10,557
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''טיפול מיני''' הוא אסטרטגיה לשיפור התפקוד המיני ויצר המין. בעיות נפוצות ה..."
'''טיפול מיני''' הוא אסטרטגיה לשיפור ה[[תפקוד מיני|תפקוד המיני]] ו[[יצר המין]]. בעיות נפוצות הניתנות לטיפול הן [[שפיכה מוקדמת]], [[שפיכה מאוחרת]], [[אין-אונות]], היעדר [[חשק מיני]] או [[עוררות מינית]], וכאב בעת קיום [[יחסי מין]] ( vaginismus ו-dyspareunia).
<!--
הוא כולל טיפול בבעיות המוטלות על ידי אינטרסים מיניים לא אופייניים ( paraphilias ), דיספוריה מינית ונושאים טרנסג'נדריים , דחף מיני גבוה מאוד או היפראקסואליות , חוסר ביטחון מיני, התאוששות מתקיפה מינית , בעיות מיניות בזיקנה, מחלה או מוגבלות. [1]
Contents
בפועל
תרפיה מינית מודרנית משלבת לעיתים קרובות טכניקות פסיכותרפיות ואלו הרפואיות, כגון ויאגרה ( סילדנפיל ) כדי להגביר את התגובה הזיקפה ואת הפקסיל ( פרוקסטין ) לטיפול בשפיכה מוקדמת. מטפלי מין מסייעים לאלה המתנסים בבעיות להתגבר עליהם, בכך שהם עשויים להחזיר לעצמם חיי מין פעילים. הגישה הטרנספורמטיבית של טיפול מיני שואפת להבין את ההיבטים הפסיכולוגיים , הביולוגיים, הפרמקולוגיים , היחסיים וההקשרתיים של בעיות מיניות. [3]
טיפול מיני דורש הערכה קפדנית הכוללת בדיקה רפואית ופסיכולוגית. הסיבה לכך היא כי לתפקוד המיני יש בסיס סומטי או בסיס פסיכוגני. דוגמה מובהקת היא חוסר תפקוד זיקפה (לפעמים עדיין נקרא "אימפוטנציה"), אשר אטיולוגיה יכול לכלול, ראשית, בעיות במחזור הדם, ושנית, חרדת הביצוע. טיפול מיני הוא לעתים קרובות לטווח קצר, עם משך תלוי בסיבות לטיפול. [4]
טיפול מיני יכול להיות מסופק על ידי פסיכולוגים מורשים או רופאים, שעברו הכשרה ולהיות מוסמך. [4] בארצות הברית, האגודה האמריקאית של מחנכי מין, יועצים ומטפלים (AASECT) מפקחת על הכשרה קלינית עבור רופא לבריאות מינית כדי להפוך למטפל מין מוסמך (CST). כל יועץ מורשה לבריאות הנפש יכול לתרגל טיפול מיני.
