הבדלים בין גרסאות בדף "תאומים"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
מ |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | [[תמונה:H C Brandt Gräfin Heydeck mit ihren Kindern.jpg|ממוזער|שמאל|240px|תאומים בציור של קארל היינריך בראנדט משנת 1785]] | |
| − | [[תמונה:H C Brandt Gräfin Heydeck mit ihren Kindern.jpg|ממוזער|שמאל|240px|תאומים בציור של | ||
[[תמונה:Birthday22.jpg|שמאל|ממוזער|240px|שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל]] | [[תמונה:Birthday22.jpg|שמאל|ממוזער|240px|שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל]] | ||
| − | [[תמונה:Jenna and Barbara Bush behind Laura Bush.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בימין התמונה, ברברה וג'נה, בנותיו התאומות הבלתי זהות של | + | [[תמונה:Jenna and Barbara Bush behind Laura Bush.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בימין התמונה, ברברה וג'נה, בנותיו התאומות הבלתי זהות של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' ווקר בוש. בשמאל התמונה לורה בוש, רעייתו של בוש]] |
| − | [[תמונה:2003-10- | + | [[תמונה:2003-10-22 Echo Tweeling-01.jpg|ממוזער|שמאל|200px|תאומים כפי שנצפו בבדיקת אולטרה סאונד להיריון]] |
| − | [[תמונה:FraternalTwins.jpg|ממוזער|שמאל|200px|תאומים אחאים בני שבועיים, | + | [[תמונה:FraternalTwins.jpg|ממוזער|שמאל|200px|תאומים אחאים בני שבועיים, ישנים]] |
| − | '''תאומים''' הם | + | '''תאומים''' הם אחים אשר נולדו באותה [[לידה]], ויכולים להיות מזוויג זהה או שונה. השכיחות העולמית הכוללת ללידת תאומים היא כ-1 מתוך 90 לידות (1.1%). |
==סוגי תאומים== | ==סוגי תאומים== | ||
===תאומים זהים=== | ===תאומים זהים=== | ||
| − | תאומים זהים הם תוצאה של התחלקות הביצית המופרית, המהווה את ה[[עובר]] הראשוני, לשניים (או ליותר). כך נוצר מצב שבו לשני יצורים נפרדים יש | + | תאומים זהים הם תוצאה של התחלקות הביצית המופרית, המהווה את ה[[עובר]] הראשוני, לשניים (או ליותר). כך נוצר מצב שבו לשני יצורים נפרדים יש מטען גנטי זהה (אם כי יש ביניהם הבדלים מסוימים, למשל בטביעות האצבעות). מבחינה גנטית ילדיהם של תאומים זהים הם למעשה אחים למחצה ולא בני דודים רגילים. |
| + | הנטייה לתופעה זו אינה עוברת בתורשה, והתופעה מתרחשת בשכיחות של 3 ל-1000 לידות, ללא קשר לרקע אתני. הסיבה המדויקת להתחלקות אינה ברורה. שני גושי התאים הופכים לשני עוברים הגדלים באותו [[רחם]] (אך לכל אחד [[חבל טבור]] משלו). | ||
| − | + | ככל שהתחלקות הביצית המופרית מתרחשת מאוחר יותר, כך חולקים העוברים ביניהם יותר "משאבים" בזמן ה[[היריון]]. אם הביצית המופרית מתחלקת לשניים ב-3 הימים הראשונים שלאחר ה[[הפריה]], נוצרים תאומים זהים שלכל אחד מהם שלייה משלו ושק היריון משלו. אם החלוקה מתרחשת בין היום השלישי לשמיני לאחר ההפריה (אצל כ-75% מהתאומים הזהים), נוצרים עוברים שלכל אחד מהם שק היריון משלו, אך יש להם [[שלייה]] משותפת. אם החלוקה מתרחשת בין היום השמיני ליום ה-12 לאחר ההפריה, נוצרים עוברים שלהם שק היריון אחד ושלייה משותפת, וזהו המצב הנדיר ביותר מבין השלושה. | |
