הבדלים בין גרסאות בדף "אנורגסמיה"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==גורמים== | ==גורמים== | ||
| − | התסמונת מסווגת לעתים כהפרעה פסיכיאטרית ואף על פי כן היא עשויה להיגרם על ידי בעיות רפואיות כגון נוירופתיה סוכרתית, טרשת נפוצה, מום ב[[איברי המין]], סיבוכים מניתוח באיברי המין, פגיעה באגן (במפשעה, כגון נפילה בפישוק רגליים על קורת התעמלות), חוסר איזון הורמונאלי, כריתת [[רחם]], פגיעה בחוט השדרה, תסמונת "זנב סוס", חסימת כלי דם ברחם, פציעה בלידה (פציעת ה[[נרתיק]] באמצעות מלקחיים או יניקה או מכשיר אפיזיוטומי), [[ | + | התסמונת מסווגת לעתים כהפרעה פסיכיאטרית ואף על פי כן היא עשויה להיגרם על ידי בעיות רפואיות כגון נוירופתיה סוכרתית, טרשת נפוצה, מום ב[[איברי המין]], סיבוכים מניתוח באיברי המין, פגיעה באגן (במפשעה, כגון נפילה בפישוק רגליים על קורת התעמלות), חוסר איזון הורמונאלי, כריתת [[רחם]], פגיעה בחוט השדרה, תסמונת "זנב סוס", חסימת כלי דם ברחם, פציעה בלידה (פציעת ה[[נרתיק]] באמצעות מלקחיים או יניקה או מכשיר אפיזיוטומי), [[כאב נרתיקי]] וכן גם מחלות לב וכלי דם. |
אחד הגורמים הנפוצים לאנורגסמיה, הן בגברים והן בנשים, הוא השימוש בתרופות נגד דיכאון, במיוחד תרופות אשר מעכבים את הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRI). גורם נוסף הוא התמכרות לאופיום, כולל הרואין. כ-15% מהנשים מדווחות על קושי בהשגת [[אורגזמה]], וכ-10% מהנשים בארצות הברית מעולם לא השיגו אותה. רק כ-29% מהנשים מצליחות להשיג אורגזמה עם בן הזוג שלהם. | אחד הגורמים הנפוצים לאנורגסמיה, הן בגברים והן בנשים, הוא השימוש בתרופות נגד דיכאון, במיוחד תרופות אשר מעכבים את הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRI). גורם נוסף הוא התמכרות לאופיום, כולל הרואין. כ-15% מהנשים מדווחות על קושי בהשגת [[אורגזמה]], וכ-10% מהנשים בארצות הברית מעולם לא השיגו אותה. רק כ-29% מהנשים מצליחות להשיג אורגזמה עם בן הזוג שלהם. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בשלב הבא יש לקבל הפניה למומחה ברפואת מין. הרופא יבדוק את תוצאות בדיקת הדם של המטופל, יעריך את זרימת דם באברי המין והתחושה באיברי המין, ויבחן האם ייתכן נזק עצבי. | בשלב הבא יש לקבל הפניה למומחה ברפואת מין. הרופא יבדוק את תוצאות בדיקת הדם של המטופל, יעריך את זרימת דם באברי המין והתחושה באיברי המין, ויבחן האם ייתכן נזק עצבי. | ||
| + | ==טיפול== | ||
| + | בדומה לטיפול בהיעדר [[זקפה]] אצל גברים, ניתן לטפל בנשים באמצעות טבליות הורמונליות לצורך תיקון חוסר האיזון ההורמונאלי, קרי [[ויאגרה]] (sildenafil). | ||
| + | |||
| + | אפשרות נוספת לגברים הנוטלים תרופות נגד דיכאון היא שימוש ב-Vardenafil. עם זאת, הוא טרם אושר לשימוש נשי. | ||
| + | |||
| + | קיימות אפשרויות דומות לפתרונות לעיל. עם זאת, כאשר הבעיה היא פסיכולוגית, מספיקה בדרך כלל ייעוץ פסיכולוגי. לעומת זאת, כאשר הבעיה היא מחלה או פציעה אחרת, כגון פגיעה באגן, יש לטפל בה על מנת שניתן יהיה לטפל לאחר מכן באנורגסמיה אם זו נמשכת לאחר מכן. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | * [[אורגזמה מרובה]] | ||
