מעשה מגונה הוא עבירת מין הנכללת בחוק העונשין הישראלי[1], והגדרתה היא "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים", הנעשה ללא הסכמת אחד הצדדים - הגדרה המכסה מגוון רחב של מעשים, מנגיעה באיברים מוצנעים ועד לאוננות.
מקורה של עבירה זו במשפט הישראלי הוא בפקודת החוק הפלילי, 1936, שם נקראה Indecent Act.
מעשה מגונה שאין בו נגיעה בגופו של אדם אחר, כגון חשיפה של איברי המין, הוא עבירה הקרויה מעשה מגונה בפומבי, והיא חמורה פחות מעבירה של מעשה מגונה.
תוכן עניינים
משמעות העבירה
בגלל הקושי בהגדרת המושג, עסקו שופטים אחדים בהגדרתו:
- לפי השופט משה זילברג:
- המונח "מעשה מגונה" אינו נתון להגדרה ממצה ומדויקת. דבר זה אין לך בו אלא מקומו ושעתו, והשקפות החברה בה מבוצע המעשה. ברוב המכריע של המקרים - אך לא תמיד ממש - מצוי במעשה זה יסוד של יצרי מין.[2]
- השופט דב לוין ניסה להגדיר מושג זה:
- מעשה, אשר יש בו על פניו אלמנט של מיניות גלויה, ואשר על פי אמות מידה אובייקטיביות של מתבונן מן הצד, של האדם הממוצע, ייחשב לא הגון, לא מוסרי, לא צנוע.[3]
השופטת אילה פרוקצ'יה עסקה במקורו ובחשיבותו של האיסור על עשיית מעשה מגונה:
- מקור האיסור הפלילי לבצע מעשה מגונה בצורך להגן על שלמות גופו, צנעת פרטיותו וכבודו של האדם. זכותו של אדם באשר הוא להגנה מפני פגיעה בגופו ובכבודו כמו גם זכותו לפרטיות ולצנעת חייו הוכרו כזכויות יסוד בסעיפים 2 ו-7 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו... ערך ההגנה על זכותו של אדם לצנעת גופו עומד גם ברקע האיסור הפלילי על ביצוע מעשה מגונה והוא נושא מימד רב-משקל נוכח הפגיעה הכרוכה בו בזכות יסוד של הנפגע להגנה על גופו ועל כבודו.
- השמירה על כבוד האדם ועל צינעת גופו היא ערך עליון המצדיק הגנה מפני פגיעה לא רק כאשר עושה המעשה התכוון להשיג את היעד האסור, אלא גם מקום שהוא צפה כאפשרות קרובה לודאי את התממשות המטרה האסורה, ואפילו לא רצה בה. החלה זו של הילכת הצפיות כתחליף לקיום מטרה להשיג את היעד האסור עולה בקנה אחד עם הערך החברתי החשוב המבקש להרחיב את ההגנה על זכות הפרט לשלמות גופו, לצנעת גופו, לשמירת כבודו כאדם, ואין ערך ציבורי העומד מנגד אשר עשוי להוות משקל שכנגד להרחבה זו. וכך, אם ביצע אדם מעשה מגונה בזולתו בלא הסכמתו באופן שנלווה לו ביזוי מיני, הוא יישא באחריות פלילית לא רק אם עשה את מעשהו במטרה להביא ביזוי מיני על קרבנו, אלא גם אם צפה כאפשרות קרובה לוודאי את התממשותו של יעד זה[4].
מעשה מגונה הוא עבירה פלילית גם אם נעשה בהסכמת האדם, כאשר הסכמה זו הושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה, או כאשר ההסכמה היא של קטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים.
ענישה
העונש המרבי על מעשה מגונה הוא מאסר משנה אחת ועד עשר שנים, בהתאם לנסיבות שבהן נעשה המעשה.
דוגמות לדרגות ענישה על מעשה מגונה:
- מעשה מגונה שלא בהסכמה: עונשו שלוש שנות מאסר.
- מעשה מגונה שלא בהסכמה ותוך שימוש בכוח: עונשו שבע שנות מאסר.
- מעשה מגונה בנסיבות מחמירות: עונשו עשר שנות מאסר.
קישורים חיצוניים
- מעשה מגונה באתר האגף המשפטי של "מקום"