טיפול מיני שונה ממין-מין . בעוד שמטפלי המין דנים ומדריכים את הלקוחות בתרגילים מבוססי-מין להתבצעות בבית בין המפגשים, משתתפי מין משתתפים בתרגילים עם לקוחותיהם כחלק מעזרה להם לתרגל ולפתח מיומנויות משופרות. מטפלים ופונדקאים משתפים פעולה במקרים מסוימים. למטפלים מיניים מוסמכים אין קשר מיני עם הלקוחות שלהם. [4]
סימפטומים
טיפולי טיפול מיני מתמקדים בסימפטומים של הפרט ולא על קונפליקטים פסיכודינאמיים בסיסיים. הפרעות מיניות אשר ניתן לטפל בהן על ידי טיפול מיני כוללות אי-השלמה, שפיכה מוקדמת, תפקוד לקוי של זיקפה, ליבידו נמוך, פטישים מיניים לא רצויים, התמכרות מינית, סקס כואב, או חוסר ביטחון מיני, סיוע לאנשים שמתאוששים מתקיפה מינית, בעיות הנגרמות בדרך כלל על ידי מתח, עייפות, וכן גורמים סביבתיים אחרים. טיפול מיני יכול להיות על בסיס אישי או עם בן הזוג. [4] טיפול מיני יכול להתנהל עם כל מבוגר, כולל מבוגרים; כל ביטוי מגדרי ; ו LGBTQ - אנשים מזוהים. [4]
אי הבנה של המטפל בסכסוכים אלה עלולה להוביל להתנגדות או לשמש מכשול לשיפור התפקוד המיני הקשור במישרין או בעקיפין למין. [5] ההתעניינות בטיפול מיני בין זוגות גדלה יחד עם מספר מחנכי המיניות, המדריכים והמטפלים. [5] כיום, בעיות מיניות אינן נחשבות עוד לסימפטומים של פגמים סוטים, פתולוגיים או פסיכולוגיים בבגרות או בפיתוח. [3] טיפול מיני השפיע גם על הופעתה של הרפואה המינית וחקירת גישות אינטגרטיביות לטיפול מיני, בנוסף לצמצום או ביטול בעיות מיניות והגברת שביעות הרצון המינית ליחידים מכל שלבי החיים. מטפלי בריאות, אנשי חינוך ומדריכים עורכים מחקרים ומנהלים סקרים כדי להבין באופן מלא את תפקוד המיני הנורמטיבי - מה שרוב האנשים עושים וחווים כשהם מזדקנים וחיים זמן רב יותר. [3]
הזדקנות ומיניות
ראה גם: מיניות בגיל מבוגר
שינוי פיזי ורגשי לאורך שלבי החיים השונים יכול להשפיע על הגוף ועל המיניות. הירידה הבאה ברמות ההורמונים ושינויים בתפקוד הנוירולוגי והמחזורי עלולה להוביל לבעיות מיניות כגון הפרעות בתפקוד זיקפה או כאבי נרתיק. [6] שינויים פיזיים אלה משפיעים לעיתים קרובות על עוצמת המין הצעיר, ויכולים לתת את מקומם לתגובות מאופקות יותר באמצע החיים ומאוחר יותר . [6] סוגיות עם ליבידו נמוך ותפקוד מיני נחשב בדרך כלל לתוצר לוואי של זקנה. תוצרי הלוואי הרגשיים של הבגרות, עם זאת - ביטחון מוגבר, מיומנויות תקשורת טובות יותר ועכבות פחותות - יכולים לעזור ליצור חוויה מינית עשירה יותר, נינונית יותר ומספקת בסופו של דבר. [6] במהלך סקרים אחרונים של AARP בשנת 1999, 2004, ו 2009 רווחה סטטיסטית בקרב מבוגרים יותר גדל; עם זאת, שביעות הרצון המינית הכוללת ירדה. [7] עם זאת, המבוגרים האמינו שחיי מין פעילים מעניקים תענוג רב אך תורמים באופן מהותי לבריאות הרגשית והגופנית הכוללת. [7]
מבוגרים
A woman touches a man's face.
