חתך צינור הזרע

חתך צינור הזרע (וזקטומיה או וסקטומיה; בלעז Vasectomy) הוא הליך כירורגי (ניתוח) לעיקור גברים או אמצעי קבוע למניעת הריון. ההליך כרוך בביצוע חתך בזוג צינורות הזרע, וקשירתו או אטימתו כדי למנוע מתאי זרע מלהצטרף לזרם נוזל הזרע (קרי, תהליך השפיכה קיים גם לאחר הניתוח; נוצר מצב של אזואוספרמיה בלבד). ההליך מבוצע בדרך כלל במשרדו של הרופא או במרפאה.

קיימות מספר שיטות להשלמת ההליך בהצלחה, ובכולן נאטם לפחות צד אחד בזוג צינורות הזרע. עקב פשטות ההליך, אורכו בדרך כלל כ-30 דקות. זמן ההחלמה במקום הטיפול הוא כשעה, לאחריו המטופל נשלח הביתה לנוח ובדרך כלל ניתן לחזור לפעילות מינית בתוך כשבוע בשילוב אי-נוחות מינימלית.

ההליך נחשב לאמצעי מניעה קבוע, אשר ביטלו אינו פשוט, ולפיכך המטופל צריך לשקול את ההשפעות ארוכות-הטווח, הן מבחינה רגשית והן מבחינה מינית.

אין לבלבל בין חתך צינור הזרע לבין סירוס - הסרה כירורגית של האשכים.

ההליך

גישת החתך המסורתית כרוכה בהרדמה מקומית של שק האשכים (אם כי הפיזיולוגיה של גברים מסוימים עשויה להפוך את הגישה לצינור הזרע לקשה יותר ובמקרה זה עדיף יהיה לבצע הרדמה כללית) ולאחריו ביצוע שני חתכים קטנים באמצעות אזמל בכל צד של שק האשכים במיקום אשר מאפשר למנתח למשוך כל צינור אל פני השטח לצורך ביצוע בהם החתך הדרוש. החתכים מבוצעים בזוג הצינורות, הם מופרדים ולפחות צד אחד מהם נאטמים באמצעות קשר, צריבה או הידוק. לשיטה זו יש מספר וריאציות המשפרות את זמן הריפוי, האפקטיביות ומסייעות בהפחתת סיכון לכאב לטווח ארוך כגון תסמונת כאב שלאחר ניתוח חתך צינור הזרע (PVPS).

• חציצה חיתולית: תיעול מחדש של צינורות הזרע היא סיבה ידועה לכישלון ניתוח חיתוך צינור הזרע. חציצה חיתולית (Fascial interposition, ר"ת "FI") מסייעת במניעת סוג זה של כישלון, ומגדילה את שיעור ההצלחה של ההליך. השיטה כוללת מיקום קצה צינור הזרע אשר יוצא מהערמונית סוף צינור הזרע אל מחוץ למעטה החיתולית תוך השארת הקצה האחר (המחובר לאשכים) בתחומי החיתולית. החיתולית הוא מעטה מגן עשוי סיבים המקיף את צינורות הזרע (ואת יתר הגוף). מכונה גם "חציצת מַחְתֶּלֶת".
• הרדמה ללא מחט: בשנת 2005 פותחה שיטה לביצוע הרדמה מקומית לצורך ניתוח חתך צינור הזרע אשר מאפשרת למנתח לבצע אותו ללא כאבים באמצעות כלי הזרקה מיוחד, בניגוד למחט המסורתי. החומר המשתק נדחף עמוק מספיק לתוך רקמת האשכים, כדי לאפשר ניתוח ללא כאבים.
• חתך ללא אזמל: מכשיר המכונה "עוצר דימום" (בניגוד לאזמל) משמש כדי לנקב את שק האשכים. שיטה זו נכנסה לשימוש נרחב שכן החתך הקטן יותר צמצם את הדימום ושטפי הדם. בנוסף, הסיכויים לזיהום פחתו והריפוי הפך מהיר יותר בהשוואה לחתך אשר בוצע באזמל. בדרך כלל, החתך הקטן אינו מצריך תפר.
• חתך צינור זרע פתוח: קצה צינור הזרע המחובר לאשכים אינו נאטם. המשמעות היא זרימה מתמשכת של תאי זרע לתוך שק האשכים. שיטה זו עשויה למנוע כאב באשכים כתוצאה מעליית רמת הלחץ ביותרת האשך. מחקרים מראים כי שיטה זו עשויה להפחית את הסיכונים לסיבוכים ארוכי-טווח כגון תסמונת כאב שלאחר ניתוח חתך צינור הזרע (PVPS).
• שטיפת צינור: הזרקת מים סטריליים או euflavine (אשר הורג זרע) לתוך הקטע הדיסטלי של הצינור מביא לעיקור כמעט מיידי (אזואוספרמיה). שיטה זו הראתה תוצאות טובות אך היא אינה נפוצה.

קיימות היו שיטות נוספות, כגון שימוש במהדק מכאני, אך עקב שיעורי כישלון גבוהים ובלתי מתקבלים על הדעת, הופסקה השימוש בהן.

תוצאות

ניתן בדרך כלל לקיים יחסי מין ואוננות כשבוע לאחר הניתוח (תלוי בהתאוששות); עם זאת, הריון הוא עדיין אפשרי כל עוד ספירת הזרע גדולה מאפס. יש להשתמש באמצעי מניעה למניעת הריון עד לביצוע ספירת זרע אשר מבוצע בדרך כלל חודשיים לאחר ההליך או אחרי 10-20 שפיכות. מאידך, רצוי להמשיך להשתמש באמצעי מניעה נוסף עד לקבלת אישור ודאי לקיומו של אזואוספרמיה (היעדר תאי זרע בנוזל הזרע). אישור ודאי מתקבל לאחר שתי ספירות זרע 3 ו-4 חודשים לאחר הניתוח. האגוד האנדרולוגית הבריטית המליצה כי מספיקה ספירת זרע בודדת לאחר 16 שבועות.