אלימות מינית הינה אלימות המופעלת במטרה להשיג הנאה וסיפוק מיני ללא הסכמתו ולעתים ללא ידיעתו של הקורבן. הפגיעה המינית אינה אלימה בכל המקרים , ישנם מקרים בהם הפגיעה היא מתוך אהבה וחום אותה מחפש הפוגע אצל הקורבן.
אמנם אלימות מינית עלולה לפגוע בכל אדם, אך אוכלוסיית הסיכון העיקרית הנפגעת מתופעה זו הינה נשים וילדים. הפגיעה היא בעיקר אוראלית ואנאלית, ובמקרים מעטים וגנלית.
בשמונים וחמישה אחוזים מן המקרים של אלימות מינית הקורבן מכיר את התוקף.
השלכות
אלימות מינית גורמת להשלכות קצרות וארוכות טווח. ישנן השלכות המשפיעות על התפקוד הנפשי פסיכולוגי, החברתי והתקשורתי.
נזקיה של הפגיעה מושפעים ממאפיינים הקשורים לגורמים שונים, הגיל בה התחילה הפגיעה וסיומה, אורך הזמן שבו נמשכה הפגיעה, הישנות המקרים, שוני הגילאים בין התוקף לקורבן, טיב הקשר והקרבה בין התוקף לקורבן ותגובת החברה והסביבה הקרובה לקורבן.
ההשלכות לטווח הקצר הן חרדה, הפרעות שינה, בחילות, קשיי ריכוז, פרנויה ועוררות פיזיולוגית.
ההשלכות לטווח הארוך הן דיכאון, הערכה עצמית נמוכה, האשמה עצמית, הפרעות אכילה, מחשבות אובדניות, פגיעה עצמית והתמכרויות שונות כמו סמים ואלכוהול. ההשלכה הקשה והעוצמתית ביותר היא הפרעת דחק פוסט-טראומטית אשר עלולה לבוא לידי ביטוי שנים רבות לאחר האירוע.
אוכלוסיות הסיכון
נשים וילדים הנם בעלי סיכון גבוהה במיוחד לעבור אלימות מינית.
על פי מחקרים, יותר משלושים אחוזים מן הנשים חוו בחייהן אלימות מינית. נשים רבות אשר הותקפו מתקשות להעלות את התחושות והזיכרונות ואף משנות בזיכרונן את פרטי האירוע, או משמיטות חלקים.
שליש מהסובלות מאלימות מינית הן קטינות. כשבעים אחוזים מן הנשים הן מתחת לגיל 24. נשים צעירות ורווקות הן אוכלוסיית הנשים הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר.
התוקפים בתשעים ושניים אחוזים הם תוקפים בודדים ובשמונה אחוזים מדובר בתקיפה קבוצתית. בשלושה עשר אחוזים מן המקרים כלפי הקורבנות מופעלת אלימות פיזית שאינה קשורה לפעולה מינית.
הפגיעה בילדים מתחלקת לשלושה. ראשית, במסגרת ענישה חינוכית כאשר הקורבן עשה משהו "לא בסדר" ועל כן התוקף מעוניין ללמד לקח כלשהו את הקורבן. שנית, במסגרת התעללות כאשר התוקף מעוניין לגרום כאב וסבל לקורבן, ובנוסף במסגרת פגיעה מינית שנובעת מיחסים בעיתיים בין מבוגר לילד מאחר שאינם חוקיים מפאת גילו של הקורבן שנוצל לקיום יחסים עקב תמימותו. מטרתם של יחסים אלו הם לספק את צרכיו ותאוותו המינית של התוקף.
מקרים רבים של אלימות מינית בילדים הם התעללות מינית בתוך המשפחה, גילוי עריות. במקרים אלו לרוב ישנה תסמונת של סודיות וייתכן ויחלוף זמן רב עד שיתגלה האירוע, ולרוב מקרים אלו אינם מדווחים מאחר שזה בתוך המשפחה.
אוכלוסייה שלישית הפגיעה במיוחד היא אוכלוסיית הילדים בעלי מוגבלויות שכליות, התפתחותיות או גופניות. זאת מאחר שהתוקף מודע למגבלות הקורבן וליכולות המוגבלות שלו להבין את המעשים המתעללים, ואף ישנו הקושי של אוכלוסייה זו להתבטא ולדווח על האירוע.
דרכי הטיפול
אלימות מינית טומנת בתוכה את תסמונת הסודיות, ההכחשה וחוסר האמון לדבר על האירוע. נפגעים רבים חוששים לספר עקב איומים מצד התוקף או מתוך רצון להדחיק ולשכוח מהמקרה. לעתים התסמינים של אלימות מינית אינם כה גלויים לעין והמשפחה של הקורבן יודעת על המעשה שנים רבות לאחר מכן.
כאשר האירוע מתגלה ונחשף ישנם מספר דרכים בהם ניתן לסייע לקורבן להתמודד עם הטראומה. כאשר קורבן מגיע לדווח על המקרה עורכים עמו ראיונות ואוספים מידע על האירוע. עורכים בדיקה גופנית בעלת משמעות רפואית ומשפטית.
הטיפול בנפגעי אלימות מינית דורש סבלנות רבה ותשומת לב. יש להעניק לקורבן ואף לבני משפחתו תמיכה וטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי.
ארגונים ומוסדות סיוע בישראל לנפגעי אלימות מינית
- אל"י - אגודה להגנת הילד
- הקו הפתוח לתלמידים של משרד החינוך
- ער"ן – עזרה ראשונה נפשית (גם בשפות רוסית ואמהרית)
- סיוע לנפגעי תקיפה מינית
- מיט"ל - המרכז הישראלי לטיפול בפגיעות מיניות בילדים