טיפול מיני, בכל גיל, כולל לעתים קרובות נוגע למגע סנסטי
במשך השנים, תשומת הלב מועטה מאוד למבוגרים ולמיניות. ככל שאוכלוסיית המבוגרים ותוחלת החיים ממשיכה לצמוח, יש מידע על תרפיה מינית, אבל זה לעתים קרובות לא מקובל בקלות. תפקידים תרבותיים ומיניים משתנים תמיד לאורך החיים. כאשר אנשים בגיל, הם נתפשים לעתים קרובות כמו מינית או לא מסוגל להחזיק תשוקות מיניות. נוכחות של תפקוד מיני במהלך הזיקנה יכולה להיות מושפעת מבעיות בריאות. ישנן הפרעות אנדוקריניות רבות, כלי הדם והפרעות נוירולוגיות שעלולות להפריע לתפקוד המיני, יחד עם כמה תרופות וניתוחים. [8] גברים מבוגרים חווים שינויים המתרחשים בפיזיולוגיה מינית ומשפיעים על תפקוד זיקפה ועל פליטה . [8] בעוד נשים מבוגרות חווה השפעות פיזיולוגיות של הזדקנות לאחר גיל המעבר , וכתוצאה מכך ירידה בייצור של אסטרוגן . זה מוביל ליובש הנרתיק מוגברת, ניוון כללי של רקמת הנרתיק, ושינויים באברי המין (גודל מופחת של הדגדגן , הפות, ורקמות מעיים). שינויים קוגניטיביים וירידה הם גורם נוסף המשפיע על פעילות מינית. דמנציה , אלצהיימר והפרעות נפשיות אחרות עלולות להשפיע על ההתנהגות המינית, המייצרת בעיות של אי-קשר או קשיים ביחסים עם השפעות נוספות על יחסי המין של בני הזוג. [8]
טיפולי מין עם מבוגרים מביטים בגורמים המשפיעים על המיניות אצל מבוגרים, כולל תשוקה מינית, פעילות מינית, ערך המיניות והבריאות. [9] הוא יכול לכלול תרגילי מיקוד ממוקדים , תקשורת ופנטזיה וכן טיפול פסיכודינמי . [10]
טיפול מיני למבוגרים הוא דומה לטיפול מיני עם אוכלוסיות אחרות. הוא כולל את השימוש בחומרי סיכה אישיים המבוססים על מים (עבור סיכה בנרתיק מופחת), טיפול הורמונלי ותרופות. [11] מטפלי מין העובדים עם מבוגרים צריכים לדעת על מיניות והזדקנות. [10] הם צריכים גם להיות מודעים איך סטריאוטיפים משפיעים על הלקוחות שלהם. [8] הדבר נכון במיוחד עבור לקוחות הזיהוי של LGBT . [11]
מבוגרים מבוגרים עשויים גם זקוקים לחינוך נוסף על מיניותם ותפקודם המיני. [12] תכנית הלימודים כוללת תקשורת, אוננות , דימוי גוף ורוחניות . [12] היא גם מלמדת על שיחה עם רופא על פעילות מינית. [12] זה אופטימלי כי חינוך מיני למבוגרים יש לכלול מידע על זיהומים המועברים במגע מיני (STDs / STI), כגון HIV / AIDS . [13]
היסטוריה
טיפול מיני קיים בתרבויות שונות לאורך זמן, כולל הודו העתיקה, סין, יוון ורומא. [14] זה לקח את הטופס של מדריכים, לחשים, anaphrodisiacs [15] או aphrodisiacs, וכן טנטרי יוגה , בין היתר. [16] הרבה מהטיפול המיני ותפקוד המיני בתרבויות המערב הוגבלו לדיון מדעי, במיוחד במהלך המאה ה -19 ועד תחילת המאה ה -20. [16]
סקסולוגים כמו הנרי האבלוק אליס ואלפרד קינסי החלו לערוך מחקר בתחום המיניות האנושית במחצית הראשונה של המאה העשרים. [14] [16] עבודה זו היתה פורצת דרך ושנוי במחלוקת בזירה המדעית. [16]
