שינויים

במסכת נדה כתוב: {{ציטוטון|שלשה חדשים הראשונים תשמיש קשה לאשה וגם קשה לולד, אמצעיים קשה לאשה ויפה לולד, אחרונים יפה לאשה ויפה לולד שמתוך כך נמצא הולד מלובן ומזורז}}. החזון איש הסביר שגמרא זו מדברת במרבה אבל פעם בשבוע אינו "קשה"{{הערה|'''ארחות רבנו''', חלק א עמ' צח, בשם רבי חיים קנייבסקי.}}. [[מצוות עונה ]] קיימת כל זמן ההריוןגם בזמן ה[[הריון]], ולכן תשמיש בהריוןכשיחסי המין נעשים בהסכמה עם האישה, כשנעשה לרצונה ולטובתה של האשה הוא אינו רק בגדר מותר אלא בגדר מצווה. לפי מסכת נידה, יחסי המין בשלושת החודשים הראשונים להריון אינם נעימים לאישה ולעובר, יחסי המין בשלושת החודשים הבאים נעימים לעובר אך לא לאישה, ויחסי המין בשלושת החודשים האחרונים נעימים לשניהם. לפי הקהילה הרפואית, ניתן לקיים יחסי מין בזמן ה[[הריון]] בכל עת ואין עדויות לכך שיחסי המין אינם נעימים לעובר בחודשים הראשונים.

במסכת יבמות (יב ע"ב) מובאת דעתו יש התייחסות ל[[נוזל זרע]] ב[[נרתיק]]ה של אישה בהריון, אשר לדעתו של רבי מאיר שעל מעוברת לקיים יחסי אישות במוך על מנת למנוע את סיכון העובר ("שמא יעשה עוברה סנדל"), העלול להיגרם מחמת חדירת נוזל הזרעעשוי לפגוע בעובר. אולם לדעת חכמים, שנפסק כמותם להלכה, חשש הסיכון הוא רחוקואכן לפי הקהילה הרפואית, ולכן אין נוקטים בשום אמצעי, וראוי לומר בזה "מן השמים ירחמו"חשש.

לפי הקבלה, אף שהיא מעוברת או טיפות הזרע אשר נפלטות ב[[שפיכה]] במהלך קיום יחסי מין עם אישה בהריון, [[עקרות|עקרה]] וזקנהאו אישה ב[[גיל הבלות]], כל טיפות הזרע אינם אינן הולכות לאיבוד אלא הקב"ה אלוהים מצווה ל[[מלאך]] למלאך הממונה שישמרם לעתיד לבוא, ויהיה לכל אחד בנים רביםשיישמר עליהם וייצור מהם בעתיד נשמות, ואין ולפיכך אין זה "לבטלה משום שיש מעלה גם בבעילות אלו ויוולדו מהם נשמות" {{הערה|[[חיד"א]], '''ספר מדבר קדמות''', דף פג, בשם החיד"א, מובא ב[[בן איש חי (ספר)|בן בבן איש חי]], פרשת וירא אות כד.}}.