| − | + | לתאומים זהים יש מטען גנטי זהה לחלוטין, ועל כן הם תמיד מאותו הזוויג, אולם הם אינם בהכרח זהים באופיים. עם זאת, מחקרים הוכיחו כי תאומים זהים אשר גדלו בנפרד היו דומים זה לזה בתכונותיהם, במחוותיהם ובתחומי העניין שלהם. ממצאים אלה תומכים בתאוריה כי לרובן של התכונות האנושיות קיים גורם גנטי. | |
| − | |||
| − | לתאומים זהים יש | ||
===תאומי ראי=== | ===תאומי ראי=== | ||
| − | + | תאומי ראי הם תאומים זהים בעלי מאפיינים הפוכים, כגון: האחד מהם ימני והשני שמאלי, כיוון צמיחת השיער הוא הפוך, ועוד. מצב זה נובע מהתחלקות מאוחרת של הביצית המופרית – בין היום התשיעי ליום ה-12 לאחר ההפריה. במקרים נדירים, אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס שבה כל האיברים הפנימיים נמצאים בצד ההפוך של הגוף – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכו'.<ref>[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9482044?ordinalpos=2&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDocSum Int J Paediatr Dent. 1997 Sep;7(3):177-84. Mesiodentes in twins: a case report and a review of the literature. Seddon RP, Johnstone SC, Smith PB.]</ref> | |
===תאומי אחווה=== | ===תאומי אחווה=== | ||
| − | תאומי אחווה, הנקראים גם "תאומים אחים", "תאומים אחאים" ו"תאומים לא זהים" הם תוצאה של | + | תאומי אחווה, הנקראים גם "תאומים אחים", "תאומים אחאים" ו"תאומים לא זהים" הם תוצאה של הפריית שתי ביציות שונות על ידי שני [[תאי זרע]] שונים, באותו הזמן. לפיכך תאומים אלה הם אחים רגילים לכל דבר, מלבד העובדה שהם בני אותו גיל. כלומר, המטען הגנטי שלהם אינו זהה ולמעשה הם אינם דומים זה לזה יותר מאחים רגילים. הם יכולים להיות מאותו [[זוויג]] או ממינים שונים. |
| − | הנטייה להיריון של תאומי אחווה עוברת | + | הנטייה להיריון של תאומי אחווה עוברת בתורשה. במילים אחרות – ישנן נשים בעלות נטייה תורשתית לשחרר יותר מביצית אחת בעת המחזור החודשי (לגבר אין השפעה על היווצרותם של התאומים). שכיחותם של הריונות תאומי אחווה נעה בין 6 לכל אלף לידות ביפן, ועד 14 לכל אלף לידות במדינות מסוימות באפריקה. |
לנשים מבוגרות יותר יש סיכוי רב יותר להרות תאומי אחווה, בעיקר לאחר גיל 35. | לנשים מבוגרות יותר יש סיכוי רב יותר להרות תאומי אחווה, בעיקר לאחר גיל 35. | ||
| שורה 30: | שורה 28: | ||
==בעיות בהיריון תאומים== | ==בעיות בהיריון תאומים== | ||
===סיכון=== | ===סיכון=== | ||
| − | מכיוון שהמקום ברחם | + | מכיוון שהמקום ברחם ה[[אישה]] הוא מוגבל, בהיריון תאומים הסיכון ללידה מוקדמת הינו גדול הרבה יותר מאשר בהיריון יחידאי (היריון של עובר אחד). היריון תאומים ממוצע נמשך בין 34 ל-36 שבועות. |
היריון תאומים נחשב תמיד להיריון בסיכון, וישנן בעיות מסוימות הייחודיות לו: | היריון תאומים נחשב תמיד להיריון בסיכון, וישנן בעיות מסוימות הייחודיות לו: | ||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
===תאומים סיאמיים=== | ===תאומים סיאמיים=== | ||
| − | [[תמונה:Violetdaisybabies.jpg|ממוזער|שמאל|150px | + | [[תמונה:Violetdaisybabies.jpg|ממוזער|שמאל|150px|התאומות הסיאמיות האמריקאיות ויולט ודייזי הילטון בגיל ארבע, בשנת 1912]] |
