שינויים

'''שפיכה נשית''' היא פליטה ניכרת של נוזל שקוף בקרב [[אישה|נשים]] לפני ה[[אורגזמה]] ובמהלכוובמהלכה. הנוזל מופרש דרך [[בלוטות סקין]] הסמוכים הסמוכות לפתח ה[[שופכה]]. עד היום (נובמבר דצמבר 2014) ישנה קיימת מחלוקת הנוגעת לעצם קיומו של נוזל זה, מקורו והרכבו, והוא ממשיך להיות נושא לדיון בקרב אנשי הרפואה.

בסקרי שאלונים, 35-50% מהנשים דיווחו כי הן חוות שפיכה בעת ה[[אורגזמה]]. מחקרים אחרים מראים כי 10-69% חווים חוות זאת, בתלות בהגדרת השפיכה ושיטות המחקר. כך למשל, במחקרו של קרטוצ'וויל מ-1994 שבו השתתפו 200 נשים, נמצא כי 6% מהנשים חוות שפיכה, 13% מהנשים חוו זאת מעט ו-60% מהנשים הפרישו נוזל, אך לא במידה משמעותית. כמות הנוזלים בעת השפיכה, כפי שדווח שעולה בסקרים, אינו קבוע.

במאה ה-17 כתב רנייה דה גארף (מדנמרק, עסק באנטומיה) תזה על [[איברי הרבייה ]] של האישהה[[אישה]]. הוא דן במחלוקת המקורית אך תמך בהשקפה האריסטוטלית. הוא זיהה את מיקום יציאת הנוזל – הבלוטות והצינורות המקיפות את השופכה.:"השופכה מצופה בקרום דק. בחלקו התחתון, ליד שפך מעבר השתן, קרום זה מנוקב בצינורות גדולות או אגם (באנטומיה: פתח קטן; חלל) אשר דרכם דרכן מופרש הנוזל לעתים בכמויות ניכרותבכמות ניכרת.:בין קרום דק זה וסיבי הבשר ישנו קרום לבנבן שעוביו אצבע אחד, אשר מקיף את צינור השופכה לכל אורכו. ניתן לכנות קרום זה בכינוי "[[הערמונית]] הנשית" ... מטרת ה"ערמונית" לייצר נוזל אשר גורם לאישה תאווה חזקה יותר עקב חריפותו מליחותו ומליחותו של הנוזל, כמו גם שימון נוסף של איבר המין במהלך המשגל.

הוא זיהה את המחלוקות השונות הנוגעות לשפיכה אך ציין כי הוא מאמין שהנוזל "שנפלט מהגוף בדחף חזק במהלך יחסי מין אינטנסיביים או דימיון שטופת-תאווה" נוצר ממספר מקורות, בהם ה[[נרתיק]], צינור השופכה, [[צוואר הרחם]] וה[[רחם]]. נדמה היא הוא מזהה את [[בלוטות סקין]] כשהוא כותב "אלו [הצינורות] שנראים מסביב לפתח צוואר ה[[נרתיק]] ופתח השופכה מקבלים את נוזליהם מ"הערמונית הנשית" – הגוף הקרומי העבה שסביב צינור השופכה". עם זאת, הוא אינו מבחין בין ה[[סיכה נרתיקית|סיכה]] של [[חיץ הנקבים]] במהלך ה[[עוררות מינית|עוררות המינית]] לבין השפיכה כתוצאה מ[[אורגזמה]].

בתחילת המאה ה-20 השפיכה הנשית נחשבה לנורמלית. על אף שהשפיכה הנשית לא ארעה בקרב כל הנשים כולן (בניגוד ל[[שפיכה]] גברית), המדענים התעלמו כמעט לחלוטין מנושא זה בתחילת המאה. בשנת 1948 פרסם רופא הנשים האמריקאי האפמן את מחקו מחקרו על רקמת הערמונית בקרב נשים, בצירוף תיאור היסטורי ושרטוטים מפורטים. שרטוטים אלו הראו בבירור את ההבגל ההבדל בין הבלואות הבלוטות שזוהו על ידי סקין ליד פתח ה[[שופכה]], לבין רקמות אחרות שהתחברו ישירות לשופכה.

