משולש ורוד, טלאי שצורתו משולש שווה צלעות העומד על קודקודו וצבעו ורוד שימש בגרמניה הנאצית לסימונם של הומוסקסואלים במחנות הריכוז שנאסרו בהתאם להוראותיו של סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני, הסעיף שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים. כל אסיר שכזה היה צריך ללבוש את המשולש על הג'קט שלו, הצבע ששימש כדי לכלול את האנשים בקבוצה מסוימת לפי "סוגו".
לימים הפך סימון זה לאחד מסמלי הגאווה וסמלי הזכויות של הקהילה ההומוסקסואלית, ולסימון השני הכי מוכר של קהילה זו, אחרי דגל הגאווה.
היסטוריה
עונדי הטלאי הורוד הזדהו כהומוסקסואלים (לעתים הם היו נשואים לנשים, ומעטים מאוד, אם בכלל, ביצעו פעולות הומוסקסואליות). לא כל האסירים, תחת סעיף 175 שולחו למחנות ריכוז; בפועל, רובם נשלחו לבתי כלא רגילים. רוב ההומואים שסבלו ומתו במחנות הריכוז הנאצים, למעשה לבשו את הטלאי הצהוב (עקב היותם גם הומואים וגם יהודים).
קשה לאמוד את מספר ההומוסקסואלים במחנות הריכוז. ריצ'רד פלנט העריך את מספר האסירים ההומוסקסואלים ששהו במחנות הריכוז: "בין 1933 ל-1944 בערך 50,000 עד 63,000".
לאחר שחרור מחנה הריכוז בסוף מלחמת העולם השנייה, רבים מהאסירים שלבשו משולש ורוד נכלאו שנית על ידי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. למעשה, התיקון הנאצי לסעיף 175, שהפך את ההומוסקסואליות מעניין פרטי לעבירה חמורה נותר ללא שינוי אחרי המלחמה עוד 24 שנים. למרות שלא קיבלו פיצויים כספיים, ב-2002 שלח הממשל הגרמני התנצלות רשמית לקהילה ההומוסקסואלית.
היום, פחות מ-10 מן האסירים הללו ידועים כחיים. בשנת 2000, תיעד הסרט הדוקומנטרי סעיף 175 חלק מעדויותיהם.