הבדלים בין גרסאות בדף "ידוע בציבור"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
מ |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''ידועים בציבור''' הם | + | '''ידועים בציבור''' הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם [[נשואים]] זה לזה. |
| − | הגדרת בני זוג כידועים בציבור היא דרך של המדינה להחיל זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים, על בני זוג אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא על פי | + | הגדרת בני זוג כידועים בציבור היא דרך של המדינה להחיל זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים, על בני זוג אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא על פי חוקי המדינה. סטטוס הידועים בציבור משמש בני זוג שאינם רשאים להינשא זה לזה, בהתאם לחוקי הנישואים, למשל כאשר בני הזוג הם בני אותו המין, או היות אחד מבני הזוג נשוי לאחר. פעמים רבות סטטוס הידועים בציבור מוחל על בני זוג הרשאים להינשא זה לזה אך אינם מעוניינים בכך, לעתים ללא שבני הזוג מודעים לחובות שסטטוס זה מחיל עליהם. |
מבחינות מסוימות זוכים ידועים בציבור (בני מינים שונים ולעתים גם בני אותו המין) לזכויות דומות לאלה של בני זוג נשואים. | מבחינות מסוימות זוכים ידועים בציבור (בני מינים שונים ולעתים גם בני אותו המין) לזכויות דומות לאלה של בני זוג נשואים. | ||
==בישראל== | ==בישראל== | ||
| − | סטטוס הידועים בציבור משמש במדינת | + | סטטוס הידועים בציבור משמש במדינת ישראל, בנוסף לסיבות הכלליות המביאות לבחירה בסטטוס זה, גם במקרים של בני זוג שאינם יכולים להינשא זה לזה במוסדות הדתיים, כמו בני זוג חסרי דת או בני דתות שונות, בני זוג מאותו המין, כהן ו[[גרוש]]ה, [[ממזר]] וכדומה. זכויות פנסיוניות מסוימות הניתנות לאלמן או לאלמנה נשללות עם נישואיהם מחדש, ולכן יש המעדיפים שלא להינשא, כדי לשמור על זכויות אלה. |
| − | אין קביעה גורפת של שוויון בין ידועים בציבור ובין נשואים. זכויות אלה נקבעו באחדים | + | אין קביעה גורפת של שוויון בין ידועים בציבור ובין נשואים. זכויות אלה נקבעו באחדים מחוקי מדינת ישראל ובפסקי דין שונים, בסוגיות שונות שהועלו בפסקי דין אלה. |
לראשונה הופיעה הכרה בידועה בציבור כשווה לאישה נשואה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949{{כ}}<ref>ס"ח 25 מיום 15.9.1949</ref>, שבו נאמר "אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו". דוגמאות נוספות מחוקי מדינת ישראל: | לראשונה הופיעה הכרה בידועה בציבור כשווה לאישה נשואה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949{{כ}}<ref>ס"ח 25 מיום 15.9.1949</ref>, שבו נאמר "אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו". דוגמאות נוספות מחוקי מדינת ישראל: | ||
| − | * | + | * בחוק הביטוח הלאומי נאמר: "אשתו - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו", כלומר כל הזכויות שמקנה החוק לאשת איש מוקנות גם לידועה בציבור. בהתאם לכך, מאפשר המוסד לביטוח לאומי למלא [http://www.btl.gov.il/%D7%98%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/Documents/t107.pdf שאלון לידועים בציבור], שמהווה בסיס להחלטה של המוסד לביטוח לאומי להכיר בזוג כידועים בציבור. |
| − | * בחוק | + | * בחוק משפחות חד-הוריות מוגדר "הורה יחיד", בין השאר כ"הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו". |
| − | * | + | * בחוק השמות נקבע: "שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו ואף אינה ידועה בציבור כאשתו, ניתן לו שם פרטי על ידי אמו בלבד." בעקבות פסק דין של בג"ץ נקבע בחוק זה, כי שר הפנים אינו רשאי לפסול שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור. |
* חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) מגדיר "בן משפחה של חייל שנספה במערכה": | * חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) מגדיר "בן משפחה של חייל שנספה במערכה": | ||
