הבדלים בין גרסאות בדף "אפקט מקלינטוק"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
מ |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''אפקט מקלינטוק''' (נקרא גם '''אפקט המעונות''' או '''סנכרון וסתי'''), | + | '''אפקט מקלינטוק''' (נקרא גם '''אפקט המעונות''' או '''סנכרון וסתי'''), תאוריה המציעה כי ל[[מחזור]] החודשי של נשים הגרות יחד (כגון בבתי כלא, מנזרים ומעונות) יש נטייה להתסנכרן עם הזמן על ידי הפרשה וקליטה של פרומונים. נקרא על שם הפסיכולוגית, מרתה מקלינטוק, שהייתה הראשונה לחקור את הנושא. |
| − | התאוריה מקבילה ל'''אפקט וויטין''', הנצפה בבעלי חיים קטנים כגון | + | התאוריה מקבילה ל'''אפקט וויטין''', הנצפה בבעלי חיים קטנים כגון עכברים ושרקנים. בניגוד לאפקט וויטן המונע על ידי פרומונים זכריים, אפקט מקלינטוק טוען להשפעת פרומונים נקביים בלבד. |
==הוכחה מחקרית== | ==הוכחה מחקרית== | ||
| − | התופעה, המכונה לעתים 'בקרה חברתית של | + | התופעה, המכונה לעתים 'בקרה חברתית של ה[[ביוץ]]', נחקרה לראשונה באופן פורמלי על ידי הפסיכולוגית |
| − | מרתה מקלינטוק שדיווחה על ממצאיה ב- | + | מרתה מקלינטוק שדיווחה על ממצאיה ב-Nature<ref>http://dx.doi.org/10.1038%2F229244a0</ref> בשנת 1971. בשנת 1998 מקלינטוק פרסמה מאמר נוסף ב-Nature שתמך בממצאיה הראשונים. מקלינטוק ביצעה סדרת ניסויים בהם דגימות ריח מבתי שחי של נשים נוגבו בשפתיהן של נשים אחרות. על פי המאמר נמצא כי הניגוב גרם לשינוי המחזור החודשי באופן שיסונכרן עם המחזור של הנשים מהן נלקחו הדגימות<ref>http://dx.doi.org/10.1038%2F32408</ref>. |
==ביקורת== | ==ביקורת== | ||
| − | אילו לכל הנשים היה מחזור ממוצע של 28 יום, ההפרש המקסימלי בין התחלת מחזור של שתי נשים היה 14 יום, המינימלי 0 ימים (סנכרון) והממוצע 7 ימים. ללא אפקט מקלינטוק, היינו מצפים כי בקבוצה קטנה לחצי מזוגות הנשים יהיה הפרש קטן מהממוצע דהיינו פחות מ-7 ימים. המחקר הראשוני של מקלינטוק דיווח על הפרש ממוצע של 5 ימים- ייתכן שמדובר במקריות סטטיסטית בלבד<ref>http://transactionpub.metapress.com/openurl.asp?genre=article&issn=1045-6767&volume=17&issue=4&spage=434</ref>. | + | אילו לכל הנשים היה [[מחזור]] ממוצע של 28 יום, ההפרש המקסימלי בין התחלת מחזור של שתי נשים היה 14 יום, המינימלי 0 ימים (סנכרון) והממוצע 7 ימים. ללא אפקט מקלינטוק, היינו מצפים כי בקבוצה קטנה לחצי מזוגות הנשים יהיה הפרש קטן מהממוצע דהיינו פחות מ-7 ימים. המחקר הראשוני של מקלינטוק דיווח על הפרש ממוצע של 5 ימים- ייתכן שמדובר במקריות סטטיסטית בלבד<ref>http://transactionpub.metapress.com/openurl.asp?genre=article&issn=1045-6767&volume=17&issue=4&spage=434</ref>. |
