חרטה על שינוי מין
חרטה על שינוי מין או חרטה על טרנסג'נדריות (באנגלית: transgender regret) פירושו אדם אשר חי תקופה מובחנת כטרנסג'נדר אך התחרט בשלב מאוחר יותר על תהליך השינוי הגופני בהקשר זה ואשר פועל לשנות חזרה את מבנה ומראה גופו למראהו המקורי בכללותו ולתפקד חברתית על בסיס ייעודו המגדרי המקורי[1].
אדם שהתחרט על תהליך השינוי הגופני לא בהכרח יביע צער עליו (הבעת צער תיתכן בעיקר אם מדובר בשינוי בלתי הפיך, להבדיל משינוי הפיך - ראו בהמשך).
על פי עבודתה של גראהם[1], יש להבדיל בין אנשים שחיו כטרנסג'נדרים והתחרטו על כך לבין טרנסג'נדרים שהפסיקו את התהליך באופן זמני מסיבות רפואיות או חברתיות-כלכליות פרקטיות אך יחזרו להשלים אותו בהמשך חייהם (retransition)[1].
המונח הכללי א-שינוי (detransition) עשוי לתאר כל אחד מן המצבים שהוזכרו והשימוש בו הוא בהתאם למקרה ספציפי.
תוכן עניינים
רקע
נכון לשנת 2018 תופעת החרטה נדירה וכמעט ואין עליה כימות[2] אך מוערך כי מדובר על בערך 2% או בין 1-4% מסך כל הטרנסג'נדרים בעולם[3].
תופעת החרטה נצפתה בגברים ונשים טרנסג'נדרים ממגוון רקעים חברתיים וגילאים[4][5]; הן באנשים טרנסג’נדרים שהחלו בתהליך השינוי בגיל ההתבגרות[6] והן באנשים שהחלו בתהליך בבגרותם[7].
אטיולוגיה
ישנו מגוון סיבות אפשריות לחרטה ולרצון לחיות כפי הזהות המגדרית שייועדה לפרט מהוריו. לפי אחת העדויות השינוי הגופני גרם ליותר בעיות מאשר פתר[8], כולל פגיעה ביכולת להיקשר חברתית עם אנשים אחרים[8]. יש מתחרטים שחוו תופעות לוואי גופניות ונפשיות בשל ההורמונים[9]. גם אכזבה מניתוח לשינוי מין היא גורם אפשרי לחרטה כללית לכך[10][11]. הכותבת קייטי הרצוג מציינת כי באתר YouTube ישנו מספר הולך וגדל של סרטונים של מתחרטים המנסים להסביר מה הביא אותם להתחרט[4]; אחד המתחרטים סיפר כי בנערותו הסיק שבשביל לבטא את נשיותו הוא צריך להיות טרנסג'נדרית אך עם הזמן ולמרות התמיכה הרבה ממשפחתו וסביבתו בתקופה שחי כטרנסג'נדרית, הסיק כי השינוי מיותר עבורו כדי לבטא את מיוחדותו מבלי חרדה לפיה הוא צריך להתאים את גופו להתנהגותו[12].
דבי קרמר שחיה כגבר 15 שנים דיווחה כי החלה שינוי בעקבות הפרעת דחק פוסט טראומטית שנבעה מהתעללות מינית שחוותה מאביה בנערותה אך בגיל 60 היא חזרה בה מן השינוי[13].
וולט הייר אשר חי 8 שנים כטרנסקסואלית ועבר שני ניתוחים מהותיים בתהליך (ניתוח עליון ותחתון) חזר בו והפך לאקטיביסט המסייע למי שמעוניינים לחזור לחיות על פי הייעוד המגדרי שלהם. לטענתו, המניע שלו לטרנסג'נדריות היה סוג של הפרעת זהות דיסוציאטיבית[14].
פולמוס
העיסוק בנושא חרטה על שינוי מין נחשב למחלוקתי ופוליטי מאד; אדם בשם ג'יימס קספיאן טען כי אוניברסיטת באט' ספה באנגליה סירבה לו להגיש עבודת תזה בנושא חרטה על טרנסג'נדריות בטענה כי הנושא "אינו תקין פוליטית" - המקרה זכה לחשיפה רבה[15][16].
לפי וולט הייר, אין מספיק תמיכה רפואית, פסיכולוגית וחוקית לאנשים המעוניינים לחזור לחיות על פי ייעודו המגדרי המקורי[17].