:: "(א) מי שהייתה אשתו של הנספה ביום מותו, ובכלל זה אשה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו הייתה ידועה בציבור כאשתו - כל עוד לא נישאה לאחר | :: "(א) מי שהייתה אשתו של הנספה ביום מותו, ובכלל זה אשה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו הייתה ידועה בציבור כאשתו - כל עוד לא נישאה לאחר | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
* בחוק מיסוי מקרקעין: מכירת זכות בדירת מגורים ללא תמורה, מחויבת במס רכישה מופחת (שליש) (לעומת בן זוג הפטור לגמרי). | * בחוק מיסוי מקרקעין: מכירת זכות בדירת מגורים ללא תמורה, מחויבת במס רכישה מופחת (שליש) (לעומת בן זוג הפטור לגמרי). | ||
| − | לעומת כל אלה, | + | לעומת כל אלה, פקודת מס הכנסה מגדירה "בן זוג" כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", הגדרה שכפשוטה מוציאה ידועים בציבור מגדר בני זוג. |
| − | מאפייניהם המובהקים של ידועים בציבור נקבעו על ידי שופט | + | מאפייניהם המובהקים של ידועים בציבור נקבעו על ידי שופט בית המשפט העליון, צבי ברנזון: |
{{ציטוט|תוכן=יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה. בכך נבדל הקשר הזה מחיי פילגשות, למשל, שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ועושה זאת בעיקר להשגת סיפוק מיני בחיק אשה, ואולי גם כמקום מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי-מוצלחים ומדכאים; והאשה, הפילגש - אצלה תופש בדרך כלל מקום נכבד מצבו החמרי ומעמדו החברתי של האיש המשמש לה פטרון וגומל חסדים, ותמורת זאת היא מעניקה לו את חסדיה הגופניים. | {{ציטוט|תוכן=יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה. בכך נבדל הקשר הזה מחיי פילגשות, למשל, שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ועושה זאת בעיקר להשגת סיפוק מיני בחיק אשה, ואולי גם כמקום מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי-מוצלחים ומדכאים; והאשה, הפילגש - אצלה תופש בדרך כלל מקום נכבד מצבו החמרי ומעמדו החברתי של האיש המשמש לה פטרון וגומל חסדים, ותמורת זאת היא מעניקה לו את חסדיה הגופניים. | ||
| − | היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי,נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים והאשה משמשת לו | + | היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי,נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים והאשה משמשת לו עקרת בית. משק בית משותף כזה נבדל מהנעשה, למשל, בהעסקת עוזרת או מטפלת, גם כשקורה והמעסיק מקיים עמה יחסי מין. גם במקרה כזה עשויה האהבה לעשות את עבודות הבית ולטפל בענייני הגבר, אבל זהו חלק מסידור ענייני שבו היא מקבלת חלק מגמול עבודתה במגורים ובמזונות בבית מעסיקה. |
|מקור=ע"א 621/69 קרול נסיס נגד קוינה יוסטר, פד"י כד(1) עמ' 617}} | |מקור=ע"א 621/69 קרול נסיס נגד קוינה יוסטר, פד"י כד(1) עמ' 617}} | ||
| − | ב-9 במרץ 2008 דחה | + | ב-9 במרץ 2008 דחה בית המשפט לענייני משפחה בקשה לדחות על הסף תביעת מזונות שהגישה אישה כנגד הידוע-בציבור שלה לשעבר. בית המשפט קבע בכך שהחיים המשותפים, גם אם לא נחתם הסכם חוזי בין בני הזוג, הם בגדר "הסכם מכללא" (כלומר, הסכם משתמע). מתוך ההחלטה: |
{{ציטוט|תוכן=זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהיעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי; במקרה דנן לא קיים בין התובעת לנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים", לכן יש ללמוד מהנטען על התנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכללי.... היום מערכת היחסים בין בני זוג, גבר ואישה או כל סוג אחר, לרבות זוגות חד מיניים, מקימה לכאורה מערכת של הסכמה והתחייבות. בלשון אחרת, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת זוג מכוח דיני החוזי, קרי החובה לא להזניח את בת הזוג.