התנהגות מינית
המונחים פעילויות מיניות, אקטים מיניים והתנהגויות מיניות, מתייחסים לאופן שבו האדם חווה ומביע את המיניות שלו. אנשים עוסקים במגוון רחב של פעילויות מיניות מעת לעת, ממגוון רחב של סיבות. פעילות מינית גורמת בדרך כלל לעוררות מינית ולשינויים פיזיולוגיים האדם המגורה, אשר חלקם בולטים יותר מאחרים. לעתים, מטרת הפעילות המינית הוא השגת אורגזמה. פעילות מינית כוללת התנהגות ופעילויות שנועדו לעורר את העניין המיני של האחר, כגון אסטרטגיות שמטרתן למצוא או למשוך בני זוג, וכן אינטראקציה אישית בין יחידים, כגון פלירטוט ומשחק מקדים.
לפעילויות המיניות של האדם יש היבטים ביולוגיים, פיזיים ורגשיים. מבחינת ביולוגית, היא מתייחסת למנגנון הרביה ולמניעים הביולוגיים הבסיסיים הנוגעים ליחסי מין ולמגע מיני על כל צורותיו. ההיבט הרגשי מתייחס לקשרים האישיים ולרגשות שנוצרים בין בני זוג במהלך פעילות מינית. הסוגיות הפיזיות מתייחסות לשיקולים רפואיים ולחששות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות וסוציולוגיות של ההתנהגות המינית של האדם הפרטי.
בתרבויות מסוימות מקובל לקיים פעילות מינית אך ורק בין בני זוג נשואים, אף על פי שקיום יחסי מין לפני הנישואים מחוצה לו, קיים בכל העולם. חלק מהפעילויות המיניות נחשבות לבלתי-חוקיות, בין אם בעולם כולו ובין אם במדיניות מסוימות, וחלקן נחשבות לנורמות של החברה. כך למשל, תקיפה מינית או קיום פעילות מינית עם אדם מתחת לגיל ההסכמה, נחשבים לעבירות פליליות במדינות רבות.
סוגים של פעילויות מינית
ניתן לסווג פעילויות מיניות במספר דרכים. ניתן להתייחס למספר המשתתפים. כך למשל, באוננות ישנו משתתף אחד בלבד, ואילו ביחסי מין, מין אוראלי או אוננות הדדית ישנם לפחות שני משתתפים. כאשר ישנם יותר משני משתתפים, ניתן לכנות זאת מין קבוצתי. במין אוטוארוטי, למשל, ניתן להיעזר בדילדואים, ויברטורים, חרוזים אנאליים, בובות מין ויתר צעצועי המין.
ניתן לסווג פעילות מינית לפי מין המשתתפים ונטייתם המינית. דרך נוספת היא לפי היחסים בין המשתתפים – זוג נשוי, שותפים אינטימיים או מין מזדמן, לדוגמה. פעילות מינית עשויה להיחשב לקונבנציונאלית או לאלטרנטיבית ולכלול למשל, פטישיזם או פעילויות BDSM.
ניתן לקיים פעילות מינית בהסכמה, בכוח או תחת לחץ. היא עשויה להיות חוקית או בלתי חוקית, או נוגדת את הנורמות החברתיות או המוסר המיני המקובל.
טעמים לקיום פעילות מינית
אנשים עוסקים בפעילויות מיניות ממגוון רחב של סיבות. רוב העוסקים בפעילות מינית עושים זאת למטרות הנאה, וזאת למרות שהמטרה האבולוציונית היא רבייה. ניתן לחוות עונג ארוטי גם במהלך משחק מקדים ועקב פלירטוט, כמו גם מפטיש ומפעילויות BDSM.
בדרך כלל, אנשים מקיימים יחסי מין עם אנשים שאליהם הם נמשכים מינית. לעתים, הפעילות המינית נעשית מסיבות אחרות, כגון סיפוק אחד מבני הזוג בלבד, עקב התחייבות לבן הזוג, או עקב סימפטיה או רחמים לבן הזוג.
אדם עשוי לעסוק בפעילות מינית משיקולים כספיים גרידא, או כדי במטרה להשיג יתרון מבן הזוג או מהפעילות עצמה. גבר ואישה עשויים לקיים יחסי מין במטרה להיכנס להריון. אנשים עשויים לקיים יחסי מין מתוך שנאה, במקרה שבו השניים מאוד שונאים או מעצבנים אחד את השני. במקרה זה הניגוד מגביר את המתח המיני, המשיכה המינית והעניין המיני.
