הבדלים בין גרסאות בדף "איך נשים נכנסות להיריון"
| שורה 12: | שורה 12: | ||
{{-}} | {{-}} | ||
[[קובץ:Female reproductive system 3.png|שמאל|ממוזער|250px]] | [[קובץ:Female reproductive system 3.png|שמאל|ממוזער|250px]] | ||
| − | אחת לחודש (כ-14 ימים לאחר הדימום הראשון, לאלו מביניכן שכבר חוותה [[וסת]] ראשונה), ביצית בשלה אחת משתחררת | + | אחת לחודש (כ-14 ימים לאחר הדימום הראשון, לאלו מביניכן שכבר חוותה [[וסת]] ראשונה), ביצית בשלה אחת משתחררת מאחת ה[[שחלה|שחלות]] ונכנסת ל[[חצוצרה]]. זהו, זה הביוץ. |
בתקופה זו האישה פוריה במיוחד, מפני שדרושה ביצית כדי להיכנס להיריון. | בתקופה זו האישה פוריה במיוחד, מפני שדרושה ביצית כדי להיכנס להיריון. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
במסגרת יחסי המין, ה[[גבר]] מחדיר את ה[[פין]] לתוך [[נרתיק]] ה[[אישה]]. הגבר משיג [[אורגזמה]], שבמהלכה הוא [[שפיכה|פולט]] [[נוזל זרע]] לתוך הנרתיק. האישה אינה חייבת להשיג אורגזמה כדי להיכנס להריון. | במסגרת יחסי המין, ה[[גבר]] מחדיר את ה[[פין]] לתוך [[נרתיק]] ה[[אישה]]. הגבר משיג [[אורגזמה]], שבמהלכה הוא [[שפיכה|פולט]] [[נוזל זרע]] לתוך הנרתיק. האישה אינה חייבת להשיג אורגזמה כדי להיכנס להריון. | ||
| + | ==השלב השלישי: הפריה== | ||
לאחר השפיכה ושליפת הפין מהנרתיק, נוזל הזרע נותר בתוך הנרתיק. נוזל זה מכיל מאות מיליוני תאים קטנים, המכונים [[תאי זרע]]. לכל תא יש זנב קטן, כך שכל תא יכול לשחות בצורה רנדומלית בתוך הנוזל. לתאים אין עיניים או והם אינם יודעים מה מטרתם או לאן הם צריכים להגיע, אלא הם שוחים בלי הפסקה. | לאחר השפיכה ושליפת הפין מהנרתיק, נוזל הזרע נותר בתוך הנרתיק. נוזל זה מכיל מאות מיליוני תאים קטנים, המכונים [[תאי זרע]]. לכל תא יש זנב קטן, כך שכל תא יכול לשחות בצורה רנדומלית בתוך הנוזל. לתאים אין עיניים או והם אינם יודעים מה מטרתם או לאן הם צריכים להגיע, אלא הם שוחים בלי הפסקה. | ||
| − | בשלב | + | בשלב זה התאים נמצאים בתוך הנרתיק, וזו סביבה חומצית ומאוד לא ידידותית. רוב תאי הזרע נהרגים או נפלטים החוצה מגוף האישה דרך פתח הנרתיק. |
מעט תאי הזרע שוחים לכיוון מעלה הנרתיק, עד לצוואר הרחם ומשם נכנסים לתוך הרחם. | מעט תאי הזרע שוחים לכיוון מעלה הנרתיק, עד לצוואר הרחם ומשם נכנסים לתוך הרחם. | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
משמאל ניתן לראות כיצד מקובל להציג את [[מערכת הרבייה הנשית]], אך הדגם הוא לצורך המחשה בלבד, כשבפועל אין הרבה מקום בתוך ה[[רחם]]. כלומר, האזור המסומן בצבע צהוב הוא הרבה יותר קטן כשאין ברחם תינוק. | משמאל ניתן לראות כיצד מקובל להציג את [[מערכת הרבייה הנשית]], אך הדגם הוא לצורך המחשה בלבד, כשבפועל אין הרבה מקום בתוך ה[[רחם]]. כלומר, האזור המסומן בצבע צהוב הוא הרבה יותר קטן כשאין ברחם תינוק. | ||
| − | מסיבה זו, כשתאי הזרע מגיעים לרחם, אין להם הרבה מקום | + | מסיבה זו, כשתאי הזרע מגיעים לרחם, אין להם הרבה מקום ומשם יש שלושה יציאות: חזרה לנרתיק והפתח של שני [[חצוצרה|חצוצרות]]. חלק מתאי הזרע חוזרים אל הנרתיק ושם מתים או נפלטים מהגוף. אלפים בודדים ממשיכים הלאה לשתי החצוצרות. |
| + | |||
| + | באחת החצוצרות אין כלום, וכל התאים שנכנסו אליה ימותו בשלב מסוים. בחצוצרה האחרת, מחכה ה[[ביצית]] מפני שאמרנו בשלב הראשון שהאישה מבייצת. | ||
| + | |||
| + | למעשה, היא אינה ממתינה שם, אלא נמצאת בתנועה מתמדת מפני שריסים קטנים מאוד בתוך החצוצרה דוחפים אותה לאט לאט לכיוון הרחם. תאי הזרע שוחים למעשה נגד הזרם, רבים מהם נתקעים בריסים ומתים. | ||
| − | + | מתוך האלפים הבודדים שהצליחו להגיע לחצוצרות, נותרו כעת רק עשרות בודדים של תאי זרע. הזרעים אשר נתקלים בביצית, ינסו לחדור את המעטפת הקשה שלה. אם אחד מתאי הזרע מצליח לעשות זאת, הביצית משחררת חומר אשר הודף תאים אחרים ואינה מאפשרת לתאים נוספים לחדור אליה. לאחר איחוד זה בין הביצית לבין תא הזרע, השניים מכונים כעת [[זיגוטה]]. | |
גרסה מ־21:22, 11 במרץ 2015
|
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
מאמר זה מסביר כיצד נשים נכנסות להיריון בצורה פשטנית יותר, כזו שגם הצעירים והצעירות יכולים להבין מבלי להיתקל במושגים בלתי-מוסברים.