[[קטגוריה:אורגזמה]] | [[קטגוריה:אורגזמה]] | ||
[[קטגוריה:בעיות רפואיות אצל גברים]] | [[קטגוריה:בעיות רפואיות אצל גברים]] | ||
[[קטגוריה:בעיות רפואיות אצל נשים]] | [[קטגוריה:בעיות רפואיות אצל נשים]] | ||
גרסה מ־19:29, 15 בספטמבר 2015
|
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
אנורגסמיה (בלעז: Anorgasmia), או תסמונת קופלאן (בלעז: Coughlan's syndrome), היא בעיה בתפקוד המיני המתבטאת בחוסר היכולת להשיג אורגזמה למרות גירוי מיני מתאים. קיים קשר הדוק ביותר לשפיכה מאוחרת בקרב גברים. התסמונת גורמת פעמים רבות לתסכול מיני והיא נפוצה הרבה יותר אצל נשים (4.7% מהנשים) לעומת הגברים, והוא נדיר במיוחד בקרב נערים. התסמונת נפוצה יותר גם בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
גורמים
התסמונת מסווגת לעתים כהפרעה פסיכיאטרית ואף על פי כן היא עשויה להיגרם על ידי בעיות רפואיות כגון נוירופתיה סוכרתית, טרשת נפוצה, מום באיברי המין, סיבוכים מניתוח באיברי המין, פגיעה באגן (במפשעה, כגון נפילה בפישוק רגליים על קורת התעמלות), חוסר איזון הורמונאלי, כריתת רחם, פגיעה בחוט השדרה, תסמונת "זנב סוס", חסימת כלי דם ברחם, פציעה בלידה (פציעת הנרתיק באמצעות מלקחיים או יניקה או מכשיר אפיזיוטומי), כאב נרתיקי וכן גם מחלות לב וכלי דם.
אחד הגורמים הנפוצים לאנורגסמיה, הן בגברים והן בנשים, הוא השימוש בתרופות נגד דיכאון, במיוחד תרופות אשר מעכבים את הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRI). גורם נוסף הוא התמכרות לאופיום, כולל הרואין. כ-15% מהנשים מדווחות על קושי בהשגת אורגזמה, וכ-10% מהנשים בארצות הברית מעולם לא השיגו אותה. רק כ-29% מהנשים מצליחות להשיג אורגזמה עם בן הזוג שלהם.
אבחנה
טיפול יעיל תלוי בגורמים לאנורגסמיה ולכן האבחנה חשובה. כך למשל, במקרה של נשים הסובלות מטראומה מינית או עיכבות פסיכולוגית, ייעוץ פסיכולוגי עשוי להתאים.
נשים הסובלות מאנורגסמיה ללא סיבה פסיכולוגית ברורה צריכות להיבדק על ידי רופא המשפחה שלהם כדי לשלול קיומן של מחלות. בדיקות דם הכוללת ספירת דם מלאה, תפקוד כבד, אסטרדיול / אסטרדיול, טסטוסטרון, FSH / LH, פרולקטין, SHBG, תפקוד בלוטת התריס, שומנים וסוכר בדם לאחר צום, יכולות לשלול בין היתר סוכרת, חוסר ביוץ, תפקוד לקוי של בלוטת התריס וחוסר איזון הורמונלי.
בשלב הבא יש לקבל הפניה למומחה ברפואת מין. הרופא יבדוק את תוצאות בדיקת הדם של המטופל, יעריך את זרימת דם באברי המין והתחושה באיברי המין, ויבחן האם ייתכן נזק עצבי.
טיפול
בדומה לטיפול בהיעדר זקפה אצל גברים, ניתן לטפל בנשים באמצעות טבליות הורמונליות לצורך תיקון חוסר האיזון ההורמונאלי, קרי ויאגרה (sildenafil).
אפשרות נוספת לגברים הנוטלים תרופות נגד דיכאון היא שימוש ב-Vardenafil. עם זאת, הוא טרם אושר לשימוש נשי.
קיימות אפשרויות דומות לפתרונות לעיל. עם זאת, כאשר הבעיה היא פסיכולוגית, מספיקה בדרך כלל ייעוץ פסיכולוגי. לעומת זאת, כאשר הבעיה היא מחלה או פציעה אחרת, כגון פגיעה באגן, יש לטפל בה על מנת שניתן יהיה לטפל לאחר מכן באנורגסמיה אם זו נמשכת לאחר מכן.