מכיוון שחטרה על טרנסג'נדריות תיתכן גם בילדים ובמתבגרים כמו גם מסיבות אחרות, עלה חשש ממצב בו רופאים לכאורה "ממהרים" לתת הורמונים ואף לבצע ניתוחים לשינוי מין בילדים ומתבגרים (הליכים שהם ככלל בלתי הפיכים ובעלי תופעות לוואי רבים לפי רופא הילדים ג'ון וייטהול[18]), אז לפי דעה יש לשקול גישות אחרות לילדים אשר מבטאים התנהגות מגוונת מגדרית או נון קונפורמיות מגדרית[5]. אשה שהתחילה תהליך שינוי מאשה לאיש (WTM) אשר גרם לשינוי קיצוני של קולה, לשינוי פרמננטי של צמיחת שיער גופה ושעברה מסטקטומיה הביעה צער על כך שהמערכת הרפואית הניחה שרק מפני שהיא אמרה שהיא טרנסג'נדרית היא טופלה באופן מיידי בהורמונים וניתוחים מבלי שאיש יפקפק במניעיה וכי כואב לה על שאיבדה את גופה שלא אהבה בתור נערה ועל שלא התמודדה אחרת עם תחושותיה [5][19].
הרופאה והסקפטיציסטית הרייט הול הפצירה בעמיתיה להיות זהירים בהתאמת הטיפול ובכל מקרה לשקול טיפול מדיקלי (כלומר בהורמונים או ניתוחים) רק כאשר המעוניין בו הגיע לגיל בו הוא יכול לתת מה שכינתה "הסכמה מודעת אמיתית" לטיפול זה[20]. הול הציעה כי ייתכן שקבלה חברתית רבה יותר של שונות מגדרית וספקטרום מגדרי אולי יפחיתו הצורך בטיפול מדיקלי כזה[20].
הפעיל הטרנסג'נדר הרשל ראסל טוען כי הוא מתנגד למתן טיפולים הורמונליים לילדים וכי אכן ישנם מי שמתחרטים על התהליך שעברו אך מבקר את ההתמקדות באחוז הזעום (להערכתו, עד 4%) של טרנסג'נדרים שעברו שינוי והתחרטו עליו ואשר לטעמו מוגזם ביחס להתמקדות הנדרשת בטרנסג'נדרים שאינם מתחרטים ומרגישים מצוין[5].
הפעילה הטרנסג'נדרית ברין טנהיל פירסמה מאמר ביקורתי בו האשימה עיתונאים רבים בכך שאינם בודקים מספיק את הרקע של מי שעברו הפסיקו את התהליך ומציגים מקרי חרטה באופן פומפוזי הנותן מצג שווא על הנתון בשטח לפיו אכן רק מיעוט מוחץ מן הטרנסג'נדרים יעברו הליך זה (לערך בין 1-4% לכל היותר)[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Detransition, Retransition: "What Providers Need to Know", by Julie Graham, MS, MFT, Director, Gender Health SF, San Francisco Department of Public Health
- ^ בבלוג זה מובאת אסופת מחקרים דלה על הנושא (Snarkytransman Text May 30, 2014)
- ^ 3.0 3.1 Brynn Tannehill, Contributor, Board member of the Trans United Fund; "Myths About Transition Regrets"; 11/18/2014 08:01 am ET Updated Feb 02, 2016
- ^ 4.0 4.1 thestranger.com, Features Jun 28, 2017 The Detransitioners: They Were Transgender, Until They Weren't by Katie Herzog
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 "Transgender Kids: Who Knows Best?", a BBC Documentary, 12 January 2017, 59min
- ^ The Atlantic - "When Children Say They’re Trans; Hormones? Surgery? The choices are fraught—and there are no easy answers", by Jesse Signal, July/August 2018 issue,
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםIWMSB - ^ 8.0 8.1 McFadden, Joan (16 September 2017). "'Transition caused more problems than it solved'". The Guardian. Retrieved 1 November 2017.
- ^ news.com.au; "‘It sounds weird’: How this girl became a boy, then changed her mind", by Kirsty Johnston, MAY 1, 201712:26PM
- ^ publicdiscourse.com, Regret Isn’t Rare: The Dangerous Lie of Sex Change Surgery’s Success JUNE 17, 2016, By Walt Heyer0
- ^ The Federalist; "What Two Former Trans Men Want You To Know About All The Lies by Taylor Fogarty, October 11, 2017.
- ^ WHY I Transitioned / Detransitioned !!; FrankView official YouTube channel
- ^ mailonline.com; "I'm not meant to be a bloke': Woman who changed gender to become a man called Lee 15 years ago says sex swap was a huge mistake and wants to switch back"; by Lara Keay; published: 16:03 GMT, 4 November 2018.
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםHeyer_Samuel - ^ The Guardian: "University turned down politically incorrect transgender research".
- ^ BBC News: "Bath Spa University blocks transgender research", 25 September 2017.
- ^ Walt Heyer (16 November 2017). "While Three Transgenders Celebrate Election Victories, Detransitioners Tell A Different Story". The Federalist. Retrieved 8 December 2017.
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםWhitehall - ^ 50:30
- ^ 20.0 20.1 Gender Dysphoria in Children Gender transitions are becoming more and more common. Adults can make informed decisions about hormone treatments and gender reassignment surgeries, but what about children?, by Harriet Hall, September 11, 2018