{{ערך מורחב|תאומים סיאמיים}} | {{ערך מורחב|תאומים סיאמיים}} | ||
אם החלוקה של הביצית המופרית מתרחשת אחרי היום ה-12 שלאחר ההפריה, ההפרדה בין חלקיה אינה שלמה, ונוצרים תאומים המחוברים זה לזה באיבר כלשהו בגופם - [[תאומים סיאמיים]]. כיום מבצעים לרוב ניתוחים בתאומים כאלה במטרה להפרידם. ניתוחים אלה עלולים להיות מסובכים מאוד אם האיבר המשותף הוא איבר פנימי מרכזי, כמו המוח, הלב או הכבד. | אם החלוקה של הביצית המופרית מתרחשת אחרי היום ה-12 שלאחר ההפריה, ההפרדה בין חלקיה אינה שלמה, ונוצרים תאומים המחוברים זה לזה באיבר כלשהו בגופם - [[תאומים סיאמיים]]. כיום מבצעים לרוב ניתוחים בתאומים כאלה במטרה להפרידם. ניתוחים אלה עלולים להיות מסובכים מאוד אם האיבר המשותף הוא איבר פנימי מרכזי, כמו המוח, הלב או הכבד. | ||
| שורה 44: | שורה 42: | ||
===תסמונת מעבר דם בין העוברים=== | ===תסמונת מעבר דם בין העוברים=== | ||
{{ערך מורחב|Twin-to-twin transfusion syndrome}} | {{ערך מורחב|Twin-to-twin transfusion syndrome}} | ||
| − | במקרה של תאומים החולקים את אותה השליה, קיים סיכון מוגבר | + | במקרה של תאומים החולקים את אותה השליה, קיים סיכון מוגבר לתסמונת מעבר דם בין העוברים, אשר עלולה לגרום למות התאומים. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | {{ | + | {{ויקישיתוף|Category:Twins}} |
| + | {{מיזם|he}} | ||
* [http://www.teomim.net/ פורטל תאומים הישראלי] | * [http://www.teomim.net/ פורטל תאומים הישראלי] | ||
* [http://www.twins.org.il אתר עמותת תאומים ושלישיות] | * [http://www.twins.org.il אתר עמותת תאומים ושלישיות] | ||
| שורה 62: | שורה 56: | ||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
[[קטגוריה:רבייה]] | [[קטגוריה:רבייה]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־17:41, 17 במאי 2010
תאומים הם אחים אשר נולדו באותה לידה, ויכולים להיות מזוויג זהה או שונה. השכיחות העולמית הכוללת ללידת תאומים היא כ-1 מתוך 90 לידות (1.1%).
תוכן עניינים
סוגי תאומים
תאומים זהים
תאומים זהים הם תוצאה של התחלקות הביצית המופרית, המהווה את העובר הראשוני, לשניים (או ליותר). כך נוצר מצב שבו לשני יצורים נפרדים יש מטען גנטי זהה (אם כי יש ביניהם הבדלים מסוימים, למשל בטביעות האצבעות). מבחינה גנטית ילדיהם של תאומים זהים הם למעשה אחים למחצה ולא בני דודים רגילים.
הנטייה לתופעה זו אינה עוברת בתורשה, והתופעה מתרחשת בשכיחות של 3 ל-1000 לידות, ללא קשר לרקע אתני. הסיבה המדויקת להתחלקות אינה ברורה. שני גושי התאים הופכים לשני עוברים הגדלים באותו רחם (אך לכל אחד חבל טבור משלו).
ככל שהתחלקות הביצית המופרית מתרחשת מאוחר יותר, כך חולקים העוברים ביניהם יותר "משאבים" בזמן ההיריון. אם הביצית המופרית מתחלקת לשניים ב-3 הימים הראשונים שלאחר ההפריה, נוצרים תאומים זהים שלכל אחד מהם שלייה משלו ושק היריון משלו. אם החלוקה מתרחשת בין היום השלישי לשמיני לאחר ההפריה (אצל כ-75% מהתאומים הזהים), נוצרים עוברים שלכל אחד מהם שק היריון משלו, אך יש להם שלייה משותפת. אם החלוקה מתרחשת בין היום השמיני ליום ה-12 לאחר ההפריה, נוצרים עוברים שלהם שק היריון אחד ושלייה משותפת, וזהו המצב הנדיר ביותר מבין השלושה.
