of available testosterone in the bloodstream of both women and men, the effect of certain prescription medications (for example flutamide), various lifestyle factors and the attractiveness and biological fitness of one's partner.[10] Inborn lack of sexual desire, often observed in asexual people, can also be considered a physical factor.
 
 
In males, the frequency of ejaculations affects the libido. A study of 28 males aged 21–45 found that all but one of them had a peak (145.7% of baseline [117.8%-197.3%]) in serum testosterone on the 7th day of abstinence from ejaculation,[11] which would lead to a peak in libido. There was very little variation from the 2nd-5th day, and serum testosterone levels quickly fell back down to baseline levels after the by the 9th day, which would result in libido returning to baseline. This is probably due to negative-feedback on the hypothalamic-pituitary-gonadal axis.
 
In males, the frequency of ejaculations affects the libido. A study of 28 males aged 21–45 found that all but one of them had a peak (145.7% of baseline [117.8%-197.3%]) in serum testosterone on the 7th day of abstinence from ejaculation,[11] which would lead to a peak in libido. There was very little variation from the 2nd-5th day, and serum testosterone levels quickly fell back down to baseline levels after the by the 9th day, which would result in libido returning to baseline. This is probably due to negative-feedback on the hypothalamic-pituitary-gonadal axis.
 
Being very underweight or malnourished can cause a low libido due to disruptions from normal hormonal levels.[citation needed]
 
Being very underweight or malnourished can cause a low libido due to disruptions from normal hormonal levels.[citation needed]

גרסה מ־19:11, 18 בפברואר 2015

685px-Baustelle.svg.png הערך נמצא בשלבי עבודה
שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים.

יצר המין, דחף מיני, חשק מיני, תשוקה מינית וחימדוֹן הם כינויים לצורך או לרצון לקיים יחסי מין. בלעז - לִיבִּידוֹ (libido). הדחף המיני תלוי בשלושה גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים (סביבתיים). מבחינה ביולוגית, רמת ההורמונים בגוף (דוגמת טסטוסטרון) עשויה להשפיע על החשק המיני; לגורמים חברתיים וסביבתיים, כגון עבודה ומשפחה, גם כן יש השפעה; כמו גם לגורמים פסיכולוגיים, כגון אישיות ומתח נפשי. החשק המיני עשוי להיות מושפע מבעיות רפואיות, מתרופות ואף ממערכת יחסים לא טובה. אדם אשר לו דחף מיני חזק, עשוי לחוות היפרסקסואליות. גם בגיל ההתבגרות רמת ההורמונים בגוף משנתה ויכולה לגרום לחשק מיני מוגבר. אדם ללא כל חשק מיני מכונה א-מיני.

לאדם עשוי להיות חשק מיני רב אך הוא אינו יכול לספק חשק זה, מסיבות אישיות, חברתיות, מוסריות או דתיות. מבחינה פסיכולוגית, ניתן להשפיע על הדחף המיני - להדחיק או לחזק. מאידך, אדם יכול לקיים יחסי מין גם ללא רצון אמיתי.

אדם בעל חשק מיני רב מכונה חרמן.

גורמים

גישות

הספרות מתייחסת לשתי גישות הנוגעות ליצר המין:

הגישה הפיזיולוגית

לפי גישה זו, השתוקקות לדבר מה מתבטאת בעוררות פסיכולוגית וגופנית. כאשר אנחנו פוגשים אדם שאליו אנו נמשכים (גופנית או אחרת), אנו חווים פרץ כמעט מידי של חשק מיני. עוררות זו מתגברת במהירות אך גם דועכת באופן מהיר יחסית. בשיאה של העוררות, התשוקה פוחתת ובהדרגה אנו "מתרגלים" לרגשותינו בכל הנוגע לאותו אדם. חשק מיני זה הוא חלק ממעגל המשיכה המינית - ארבעה שלבים המרכיבים את מערכות היחסים אצל כל בני האדם, כאשר אחד מהשלבים הוא התשוקה המינית. טענה זו נבדקה בעזרת מדדים רבים על ידי חוקרים בתחום. המסקנה הייתה שיש שלב שבו האדם חווה הרגשת תשוקה וזה מובע באמצעות הפרשה של הגוף או בהתנהגות מגוונת של האדם. תהליך זה הוא פיזיולוגי.

הגישה התרבותית

גישה זו גורסת כי תשוקה הינה חוויה תלוית-הקשר. נשיקה למשל, תקבל משמעויות שונות בתרבויות שונות. אם אדם מסוים יקיים יחסים עם מספר אנשים, כל אדם שהוא יקיים יחסים עמו, יקבלו משמעות שונה.

שילוב הגישות

הסקסולוג אלפרד קינזי טען כי תשוקה היא טבע פזיולוגי הנובע בתוכנו אך לחברה השפעה רבה; היא משפיעה על תחושות האדם ותשוקותיו ולמעשה מגדירה לנו משהו ספציפי בו נחשוק. קינזי מבחין בין שתי סוגי תשוקות:

  • תשוקה פרטית - כל הדברים אליהם האדם מרגיש תשוקה.
  • תשוקה חברתית - ממוקדת ולעתים מכוונת - למשפחה למשל, יש הרבה השפעה למי נימשך ועם מי נהיה, במיוחד בעקבות השידוכים שהיו נהוגים דאז.

