אלכוהול ויחסי מין

ערך זה עוסק בהשפעתה של צריכת אלכוהול על ההתנהגות המינית. קיימים שני היבטים אשר עשויים לאזן האחד את האחר. היבט אחד הוא היבט פיזיולוגי - אלכוהול מדכא את רמות הטסטוסטרון בגוף אשר פוגע בתפקוד המיני, בעוד ההיבט השני הוא פסיכולוגי - האלכוהול משחרר עכבות ולפיכך עשוי להגדיל את יצר המין.

אלכוהול הוא חומר מדכא. לאחר צריכתו, אלכוהול גורם לתפקודם של מערכות הגוף להאט. לעתים, שכרות עשויה להביא לרגשות התעלות ואושר אך גם רגשות כעס או דיכאון עלולות להתעורר. שיקול דעת, שווי משקל והקוֹאוֹרדִינָצִיָה נפגעים. האלכוהול אחראי גם לדיכוי של העכבות, והיא זו אשר עשוייה לגרום ליצר מין חזק יותר, למרות שהגוף אינו מוכן לכך מבחינה פיזיולוגית.

אצל גברים

אלכוהול עשוי להשפיע מאוד על יצר המין ומערכת המין של הגבר. צריכת אלכוהול חריפה הוכחה ברוב המחקרים (אך לא כולם) לגרום לפגיעה זמנית בייצור הטסטוסטרון באשכים. החוקרים מאמינים כי פגיעה זו מתרחשת עקב עיכול האלכוהול וחילוף החומרים אשר מביא לקיטון ביחס NAD+/NADH הן בכבד והן באשכים.

הטסטוסטרון דרוש לליבידו ולעוררות מינית, ולכן האלכוהול נוטה לפגוע בתפקוד המיני. מחקרים שנערכו הראו על ירידה ביעילות אוננות גברית (MME). ירידה זו נמדדה על ידי מדידת ריכוז האלכוהול בדם (BAC) והשהיית השפיכה. שיכרון יכול להפחית עוררות מינית (זקפה), לפגוע במידת ההנאה ועוצמת האורגזמה, ואף להקשות על השגתו.