יחסי מין הומוסקסואליים בשירותים ציבוריים
יחסי מין הומוסקסואליים בשירותים ציבוריים (בלעז: tea-room[1] או cottage[2]) היא התנהלות אשר הייתה נפוצה בקרב הקהילה ההומוסקסואלית בארצות המערב לפני שהפכה ללגיטימית, במסגרתה קוימו יחסי מין אנונימיים בין גברים בשירותים ציבוריים או נערך קרוזינג במטרה לקיים יחסי מין במקום אחר.
המונח הלועזי קוטג' (מאנגלית: Cottage) תועד לראשונה בתקופה הוויקטוריאנית לתיאור שירותים ציבוריים. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הביטוי הפך לסלנג של הקהילה ההומוסקסואלית[3][4]. שורשיו של המונח בחדרי השירותים החיצוניים שנבנו בבריטניה מחוץ לבתי המגורים, ונראו כמו מבני קוטג'. המונח היה נפוץ בעיקר באנגליה, ומזוהה עם מקום קטן, נוח וכפרי, אם כי השתמשו בו גם במקומות אחרים בעולם[5]. בארצות הברית נעשה שימוש במונח "tea-room" כדי לתאר את התופעה.
תוכן עניינים
התופעה
.jpg)
חדרי השירותים הציבוריים בהם התופעה קיימת כיום ממוקמים לרוב במקומות עם תנועה רבה של אנשים כגון תחנות אוטובוס, תחנות רכבת, שדות תעופה ואוניברסיטאות. לעתים בין תאי השירותים ישנו גלורי הול. סימנים שונים משמשים כדי לרמוז לרצון באינטראקציה בין המבקרים. בחלק מחדרי השירותים התפתח מנהג לפיו יש אדם שמשמש כמתצפת שאחראי להזהיר כשמגיעים אנשים מחוץ לסצנה.
לפני תנועת השחרור הלהט"בית בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 בארצות הברית ובאנגליה, חדרי שירותים ציבוריים פעילים היו מהמקומות הבודדים שבהם גברים שהיו צעירים מכדי להיכנס לברים של הומואים יכלו לפגוש אחרים[6]. רוב ההומואים והביסקסואלים באותה תקופה היו בארון וכמעט שלא היו קבוצות חברתיות לנוער אשר היה צעיר מכדי לצרוך אלכוהול[7].
לאחר המהפכה הלהט"בית, שהפכה את ההומוסקסואליות ללגיטימית, נפתחו מועדוני מין כגון סאונות, אשר העבירו את הפעילות המינית מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי. עם הפיכת האינטרנט לאמצעי תקשורת ואינטראקציה במרכזי בקהילה הגאה, פחת השימוש בחדרי השירותים הציבוריים כמקום מפגש.
מדיניות ציבורית
החל משנות ה-80 של המאה ה-20 היו הרשויות המקומיות מודעות לקיומם של חדרי שירותים הפעילים כמקום מפגש מיני והחלו לנקוט בצעדים כגון שינוי גבהי הדלתות, הסרת דלתות בחדרים פופולריים וכן הנמכת המחיצות שבין התאים כדי למנוע איתות בין התאים בעזרת הרגליים[8][9]. מעשים מיניים בשירותים ציבוריים עומדים בניגוד לחוק במדינות רבות. יחסי המין מתרחשים מאחורי דלתיים סגורות ובתוך התאים עצמם, הרי שבאנגליה, בארצות הברית ובקנדה, המשטרה הפעילה לעתים שוטרים סמויים שהתחזו להומואים וניסו לשדל אנשים לקיים עימם יחסי מין במטרה לעצור הומוסקסואלים ולהעמיד אותם למשפט.
בישראל
בישראל התופעה הייתה קיימת בעיקר בתחנות אוטובוס מרכזיות, בהן התחנה המרכזית בתל אביב והתחנה המרכזית בבאר שבע. איתן פוקס בסרטו הראשון "אפטר" (1990) עוסק במתח מיני בין חייל למפקדו, כאשר לבסוף מקיימים השניים יחסי מין בשירותים ציבוריים בגן העצמאות בירושלים.
Tearoom Trade
| זהות מינית | % |
|---|---|
| לא הומואים ולא ביסקסואלים | 38% |
| ביסקסואלים | 24% |
| הומואים בארון | 24% |
| הומואים מחוץ לארון | 14% |
Tearoom Trade (תעתיק: טירוּם טרייד) הוא מחקר שנוי במחלוקת, שהתפרסם גם כספר, של הסוציולוג, רוברט אלן "לאוד" המפרייס[10]. המחקר הינו ניתוח פעילות מינית של הומואים בשירותים ציבוריים. המפרייס הניח כי גברים המשתתפים בפעילות כזו מגיעים מרקעים חברתיים מגוונים, בעלי מוטיבציות שונות, וזהויות מיניות שונות:סטרייטים, ביסקסואלים או הומואים.
המחקר הינו אתנוגרפיה על יחסי מין בין גברים בשירותים ציבוריים. המפרייס תיאר את התקשורת הבין אישית המקובלת בחללים אלו כגון שפת גוף, תנועות ידיים וכדומה. כמו כן הוא שם לב גם לתפקידים השונים אשר אנשים שונים מילאו, כאשר לרוב במקביל לאנשים שקיימו יחסי מין היו אנשים ששימשו כתצפיתנים שהיו מזהירים אם אנשים לא קשורים היו מתקרבים.