|מקור=[http://www.nevo.co.il/Psika_word/mishpaha/sm06028593.doc החלטה בתיק 028593/06, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב]|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן=זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהיעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי; במקרה דנן לא קיים בין התובעת לנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים", לכן יש ללמוד מהנטען על התנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכללי.... היום מערכת היחסים בין בני זוג, גבר ואישה או כל סוג אחר, לרבות זוגות חד מיניים, מקימה לכאורה מערכת של הסכמה והתחייבות. בלשון אחרת, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת זוג מכוח דיני החוזי, קרי החובה לא להזניח את בת הזוג.|מקור=[http://www.nevo.co.il/Psika_word/mishpaha/sm06028593.doc החלטה בתיק 028593/06, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב]|מרכאות=כן}} | ||
| − | הבדל בולט בין מצבם של הידועים בציבור ובין הנשואים הוא חובת ההוכחה. הוכחת קיומם של נישואים היא בדרך כלל עניין של מה בכך, באמצעות הצגת תעודת נישואים שהוציא גורם המוסמך לכך, או על-פי הרישום | + | הבדל בולט בין מצבם של הידועים בציבור ובין הנשואים הוא חובת ההוכחה. הוכחת קיומם של נישואים היא בדרך כלל עניין של מה בכך, באמצעות הצגת תעודת נישואים שהוציא גורם המוסמך לכך, או על-פי הרישום במשרד הפנים. הוכחת סטטוס של ידועים בציבור מצריכה הבאת עדים המכירים היטב את אורח חייהם של בני הזוג ויכולים לאשר שאכן מדובר בידועים בציבור ולא בחברים טובים בלבד. בעוד שהנישואים מתחילים במועד חד וברור, לא כך המצב ביחס לסטטוס של ידועים בציבור. תנאי בסיסי להוכחת סטטוס של ידועים בציבור הוא מגורים יחד וניהול משק בית משותף. |
| − | הסדרה פורמלית יותר של חיים משותפים כבני זוג, תוך הימנעות מנישואים, היא שיטת | + | הסדרה פורמלית יותר של חיים משותפים כבני זוג, תוך הימנעות מנישואים, היא שיטת נישואי החוזה, נישואים הנכרתים בין בני זוג בדרך של הסכם זוגיות, המקנה להם זכויות הדדיות, מסדיר את ענייני הרכוש שביניהם, חובותיהם ההוריות וכיוצא בזה עניינים בין בני זוג. ניתן להביא את נישואי החוזה לאישורו של בית משפט לענייני משפחה המעניק להם תוקף של פסק דין. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
* [[פילגש]] | * [[פילגש]] | ||
| − | == | + | ==מיזמים== |
| − | + | {{מיזם|he}} | |
| − | + | {{מיזם|en|Common-law marriage}} | |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7545&nosearch=true&searchMode=1 ידועים בציבור בישראל], באתר אנשים ישראל | * [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7545&nosearch=true&searchMode=1 ידועים בציבור בישראל], באתר אנשים ישראל | ||
* נעמה סיקולר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3397332,00.html ידועים בציבור: הכללים הם שאין כללים], באתר ynet | * נעמה סיקולר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3397332,00.html ידועים בציבור: הכללים הם שאין כללים], באתר ynet | ||
| − | * [http://www.newfamily.org.il/cat/18-ידועים-בציבור/ ידועים בציבור] באתר ארגון | + | * [http://www.newfamily.org.il/cat/18-ידועים-בציבור/ ידועים בציבור] באתר ארגון משפחה חדשה |
* [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7545&nosearch=true&searchMode=1 ידועים בציבור בישראל], "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית" | * [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7545&nosearch=true&searchMode=1 ידועים בציבור בישראל], "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית" | ||
* דיינה הר-אבן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3287369,00.html ידועים בציבור: מה זה, למה ואיך], באתר ynet | * דיינה הר-אבן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3287369,00.html ידועים בציבור: מה זה, למה ואיך], באתר ynet | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
<references /> | <references /> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־21:58, 8 בספטמבר 2010
ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה.