לתאומים זהים יש מטען גנטי זהה לחלוטין, ועל כן הם תמיד מאותו הזוויג, אולם הם אינם בהכרח זהים באופיים. עם זאת, מחקרים הוכיחו כי תאומים זהים אשר גדלו בנפרד היו דומים זה לזה בתכונותיהם, במחוותיהם ובתחומי העניין שלהם. ממצאים אלה תומכים בתאוריה כי לרובן של התכונות האנושיות קיים גורם גנטי.
תאומי ראי
תאומי ראי הם תאומים זהים בעלי מאפיינים הפוכים, כגון: האחד מהם ימני והשני שמאלי, כיוון צמיחת השיער הוא הפוך, ועוד. מצב זה נובע מהתחלקות מאוחרת של הביצית המופרית – בין היום התשיעי ליום ה-12 לאחר ההפריה. במקרים נדירים, אחד מתאומי הראי לוקה בתסמונת סיטוס אינברסוס שבה כל האיברים הפנימיים נמצאים בצד ההפוך של הגוף – החדר השמאלי של הלב נמצא בצד ימין וכו'.[1]
תאומי אחווה
תאומי אחווה, הנקראים גם "תאומים אחים", "תאומים אחאים" ו"תאומים לא זהים" הם תוצאה של הפריית שתי ביציות שונות על ידי שני תאי זרע שונים, באותו הזמן. לפיכך תאומים אלה הם אחים רגילים לכל דבר, מלבד העובדה שהם בני אותו גיל. כלומר, המטען הגנטי שלהם אינו זהה ולמעשה הם אינם דומים זה לזה יותר מאחים רגילים. הם יכולים להיות מאותו זוויג או ממינים שונים.
הנטייה להיריון של תאומי אחווה עוברת בתורשה. במילים אחרות – ישנן נשים בעלות נטייה תורשתית לשחרר יותר מביצית אחת בעת המחזור החודשי (לגבר אין השפעה על היווצרותם של התאומים). שכיחותם של הריונות תאומי אחווה נעה בין 6 לכל אלף לידות ביפן, ועד 14 לכל אלף לידות במדינות מסוימות באפריקה.
לנשים מבוגרות יותר יש סיכוי רב יותר להרות תאומי אחווה, בעיקר לאחר גיל 35.
בעיות בהיריון תאומים
סיכון
מכיוון שהמקום ברחם האישה הוא מוגבל, בהיריון תאומים הסיכון ללידה מוקדמת הינו גדול הרבה יותר מאשר בהיריון יחידאי (היריון של עובר אחד). היריון תאומים ממוצע נמשך בין 34 ל-36 שבועות.
היריון תאומים נחשב תמיד להיריון בסיכון, וישנן בעיות מסוימות הייחודיות לו:
תסמונת התאום הנעלם
לדעתם של חוקרים רבים, אחד מתוך כל שמונה הריונות מתחיל כהיריון תאומים, אולם רק אחד העוברים שורד ומגיע ללידה עצמה, שכן השני אינו מצליח להתפתח ובמקום זאת נספג בגוף האשה בשלב מוקדם מאוד בהיריון ואינו מאותר כלל, ועל כן לרוב האשה אף אינה יודעת שהרתה תאומים. מצב זה ידוע כ"תסמונת התאום הנעלם".
תאומים סיאמיים
אם החלוקה של הביצית המופרית מתרחשת אחרי היום ה-12 שלאחר ההפריה, ההפרדה בין חלקיה אינה שלמה, ונוצרים תאומים המחוברים זה לזה באיבר כלשהו בגופם - תאומים סיאמיים. כיום מבצעים לרוב ניתוחים בתאומים כאלה במטרה להפרידם. ניתוחים אלה עלולים להיות מסובכים מאוד אם האיבר המשותף הוא איבר פנימי מרכזי, כמו המוח, הלב או הכבד.
תסמונת מעבר דם בין העוברים
במקרה של תאומים החולקים את אותה השליה, קיים סיכון מוגבר לתסמונת מעבר דם בין העוברים, אשר עלולה לגרום למות התאומים.
קישורים חיצוניים
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
