משגל בין-ירכי הוא כינוי לחיכוך הפין בין הירכיים של בן הזוג. מדובר ביחסי מין ללא חדירה ובני הזוג נעזרים בדרך כלל בחומר סיכה. בלעז מכונה מגע מיני זה "intercrural sex", או femoral intercourse או interfemoral intercourse.
הטרוסקסואליות
משגל בין-ירכי עשוי להיות סוג של מגע מיני מומלץ בשיעורי חינוך מיני למתבגרים במסגרות אשר מעודדות מניעת הריון או שמירה על הבתולים. במחקריה של שיר הייט מ-1976 ומ-1981, העוסקים במיניות האישה, נמצא כי נשים דיווחו הן מסוגלות להשיג אורגזמה על ידי גירוי הירכיים (אשר בתורן מגרות את הדגדגן). ביפן קיימת וריאציה למשגל בין-ירכי, הנהוג בבתי בושת, המכונה סומאטה (sumata).
הומוסקסואליות
משגל בין-ירכי היה מקובל כבר בפדרסטיה ביוון העתיקה מפני שמין אנאלי נחשב למשפיל עבור הנחדר. המונח היווני העתיק למנהג זה היה διαμηρίζειν diamērizein ("לעשות [משהו] בין הירכיים").
ההיסטוריון קנת' דובר כתב על כך בהרחבה בספרו "הומוסקסואליות יוונית" (1978). ג'ואן רפגרדן התייחסה לביצוע אקט זה פנים-אל-פנים כאל "התנוחה המיסיונרית ההומוסקסואלית" של יוון העתיקה, בספרה "קשת האבולוציה" (2004), אשר מתבססת על כתביו של דובר.
משגל בין-ירכי בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) מכונה בלעז לעתים במגוון כינויים, כגון "Princeton First-Year", "Oxford Style", "Oxford rub" ו-"Ivy League rub". ההתייחסות למכללות רומזות על תיאור של "צעירים חרמנים בעונות החורף הארוכות והקרות בבתי ספר לבנים בלבד", בעיקר במאה ה-19.
אקט מיני זה, כשהוא נעשה בין גברים, הוגבל פעמים רבות בעבר, בעיקר על ידי הנצרות. הוא היה נפוץ במיוחד בתקופת ימי הביניים. כך למשל, במסמך "Altercatio Ganimedis et Helene" (הדיון של הלן וגנימד), מתאר גנימד (דמות אגדית יוונית-רומית) את "ירכיו החלקלקים של ילד" כנעלים לעומת "הסירחון הרפוי הפעור של מערת הנקבה".
דוח משנת 1997, העוסק בצרכי הבריאות של MSM בפרברי כלכותה (שבהודו), מצא כי 73% מהנשאלים עסקו במשגל בין-ירכי, כאשר התדירות הייתה תלויה רבות בגורמים דמוגרפיים: 54% מעובדי תעשיית המין, 50% מהגברים בעלי רמת הכנסה נמוכה ו-40% מהמוסלמים דיווחו כי עסקו בכך; לעומת 82% מההינדים ו-88% מהגברים בעלי רמת הכנסה בינונית שעסקו בכך.