.jpg)
חשפנות היא מקצוע שהעוסק בו, חשפנית או חשפן, מסיר בהדרגה את בגדיו כדי לעורר תשוקה מינית על ידי הצגת הגוף העירום בתנועה. קיימים מופעי חשפנות של גברים, אך המופע הנפוץ הוא של נשים. הדגש בחשפנות הוא על פעולת ההתפשטות ביחד עם תנועות המרמזות על מין, ולא בעירום עצמו, ויש שהמופע מסתיים בתום ההתפשטות.
מופעי חשפנות מתקיימים במועדוני חשפנות, וכן באירועים פרטיים, כגון מסיבת רווקים. בחלק מהמקרים נוהגים העוסקים בחשפנות גם לקיים יחסי מין תמורת תשלום עם הצופים בהם.
ההיסטוריה של החשפנות
שורשיה של החשפנות מובילים ללוחות שומריים, שעליהם נכתב המיתוס על הנפילה של האלה אינאנה אל הגיהנום כדי להחזיר את אהובה דאמאוז. בכל אחד משבעת השערים, היא הסירה מעליה רעלה ותכשיט. הריקוד שלה המשיך להתקיים כריקוד המפורסם של שבעת הצעיפים של שלומית, שרקדה, על פי המסופר בברית החדשה, עבור הורדוס אנטיפס. בשנת 1501 בתקופת כהונת האפיפיור אלכסנדר השישי, שהיה ידוע בשחיתותו ורמתו המוסרית הירודה ערך משתה מפואר בוותיקן. במהלך המשתה, נשים לבושות התפשטו בהדרגה תוך שליקטו ערמונים שהיו מפוזרים על הרצפה בעוד שהאפיפיור ואחותו צפו. לאחר מופע החשפנות שזכה לשם "בלט הערמונים" נערכה אורגיה המונית בין באי המשתה[1].
שורשיה של החשפנות האמריקאית נעוצים בקרנבלים ובתיאטראות בורלסקה, שבהם הופיעו חשפניות ידועות. פעילות זו נהנתה משגשוג כאשר ארצות הברית יצאה מהשפל הגדול במהלך שנות החמישים.
בסוף המאה ה-19 התפתחו בפריז מופעי "קאן-קאן", בעיקר במועדון מולן רוז', שעל פי סטנדרטי אותם זמנים היו בגדר חשפנות. מופעים אלו כללו חשיפת רגליהן של הרקדניות, וכיום כוללים לרוב גם ריקוד בחזה חשוף.
ביקורת
רבים מבקרים את המקצוע וטוענים שחשפנות היא פורנוגרפיה ומכירת גופם של החשפנים. מחקרים הצביעו על העובדה שחשפנים יהיו חשופים להתעללות מינית ויש להם סיכוי יותר גדול להתמכר לסמים[2]. במקרים רבים העוסקים בחשפנות נקלעים למצוקה נפשית כתוצאה מעיסוקם[2], או שמנצלים את חששם להחשף בשל הסטיגמה החברתית השלילית המלווה את העוסקים במקצוע[2].
תמונות נוספות
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
קישורים חיצוניים
- עידו סולומון, האמת העירומה, באתר הארץ, 30.1.08