הגדרת בני זוג כידועים בציבור היא דרך של המדינה להחיל זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים, על בני זוג אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא על פי חוקי המדינה. סטטוס הידועים בציבור משמש בני זוג שאינם רשאים להינשא זה לזה, בהתאם לחוקי הנישואים, למשל כאשר בני הזוג הם בני אותו המין, או היות אחד מבני הזוג נשוי לאחר. פעמים רבות סטטוס הידועים בציבור מוחל על בני זוג הרשאים להינשא זה לזה אך אינם מעוניינים בכך, לעתים ללא שבני הזוג מודעים לחובות שסטטוס זה מחיל עליהם.
מבחינות מסוימות זוכים ידועים בציבור (בני מינים שונים ולעתים גם בני אותו המין) לזכויות דומות לאלה של בני זוג נשואים.
תוכן עניינים
בישראל
סטטוס הידועים בציבור משמש במדינת ישראל, בנוסף לסיבות הכלליות המביאות לבחירה בסטטוס זה, גם במקרים של בני זוג שאינם יכולים להינשא זה לזה במוסדות הדתיים, כמו בני זוג חסרי דת או בני דתות שונות, בני זוג מאותו המין, כהן וגרושה, ממזר וכדומה. זכויות פנסיוניות מסוימות הניתנות לאלמן או לאלמנה נשללות עם נישואיהם מחדש, ולכן יש המעדיפים שלא להינשא, כדי לשמור על זכויות אלה.
אין קביעה גורפת של שוויון בין ידועים בציבור ובין נשואים. זכויות אלה נקבעו באחדים מחוקי מדינת ישראל ובפסקי דין שונים, בסוגיות שונות שהועלו בפסקי דין אלה.
לראשונה הופיעה הכרה בידועה בציבור כשווה לאישה נשואה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט-1949[1], שבו נאמר "אשה, ובכלל זה אשה הגרה יחד עם הנכה והידועה בציבור כאשתו". דוגמאות נוספות מחוקי מדינת ישראל:
- בחוק הביטוח הלאומי נאמר: "אשתו - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו", כלומר כל הזכויות שמקנה החוק לאשת איש מוקנות גם לידועה בציבור. בהתאם לכך, מאפשר המוסד לביטוח לאומי למלא שאלון לידועים בציבור, שמהווה בסיס להחלטה של המוסד לביטוח לאומי להכיר בזוג כידועים בציבור.
- בחוק משפחות חד-הוריות מוגדר "הורה יחיד", בין השאר כ"הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו".
- בחוק השמות נקבע: "שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו ואף אינה ידועה בציבור כאשתו, ניתן לו שם פרטי על ידי אמו בלבד." בעקבות פסק דין של בג"ץ נקבע בחוק זה, כי שר הפנים אינו רשאי לפסול שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור.
- חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) מגדיר "בן משפחה של חייל שנספה במערכה":
- "(א) מי שהייתה אשתו של הנספה ביום מותו, ובכלל זה אשה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו הייתה ידועה בציבור כאשתו - כל עוד לא נישאה לאחר
- (א1) מי שהיה בעלה של הנספה ביום מותה, ובכלל זה גבר שלפני מות הנספה גר יחד עמה וביום מותה היה ידוע בציבור כבעלה כל עוד לא נישא לאחרת."
- בחוק מיסוי מקרקעין: מכירת זכות בדירת מגורים ללא תמורה, מחויבת במס רכישה מופחת (שליש) (לעומת בן זוג הפטור לגמרי).
לעומת כל אלה, פקודת מס הכנסה מגדירה "בן זוג" כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", הגדרה שכפשוטה מוציאה ידועים בציבור מגדר בני זוג.
