סאונה

כניסה לסאונה בפורטלנד, אורגון

סאונה הוא הכינוי המקובל בעברית לבית מרחץ המשמש כמקום מפגש לאנשים המחפשים פרטנר ליחסי מין. ברוב המכריע של המקרים מדובר במוסדות המשמשים גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, אף כי קיימות גם סאונות מעטות הפונות לשני המינים, או שיש בהן ימים מיוחדים הפתוחים לגברים ולנשים. סאונות כאלה קיימות ברוב הערים הגדולות בעולם המערבי. במדינות מסורתיות קיימים לעתים בתי מרחץ המשמשים למטרות דומות, אם כי במקומות כאלו הפעילות המינית בדרך כלל דיסקרטית יותר.

עדויות על בתי מרחץ הפונים לגברים המחפשים פרטנרים מיניים קיימות כבר מן המאה ה-15; בית מרחץ הוא מקום מזמין לפעילות אינטימית בין בני אותו המין אף במקומות שבהם החברה אינה רואה פעילות כזו בעין יפה: במקומות אלו שוררת פרטיות יחסית, יש הפרדה בין המינים ועירום, או עירום חלקי, מתקבל בסובלנות. במשך שנים רבות נהגו הרשויות לפשוט על מוסדות מסוג זה, בניסיון להביא למיגור התופעה כחלק ממאבק כולל ביחסי-מין בין גברים. במקרים רבים גם בעלי בית-המרחץ היו פוקחים עין על המבקרים כדי למנוע פעילות מינית. החל בשנות ה-50 החלו להיפתח סאונות כאלו שפנו ספציפית לקהל הומוסקסואלי (ובעליהם היו הומואים בעצמם, על פי רוב), ובמקרים רבים הפכו למוסדות מרכזיים בקהילה.

באופן טיפוסי כוללת הסאונה מתקנים המצויים בספא - לבד מחדרי סאונה יבשה ולחה, יש בהן לעתים קרובות ג'אקוזי, בריכת שחייה, מקלחות ולפעמים גם חדרי מסאז' - כולם עשויים לשמש מקום לקיום יחסי מין. בנוסף יש ברוב הסאונות חדרים או תאים פרטיים, חדר חושך, אזור המתאים למין קבוצתי, ולעתים קרובות גם אזורים שמוקרנים בהם סרטים פורנוגרפיים. ברוב הסאונות יש גם אזורים ציבוריים לישיבה ולמנוחה, ובדרך כלל גם באר או בית קפה.

ברוב המקרים האורחים בסאונה משאירים את בגדיהם בארוניות נעולות, ומתהלכים במקום לבושים מגבת בלבד. יחסי המין מתבצעים בהסכמה הדדית, ובדרך כלל ללא דרישה לתשלום. בכמה סאונות אף נקבע במפורש כי הזנות בהן אסורה. לעתים התקשורת היחידה בין הפרטנרים למין היא במבטים ונגיעות, כמעט ללא דיבורים.

בקרב הקהילה ההומוסקסואלית ומחוצה לה נמתחה לעתים קרובות ביקורת על הסאונה ועל מוסדות דומים המוקדשים למין, בין השאר מסיבות מוסריות ודתיות; רבים בקהילת הלהט"ב רואים בסאונות סימן (או גורם) להתמקדות יתרה במין על חשבון יחסים בין-אישיים אחרים. קולות אחרים בקהילה רואים בסאונות מוסדות לגיטימיים וביטוי לחופש מיני מבורך, ואף חתרני.

התפרצות מגפת האיידס בשנות השמונים העלה את נושא הפצת מחלות המין בסאונות - רבים מהאורחים בסאונה קיימו יחסי מין לא מוגנים, ועם מספר רב של פרטנרים, מה שסייע, כך נטען, בהפצה של מחלות מין, ובפרט איידס. כתוצאה מכך הוצאו צווי סגירה נגד סאונות בערים רבות, בעיקר בארצות הברית. כיום כמעט כל הסאונות מעודדות קיום יחסי מין בטוחים, בין השאר באמצעות חלוקת קונדומים וחומר הסברה על מין בטוח.