| − | רוב המחקרים בנושא בוצעו בדיעבד, כלומר הנשים נשאלו על מחזורי העבר שלהם. ייתכן שתשובותיהם הושפעו מהטיית דיווח קוגניטיבית<ref>http://www.straightdope.com/columns/021220.html</ref> מה שהופך את תוצאות המחקר | + | רוב המחקרים בנושא בוצעו בדיעבד, כלומר הנשים נשאלו על מחזורי העבר שלהם. ייתכן שתשובותיהם הושפעו מהטיית דיווח קוגניטיבית<ref name="straightdope.com">http://www.straightdope.com/columns/021220.html</ref> מה שהופך את תוצאות המחקר לדגימה מוכתמת. |
| − | התאוריה אינה מסבירה את אופי הסנכרון בין שתי נשים בעלות אורך מחזור שונה<ref | + | התאוריה אינה מסבירה את אופי הסנכרון בין שתי נשים בעלות אורך מחזור שונה<ref name="straightdope.com"/>. נשים בעלות הפרש של יומיים באורך המחזור שלהן עשויות לקבל מחזור באותו יום אך בחודש הבא יהיה ביניהן הפרש של יומיים, בחודש שלאחריו של ארבעה ימים וכן הלאה. |
נמצאו כשלים מתודולוגיים במחקרי העבר. ניתוח ביקורתי של הממצאים הציג את הדוגמה הבאה: | נמצאו כשלים מתודולוגיים במחקרי העבר. ניתוח ביקורתי של הממצאים הציג את הדוגמה הבאה: | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
סביר כי שגיאות כאלה יתקבלו במחקרים קטנים יותר, כמו אלה שנעשו בנושא. חוקר אחד טען כי בניתוח ממצאי העבר בתוספת תיקון שגיאות כאלה, הראיות לקיום האפקט נעלמות<ref>http://dx.doi.org/10.1016%2F0306-4530%2892%2990016-Z</ref>. | סביר כי שגיאות כאלה יתקבלו במחקרים קטנים יותר, כמו אלה שנעשו בנושא. חוקר אחד טען כי בניתוח ממצאי העבר בתוספת תיקון שגיאות כאלה, הראיות לקיום האפקט נעלמות<ref>http://dx.doi.org/10.1016%2F0306-4530%2892%2990016-Z</ref>. | ||
| − | יש שטענו כי | + | יש שטענו כי המתאם הסטטיסטי המסביר את האפקט הוא אקראי או נובע מגורם חיצוני כמו השפעת הירח<ref>http://en.wikipedia.org/wiki/Special:BookSources/0300049110</ref>. תאוריות הקושרות בין הירח לזמני ביוץ ומחזור (Lunaception) אינן מקובלות כמבוססות מדעית. |
| + | |||
| + | ==מיזמים== | ||
| + | {{מיזם|he}} | ||
| + | {{מיזם|en|McClintock effect}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 30: | שורה 34: | ||
<references /> | <references /> | ||
| − | |||
[[קטגוריה:רבייה]] | [[קטגוריה:רבייה]] | ||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־18:52, 15 בנובמבר 2009
אפקט מקלינטוק (נקרא גם אפקט המעונות או סנכרון וסתי), תאוריה המציעה כי למחזור החודשי של נשים הגרות יחד (כגון בבתי כלא, מנזרים ומעונות) יש נטייה להתסנכרן עם הזמן על ידי הפרשה וקליטה של פרומונים. נקרא על שם הפסיכולוגית, מרתה מקלינטוק, שהייתה הראשונה לחקור את הנושא.
התאוריה מקבילה לאפקט וויטין, הנצפה בבעלי חיים קטנים כגון עכברים ושרקנים. בניגוד לאפקט וויטן המונע על ידי פרומונים זכריים, אפקט מקלינטוק טוען להשפעת פרומונים נקביים בלבד.
