סוכרת בהיריון
|
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיסקס. הסיבה לכך היא: נוסח לא אנציקלופדי. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
- ערך זה עוסק בסוכרת כגורם תחלואתי נפוץ המלווה את ההיריון, בין אם אובחנה לראשונה בזמן ההיריון או לפניו. אם התכוונתם לסוכרת המאובחנת לראשונה בעת ההיריון, ראו סוכרת הריונית.
אצל כל הנשים בהיריון ישנה עלייה בתנגודת לאינסולין, ולכן עליה בערכי רמות הסוכר ,רמות הטריגליצרידים ורמת האינסולין בדם ההרה. שינויים אלו נגרמים ככל הנראה מרמות הורמונאליות גבוהות של הורמוני השליה : אסטרוגן, פרוגסטרון ו placental lactogen.
מחלקים את הסוכרת לשלושה סוגים:
- סוכרת מסוג 1 - כאשר יש בדם החולה נוגדנים כנגד תאים השוכנים באיי הלבלב. המצב מחייב מתן אינסולין בזריקות לדם או בזריקות תת--עוריות. אם מצב זה מתפרץ בזמן ההיריון, הוא עשוי להתבטא בketoacidosis: מצב חרום בו יש עליה משמעותית בחומציות הדם, ייצור מסיבי של קטונים ואיבוד נוזלים מסיבי.
- סוכרת מסוג 2 - תנגודת לאינסולין. הסכנה להיווצרות ketoacidosis מזערית, ברם ייתכן שחולות אלו יזדקקו לאינסולין לצורך שליטה על רמות הסוכר.
- סוכרת הריונית - לא ברור האם הנשים אשר מפתחות סוכרת בזמן ההיריון בלבד הן נשים שהמצב הקיצוני הפיזיולוגי בו הן שרויות מגלה בעיה נסתרת בתנגודת אינסולין לקויה או שמא ההיריון גורם לסוכרת.
איתור נשים הרות סוכרתיות
ערכי רמות הסוכר הרצויים עבור ההרה הסוכרתית זהים בין אם הסוכרת התגלתה במהלך ההיריון ובין אם לפניו, אך עדיין יש חשיבות רבה לאיתור החולה הסוכרתית עוד בטרם נכנסה להיריון לצורך פגישת ייעוץ והערכה טרום הריונית.
בפגישה טרום הריונית עם אישה סוכרתית המתכננת היריון יבוצעו הבדיקות הבאות:
- רמות הסוכר
- רמות ההמוגלובין הגליקוליטי
- רמת הפינוי הכלייתי
- בדיקות שתן לחיפוש אחר נזק כלייתי (אחד מהאברים הנפגעים בסוכרת)
- בדיקת רשתית העין (העין - אבר נוסף העלול להיפגע מהסוכרת)
- אק"ג (הלב גם עלול להיפגע מן הסוכרת).
יש להביא את האישה לרמות שליטה טובות של סוכר ושל המוגלובין גליקוליטי עוד בטרם הרתה וגם בזמן ההיריון. הדרך הטובה ביותר לשלוט על רמות הסוכר משלבת את האמצעים הבאים :
- משטר דיאטטי בו בדרך כלל צורכים 1800-2200 קלוריות המחולקות ל3 ארוחות גדולות ועוד 3 ארוחות קטנות (חטיפים) .
- מספר זריקות אינסולין תת-עוריות באופן שמאפשר שליטה טובה ככל האפשר.
- שימוש במשאבת אינסולין הוכח כיעיל במיוחד אצל חולות סוכרת מסוג 1 .
רמות הסוכר בצום ולפני האוכל הן נמוכות יותר בזמן היריון לעומת מצב חוץ-הריוני הן אצל ההרה הסוכרתית והן אצל ההרה שאינה סוכרתית : מצב תקין בצום : רמת סוכר בין 60-80 מיליגרם/דציליטר. מצב תקין שעתיים לאחר האוכל - מתחת ל-120 מיליגרם/דציליטר. אלו הן רמות המטרה אליהן יש לשאוף בטיפול.
השפעות הסוכרת על ההיריון
- רמות סוכר גבוהות בשבועות הראשונים של ההיריון מגדילות פי 3 את הסיכון למומים מולדים, המהווים את הסיבה הנפוצה ביותר לתמותת תינוקות בסמוך ללידתם. הבעיה היא שמרבית הנשים אינן מודעות להריון בשלב כה מוקדם, ואינן נמצאות במשטר קפדני לשליטה על רמות הסוכר.
- סיבוכים סביב הלידה עבור התינוק ועבור היולדת .
גם בשליטה טובה וקפדנית של רמות הסוכר עדיין היכולת לשלוט היא מוגבלת משום האופי ההפכפך של רמות הסוכר בדם בעיקר ככל שההיריון מתקדם. ולכן על אף שהמשטר הנ"ל מוריד באופן רב את הסיבוכים הסוף הריוניים עדיין שיעורים של סיבוכים כגון פוליהידרמניוס (כמות רבה מידי של מי שפיר), רעלת היריון, זיהומים, לידה מוקדמת הם נפוצים בחולות אלו. ככל שהשליטה על רמות הסוכר פחות טובה הסיכון ללידת עובר מת -stillbirth או מות התינוק לאחר לידתו עולים ביחס ישר. לפיכך בנשים אלו יש לנטר את מצב העובר בטרם הלידה באופן קבוע בתכיפות שעולה ככל שזמן הלידה מתקרב. זמן הלידה - מוכתב על ידי מצב ההרה. רמת השליטה על הסוכר בדם, מצב העובר. בהיעדר אינדיקציות ליילוד מוקדם יותר המטרה היא להגיע לשבוע ה 39 ואז להשרות לידה. במידה והלידה מתבצעת לפני השבוע ה-39. בדרך כלל יש התייחסות לבשלות הריאלית של העובר. אופן הלידה - אלא אם יש אינדיקציה מילדותית אין צורך בניתוח קיסרי.