מאפייניהם המובהקים של ידועים בציבור נקבעו על ידי שופט בית המשפט העליון, צבי ברנזון:
| יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה. בכך נבדל הקשר הזה מחיי פילגשות, למשל, שבהם הגבר מקיים מאהבת או ידידה ועושה זאת בעיקר להשגת סיפוק מיני בחיק אשה, ואולי גם כמקום מקלט למתן פורקן לנפשו מחיי נישואין בלתי-מוצלחים ומדכאים; והאשה, הפילגש - אצלה תופש בדרך כלל מקום נכבד מצבו החמרי ומעמדו החברתי של האיש המשמש לה פטרון וגומל חסדים, ותמורת זאת היא מעניקה לו את חסדיה הגופניים.
היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי,נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים והאשה משמשת לו עקרת בית. משק בית משותף כזה נבדל מהנעשה, למשל, בהעסקת עוזרת או מטפלת, גם כשקורה והמעסיק מקיים עמה יחסי מין. גם במקרה כזה עשויה האהבה לעשות את עבודות הבית ולטפל בענייני הגבר, אבל זהו חלק מסידור ענייני שבו היא מקבלת חלק מגמול עבודתה במגורים ובמזונות בבית מעסיקה. |
||
| – ע"א 621/69 קרול נסיס נגד קוינה יוסטר, פד"י כד(1) עמ' 617 | ||
ב-9 במרץ 2008 דחה בית המשפט לענייני משפחה בקשה לדחות על הסף תביעת מזונות שהגישה אישה כנגד הידוע-בציבור שלה לשעבר. בית המשפט קבע בכך שהחיים המשותפים, גם אם לא נחתם הסכם חוזי בין בני הזוג, הם בגדר "הסכם מכללא" (כלומר, הסכם משתמע). מתוך ההחלטה:
|
זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהיעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי; במקרה דנן לא קיים בין התובעת לנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים", לכן יש ללמוד מהנטען על התנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכללי.... היום מערכת היחסים בין בני זוג, גבר ואישה או כל סוג אחר, לרבות זוגות חד מיניים, מקימה לכאורה מערכת של הסכמה והתחייבות. בלשון אחרת, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת זוג מכוח דיני החוזי, קרי החובה לא להזניח את בת הזוג. | 
|
| – החלטה בתיק 028593/06, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב | ||
הבדל בולט בין מצבם של הידועים בציבור ובין הנשואים הוא חובת ההוכחה. הוכחת קיומם של נישואים היא בדרך כלל עניין של מה בכך, באמצעות הצגת תעודת נישואים שהוציא גורם המוסמך לכך, או על-פי הרישום במשרד הפנים. הוכחת סטטוס של ידועים בציבור מצריכה הבאת עדים המכירים היטב את אורח חייהם של בני הזוג ויכולים לאשר שאכן מדובר בידועים בציבור ולא בחברים טובים בלבד. בעוד שהנישואים מתחילים במועד חד וברור, לא כך המצב ביחס לסטטוס של ידועים בציבור. תנאי בסיסי להוכחת סטטוס של ידועים בציבור הוא מגורים יחד וניהול משק בית משותף.
הסדרה פורמלית יותר של חיים משותפים כבני זוג, תוך הימנעות מנישואים, היא שיטת נישואי החוזה, נישואים הנכרתים בין בני זוג בדרך של הסכם זוגיות, המקנה להם זכויות הדדיות, מסדיר את ענייני הרכוש שביניהם, חובותיהם ההוריות וכיוצא בזה עניינים בין בני זוג. ניתן להביא את נישואי החוזה לאישורו של בית משפט לענייני משפחה המעניק להם תוקף של פסק דין.
ראו גם
מיזמים
קישורים חיצוניים
- ידועים בציבור בישראל, באתר אנשים ישראל
- נעמה סיקולר, ידועים בציבור: הכללים הם שאין כללים, באתר ynet
- ידועים בציבור באתר ארגון משפחה חדשה
- ידועים בציבור בישראל, "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית"
- דיינה הר-אבן, ידועים בציבור: מה זה, למה ואיך, באתר ynet
הערות שוליים
- ^ ס"ח 25 מיום 15.9.1949