בשנות ה -50, טיפול מיני עסק ב"השלטת הביטוי המיני "ודיכוי מה שנחשב אז להתנהגות סוטה, כגון הומוסקסואליות או קיום יחסי מין לעיתים קרובות מדי. [16] מאסטרס וג'ונסון זוכות למהפכה בטיפולי המין באמצע המאה, וכללו טיפול זוגי והתערבויות התנהגותיות שהתמקדו בהווה בתרגילי מיקוד ממוקדים . [14] [16] ד"ר הלן סינגר קפלן שינתה כמה מהרעיונות של מאסטרס וג'ונסון כדי להתאים בצורה טובה יותר את התרגול שלה, כולל הכנסת תרופות. [14] [16] שניהם שילבו טיפול התנהגותי קוגניטיבי בתרגול שלהם וקפלן השתמש גם בטיפול פסיכודינמי . [14] עבודתו של ג'ק אנון ב -1976 ראתה גם את יצירת מודל ה- PLISSIT שביקש ליצור מערכת מובנית של רמות למטפל. [17]
באמצע שנות השמונים ראה את הרפואה של טיפול מיני, עם דגש על תפקוד מיני של גברים. [16] בשנות ה -90 הובילו זריקות פין ותרופות כמו ויאגרה, כמו גם שיווק של תרופות נוגדות דיכאון בשל תופעות הלוואי שלהן. [16] טיפול הורמונלי הוכנס לסייע הן בתפקוד המיני של גברים והן אצל נשים. [16] דילאטורים שימשו לטיפול בנשים עם vaginismus וכן ניתוחים כדי להגדיל את גודל פתח הנרתיק ולטפל כאבים vulval הוכנסו גם. [16]
-->
<!--
הוא כולל טיפול בבעיות המוטלות על ידי אינטרסים מיניים לא אופייניים ( paraphilias ), דיספוריה מינית ונושאים טרנסג'נדריים , דחף מיני גבוה מאוד או היפראקסואליות , חוסר ביטחון מיני, התאוששות מתקיפה מינית , בעיות מיניות בזיקנה, מחלה או מוגבלות. [1]
Contents
בפועל
תרפיה מינית מודרנית משלבת לעיתים קרובות טכניקות פסיכותרפיות ואלו הרפואיות, כגון ויאגרה ( סילדנפיל ) כדי להגביר את התגובה הזיקפה ואת הפקסיל ( פרוקסטין ) לטיפול בשפיכה מוקדמת. מטפלי מין מסייעים לאלה המתנסים בבעיות להתגבר עליהם, בכך שהם עשויים להחזיר לעצמם חיי מין פעילים. הגישה הטרנספורמטיבית של טיפול מיני שואפת להבין את ההיבטים הפסיכולוגיים , הביולוגיים, הפרמקולוגיים , היחסיים וההקשרתיים של בעיות מיניות. [3]
טיפול מיני דורש הערכה קפדנית הכוללת בדיקה רפואית ופסיכולוגית. הסיבה לכך היא כי לתפקוד המיני יש בסיס סומטי או בסיס פסיכוגני. דוגמה מובהקת היא חוסר תפקוד זיקפה (לפעמים עדיין נקרא "אימפוטנציה"), אשר אטיולוגיה יכול לכלול, ראשית, בעיות במחזור הדם, ושנית, חרדת הביצוע. טיפול מיני הוא לעתים קרובות לטווח קצר, עם משך תלוי בסיבות לטיפול. [4]
טיפול מיני יכול להיות מסופק על ידי פסיכולוגים מורשים או רופאים, שעברו הכשרה ולהיות מוסמך. [4] בארצות הברית, האגודה האמריקאית של מחנכי מין, יועצים ומטפלים (AASECT) מפקחת על הכשרה קלינית עבור רופא לבריאות מינית כדי להפוך למטפל מין מוסמך (CST). כל יועץ מורשה לבריאות הנפש יכול לתרגל טיפול מיני.