היבטים
היבטים תרבותיים
בדומה להתנהגויות אחרות, התובנה האנושית והמורכבות החברתית יצרו התנהגות מינית מורכבת בקרב האדם, יותר מבכל בעל חיים אחר. רוב האנשים מתנסים במגוון פעילויות מיניות במהלך חייהם, אם כי הם נוטים לעסוק רק במעט פעילויות על בסיס קבוע. ישנם הנהנים מפעילויות שונות, בעוד שאחרים מתנזרים מפעילויות מיניות לחלוטין, מסיבות דתיות ואחרות (ראו צניעות, התנזרות מינית, א-מיניות). ישנם המעדיפים יחסים מונוגמיים ואילו אחרים יעדיפו להחליף בני זוג לכל אורך חייהם.
היבטים חברתיים
הגרונטולוג אלכסנדר קומפורט ואחרים הציעו שלושה היבטים חברתיים לעניין יחסי מין בקרב בני אדם: רבייה, יחסים ופנאי. פיתוח הגלולה למניעת הריון ואמצעי מניעה אחרים יעילים אחרים באמצע ובסוף המאה ה-20 איפשר לבני הזוג לבודד את שלושת ההיבטים, על אף שעדיין קיימת חפיפה רבה ביניהם. כך למשל, זוג פורה יכול לקיים יחסי מין מוגנים בעזרת אמצעי מניעה במטרה לחוות הנאה מינית (פנאי) וגם כאמצעי ליצירת קרבה עמוקה (יחסים), כדי להפוך את מערכת היחסים שלהם ליציב יותר על מנת שיוכלו להביא צאצאים בעתיד (רבייה דחויה).
תדירות הפעילות המינית
תדירות קיום יחסי מין נע בין אפס (התנזרות מינית) ל-15 עד 20 פעמים בשבוע. בארצות הברית, מחקר אחד מצא כי התדירות הממוצעת בקרב זוגות נשואים הוא 2 עד 3 פעמים בשבוע. בדרך כלל, לאחר גיל המעבר חלה ירידה בתדירות קיום יחסי מין, מעבר לכך שהתדירות הממוצעת יורדת עם הגיל. על פי מכון קינסי, התדירות הממוצעת לקיום יחסי מין בארצות הברית הוא 112 פעמים בשנה (גילאי 18-29), 86 פעמים בשנה (גילאי 30-39) ו-69 פעמים בשנה (גילאי 40-49).
היבטים בטיחותיים
ישנם ארבעה סיכונים עיקריים הטמונים בפעילות מינית: הריון בלתי רצוי, הדבקות במחלת מין, פציעה פיזית ופגיעה פסיכולוגית.
הסיכוי להריון קיים בכל פעילות מינית הכוללת מין וגינאלי או מגע של נוזל זרע בפות או בנרתיק האישה. אנשים המעוניינים לעסוק בפעילויות אלו משתמשים בדרך כלל באמצעי מניעה שונים על למנת להקטין את הסיכוי להריון בלתי רצוי. אמצעי מניעה אלו כוללים, בין השאר, גלולה למניעת הריון, קונדום, דיאפרגמה, קוטל זרע, אמצעי מניעה הורמונליים ועיקור.
הסיכוי להידבק במחלת מין קיים בכל מגע מיני עם אדם אחר, בעיקר כאשר יש העברה של נוזלי גוף מאדם אחד לאדם אחר. ישנן שיטות לצמצם את הסיכון להידבקות במחלות מין מסוימים, כגון איידס, כלמידיה, עגמת, זיבה ו-HPV. לעתים, בני זוג במערכת יחסים ארוכה עשויים להאמין שאמצעי זהירות אלו מיותרים אם הם יודעים ששניהם אינם חולים באף מחלה. ישנם אנשים הדורשים מבני הזוג הפוטנציאליים שלהם להידבק אצל רופא לפני קיום יחסי מין.
הסיכונים הגופניים תלויים בסוג הפעילות המינית. יש לקחת בחשבון את המגבלות הרפואיות של המשתתפים.
