הבדלים בין גרסאות בדף "בוגרת"
(דף חדש: בהלכה, '''בוגרת''' היא אישה בגיל שלמעלה מ־12.5. החל מגיל זה היא נחשבת כעומדת בפני עצמה, ואינה ברשות אביה ע…) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בנוסף, אדם הנושא בוגרת, אינו יכול לטעון ל[[קידושי טעות]], אם טוען על פי עצמו שהבוגרת אינה [[בתולה]], כל זמן שאין עדות שזינתה. הראשונים חלוקים בנושא, לפי שיטת התוספות מדובר כאשר האדם טוען טענת "פתח פתוח", כלומר אדם יכול לחוש אם האשה אותה הוא נושא קיימה [[ביאה|יחסי אישות]] עם גבר אחר, או שזו לה הפעם הראשונה והיא עדיין בתולה, וזאת על ידי תחושת קרום הבתולים בשעת ה[[ביאה]] הראשונה (תחושה המכונה 'פתח פתוח מצאתי'). לפי שיטת רבינו חננאל ההפך הוא הנכון; האדם יכול לטעון את טענת פתח פתוח, אך לא יכול לטעון "טענת דמים", שמשמעה שלא נמצאו דם כתוצאה מקריעת [[קרום בתולים|קרום הבתולים]] בשעת הביאה הראשונה, ומכאן שנבעלה לגבר זר, וזאת, מכיוון שלעתים כלים דמיה של בתולה, ובשעת נישואיה אין לה כבר את דמי הבתולים, אף שטרם קיימה יחסי מין (במקרים בהם האדם נאמן על פי עצמו, הנאמנות מתבססת על הכלל "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", כלומר לאחר שאדם טרח לשאת אישה והוציא הוצאות לצורך כך, אנו מתייחסים לטענותיו כנכונות). | בנוסף, אדם הנושא בוגרת, אינו יכול לטעון ל[[קידושי טעות]], אם טוען על פי עצמו שהבוגרת אינה [[בתולה]], כל זמן שאין עדות שזינתה. הראשונים חלוקים בנושא, לפי שיטת התוספות מדובר כאשר האדם טוען טענת "פתח פתוח", כלומר אדם יכול לחוש אם האשה אותה הוא נושא קיימה [[ביאה|יחסי אישות]] עם גבר אחר, או שזו לה הפעם הראשונה והיא עדיין בתולה, וזאת על ידי תחושת קרום הבתולים בשעת ה[[ביאה]] הראשונה (תחושה המכונה 'פתח פתוח מצאתי'). לפי שיטת רבינו חננאל ההפך הוא הנכון; האדם יכול לטעון את טענת פתח פתוח, אך לא יכול לטעון "טענת דמים", שמשמעה שלא נמצאו דם כתוצאה מקריעת [[קרום בתולים|קרום הבתולים]] בשעת הביאה הראשונה, ומכאן שנבעלה לגבר זר, וזאת, מכיוון שלעתים כלים דמיה של בתולה, ובשעת נישואיה אין לה כבר את דמי הבתולים, אף שטרם קיימה יחסי מין (במקרים בהם האדם נאמן על פי עצמו, הנאמנות מתבססת על הכלל "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", כלומר לאחר שאדם טרח לשאת אישה והוציא הוצאות לצורך כך, אנו מתייחסים לטענותיו כנכונות). | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:יהדות]] | [[קטגוריה:יהדות]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:23, 8 בדצמבר 2015
בהלכה, בוגרת היא אישה בגיל שלמעלה מ־12.5. החל מגיל זה היא נחשבת כעומדת בפני עצמה, ואינה ברשות אביה עוד, כפי שהייתה קודם לגיל זה, למרות שטרם נישאה. כמו כן היא אינה נחשבת עוד בתולה שלמה (בניגוד לנערה), אף אם טרם קיימה יחסי מין.
קנייני האב
בניגוד לקטנה ונערה, לאב אין בעלות ממונית על מעשי ידיה של בתו בוגרת. הוא אף לא יכול למוכרה כאמה עבריה.
בתולים
על פי התורה, בוגרת, אף אם טרם קיימה יחסי מין, אינה נחשבת עוד לבתולה גמורה. ישנה מחלוקת תנאים בשאלה האם כהן גדול (המצווה לשאת רק בתולה) יכול להתחתן עם בוגרת בתולה. רבי מאיר סבור שהמילה "בבתוליה" (במקום "בתולה") בא למעט בתולה חלקית, ולפי רבי אלעזר ורבי שמעון ההפך הוא הנכון, המילה בבתוליה (במקום "בתולה") באה לרבות נישואי בוגרת, למרות שאינה בתולה לחלוטין.
בנוסף, אדם הנושא בוגרת, אינו יכול לטעון לקידושי טעות, אם טוען על פי עצמו שהבוגרת אינה בתולה, כל זמן שאין עדות שזינתה. הראשונים חלוקים בנושא, לפי שיטת התוספות מדובר כאשר האדם טוען טענת "פתח פתוח", כלומר אדם יכול לחוש אם האשה אותה הוא נושא קיימה יחסי אישות עם גבר אחר, או שזו לה הפעם הראשונה והיא עדיין בתולה, וזאת על ידי תחושת קרום הבתולים בשעת הביאה הראשונה (תחושה המכונה 'פתח פתוח מצאתי'). לפי שיטת רבינו חננאל ההפך הוא הנכון; האדם יכול לטעון את טענת פתח פתוח, אך לא יכול לטעון "טענת דמים", שמשמעה שלא נמצאו דם כתוצאה מקריעת קרום הבתולים בשעת הביאה הראשונה, ומכאן שנבעלה לגבר זר, וזאת, מכיוון שלעתים כלים דמיה של בתולה, ובשעת נישואיה אין לה כבר את דמי הבתולים, אף שטרם קיימה יחסי מין (במקרים בהם האדם נאמן על פי עצמו, הנאמנות מתבססת על הכלל "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", כלומר לאחר שאדם טרח לשאת אישה והוציא הוצאות לצורך כך, אנו מתייחסים לטענותיו כנכונות).