טיפול מיני שונה ממין-מין . בעוד שמטפלי המין דנים ומדריכים את הלקוחות בתרגילים מבוססי-מין להתבצעות בבית בין המפגשים, משתתפי מין משתתפים בתרגילים עם לקוחותיהם כחלק מעזרה להם לתרגל ולפתח מיומנויות משופרות. מטפלים ופונדקאים משתפים פעולה במקרים מסוימים. למטפלים מיניים מוסמכים אין קשר מיני עם הלקוחות שלהם. [4]
סימפטומים
טיפולי טיפול מיני מתמקדים בסימפטומים של הפרט ולא על קונפליקטים פסיכודינאמיים בסיסיים. הפרעות מיניות אשר ניתן לטפל בהן על ידי טיפול מיני כוללות אי-השלמה, שפיכה מוקדמת, תפקוד לקוי של זיקפה, ליבידו נמוך, פטישים מיניים לא רצויים, התמכרות מינית, סקס כואב, או חוסר ביטחון מיני, סיוע לאנשים שמתאוששים מתקיפה מינית, בעיות הנגרמות בדרך כלל על ידי מתח, עייפות, וכן גורמים סביבתיים אחרים. טיפול מיני יכול להיות על בסיס אישי או עם בן הזוג. [4] טיפול מיני יכול להתנהל עם כל מבוגר, כולל מבוגרים; כל ביטוי מגדרי ; ו LGBTQ - אנשים מזוהים. [4]
אי הבנה של המטפל בסכסוכים אלה עלולה להוביל להתנגדות או לשמש מכשול לשיפור התפקוד המיני הקשור במישרין או בעקיפין למין. [5] ההתעניינות בטיפול מיני בין זוגות גדלה יחד עם מספר מחנכי המיניות, המדריכים והמטפלים. [5] כיום, בעיות מיניות אינן נחשבות עוד לסימפטומים של פגמים סוטים, פתולוגיים או פסיכולוגיים בבגרות או בפיתוח. [3] טיפול מיני השפיע גם על הופעתה של הרפואה המינית וחקירת גישות אינטגרטיביות לטיפול מיני, בנוסף לצמצום או ביטול בעיות מיניות והגברת שביעות הרצון המינית ליחידים מכל שלבי החיים. מטפלי בריאות, אנשי חינוך ומדריכים עורכים מחקרים ומנהלים סקרים כדי להבין באופן מלא את תפקוד המיני הנורמטיבי - מה שרוב האנשים עושים וחווים כשהם מזדקנים וחיים זמן רב יותר. [3]
הזדקנות ומיניות
ראה גם: מיניות בגיל מבוגר
שינוי פיזי ורגשי לאורך שלבי החיים השונים יכול להשפיע על הגוף ועל המיניות. הירידה הבאה ברמות ההורמונים ושינויים בתפקוד הנוירולוגי והמחזורי עלולה להוביל לבעיות מיניות כגון הפרעות בתפקוד זיקפה או כאבי נרתיק. [6] שינויים פיזיים אלה משפיעים לעיתים קרובות על עוצמת המין הצעיר, ויכולים לתת את מקומם לתגובות מאופקות יותר באמצע החיים ומאוחר יותר . [6] סוגיות עם ליבידו נמוך ותפקוד מיני נחשב בדרך כלל לתוצר לוואי של זקנה. תוצרי הלוואי הרגשיים של הבגרות, עם זאת - ביטחון מוגבר, מיומנויות תקשורת טובות יותר ועכבות פחותות - יכולים לעזור ליצור חוויה מינית עשירה יותר, נינונית יותר ומספקת בסופו של דבר. [6] במהלך סקרים אחרונים של AARP בשנת 1999, 2004, ו 2009 רווחה סטטיסטית בקרב מבוגרים יותר גדל; עם זאת, שביעות הרצון המינית הכוללת ירדה. [7] עם זאת, המבוגרים האמינו שחיי מין פעילים מעניקים תענוג רב אך תורמים באופן מהותי לבריאות הרגשית והגופנית הכוללת. [7]
מבוגרים
A woman touches a man's face.