גורמי הסיכון עשויות להיות גבוהים יותר (באופן קבוע או באופן זמני) עקב השימוש באלכוהול או בסמים, הואיל ושיקול הדעת נפגמת. גם מצבים רגשיים מסוימים, כגון בדידות, דיכאון ואופוריה, עשויים לפגוע בשיקול הדעת ולפיכך לגרום לעלייה בגורמי הסיכון. גיל המשתתפים ויכולותיהם הנפשיות עשויים להשפיע אף הם על הסיכונים בפעילות המינית.
מוסר מיני ונורמות חברתיות
רוב הדתות בעולם ניסו להתמודד עם בעיות מוסריות הטמונות במיניותו של האדם. כל דת גדולה פיחתה קודים מוסריים הנוגעים למיניות, למוסר ולאתיקה. הקודים אינם מטפלים בבעיות המיניות באופן ישיר, אלא מבקשות להסדיר ולהשפיע על הפעילויות המיניות והמנהגים הקשורים להן. ההשפעה של החינוך הדתי לא תמיד נחלה הצלחה. כך למשל, על אף שרוב הדתות מסתייגות מקיום יחסי מין מחוץ לנישואים, אנשים רבים עסקו בכך. אף על פי כן, לקודים הדתיים תמיד הייתה השפעה בנושאי צניעות בלבוש ובדיבור.
מאידך, ישנם אנשים המאמינים כי הנאה כשלעצמה יכולה להיות הצדקה לפעילויות מיניות. נהנתנות היא אסכולה הטוענת כי העונג הוא התגלמות הטוב.
הפעילות המינית האנושית, בדומה לפעילויות אחרות של בני האדם, מושפע בדרך כלל מהכללים החברתיים המאפיינים את התרבות הספציפית. כללים חברתיים אלו מכונים מוסר מיני (מה שניתן ומה שלא ניתן לעשות על פי כללי החברה) ונורמות מיניות (מה שמצופה ומה שאינו מצופה).
אתיקה מינית, מוסר מיני ונורמות מיניות עשויים להתייחס לנושאים רבים, בהם הונאה ויושרה, נאמנות חוקיות והסכמה. פעילויות מסוימות, המכונות עבירות מין במקומות מסוימים, הם בלתי חוקיים, לעתים אף אם נעשו בהסכמה (כגון גילוי עריות בין מבוגרים).
אנשים הנמצאים במערכת יחסים אך מעוניינים להסתיר את פעילויותיהם ההומוסקסואליות או ההטרוסקסואליות, עשויים לחפש פעילות מינית בהסכמה עם אנשים אחרים דרך קשרים חברתיים אישיים, באמצעות חדרי צ'ט באינטרנט או על ידי פרסום במדיה הרלוונטית.
חלק מהאנשים עשויים לקיים יחסי מין למטרות עסקיות. קיום יחסי מין תמורת כסף מכונה זנות. היבטים אחרים של תעשיית המין כוללים מועדוני חשפנות, פורנוגרפיה, שיחות סקס ועוד.
סוגיות משפטיות
ישנם הרבה חוקים ומנהגים חברתיים האוסרים או משפיעים על פעילויות מיניות מסוימות. חוקים ומנהגים אלו משתנים ממדינה למדינה, ועל פני הזמן. הם עשויים לאסור, למשל, יחסי מין שאינם בהסכמה, יחסי מין מחוץ לנישואים ופעילות מינית בפומבי. הגבלות רבות אינם שנויים במחלוקת, אך חלקם מהווים נושא לדיון ציבורי.
כפיית פעילות מינית על אדם שאינו מעוניין בכך נחשב לפשע חמור בחברות רבות. פעולה כזו מכונה תקיפה מינית, ואם היא כוללת חדירה – היא מכונה אונס. ההבחנה המשפטית בין מונחים אלו עשויה להשתנות בין תחומי שיפוט שונים. כמו כן, מה מהווה מתן הסכמה משתנה גם הוא מתרבות לתרבות, ונידונה בציבור לעתים קרובות. חוקים המסדירים את הגיל שבו אדם יכול לתת את הסכמתו לקיים יחסי מין (גיל ההסכמה) עומדים אף הם לדיון ציבורי, כמו גם ההתנהגות המינית הכללית של המתבגר. בחברות מסוימות ניתן להכריח את האישה או הגבר להינשא, ואין צורך בהסכמה.
