השפתיים הגדולות

פות מגולח; ניתן להבחין בשפתיים הגדולות הוורודות.

בקרב נשים, השפתיים הגדולות או השפתיים החיצוניות (labia majora) הן שני קפלי עור בולטים, מכף הערווה ועד חיץ הנקבים. בתוכה ממוקמים השפתיים הקטנות (או "הפנימיות"), ערלת הדגדגן, עטרת הדגדגן, רסנית הדגדגן (סוג של קרום), שסע הערווה ופרוזדור הפות, שבה ממוקמים פתחי השופכה והנרתיק.

לכל שפה יש שטח פנים חיצוני ופנימי. שטח הפנים החיצוני מכוסה בשיער גס, עבה וכהה. שטח הפנים הפנימי חלק יותר המעוטר בזקיקי חלב. ביניהם יש כמות ניכרת של רקמות ושומן, וכן רקמה הדומה למעטה כיס האשכים אצל הגבר, למעט כלי הדם, העצבים והבלוטות.

השפתיים הגדולות עבות יותר בחזיתן. הן מתחברות לחיץ הנקבים, כאשר המרחק בין נקודת החיבור לפי הטבעת הוא בין 2.5 ל-3 סנטימטרים.

השפתיים הגדולות אצל האישה הומגניות לשק האשכים אצל הגבר (ראו גם הומולוגיה של הפות).

תרשים מערכת הרבייה של האישה

לחצו כאן להגדלה

ראו גם

• פות
• השפתיים הקטנות

תמונות נוספות

• ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף