הבדלים בין גרסאות בדף "הארדקור"

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{בעבודה}} '''הארדקור''' בתחום תעשיית המין הנם תמונות או קטעי וידאו אשר כוללות תיאורים מיניים מפורשים, …)
 
שורה 1: שורה 1:
 
{{בעבודה}}
 
{{בעבודה}}
'''הארדקור''' בתחום [[תעשיית המין]] הנם תמונות או קטעי וידאו אשר כוללות תיאורים מיניים מפורשים, כגון [[יחסי מין וגינאליים]], [[מין אנאלי|אנאליים]] ו[[מין אוראלי|אוראליים]], [[אנילינגוס]], [[שפיכה]] ו[[פטשיזם]]. הארדקור מכונה בעברית "'''פורנוגרפיה קשה'''" ובעבר היה מופץ כתמונות במגזינים פורנוגרפיים וסרטי פורנוגרפיה והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 - כתמונות וקטעי וידיאו באינטרנט.
+
בתחום [[תעשיית המין]], '''הארדקור''' הנם תמונות או קטעי וידאו אשר כוללות תיאורים מיניים מפורשים, כגון [[יחסי מין וגינאליים]], [[מין אנאלי|אנאליים]] ו[[מין אוראלי|אוראליים]], [[אנילינגוס]], [[שפיכה]] ו[[פטשיזם]]. הארדקור מכונה בעברית "'''פורנוגרפיה קשה'''" ובעבר היה מופץ כתמונות במגזינים פורנוגרפיים וסרטי פורנוגרפיה והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 - כתמונות וקטעי וידיאו באינטרנט.
  
 
המונח נטבע במחצית השנייה של המאה ה-20 כדי להבדיל אותה מ[[סופטקור]] (פורנוגרפיה רכה), אשר מציג פוזות [[עירום]] ואף יחסי מין מרוזמים ולא מפורשים.
 
המונח נטבע במחצית השנייה של המאה ה-20 כדי להבדיל אותה מ[[סופטקור]] (פורנוגרפיה רכה), אשר מציג פוזות [[עירום]] ואף יחסי מין מרוזמים ולא מפורשים.
  
 +
==חוקיות==
 +
הפצה של פורנוגרפיה קשה הייתה אסורה במדינות רבות עד למחצית השנייה של המאה ה-20, כאשר מדינות רבות החלו לאפשר להפיץ פורנו רך. ההיצע כיום בדרך כלל מוסדרת על ידי סטנדרט דירוג כמו גם על ידי קביעת נקודות מכירה באמצעות חקיקה. הגבלות, לפי העניין, עשויות לחול על ההקרנה, השכרה, מכירה או נתינה של סרט או תמונה, וכן על צורת ההפצה - DVD, וידאו, קובץ ממוחשב ועוד. הקרנה ציבורית של פורנוגרפיה קשה היא בדרך כלל אסורה, כמו גם מכירתה ל[[קטין|קטינים]].
  
<!--
+
רוב המדינות הקלו את ההגבלות על הפצת פורנוגרפיה, אם על ידי חקיקה מוגבלת או כללית, ואם על ידי אי אכיפת החוק כלשונו. מרבית ההקלות נעשו בדרך של שינוי הקריטריונים של סטנדרט הדירוג במדינה. קיימות תנועות נגד הפורנוגרפיה אשר פועלות במרץ נגד חקיקה אשר מתירה את השימוש בפורנוגרפיה. דנמרק הפך למדינה הראשונה בעולם להכשיר פורנוגרפיה (ב-1969). בארצות הברית, הפרשנות המשפטית לחומר פורנוגרפי ביחס לזכות לחופש ביטוי שונה ממדינה למדינה ואף בין עיר לעיר. פורנוגרפיה קשה נעשתה חוקית בבריטניה בשנת 2000.
  
 +
הזמינות של כל סוגי הפורנוגרפיה באינטרנט הפכה את החקיקה ללא יעילה.
  
המונח נטבע במחצית השנייה של המאה 20th כדי להבדיל אותה מפורנוגרפית פורנו רכה, שעשוי להשתמש ביחסי מין מדומים ומגביל את הטווח ועוצמת התיאורים של פעילות מינית.
+
בישראל עלו מספר הצעת חוק בנוגע לסינון האינטרנט מחומר פורנוגרפי, חלקן במטרה לחייב ספקיות אינטרנט לסנן חומר פורנוגרפי לבקשת הלקוח, והצעות אחרות במטרה לחייב ספקיות אינטרנט לבצע סינון כברירת מחדל, ולאפשר ללקוחות לבטל את הסינון באמצעות פנייה מסודרת לספקית האינטרנט (בדומה לשיטה הנהוגה בטלוויזיה). חלק מהצעות החוק עברו קריאה ראשונה אך נדחו בהמשך ואילו אחרות עדיין עומדות לדיון כיום (דצבמבר 2013).
  
Hardcore pornography usually takes the form of photographs, often displayed in magazines or on the Internet, or films. It can also appear as a cartoon. Since the 1990s it has been distributed widely over the Internet.
 
The term was coined in the second half of the 20th century to distinguish it from softcore pornography, which may use simulated sex and limits the range and intensity of depictions of sexual activities.
 
  
 +
<!--
  
[חוקיות עריכה]
 
  
מידע נוסף: פורנוגרפיה לפי אזור
 
 
 
על הסט של סרט פורנוגרפי
 
ההפצה של פורנוגרפיה קשה כבר נרחבת אסורה במדינות רבות עד למחצית השנייה של המאה 20th, כאשר מדינות רבות החלו לאפשר קצת הפצת חומר פורנו רך. ההיצע כיום בדרך כלל מוסדר על ידי מערכת דירוג קולנוע, כמו גם על ידי רגולציה ישירה של נקודות מכירה. הגבלות, לפי העניין, תחולנה על ההקרנה, או להשכרה, מכירה, או נתינה של סרט, בצורה של DVD, וידאו, קבצי מחשב, וכו 'תצוגה וציבורית פרסום של פורנוגרפיה קשה אסור לעתים קרובות, כפי שהיא האספקה ​​שלה לקטינים.
 
רוב המדינות הקלו את ההגבלות על ההפצה של פורנוגרפיה, או על ידי גליזציה כללית או מוגבל או על ידי אי אכיפת חקיקת אוסרני. רוב ההקלות כבר בדרך של שינויים בקריטריונים של מערכת סיווג הסרט של מדינה. התנועה נגד הפורנוגרפיה לעתים קרובות במרץ מתנגדת ללגליזציה. ב1969, דנמרק הפך למדינה הראשונה בעולם להכשיר פורנוגרפיה. [1] בארצות הברית, פרשנויות משפטיות של פורנוגרפיה ביחס לזכות החוקתית לחופש ביטוי שונה מהמדינה למדינה ובין העיר לעיר. פורנוגרפיה קשה הייתה חוקית בבריטניה ב2000. [2] [3]
 
הזמינות של כל סוגי הפורנוגרפיה באינטרנט הפכה את הרגולציה קשה.
 
 
השפעה על חברה [עריכה]
 
השפעה על חברה [עריכה]
  
שורה 34: שורה 28:
 
מחקר 2003 על ידי אריק שלוסר ההערכה היא כי הכנסות מפדיון התיבה מקומית במשרד משחק פורנו הארדקור של הוליווד. [8] על פי מחקר זה, קטעי וידאו הארדקור פורנו, אתרי אינטרנט, מעשי סקס חיים וטלביזיה בכבלים בתכנות ליצור 10 מיליארדים דולרים, שווים בערך לארה"ב הכנסות בקופות מקומיות.
 
מחקר 2003 על ידי אריק שלוסר ההערכה היא כי הכנסות מפדיון התיבה מקומית במשרד משחק פורנו הארדקור של הוליווד. [8] על פי מחקר זה, קטעי וידאו הארדקור פורנו, אתרי אינטרנט, מעשי סקס חיים וטלביזיה בכבלים בתכנות ליצור 10 מיליארדים דולרים, שווים בערך לארה"ב הכנסות בקופות מקומיות.
  