חוקים הנוגעים ליחסים הומוסקסואליים
מדינות מסוימות אוסרות או מגבילות קיום יחסי מין הומוסקסואליים. ראו גם מעמד ההומוסקסואלים בישראל.
גיל מינימלי (גיל ההסכמה)
תחומי השיפוט השונים קובעים את הגיל המינימלי שבו אדם צעיר מורשה לעסוק בפעילות מינית (גיל ההסכמה). נדמה כי חציון גיל ההסכמה נמצא בטווח שבין 16 ל-18 שנים, אך החוקים עצמם נעים בין 9 ל-21 שנים.
תחומי שיפוט מסוימים אוסרים לחלוטין את העיסוק בפעילויות מיניות מחוץ לנישואים, ולפיכך נישואים של גברים מבוגרים עם צעירות רווח יותר ביחס לתחומי שיפוט אחרים.
גילוי עריות
תחומי שיפוט רבים אוסרים את העיסוק בפעילויות מיניות בין קרובי משפחה מסוימים. מעשים אלו מכונים גילוי עריות.
התעללות מינית
 | ערך מורחב – התעללות מינית |
העיסוק בפעילויות מיניות ללא הסכמה או חשיפת אנשים לפעילויות מיניות ללא הסכמה, הם צורות של התעללות מינית, כמו גם פאראפיליות מסוימות כגון פרוטיוריזם (חיכוך איבר המין באנשים זרים), שיחות טלפון מטרידות, אקסהיביציוניזם ומציצנות.
נטייה מינית
הטרוסקסואליות
| | ערך מורחב – הטרוסקסואליות |
מין הטרוסקסואלי כפוף לחוקים במדינות רבות. בחלקן, בעיקר במדינות שבהם לדת יש השפעה חזקה על המדיניות החברתית, מטרתם של חוקי הנישואים לעודד את התושבים לקיים יחסי מין רק במסגרת הנישואים. חוקי סדום עשויים להרתיע את התושבים מלקיים יחסי מין הומוסקסואליים, אך גם להשפיע על פעילויות מיניות ביחסים הטרוסקסואליים. החוקים אוסרים התעללות מינית בילדים בידי מבוגרים, קיום יחסי מין בפומבי, ועיסוק בזנות. חוקים אלו כוללים בדרך כלל הן מין הטרוסקסואלי והן מין הומוסקסואלי, אך העונשים עשויים להיות שונים בהתאם לנטייה המינית.
הומוסקסואליות
| | ערך מורחב – הומוסקסואליות |
אנשים עם נטייה הומוסקסואלית יכולים לבטא את מיניותם במגוון דרכים, והם יכולים – אם ירצו – לבטא זאת גם בהתנהגותם. מחקרים מראים כי לסביות והומואים רבים רוצים ומצליחים להיות חלק ממערכת יחסים יציבה ומסורה. כך למשל, על פי נתוני הסקרים, בין 40% ל-60% מהגברים ההומוסקסואלים, ו-45% עד 80% מהנשים הלסביות, נמצאים כרגע במערכת יחסים רומנטית.
לעתים, אדם עם נטייה הטרוסקסואלית עשוי לעסוק בפעילויות מיניות עם בן מינו. כך למשל, צעירים עשויים להתנסות באוננות הדדית ולחקור את מיניותם, דבר העשוי להיחשב להתפתחות נורמלית של ההטרוסקסואל המתבגר. הומואים, לסביות וביסקסואלים עשויים להסתיר את נטייתם המינית, ו"להישאר בארון".
פעילויות אלטרנטיביות
ישנם אנשים המוצאים הנאה מינית במגוון רחב של פעילויות מיניות אלטרנטיביות, כגון פטשיזים ו/או פעילויות BDSM.
ב-BDSM אדם אחד שולט בשותפו הכנוע, בהסכמה. הפעילות עשויה לכלול הלקאות, כפיתה, משחק תפקידים, חילופי תפקידים, ועוד.
פטישיזם יכול ללבוש צורות רבות, החל ממשיכה מינית לחלקי גוף מסוימים, כגון שדיים גדולים, בית השחי או הרגלים. מושא התשוקה עשוי להיות עצם כלשהו, כגון נעליים ומגפיים, הלבשה תחתונה, בגדים, עור או פריטי גומי.
פעילויות בלתי-קונבנציונליות עשויות להיות מסוכנות, כגון חנק ארוטי וכפיתה עצמית.