הגדלה שפירה של הערמונית (benign prostatic hyperplasia) היא אחת הבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר אצל גברים. הגדלת הערמונית נצפית בכ-40% מהגברים בשנות ה-50 לחייהם, וכ-70% בשנות ה-60.[1]
הערמונית ממוקמת בצוואר שלפוחית השתן ועוטפת את השופכה. הגדלת הערמונית גורמת ללחץ על השופכה, ולתסמינים הנובעים מחסימת מוצא השלפוחית.
תוכן עניינים
תסמינים
- תכיפות במתן שתן (הטלת שתן בתדירות גבוהה).
- דחיפות במתן שתן (צורך מיידי להטלת שתן ללא יכולת להתאפק).
- הטלת שתן תכופה בשעות הלילה (נוקטוריה).
- זרם שתן חלש.
- תחושת חוסר התרוקנות של השלפוחית.
- אי נקיטת שתן (חוסר שליטה על מתן שתן).
- כאבים בעת מתן השתן (דיסוריה).
מהלך המחלה והטיפול בה
התקדמות המחלה יכולה להתבטא בהדרדרות התסמינים, עצירת שתן, זיהומים בדרכי השתן ופגיעה בכליות. התרופות בהן ניתן לטפל הן חוסמי אלפא ומעכבי האנזים 5-אלפא רדוקטאז.
חוסמי אלפא (Doxazosin (למשל קדקס), Alfozosin, Tamsulosin, Terazosin) מקלים על התסמינים באמצעות הרפיית השרירים סביב השופכה.
מעכבי האנזים 5 אלפא רדוקטז (Finasteride, Dutasteride), ההופך טסטוסטרון לדיהידרוטסטוסטרון (DHT) מקטינים בטווח הארוך את גודל הערמונית ובכך מגיעים לתוצאות טובות בשיפור הסימפטומים. שיא פעולת התרופות (הקטנת הבלוטה והשיפור בתסמינים) הוא כעבור מספר חודשים מתחילת הטיפול.
הטיפול המשולב בחוסמי אלפא ומעכבי 5 אלפא רדוקטז משלב את יתרונות שתי הקבוצות, ומוריד את שיעורי התקדמות המחלה בגברים בעלי ערמוניות גדולות.
[2]
הטיפול הניתוחי המקובל ביותר הוא כריתת הערמונית דרך השופכה. כאשר הערמונית גדולה במיוחד יש לעתים צורך בניתוח פתוח. לניתוח הקונבנציונלי תופעות לוואי העלולות להיות בלתי הפיכות כמו פגיעה בתפקוד המיני ופגיעה בשליטה על מתן שתן.
בשנת 2009 הודיע ירחון האורולוגים האירופאי (European Urological Review) על זיהוי סיבת הגדלת הערמונית ופיתוח שיטת טיפול חדשה לפתרון בעיית הערמונית המוגדלת[3]. הטיפול, פרי פיתוח של צמד רופאים ישראלים (גת וגורן), מבוסס על צנתור דו-צדדי המוביל להקטנה משמעותית של הערמונית וכתוצאה מכך לנסיגה בסימפטומים. זאת ללא תופעות הלוואי הידועות של הניתוח הרגיל.
הערות שוליים
- ^ Berry SJ, Coffey DS, Walsh PC, Ewing LL.The development of human benign prostatic hyperplasia with age. J Urol. 1984 Sep;132(3):474-9. PMID 6206240
- ^ McConnell JD, Roehrborn CG, Bautista OM et al. The long-term effect of doxazosin, finasteride, and combination therapy on the clinical progression of benign prostatic hyperplasia. N Engl J Med. 2003 Dec 18;349(25):2387-98. PMID 14681504
- ^ European Urological Review - Reversal of Benign Prostate Hyperplasia 2010 - ירחון איגוד האורולוגים האירופאי מכריז על טיפול חדש