הבדלים בין גרסאות בדף "ג'ל וורטון"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
מ |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ג'ל וורטון''' הוא הרקמה הפנימית דמוית הג'לטין של [[חבל הטבור]] העוטפת את העורק ושני הורידים שבחבל ומגינה עליהם. הרקמה מכילה שומן, סיבי קולגן וחלבונים שונים. | '''ג'ל וורטון''' הוא הרקמה הפנימית דמוית הג'לטין של [[חבל הטבור]] העוטפת את העורק ושני הורידים שבחבל ומגינה עליהם. הרקמה מכילה שומן, סיבי קולגן וחלבונים שונים. | ||
− | הרקמה נקראת על שם המדען מתחום | + | הרקמה נקראת על שם המדען מתחום האנטומיה, האנגלי תומאס וורטון (1673-1614) אשר היה הראשון לתאר את הרקמה, בספרו Adenographia, or "The Description of the Glands of the Entire Body", אשר פורסם לראשונה ב-1656. |
− | פגיעה חוזרת ברקמה גורמת להיצרות של חבל הטבור, אשר עלולה לגרום להפרעה באספקת הדם לעובר. פגיעה כזו עשויה להיגרם על ידי פיתולים בחבל הטבור הנוצרים כתוצאה מתנועות העובר. ניתן לשלול הפרעה בזרימת הדם בכלי הדם הטבוריים באמצעות | + | פגיעה חוזרת ברקמה גורמת להיצרות של חבל הטבור, אשר עלולה לגרום להפרעה באספקת הדם לעובר. פגיעה כזו עשויה להיגרם על ידי פיתולים בחבל הטבור הנוצרים כתוצאה מתנועות העובר. ניתן לשלול הפרעה בזרימת הדם בכלי הדם הטבוריים באמצעות בדיקות אולטרה סאונד חוזרות. בדיקות אלו, המבוססות על אפקט דופלר, מציגות את מהירות זרימת הדם. |
− | הרקמה עשירה | + | הרקמה עשירה בתאי גזע איכותיים וקלים (יחסית) למניפולציה אך קשים להפרדה מהרקמה. |
+ | |||
+ | ==מיזמים== | ||
+ | {{מיזם|he}} | ||
+ | {{מיזם|en|Wharton's jelly}} | ||
{{קצרמר|ביולוגיה}} | {{קצרמר|ביולוגיה}} | ||
− | |||
[[קטגוריה:רבייה]] | [[קטגוריה:רבייה]] | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− |
גרסה מ־21:02, 16 בנובמבר 2009
ג'ל וורטון הוא הרקמה הפנימית דמוית הג'לטין של חבל הטבור העוטפת את העורק ושני הורידים שבחבל ומגינה עליהם. הרקמה מכילה שומן, סיבי קולגן וחלבונים שונים.
הרקמה נקראת על שם המדען מתחום האנטומיה, האנגלי תומאס וורטון (1673-1614) אשר היה הראשון לתאר את הרקמה, בספרו Adenographia, or "The Description of the Glands of the Entire Body", אשר פורסם לראשונה ב-1656.
פגיעה חוזרת ברקמה גורמת להיצרות של חבל הטבור, אשר עלולה לגרום להפרעה באספקת הדם לעובר. פגיעה כזו עשויה להיגרם על ידי פיתולים בחבל הטבור הנוצרים כתוצאה מתנועות העובר. ניתן לשלול הפרעה בזרימת הדם בכלי הדם הטבוריים באמצעות בדיקות אולטרה סאונד חוזרות. בדיקות אלו, המבוססות על אפקט דופלר, מציגות את מהירות זרימת הדם.
הרקמה עשירה בתאי גזע איכותיים וקלים (יחסית) למניפולציה אך קשים להפרדה מהרקמה.