תאוריית הרדט לסיווג תשוקות מיניות

גילברט הרדט הוא אנתרופולוג המתמחה במיניות וזהות מגדרית - תלויות תרבות ופרופסור למיניות באוניברסיטת סן פרנסיסקו. אחד ממחקריו הגדולים נערך בגינאה החדשה על שבט ה'סמביה' (שם בדוי לשבט שחקר), שם הוא בחן את השפעותיהן של התרבות והחברה על יצירת משמעויות מיניות והתנהגות על פיהן. רבים רואים במחקרו שם את הדוגמה הבוטה ביותר לחוסר השפעתן של חוויות ילדות על ההעדפה המינית.

הרדט מציין שלושה סוגים של תשוקה:

  • תשוקה מינית – במובן של במי אנו חושקים:
    • האובייקט אליו אנו נמשכים; גבר, אישה, גבוה, נמוך וכדומה.
    • הטכניקה המסוימת לה אנו נמשכים.
  • תשוקה חברתית - איזה סוג של מערכת יחסים אנחנו רוצים שתהיה לנו: שתלטנות, שוויון וכו'.
  • תשוקה לאובייקטים חברתיים ולסמלי סטטוס - איפה אנחנו מדמיינים את עצמנו? איזה סוג של חיים?

הטענה היא כי הבחירה איך נחיה היא השילוב בין שלושת השלבים שהוזכרו. אצל רוב בני האדם השלבים משתלבים יחדיו כאשר שני השלבים הראשונים מופיעים בדרך כלל בשלבים יותר מוקדמים של החיים בעוד שהשלב השלישי מופיע מאוחר יותר.

עדויות ביו-פסיכולוגיות

עדות מחקרית חדשה מייחסת הבדלים אינדיבידואליים בתשוקה המינית של בני אדם לשונות גנטית. ממצאי המחקר עשויים לסייע לבני אדם להבין את מיניותם וכן לטפל בהפרעות מיניות. המחקר מספק לראשונה נתונים המראים כי הבדלים פשוטים ברצף ה-DNA משפיעים על התשוקה המינית, על העוררות ועל התפקוד המיני ומובילים להבדלים ולגיוון בתכונות הגנטיות הנראות לעין. מעט מאוד ידוע על הבסיס הביולוגי להבדלים בין בני אדם בהתנהגות מינית נורמלית. השינויים המשמעותיים ביותר בביטוי המיניות האנושית מיוחסים היסטורית להתנהגות נלמדת או לבעיות פסיכולוגיות.

מחקרים מראים כי להבדלים אינדיבידואליים בהיבטים רבים של המיניות האנושית, בדומה לתכונות אנושיות אחרות, יש בסיס מוצק בתחום מדעי המוח. המחקר הוא פרי מאמצים משותפים של חוקרים בראשותו של הפסיכולוג פרופ' ריצ'רד אבשטיין, ראש מרכז שיינפלד לגנטיקה אנושית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ומבית החולים הרצוג ושל קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' רוברט בלמקר מהיחידה לפסיכיאטריה באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

הפרעות בתשוקה המינית

Postscript-viewer-blue svg.png ערך מורחב – הפרעה ביצר המין

הפרעות ביצר המין עלולות להיגרם עקב גורמים פסיכולוגים או נפשיים של אחד מבני הזוג או בעקבות מערכת היחסים בין בני הזוג. לעתים, הפרעה בתשוקה היא סימפטום ראשוני להתחלה של מחלת הדיכאון. גם מצבי לחץ יכולים לגרום לירידה ואף להעלמות תחושת יצר התשוקה.

גורם נוסף שיכול להפריע לתשוקה המינית הם ההורמונים המיוצרים על ידי הבלוטות בהפרשה פנימית; לא ידוע בדיוק כיצד הם פועלים על מנגנון התשוקה אך מה שידוע הוא כי האנדרוגנים הזכריים דוגמת הטסטוסטרון הנוצרים באשכי הגבר (ובשחלות האישה) קשורים ביצר המיני אצל שני המינים.

מכאן, שהפרעה בתשוקה מינית עלולה להיווצר בעקבות רמת טסטוסטרון נמוכה מהתקין. תופעה זו מופיעה בדרך כלל בגיל מבוגר בשלב בו הגוף מייצר, באפן טבעי, פחות הורמונים. במהלך חילוף החומרים של הטסטוסטרון הוא עלול להיהפך לאסטרוגן ובכך לגרום לירידה בתשוקה המינית. סיבות נוספות לירידה בתשוקה המינית הן סיבות נפשיות שבדרך כלל נובעות מגורמים סביבתיים: שומן, גודל חזה, חרדות והשפעות שלאחר הלידה.

ליבידו בתורת הפסיכואנליזה

המונח הלועזי לִיבִּידוֹ הוא הכינוי שניתן על ידי זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, לאנרגיה המינית (הפסיכוסקסואלית), שהיא, לדעתו, אחד משני הכוחות המניעים את הנפש. הליבידו איננו יצר המין כפשוטו, אלא מכלול גורמים המשפיעים על עיצוב האגו, ושמקורם בצרכים מיניים מולדים ונרכשים כאחד.

פרויד טען בתאוריית הדחף שלו, כי ה"איד" (האני המולד) מונחה על ידי דחפים של מין ואלימות, המונחים על ידי הרצון להפיק הנאה. הליבידו הוא מרכיב המין שב"איד".

קרל גוסטב יונג, אבי הפסיכולוגיה האנליטית, השתמש גם הוא במושג הליבידו אך לאו דווקא כגורם מיני, אלא כשם כולל לאנרגיה הנפשית המניעה את ההתנהגות.

יש, לפיכך, להבחין בין שתי ההגדרות הללו למושג הלועזי ליבידו, וזאת על פי הקשרן הספציפי.

ראו גם