הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקת סיסי שליה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
מ |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Gray31.png|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שק השפיר והשליה, סיסי השליה מימין למטה]] | [[תמונה:Gray31.png|שמאל|ממוזער|150px|ציור של שק השפיר והשליה, סיסי השליה מימין למטה]] | ||
| − | '''בדיקת סיסי שליה''' (CVS), היא הליך רפואי לצורך אבחון מומים | + | '''בדיקת סיסי שליה''' (CVS), היא הליך רפואי לצורך אבחון מומים בעובר במהלך ה[[הריון]], במהלכו נלקחת דגימה של סיסי השליה ובדיקתם. יתרונה המרכזי של בדיקה זו על פני [[בדיקת מי שפיר]] הוא הזמן המוקדם בה ניתן לבצעה, 10-13 שבועות בלבד אחרי ה[[מחזור]] האחרון של האישה. |
==אינדיקציות== | ==אינדיקציות== | ||
סיבות אפשריות לביצוע הבדיקה הן: | סיבות אפשריות לביצוע הבדיקה הן: | ||
* גיל האם מעל 35 | * גיל האם מעל 35 | ||
| − | * תוצאות לא נורמליות | + | * תוצאות לא נורמליות באולטרסאונד ו[[בדיקת שקיפות עורפית]]. |
| − | * היסטוריה משפחתית של הפרעות | + | * היסטוריה משפחתית של הפרעות כרומוזומליות או פגמים גנטיים. |
| − | * אחד מההורים ידוע | + | * אחד מההורים ידוע כנשא של פגם גנטי כלשהו. |
==סיכונים== | ==סיכונים== | ||
| − | בדיקת סיסי שליה דומה | + | בדיקת סיסי שליה דומה לבדיקת מי שפיר מבחינת הסיכונים להפלה (0.2% - 0.3%). בנוסף ישנם סיכונים של זיהום ודליפה של מי שפיר. הדליפה יכולה לגרום למצב של חוסר במי שפיר הנקרא אוליגוהידראמניוס שעלול להוביל לריאות בלתי מפותחות. |
| − | חשוב לוודא שלאחר בדיקת סיסי שליה מתבצע מעקב של | + | חשוב לוודא שלאחר בדיקת סיסי שליה מתבצע מעקב של גניקולוג כדי לוודא שלא מתפתח זיהום. |
==מגבלות== | ==מגבלות== | ||
| − | באחוז קטן של ההריונות ייתכן מצב בו תאים בשליה שנבדקים יימצאו לא נורמלים אך תאי העובר עצמו תקינים ( | + | באחוז קטן של ההריונות ייתכן מצב בו תאים בשליה שנבדקים יימצאו לא נורמלים אך תאי העובר עצמו תקינים (פסיפס). בנוסף, טעות של המעבדה יכולה להוביל לחוסר הפרדה בין תאי האם לעובר ולתוצאות שגויות (זיהום אמהי - MMC). רק פגמים חשודים מסוימים נבדקים, לכן לא ניתן לומר אחרי הבדיקה שהעובר תקין אלא רק כי לא נמצאו הפגמים שנבדקו. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
*[[קורדוצנטזיס]] (דיקור חבל הטבור) | *[[קורדוצנטזיס]] (דיקור חבל הטבור) | ||
| − | {{ | + | ==מיזמים== |
| + | {{מיזם|he}} | ||
| + | {{מיזם|en|Chorionic villus sampling}} | ||
[[קטגוריה:בדיקות רפואיות|סיסי שליה]] | [[קטגוריה:בדיקות רפואיות|סיסי שליה]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־14:42, 16 בנובמבר 2009
בדיקת סיסי שליה (CVS), היא הליך רפואי לצורך אבחון מומים בעובר במהלך ההריון, במהלכו נלקחת דגימה של סיסי השליה ובדיקתם. יתרונה המרכזי של בדיקה זו על פני בדיקת מי שפיר הוא הזמן המוקדם בה ניתן לבצעה, 10-13 שבועות בלבד אחרי המחזור האחרון של האישה.
תוכן עניינים
אינדיקציות
סיבות אפשריות לביצוע הבדיקה הן:
- גיל האם מעל 35
- תוצאות לא נורמליות באולטרסאונד ובדיקת שקיפות עורפית.
- היסטוריה משפחתית של הפרעות כרומוזומליות או פגמים גנטיים.
- אחד מההורים ידוע כנשא של פגם גנטי כלשהו.
סיכונים
בדיקת סיסי שליה דומה לבדיקת מי שפיר מבחינת הסיכונים להפלה (0.2% - 0.3%). בנוסף ישנם סיכונים של זיהום ודליפה של מי שפיר. הדליפה יכולה לגרום למצב של חוסר במי שפיר הנקרא אוליגוהידראמניוס שעלול להוביל לריאות בלתי מפותחות.
חשוב לוודא שלאחר בדיקת סיסי שליה מתבצע מעקב של גניקולוג כדי לוודא שלא מתפתח זיהום.
מגבלות
באחוז קטן של ההריונות ייתכן מצב בו תאים בשליה שנבדקים יימצאו לא נורמלים אך תאי העובר עצמו תקינים (פסיפס). בנוסף, טעות של המעבדה יכולה להוביל לחוסר הפרדה בין תאי האם לעובר ולתוצאות שגויות (זיהום אמהי - MMC). רק פגמים חשודים מסוימים נבדקים, לכן לא ניתן לומר אחרי הבדיקה שהעובר תקין אלא רק כי לא נמצאו הפגמים שנבדקו.
ראו גם
- בדיקת מי שפיר
- קורדוצנטזיס (דיקור חבל הטבור)
