ביפוביה היא פחד, רתיעה, ביטול או אפליה נגד ביסקסואלים. הביפוביה אינה חייבת לכלול הומופוביה (כאשר היא מגיעה מהטרוסקסואלים) או הטרופוביה (כאשר היא מגיעה מהומוסקסואלים), היות שישנם סטראוטיפים ספציפיים לביסקסואליות.
סטראוטיפים ביפוביים
הסטראוטיפים המקושרים עם ביסקסואליות כוללים הפקרות מינית, פוליגמיה או פוליאמוריה, בלבול בקשר לנטייה מינית (למשל בהקשר האמרה "gay, straight or lying"), העברת מחלות מין ובמיוחד איידס מהקהילה ההומוסקסואלית לציבור ההטרוסקסואלי או לקהילה הלסבית, וכו'. סטראוטיפ נפוץ הוא שביסקסואלים נמשכים לשני המינים, ועל כן מוכנים לקיים יחסי מין ללא אבחנה. בשילוב עם נפיצותה של הפנטסיה הלסבית אצל גברים הטרוסקסואלים, סטראוטיפ זה מוביל לתשומת לב מינית יתירה מצד גברים הטרוסקסואלים, אל נשים ביסקסואליות. מנגד, גברים ביסקסואלים מאופיינים כבעלי סיכון גבוה להדבקות ב-HIV.
בנוסף לסטראוטיפים הספציפיים לביסקסואלים, ביפוביה מאופיינת על ידי צירוף של סממנים הומופוביים או הטרופוביים בהתאם לנטיות המבטא. ביפוביה בקרב הטרוסקסואלים מבטאת סלידה כלפי הסטייה מנורמות המגדר. ביפוביה בקרב הומוסקסואלים ולסביות מזהה ביסקסואלים כמשמרים את זכויות היתר של הציבור ההטרוסקסואלי בעודם נהנים גם מההטבות של שייכות לקהילה הלהט"בית. היות שהומוסקסואלים והטרוסקסואלים נכללים יחד תחת קטגוריית המונוסקסואליות, נפוצה גם התפיסה כי ביסקסואליות איננה נטייה מינית אמיתית או לגיטימית (ר' העלמה ביסקסואלית).
אמונה שביסקסואליות אינה קיימת מייחסת לרוב לנשים נטייה הטרוסקסואלית ודרישה מופרזת לתשומת לב או סקנדל, ולגברים הומוסקסואליות מודחקת או בארון.
מחקרים מדעיים
בשנת 2002 נערך מחקר מדעי על קבוצה של גברים שזיהו את עצמם כביסקסואלים, אשר בדק את מידת הגירוי המיני של המשתתפים בחשיפה לפורנוגרפיה של גברים בלבד, לעומת פורנוגרפיה של נשים בלבד. המחקר מצא הבדלים של עד פי ארבעה במידת העוררות בין המינים [1]. המחקר, והמאמר בניו יורק טיימס שציטט אותו, נחשפו לביקורת על גודל המדגם והשיטות ששימשו את החוקרים למדידת משיכה מינית. לין קונוויי ביקרה את עורך המחקר, ג'יי מייקל ביילי, התייחסה להיסטוריה המחקרית השנוייה במחלוקת שלו והוסיפה שהמחקר לא הועמד למבחן חזרה על ידי חוקרים עצמאים. גם ארגון "ביסקסואלים בישראל" ביקר את המחקר, המתודיקה שלו ואת עצם ציטוטו בכלי התקשורת הישראלים, מבלי שבדקו את הביקורת המדעית העולמית שהופנתה כלפיו.
אופנת הביסקסואליות
חלק מהביקורת נגד ביסקסואליות מתייחסת לאופנת הביסקסואליות (bisexual chic) שנפוצה בשנות השבעים בקרב גברים, ובשנות התשעים והאלפיים בקרב נשים. מבקרים טוענים שהיקף הביסקסואליות מנופח על ידי בני נוער וצעירים שאינם אלא מחקים סלבריטאים ביסקסואלים, בעיקר מוזיקאים ושחקנים, או שביסקסואליות היא שלב חולף בהתפתחות המינית, בו צעירים מתנסים בחוויות מיניות שלא יחזרו עליהן בבגרותם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ביסקסואל? אין דבר כזה, הארץ, 11/07/05, מתורגם מהניו יורק טיימס, מאמרו של בנדיקט קארי.