הבדלים בין גרסאות בדף "הפקרות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 10: | שורה 10: | ||
<!-- | <!-- | ||
| − | + | ==הפקרות מינית== | |
| + | קשה לבקר את ההתנהגות המינית של בני אדם מפני שהם עשויים להיות תלויים במניעים חברתיים ואישיים, בסנקציות חברתיות וטאבו, גם עבור מזעור או מגזים פעילות מינית שדווחה. | ||
| − | + | ניסויים אמריקאים בשנת 1978 ו -1982 מצאו שהרוב הגדול של גברים היו מוכן לקיים יחסי מין עם נשים שהם לא יודעים, אטרקטיביות ממוצעת, שהציע להם. אין אישה, לעומת זאת, הסכימה להצעות מסוג זה מהגברים של אטרקטיביות ממוצעת. בעוד גברים היו באופן כללי נוחים עם הבקשות, ללא קשר לנכונותם ("למה אנחנו צריכים לחכות עד הערב?", "[אני מצטער], אני נשוי"), נשים הגיבו בהלם וגועל (" אתה חייב להיות צוחק "," מה לא בסדר איתך? עזוב אותי "). [7] | |
| − | + | ||
| − | + | Accurately assessing people's sexual behavior is difficult, since strong social and personal motivations occur, depending on social sanctions and taboos, for either minimizing or exaggerating reported sexual activity. | |
| − | + | American experiments in 1978 and 1982 found the great majority of men were willing to have sex with women they did not know, of average attractiveness, who propositioned them. No woman, by contrast, agreed to such propositions from men of average attractiveness. While men were in general comfortable with the requests, regardless of their willingness ("Why do we have to wait until tonight?", "[I'm sorry], I'm married"), women responded with shock and disgust ("You've got to be kidding", "What is wrong with you? Leave me alone").[7] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
מספר השותפים המיניים אנשים היו בחייהם משתנה באופן נרחב באוכלוסייה. סקר ארצי 2007 בארצות הברית מצא את המספר החציוני של שותפים מיניים נשיים שדווחו על ידי גברים היה שבעה ומספר החציון של בני זוג שדווחו על ידי נשים היה ארבעה. הגברים אולי מוגזמים המספר דווח של שותפים, נשים דיווחו על מספר נמוך מהמספר האמיתי, או מיעוט של נשים היה מספר מספיק גדול יותר מאשר רוב נשים אחרות כדי ליצור ממוצע גבוה באופן משמעותי מהחציון, או כל האמור לעיל ( ראה עיקרון פארטו). כ -29% מהגברים ו -9% מהנשים דיווחו שיש לו יותר מ -15 שותפים מיניים בחייהם. [8] מחקרים של התפשטות מחלות מין באופן עקבי להפגין אחוז קטן מהאוכלוסייה למדה יש יותר שותפים מאשר האדם הממוצע או אישה, ומספר קטן יותר של אנשים יש פחות מהממוצע הסטטיסטי. שאלה חשובה באפידמיולוגיה של מחלות המועברים במגע מיני היא האם או לא הקבוצות הללו להזדווג בעיקר באופן אקראי (עם שותפים מיניים מכל רחבי אוכלוסייה) או בתוך הקבוצות החברתיות שלהם (ערבוב assortative). | מספר השותפים המיניים אנשים היו בחייהם משתנה באופן נרחב באוכלוסייה. סקר ארצי 2007 בארצות הברית מצא את המספר החציוני של שותפים מיניים נשיים שדווחו על ידי גברים היה שבעה ומספר החציון של בני זוג שדווחו על ידי נשים היה ארבעה. הגברים אולי מוגזמים המספר דווח של שותפים, נשים דיווחו על מספר נמוך מהמספר האמיתי, או מיעוט של נשים היה מספר מספיק גדול יותר מאשר רוב נשים אחרות כדי ליצור ממוצע גבוה באופן משמעותי מהחציון, או כל האמור לעיל ( ראה עיקרון פארטו). כ -29% מהגברים ו -9% מהנשים דיווחו שיש לו יותר מ -15 שותפים מיניים בחייהם. [8] מחקרים של התפשטות מחלות מין באופן עקבי להפגין אחוז קטן מהאוכלוסייה למדה יש יותר שותפים מאשר האדם הממוצע או אישה, ומספר קטן יותר של אנשים יש פחות מהממוצע הסטטיסטי. שאלה חשובה באפידמיולוגיה של מחלות המועברים במגע מיני היא האם או לא הקבוצות הללו להזדווג בעיקר באופן אקראי (עם שותפים מיניים מכל רחבי אוכלוסייה) או בתוך הקבוצות החברתיות שלהם (ערבוב assortative). | ||
| שורה 97: | שורה 87: | ||
| − | + | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
