בדיקת משטח צוואר הרחם

בדיקת פאפ שלילית. אין נוכחות תאים סרטניים ולא טרום סרטניים. שימו לב לגודל הגרעין בתא אחד יחסית לאלה שסביבו

בדיקת פאפ בה ניתן לראות בבירור תא שהינו חריג. שימו לב לתא שצבוע בורוד, הגרעין שלו מוגדל פי כמה לעומת התאים האחרים. מצביע על התפתחות לא תקינה

דגימה תאית מחולה שאובחנה בסרטן צוואר הרחם

בדיקת משטח צוואר הרחם (או גם בדיקת פאפ, Pap smear) היא בדיקה שמיועדת לזיהוי שינויים תאיים, שינויים טרום-ממאירים בתאי צוואר הרחם, וניתן לאבחן בה גם דלקות נרתיקיות.

בבדיקה זו נוטלים תאים מצוואר הרחם על ידי שפשוף של משטח בתעלת צוואר הרחם, ומניחים אותם על זכוכית מנשא. התאים שעל גבי זכוכית המנשא נבדקים במעבדה תחת מיקרוסקופ לאבחון מצבם.

היסטוריה

בשנת 1920, גילה רופא בשם ג'ורג' פאפאניקולאו (George Nicolas Papanicolaou) נוכחות של תאים ממאירים בצוואר הרחם, כשעסק בחקר תאים וגינאליים בגוף האישה. מספר שנים לאחר מכן הוא פרסם כי מצא שיטה מהירה ופשוטה לזיהוי נוכחות תאים בלתי תקינים בצוואר הרחם, מדגימה המושגת מגרוד ללא כאבים של משטח צוואר הרחם. בדיקת משטח צוואר הרחם – בדיקת פאפ - נקראת על-שמו.

חשיבות

ניתן למנוע עד כ-90% ממקרי סרטן צוואר הרחם אם מאבחנים שינויים תאיים מוקדמים ומטפלים באישה כראוי. שלוש מתוך ארבע נשים שמפתחות סרטן צוואר הרחם לא עברו בדיקת פאפ מעולם, או שלא עברו בדיקה כזאת בחמש השנים שלפני פרוץ המחלה. בדיקת פאפ היא השיטה הטובה ביותר שזמינה כיום לאבחון שינויים תאיים מוקדמים אלו, ובכך למניעה ולטיפול אפקטיבי בסרטן צוואר הרחם.

תדירות הבדיקה

הבדיקה היא בדיקת סקר, וככזו, היא מבוצעת בנשים אסימפטומטיות, כלומר, בנשים שאינן מציגות סימני מחלה. זאת מכיוון שסרטן צוואר הרחם מתפתח באופן הדרגתי, ועוברות מספר שנים עד שהוא הופך לפולשני. בשנים אלו הטיפול בגידול יעיל מאוד, ולכן כדאי לגלות את המחלה בשלביה המוקדמים. שכיחות גידולים מסוג זה עולה החל מגיל 18, בייחוד בנשים שפעילות מבחינה מינית, ולכן רופאים ממליצים כי כל אישה מעל גיל 18 שקיימה יחסי מין, תבצע בדיקה זו כל שנתיים. במקרה ומופיעים סימפטומים, כמו דימום לא שגרתי, הפרשות לא רגילות או כאב, כדאי להיבדק, גם אם טרם עברו שנתיים מאז הבדיקה האחרונה.

תוצאות הבדיקה

בממוצע, בבדיקה אחת מתוך עשר בדיקות מתגלים שינויים תאיים, אך ברוב המקרים שבהם תוצאות הבדיקה חיוביות אין מדובר בסרטן. רוב התאים החריגים שנמצאים הם שינויים מזעריים או מצבים הניתנים לטיפול פשוט, ולעתים אף עשויים להיעלם מעצמם באופן טבעי. במספר קטן של מקרים השינויים עשויים להיות יותר משמעותיים ועשויים לדרוש חקירה מעמיקה יותר. סרטן צוואר הרחם עלול להתפתח כתוצאה מהזנחה של מצבים כאלה.

תוצאות אפשריות לבדיקה הן:

1. בדיקה שלילית - כלומר, הבדיקה תקינה. התאים שנצפו הם במצב תקין וגם אין עדות לדלקת.
2. דגימה לא מספקת - הדגימה שנלקחה אינה מספקת לביצוע הערכה. אוסף התאים שנלקח הוא פגום או שאינו ניתן לזיהוי ברור.
3. תאים שאינם סרטניים אך דלקתיים. נצפה זיהום חיידקי, נגיפי או טפילי.
4. תאים חריגים בלתי מוגדרים - שינויים חריגים בתאים אך הסיבה להם אינה מוגדרת. תוצאה שכזו מלווה בבדיקות נוספות על מנת לשלול את היות התאים סרטניים או טרום סרטניים.
5. שינויים תאיים בקנה מידה קטן – נמצאה דיספלזיה קלה (התפתחות בלתי תקינה של רקמה בצוואר הרחם). בדרך כלל נגעים טרום סרטניים אלה נעלמים ספונטנית אך ישנו סיכוי של כ-12-16% שהדיספלזיה תחמיר. מכיוון שמצב זה נוטה להעלם מעצמו בתוך כשנתיים, המשך הטיפול כולל בעיקרו מעקב, כדי לוודא שהמצב אינו מחמיר. המחמירים יבצעו אף קולפוסקופיה (צפייה בצוואר הרחם בעזרת קולפוסקופ), המאפשרת הסתכלות בצוואר הרחם בהגדלה פי עשרה, ומאפשרת זיהוי נגעים שונים וחיפוש אחר מקור התאים הבלתי תקינים, או ביופסיה לאבחנה מדויקת יותר. ממצא שיחמיר או שלא ייסוג במשך שנתיים יצריך טיפול.
6. שינויים תאיים בקנה מידה רחב – נמצאה דיספלזיה מתונה או חמורה. בכ-2% מהנשים עם ממצא זה סרטן צוואר הרחם כבר נוכח, ובכ-20% מהן יתפתח סרטן אם הן לא תטופלנה. ממצא כזה מלווה בבדיקת קולפוסקופיה וביצוע ביופסיה. הטיפול הוא, בדרך כלל, צריבת הנגע או כריתה כירורגית שלו.
7. סרטן צוואר הרחם נוכח. המשך הטיפול מתבצע כמקובל בשאר חולי סרטן בכלל, ובחולות סרטן צוואר הרחם בפרט.