Legality[edit]
 
 
Further information: Pornography by region
 
  
  
On the set of a pornographic film
 
The distribution of hardcore pornography has been widely prohibited in many countries until the second half of the 20th century when many countries began to allow some dissemination of softcore material. Supply is now usually regulated by a motion picture rating system as well as by direct regulation of points of sale. Restrictions, as applicable, apply to the screening, or rental, sale, or giving of a movie, in the form of a DVD, video, computer file, etc. Public display and advertising of hardcore pornography is often prohibited, as is its supply to minors.
 
Most countries have eased the restrictions on the distribution of pornography, either by general or restricted legalization or by failure to enforce prohibitive legislation. Most easing of restrictions has been by way of changes to the criteria of a country's movie classification system. The anti-pornography movement often vigorously opposes legalization. In 1969, Denmark became the first country in the world to legalize pornography.[1] In the U.S., legal interpretations of pornography in relation to the constitutional right to free speech differ from state to state and from city to city. Hardcore pornography was legalized in the UK in 2000.[2][3]
 
The availability of all types of pornography on the Internet has made regulation difficult.
 
 
Impact on society[edit]
 
Impact on society[edit]
  

גרסה מ־10:43, 28 בדצמבר 2013

685px-Baustelle.svg.png הערך נמצא בשלבי עבודה
שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים.

בתחום תעשיית המין, הארדקור הנם תמונות או קטעי וידאו אשר כוללות תיאורים מיניים מפורשים, כגון יחסי מין וגינאליים, אנאליים ואוראליים, אנילינגוס, שפיכה ופטשיזם. הארדקור מכונה בעברית "פורנוגרפיה קשה" ובעבר היה מופץ כתמונות במגזינים פורנוגרפיים וסרטי פורנוגרפיה והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 - כתמונות וקטעי וידיאו באינטרנט.

המונח נטבע במחצית השנייה של המאה ה-20 כדי להבדיל אותה מסופטקור (פורנוגרפיה רכה), אשר מציג פוזות עירום ואף יחסי מין מרוזמים ולא מפורשים.

חוקיות

הפצה של פורנוגרפיה קשה הייתה אסורה במדינות רבות עד למחצית השנייה של המאה ה-20, כאשר מדינות רבות החלו לאפשר להפיץ פורנו רך. ההיצע כיום בדרך כלל מוסדרת על ידי סטנדרט דירוג כמו גם על ידי קביעת נקודות מכירה באמצעות חקיקה. הגבלות, לפי העניין, עשויות לחול על ההקרנה, השכרה, מכירה או נתינה של סרט או תמונה, וכן על צורת ההפצה - DVD, וידאו, קובץ ממוחשב ועוד. הקרנה ציבורית של פורנוגרפיה קשה היא בדרך כלל אסורה, כמו גם מכירתה לקטינים.

רוב המדינות הקלו את ההגבלות על הפצת פורנוגרפיה, אם על ידי חקיקה מוגבלת או כללית, ואם על ידי אי אכיפת החוק כלשונו. מרבית ההקלות נעשו בדרך של שינוי הקריטריונים של סטנדרט הדירוג במדינה. קיימות תנועות נגד הפורנוגרפיה אשר פועלות במרץ נגד חקיקה אשר מתירה את השימוש בפורנוגרפיה. דנמרק הפך למדינה הראשונה בעולם להכשיר פורנוגרפיה (ב-1969). בארצות הברית, הפרשנות המשפטית לחומר פורנוגרפי ביחס לזכות לחופש ביטוי שונה ממדינה למדינה ואף בין עיר לעיר. פורנוגרפיה קשה נעשתה חוקית בבריטניה בשנת 2000.

הזמינות של כל סוגי הפורנוגרפיה באינטרנט הפכה את החקיקה ללא יעילה.

בישראל עלו מספר הצעת חוק בנוגע לסינון האינטרנט מחומר פורנוגרפי, חלקן במטרה לחייב ספקיות אינטרנט לסנן חומר פורנוגרפי לבקשת הלקוח, והצעות אחרות במטרה לחייב ספקיות אינטרנט לבצע סינון כברירת מחדל, ולאפשר ללקוחות לבטל את הסינון באמצעות פנייה מסודרת לספקית האינטרנט (בדומה לשיטה הנהוגה בטלוויזיה). חלק מהצעות החוק עברו קריאה ראשונה אך נדחו בהמשך ואילו אחרות עדיין עומדות לדיון כיום (דצבמבר 2013).