ניתן להשוות את השופכה לעץ שמבסיסו יוצאות הצינורות והבלוטות. עד כה מרבית העניין בנושא התרכז סביב הרכבן ומבניהן של הבלוטות, ולא על תפקידן. תיאור עכשווי יותר של השפיכה יצא לאור זמן קצר לאחר מכן, ב-1950, עם פרסומו של מאמר המבוסס על תצפתיו תצפיותיו של גרפנברג על [[נשים]] במהלך ה[[אורגזמה]]:

:"ישנו אזור ארוטי על הקיר הקדמי של ה[[נרתיק]], לאורך ה[[שופכה]] ... נדמה כי השופכה הנשית, ה[[הומולוגיה מינית|הומולוגית]] לשופכה הגברית, מוקפת אף היא ברקמה זקיפה ... במהלך גירוי מיני, השופכה הנשית תופחת וניתן למשש אותה בקלות ... היא תופחת במיוחד בסוף ה[[אורגזמה]] ... לעתים ייצור הנוזלים שופע.:בהינתן ההזדמנות לבחון את האורגזמה של נשים אלו, ניתן להבחין בכמויות גדולות של נוזלים שקופים המופרשים לא מן ה[[נרתיק]], אלא מן ה[[שופכה]], בסדרת התפרצויות. בתחילה חשבתי שסוגר שלפחות [[שלפוחית השתן ]] נפגע מעוצמת ה[[אורגזמה]]. ישנם דיווחים של פליטה בלתי רצונית של שתן בספרות הרלוונטית. במקרים שנצפו על ידנו, הנוזק הנוזל שנבדק היה חסר מאפיינים המתאימים לשתן. אני נוטה לאמין להאמין כי ה"שתן" שדווח כי נפלט במהלך הארוגזמה הנשית אינו שתן, אלא רק הפרשות של בלוטות סקין שנמצאים בקורלציה עם האזור הארוטוגני לאורך השופכה בקיר הקדמי של ה[[נרתיק]]. יתר על כן, להפרשות השופעות אין משמעות מבחינת ה[[סיכה נרתיקית|סיכה]], אחרת הם הן היו מיוצרים מיוצריות בתחילת קיום [[יחסי המין]] ולא בשיאה של האורגזמה".

עם זאת, באותה העת לא השפיע המאמר רבות, ורבים מהכותבים בתחום זה התעלמו ממנו, כגון [[קינגסי ] (1953) ומסטרס ו[[מסטרס וג'ונסון ]] (1966).

עד לשנת 1978 לא זכה הנושא להתייחסות רצינית נוספת, עת יצאה לאור הסקירה של ג'וזפין לונדס סווליי ו-JW בשיתוף עם ג'יי דאבליו בנט. מאמר זה, שתיאר את ההיסטוריה של המחלוקת עד לנקודה זו, וכן סדרה של שלושה מאמרים מאת בברלי ויפל ועמיתיו מ-1981, הפכו למוקד הדיון. ויפל התוודע לתופעה כאשר למד על בריחת שתן. עם זאת, התיאוריה המתקדת המתקדמת של כותבים אלו נדחתה על ידי סופרים רבים אחרים, כגון הפסיכיאטר יוסף בוהלן שטען שהתיאוריה לא מבוססת על נהלים מדעיים קפדניים, והפסיכיאטרית הלן סינגר קפלן שציינה (1983):

עקב עבודתה האנטומית של הלן או'קונל החל משנת 1998 הבהרו התבהרו הקשרים בין מבנים אנטומיים שונים הקשורים לשפיכה הנשית. מהתבוננותה נמצא כי שופכת חיץ הנקבים מוטבע בקיר הקדמי של ה[[נרתיק]] והוא מוקף ברקמה זקיפה פרט לחלקו האחורי היכן שהיא מתחברת לקיר הנרתיק.

המחלוקת בספרות העשווית העכשווית עוסקת בשלושה נושאים: קיומה של שפיכה נשית, מקורה והרכבה, והקשר שלה לתיאוריות של המיניות הנשית. המחלוקת מושפעת מהתרבות הפופלרית, [[פורנוגרפיה]], מחקרים פיזיו-כימיים והתנהגותיים. לעתים נעשה ניסיון לקשור בין קיומו קיומה של שפיכה נשית ל[[נקודת הג'י]]; גירוי הקיר הקדמי של ה[[נרתיק]] מגרה את האזור המקושר ל[[בלוטות סקין]], ולכן נטען כי גירוי נקודה זו מביא לשפיכה נשית.