חלחולת
החלחולת (בלטינית: rectum, רקטום, שפירושו "ישר") הנה חלקו הישר הסופי של המעי הגס אצל בני האדם. זהו איבר דמוי צינור, כ-12 סנטימטרים אורכו, המחובר לפי הטבעת (anus) דרך צינור קטן ודק יותר, הוא התעלה האנאלית. כאיבר האחרון במערכת העיכול, החלחולת משמשת לאגירת הפסולת הנוצרת במעי הגס, עד להפרשתה כצואה.
הליכים רפואיים
בדיקה רקטאלית, במהלכה בוחן הרופא את החלחולת ונוטל ממנה דגימות, עשויה להיות הכרחית במקרים רבים לצורכי גילוי מחלות מסוימות. החלחולת אף עשויה להיות פתח למדידת חום הגוף באמצעות מדחום. הטמפרטורה הנמדדת בחלחולת גבוהה בדרך כלל מהטמפרטורה הנמדדת בפה ובבית השחי. רופאי ילדים רבים ממליצים על מדידת חום רקטאלית בילדים ובפעוטות מתחת לשש שנים בעיקר מכיוון שהטמפרטורה הנמדדת בחלחולת קרובה יותר לחום הליבה של הגוף, ואצל ילדים קטנים הדיוק חשוב ביותר. בנוסף, החלחולת מהווה פתח להחדרת תרופות לגוף, לרבות "נרות" (Suppositories) מסוגים שונים.
החלחולת האנושית בעת מתן צואה
תפקידה הראשי של החלחולת הוא לאגור באופן זמני את הצואה המופרשת על ידי המעי הגס. כשדפנות החלחולת מתרחבות נוכח התמלאותן בפסולת, קולטני מתיחה עצביים בחלחולת מעבירים מסר למוח בדבר צורך במתן צואה. אם אין ממומש הצורך הזה, הפסולת בחלחולת נדחסת חזרה למעי הגס, שם היא סופגת עוד מים. כאשר מתן הצואה נדחה לפרק זמן ארוך במיוחד, גובר הסיכוי לעצירות.
כאשר החלחולת מתמלאת צואה, הלחץ מרחיב את דפנות התעלה האנאלית ומאפשר לפסולת להיכנס לתוכה. באותו הזמן החלחולת המרוקנת מתכווצת, וגלים פריסטלטיים דוחפים את הצואה אל מחוץ לגוף. שני שרירים טבעתיים (sphincters) בחלחולת - פנימי וחיצוני - מסייעים להפרשת הצואה דרך פי הטבעת.
גירוי מיני
נוכח קירבת הדופן האחורית של החלחולת לנרתיק אצל נשים או לערמונית אצל גברים, ובהתחשב בקצוות העצבים הסמוכים, גירוי של החלחולת עשוי לחולל עוררות מינית בקרב בני אדם.