הטאירה

הטאירה רומית, תבליט, המאה השנייה לספירה. חסר ראשה של הדמות בתבליט.

הטאירה (ביוונית: εταίραι) היה המעמד הגבוה ביותר של זונות ביוון העתיקה - בדומה לקורטזנות של אירופה בתקופת הרנסאנס או לגיישות ביפן. ההטאירה שימשו מלוות מתוחכמות שבילו עם לקוחות קבועים יותר מאשר מעניקות שירותי מין.

ביוון העתיקה ההטאירה היו למעשה נשים חופשיות בעלות השפעה. הן נדרשו ללבוש בגדים מיוחדים ולשלם מיסים, והורשו לאגור רכוש. מרביתן היו שפחות משוחררות או נשים זרות ולא נשים יווניות חופשיות. ההטאירה היו ידועות בכישוריהן בתחום הריקוד והמוזיקה, ובניגוד לנשים היווניות היו משכילות והיו מסוגלות לדבר על פילוסופיה ותרבות - הן היו הנשים היחידות שיכלו להשתתף בסימפוזיונים ולהביע דעתן - וגברים הקשיבו להן.

חשיבותן של ההטאירה באה לידי ביטוי בנאומו של דמוסתנס "נגד נאארה" בו אמר:

"יש לנו הטאירה להנאה, פאלאקאה לספק את צורכי הגוף, ונשים להוליד יורשים חוקיים".

הטארות ידועות

הידועה בין ההטארות הייתה תרגליה - הטאירה איונית המוזכרת בכתביו של פלוטארכוס. הטארות נוספות הן אספאסיה - הפלגש של פריקלס, תאייס - הקורטזנה של תלמי הראשון ופרינה - קורטזנה ידועה מהמאה ה-4 לפנה"ס.

הטאירה.
פרנצ'ישק סמורקו, 1906

ראו גם

• זנות ביוון העתיקה

קישורים חיצוניים

• חיי נשים באתונה הקלאסית.
• הטאירה - באנציקלופדיה רומנה.