The number of sexual partners people have had in their lifetimes varies widely within a population. A 2007 nationwide survey in the United States found the median number of female sexual partners reported by men was seven and the median number of male partners reported by women was four. The men possibly exaggerated their reported number of partners, women reported a number lower than the actual number, or a minority of women had a sufficiently larger number than most other women to create a mean significantly higher than the median, or all of the above (see Pareto principle). About 29% of men and 9% of women reported to have had more than 15 sexual partners in their lifetimes.[8] Studies of the spread of sexually transmitted diseases consistently demonstrate a small percentage of the studied population has more partners than the average man or woman, and a smaller number of people have fewer than the statistical average. An important question in the epidemiology of sexually transmitted infections is whether or not these groups copulate mostly at random (with sexual partners from throughout a population) or within their social groups (assortative mixing). | The number of sexual partners people have had in their lifetimes varies widely within a population. A 2007 nationwide survey in the United States found the median number of female sexual partners reported by men was seven and the median number of male partners reported by women was four. The men possibly exaggerated their reported number of partners, women reported a number lower than the actual number, or a minority of women had a sufficiently larger number than most other women to create a mean significantly higher than the median, or all of the above (see Pareto principle). About 29% of men and 9% of women reported to have had more than 15 sexual partners in their lifetimes.[8] Studies of the spread of sexually transmitted diseases consistently demonstrate a small percentage of the studied population has more partners than the average man or woman, and a smaller number of people have fewer than the statistical average. An important question in the epidemiology of sexually transmitted infections is whether or not these groups copulate mostly at random (with sexual partners from throughout a population) or within their social groups (assortative mixing). | ||
A 2006 comprehensive global study (analyzing data from 59 countries worldwide) found no firm link between promiscuity and sexually transmitted diseases, with poverty and mobility being more important factors.[9][10] This contradicts other studies.[11][12] In 2004, "HIV infection rates had fallen from 15% to 5% in Uganda over the past decade. The experts said a nationwide campaign encouraging people to stick with regular partners contributed to the fall."[11] | A 2006 comprehensive global study (analyzing data from 59 countries worldwide) found no firm link between promiscuity and sexually transmitted diseases, with poverty and mobility being more important factors.[9][10] This contradicts other studies.[11][12] In 2004, "HIV infection rates had fallen from 15% to 5% in Uganda over the past decade. The experts said a nationwide campaign encouraging people to stick with regular partners contributed to the fall."[11] | ||
גרסה מ־18:30, 14 במרץ 2015
|
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
הפקרות (בלעז: promiscuity) היא דרך התנהגות שבה האדם מקיים מין מזדמן לעתים קרובות עם בני זוג שונים או אדם שאינו נותן את דעתו לזהות בני זוגו. המונח עשוי להיות כינוי גנאי בתרבות אשר בה נהוג לקיים יחסי מין רק או בעיקר במסגרת מערכות יחסים לטווח ארוך. דוגמה נפוצה להתנהגות זו בתרבויות רבות, היא סטוץ - מין מזדמן חד-פעמי.
הפקרות חמורה ואימפולסיבית, הנובעת מדחף כפייתי לקיים יחסי מין עם אנשים אחרים הנמצאים במערכת יחסים רומנטית אחרת, היא תסמין נפוץ להפרעת אישיות גבולית (BPD), אך רוב האנשים המופקרים אינם סובלים מהפרעה זו.
הקביעה מהי התנהגות מופקרת משתנה מתרבות לתרבות, כמו גם שפיכות התופעה. פמיניסטיות טוענות בדרך כלל כי קיים מוסר כפול כאשר גבר נחשב למופקר לעומת אישה הנחשבת למופקרת. מבחינה היסטורית, דימויים נשיים נטו להיות שליליים יותר, מכאן המונח "שרמוטה", לעומת דימויים גבריים אשר היו מגוונים יותר, חיוביים יותר כגון "שחקן", או רומזים לסטייה חברתית קלה, כגון "רודף נשים".