תוכן עניינים
הוכחה מחקרית
התופעה, המכונה לעתים 'בקרה חברתית של הביוץ', נחקרה לראשונה באופן פורמלי על ידי הפסיכולוגית מרתה מקלינטוק שדיווחה על ממצאיה ב-Nature[1] בשנת 1971. בשנת 1998 מקלינטוק פרסמה מאמר נוסף ב-Nature שתמך בממצאיה הראשונים. מקלינטוק ביצעה סדרת ניסויים בהם דגימות ריח מבתי שחי של נשים נוגבו בשפתיהן של נשים אחרות. על פי המאמר נמצא כי הניגוב גרם לשינוי המחזור החודשי באופן שיסונכרן עם המחזור של הנשים מהן נלקחו הדגימות[2].
ביקורת
אילו לכל הנשים היה מחזור ממוצע של 28 יום, ההפרש המקסימלי בין התחלת מחזור של שתי נשים היה 14 יום, המינימלי 0 ימים (סנכרון) והממוצע 7 ימים. ללא אפקט מקלינטוק, היינו מצפים כי בקבוצה קטנה לחצי מזוגות הנשים יהיה הפרש קטן מהממוצע דהיינו פחות מ-7 ימים. המחקר הראשוני של מקלינטוק דיווח על הפרש ממוצע של 5 ימים- ייתכן שמדובר במקריות סטטיסטית בלבד[3].
רוב המחקרים בנושא בוצעו בדיעבד, כלומר הנשים נשאלו על מחזורי העבר שלהם. ייתכן שתשובותיהם הושפעו מהטיית דיווח קוגניטיבית[4] מה שהופך את תוצאות המחקר לדגימה מוכתמת.
התאוריה אינה מסבירה את אופי הסנכרון בין שתי נשים בעלות אורך מחזור שונה[4]. נשים בעלות הפרש של יומיים באורך המחזור שלהן עשויות לקבל מחזור באותו יום אך בחודש הבא יהיה ביניהן הפרש של יומיים, בחודש שלאחריו של ארבעה ימים וכן הלאה.
נמצאו כשלים מתודולוגיים במחקרי העבר. ניתוח ביקורתי של הממצאים הציג את הדוגמה הבאה:
| נניח שמחקר מתחיל בראשון לאוקטובר. נבדקת א', בעלת אורך מחזור של 28 יום, מתחילה מחזור ב-27 בספטמבר, ב-25 באוקטובר וב-22 בנובמבר. נבדקת ב', בעלת אורך מחזור של 30 יום, מתחילה ב-5 באוקטובר וב-4 בנובמבר. חוקר נאיבי עשוי לדווח כי הפרש זמני המחזור שלהן הוא 20 יום ואז 18 יום, דהיינו הן מסתנכרנות. בפועל, ההפרש התחיל ב-8 ימים (27 בספטמבר - 5 באוקטובר) והן דווקא מתרחקות אחת מהשנייה. | ||
סביר כי שגיאות כאלה יתקבלו במחקרים קטנים יותר, כמו אלה שנעשו בנושא. חוקר אחד טען כי בניתוח ממצאי העבר בתוספת תיקון שגיאות כאלה, הראיות לקיום האפקט נעלמות[5].
יש שטענו כי המתאם הסטטיסטי המסביר את האפקט הוא אקראי או נובע מגורם חיצוני כמו השפעת הירח[6]. תאוריות הקושרות בין הירח לזמני ביוץ ומחזור (Lunaception) אינן מקובלות כמבוססות מדעית.
מיזמים
קישורים חיצוניים
- המאמר המקורי של מקלינטוק, המוזיאון לבריאות האשה
- גיל גרינגרוז, האם נשים מסנכרנות את המחזור החודשי?, ynet, 5.8.08
הערות שוליים
- ^ http://dx.doi.org/10.1038%2F229244a0
- ^ http://dx.doi.org/10.1038%2F32408
- ^ http://transactionpub.metapress.com/openurl.asp?genre=article&issn=1045-6767&volume=17&issue=4&spage=434
- ^ 4.0 4.1 http://www.straightdope.com/columns/021220.html
- ^ http://dx.doi.org/10.1016%2F0306-4530%2892%2990016-Z
- ^ http://en.wikipedia.org/wiki/Special:BookSources/0300049110