השלב הראשון: ביוץ
לא ניתן להיכנס להריון תמיד, אלא רק בזמנים מסוימים שבהן האישה פוריה - בזמן הביוץ. נסביר את משמעות המונח "ביוץ":
משמאל ניתן לראות את מערכת הרבייה של האישה ממבט קדמי ומהצד (אגב, כפי שאתם רואים באיור הימני, הנרתיק אינו אנכי לגוף, אלא נוטה מעט אחורנית).
משמאל ניתן לראות את השחלות. בתוך השחלות יש ביציות קטנות מאוד.
אחת לחודש (כ-14 ימים לאחר הדימום הראשון, לאלו מביניכן שכבר חוותה וסת ראשונה), ביצית בשלה אחת משתחררת מאחת השחלות ונכנסת לחצוצרה. זהו, זה הביוץ.
בתקופה זו האישה פוריה במיוחד, מפני שדרושה ביצית כדי להיכנס להיריון.
השלב השני: יחסי מין
בני זוג המעוניינים להיכנס להריון, יקיימו יחסי מין בסמוך לביוץ, מספר ימים לפני הביוץ עד מספר ימים לאחריו, ללא גלולות למניעת הריון, ללא קונדומים וללא אמצעי מניעה אחרים.
במסגרת יחסי המין, הגבר מחדיר את הפין לתוך נרתיק האישה. הגבר משיג אורגזמה, שבמהלכה הוא פולט נוזל זרע לתוך הנרתיק. האישה אינה חייבת להשיג אורגזמה כדי להיכנס להריון.
השלב השלישי: הפריה
לאחר השפיכה ושליפת הפין מהנרתיק, נוזל הזרע נותר בתוך הנרתיק. נוזל זה מכיל מאות מיליוני תאים קטנים, המכונים תאי זרע. לכל תא יש זנב קטן, כך שכל תא יכול לשחות בצורה רנדומלית בתוך הנוזל. לתאים אין עיניים או והם אינם יודעים מה מטרתם או לאן הם צריכים להגיע, אלא הם שוחים בלי הפסקה.
בשלב זה התאים נמצאים בתוך הנרתיק, וזו סביבה חומצית ומאוד לא ידידותית. רוב תאי הזרע נהרגים או נפלטים החוצה מגוף האישה דרך פתח הנרתיק.
מעט תאי הזרע שוחים לכיוון מעלה הנרתיק, עד לצוואר הרחם ומשם נכנסים לתוך הרחם.
ברחם הסביבה טובה יותר, והם יכולים להתקיים שם זמן רב (כ-7 ימים), כשכל יום שעובר רבים מהם מתים והאחרים נחלשים.
משמאל ניתן לראות כיצד מקובל להציג את מערכת הרבייה הנשית, אך הדגם הוא לצורך המחשה בלבד, כשבפועל אין הרבה מקום בתוך הרחם. כלומר, האזור המסומן בצבע צהוב הוא הרבה יותר קטן כשאין ברחם תינוק.
מסיבה זו, כשתאי הזרע מגיעים לרחם, אין להם הרבה מקום ומשם יש שלושה יציאות: חזרה לנרתיק והפתח של שני חצוצרות. חלק מתאי הזרע חוזרים אל הנרתיק ושם מתים או נפלטים מהגוף. אלפים בודדים ממשיכים הלאה לשתי החצוצרות.
באחת החצוצרות אין כלום, וכל התאים שנכנסו אליה ימותו בשלב מסוים. בחצוצרה האחרת, מחכה הביצית מפני שאמרנו בשלב הראשון שהאישה מבייצת.
למעשה, היא אינה ממתינה שם, אלא נמצאת בתנועה מתמדת מפני שריסים קטנים מאוד בתוך החצוצרה דוחפים אותה לאט לאט לכיוון הרחם. תאי הזרע שוחים למעשה נגד הזרם, רבים מהם נתקעים בריסים ומתים.
מתוך האלפים הבודדים שהצליחו להגיע לחצוצרות, נותרו כעת רק עשרות בודדים של תאי זרע. הזרעים אשר נתקלים בביצית, ינסו לחדור את המעטפת הקשה שלה. אם אחד מתאי הזרע מצליח לעשות זאת, הביצית משחררת חומר אשר הודף תאים אחרים ואינה מאפשרת לתאים נוספים לחדור אליה. לאחר איחוד זה בין הביצית לבין תא הזרע, השניים מכונים כעת זיגוטה.