המחקר שאל לגבי הסטריאוטיפים אשר מקושרים לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים במקומות ציבוריים והראה כי הרבה מהמשתתפים בפעילות הללו מנהלים אורח חיים נורמטיבי למדי, הם בעלי משפחות ומקובלים בקהילתם. כמו כן המחקר הראה שבמעשיהם המיניים אין סכנה להטרדה של גברים הטרוסקסואלים. הממצאים של המחקר מראים כי 38% מהנחקרים היו לא הומואים ולא ביסקסואלים, 24% היו ביסקסואלים, 24% היו הומואים בארון ורק 14% ענו על התדמית של הומו שהינו חלק מהקהילה הגאה ומתעניין בקשרים עם גברים. מכיוון שהמפרייס יכל לוודא כי 54% מנחקריו חיו כהטרוסקסואלים עם נשותיהם, המחקר הציג את חוסר ההתאמה בין העצמי הפרטי והעצמי החברתי אצל אנשים שהתשתתפו בצורה הזו של סקס הומוסקסואלי.
ביקורת
בתחילת המחקר המפרייס חשף את זהותו כחוקר בפני חלק מהמשתתפים, הוא שם לב כי אלו שהסכימו לדבר איתו היו רק ממעמד משכיל יחסית, כשהמשיך במחקר החליט להסתיר את זהותו כחוקר במטרה למנוע הטייה במחקר. המפרייס הניח כי הסטיגמה הקשורה להומוסקסואליות והרצון של המשתתפים לאנונימיות מונעת ממנו לתצפת על המתרחש ולקיים ראיונות מעקב כאשר הוא מציג עצמו כחוקר. הביקורת על המחקר הייתה בעיקרה ביקורת אתית בנוגע להסתרת זהותו כחוקר ואי קבלת הסכמה מהנחקרים לתצפית, כמו כן החוקר היה ניתן בביקורת עקב המתודה שלו לראיונות המשך בה מצא את כתובת הנחקרים דרך מספרי הזיהוי של מכוניותם אותם העתיק. ראיונות ההמשך גם הם לא חשפו את מהות המחקר, ובהם הציג עצמו כחוקר שירותי בריאות שמתעניין במוצא האתני שלהם, הסטטוס המשפחתי, עיסוקם ועוד. מתנגדי הביקורת מצביעים על כך כי המשתתפים ביצעו את מעשיהם במקום ציבורי וכי הונאת המשתתפים סביב הראיונות הייתה לא מזיקה מכיוון שהמפרייס כיבד את רצונם לאנונימיות ולא פרסם את זהותם במחקרו.
הערות שוליים
- ^ Eric Partridge, Tom Dalzell, Terry Victor The concise new Partridge dictionary of slang and unconventional English p. 642 : "tearoom; t-room noun a public toilet. From an era when a great deal of homosexual contact was in public toilets; probably an abbreviation of 'toilet room'"
- ^ Eric Partridge, Tom Dalzell, Terry Victor The concise new Partridge dictionary of slang and unconventional English p. 165 : "cottage noun a public lavatory used for homosexual encounters UK."
- ^ James Redding Ware (1909), Passing English of the Victorian era, ISBN 0854099328
- ^ Michael George Schofield, Gordon Westwood (1960), A minority: a report on the life of the male homosexual in Great Britain, p. 74. "Most homosexuals regard 'cottaging' as very sordid and look down upon those who resort to this method of finding partners."
- ^ Maupin, A. (1984). Babycakes. p. 105. ISBN 0060924837. "'I was busted for cottaging... You know..doin' it in a cottage... A cottage', Wilfred repeated. 'A public loo.'"
- ^ Bruce Galloway,(1983).Prejudice and Pride: Discrimination Against Gay People in Modern Britain. Published by Routledge, ISBN 0710099169.
- ^ David Northmore (11 April 1998)."Finding private passion in a public place; Why is it that some gay men go in search of sexual encounters in lavatories?. The Independent. "But Robert Cole, 40, despises the time he has spent hanging around public lavatories. "I started cottaging at 12 because I was too young to go to pubs, but wanted to find a boyfriend. But it then becomes compulsive and a mechanism for avoiding sorting your life out" ... This month sees the publication of a survey of men who cottage in north London by the Aids Education Unit of Barnet Healthcare NHS Trust. More than 200 men were asked to complete an anonymous questionnaire, and the results are eye-opening. Twenty per cent of those questioned started cottaging between the ages of 10 and 14, and 32 per cent started between the ages of 15 and 19. And the survey's finding that just over 75 per cent of those questioned also regularly visit gay social venues and groups somewhat destroys the myth that cottagers are sad, closeted individuals who are unable to come to terms with their sexuality."
- ^ Tom Geoghegan (27 Sep 2005). A public inconvenience. BBC News. "To many, the UK's public toilets are a source of national shame. But an international conference under way in Belfast could be the first step towards their rehabilitation"
- ^ Tom Geoghegan (16 Aug 2006). vows to fight public sex. BBC News. "A council takes action to stop people using public toilets at a park in Derby for sex."
- ^ באנגלית Robert Allan "Laud" Humphreys