טיפול מיני, בכל גיל, כולל לעתים קרובות נוגע למגע סנסטי
במשך השנים, תשומת הלב מועטה מאוד למבוגרים ולמיניות. ככל שאוכלוסיית המבוגרים ותוחלת החיים ממשיכה לצמוח, יש מידע על תרפיה מינית, אבל זה לעתים קרובות לא מקובל בקלות. תפקידים תרבותיים ומיניים משתנים תמיד לאורך החיים. כאשר אנשים בגיל, הם נתפשים לעתים קרובות כמו מינית או לא מסוגל להחזיק תשוקות מיניות. נוכחות של תפקוד מיני במהלך הזיקנה יכולה להיות מושפעת מבעיות בריאות. ישנן הפרעות אנדוקריניות רבות, כלי הדם והפרעות נוירולוגיות שעלולות להפריע לתפקוד המיני, יחד עם כמה תרופות וניתוחים. [8] גברים מבוגרים חווים שינויים המתרחשים בפיזיולוגיה מינית ומשפיעים על תפקוד זיקפה ועל פליטה . [8] בעוד נשים מבוגרות חווה השפעות פיזיולוגיות של הזדקנות לאחר גיל המעבר , וכתוצאה מכך ירידה בייצור של אסטרוגן . זה מוביל ליובש הנרתיק מוגברת, ניוון כללי של רקמת הנרתיק, ושינויים באברי המין (גודל מופחת של הדגדגן , הפות, ורקמות מעיים). שינויים קוגניטיביים וירידה הם גורם נוסף המשפיע על פעילות מינית. דמנציה , אלצהיימר והפרעות נפשיות אחרות עלולות להשפיע על ההתנהגות המינית, המייצרת בעיות של אי-קשר או קשיים ביחסים עם השפעות נוספות על יחסי המין של בני הזוג. [8]
טיפולי מין עם מבוגרים מביטים בגורמים המשפיעים על המיניות אצל מבוגרים, כולל תשוקה מינית, פעילות מינית, ערך המיניות והבריאות. [9] הוא יכול לכלול תרגילי מיקוד ממוקדים , תקשורת ופנטזיה וכן טיפול פסיכודינמי . [10]
טיפול מיני למבוגרים הוא דומה לטיפול מיני עם אוכלוסיות אחרות. הוא כולל את השימוש בחומרי סיכה אישיים המבוססים על מים (עבור סיכה בנרתיק מופחת), טיפול הורמונלי ותרופות. [11] מטפלי מין העובדים עם מבוגרים צריכים לדעת על מיניות והזדקנות. [10] הם צריכים גם להיות מודעים איך סטריאוטיפים משפיעים על הלקוחות שלהם. [8] הדבר נכון במיוחד עבור לקוחות הזיהוי של LGBT . [11]
מבוגרים מבוגרים עשויים גם זקוקים לחינוך נוסף על מיניותם ותפקודם המיני. [12] תכנית הלימודים כוללת תקשורת, אוננות , דימוי גוף ורוחניות . [12] היא גם מלמדת על שיחה עם רופא על פעילות מינית. [12] זה אופטימלי כי חינוך מיני למבוגרים יש לכלול מידע על זיהומים המועברים במגע מיני (STDs / STI), כגון HIV / AIDS . [13]
היסטוריה
טיפול מיני קיים בתרבויות שונות לאורך זמן, כולל הודו העתיקה, סין, יוון ורומא. [14] זה לקח את הטופס של מדריכים, לחשים, anaphrodisiacs [15] או aphrodisiacs, וכן טנטרי יוגה , בין היתר. [16] הרבה מהטיפול המיני ותפקוד המיני בתרבויות המערב הוגבלו לדיון מדעי, במיוחד במהלך המאה ה -19 ועד תחילת המאה ה -20. [16]
סקסולוגים כמו הנרי האבלוק אליס ואלפרד קינסי החלו לערוך מחקר בתחום המיניות האנושית במחצית הראשונה של המאה העשרים. [14] [16] עבודה זו היתה פורצת דרך ושנוי במחלוקת בזירה המדעית. [16]
בשנות ה -50, טיפול מיני עסק ב"השלטת הביטוי המיני "ודיכוי מה שנחשב אז להתנהגות סוטה, כגון הומוסקסואליות או קיום יחסי מין לעיתים קרובות מדי. [16] מאסטרס וג'ונסון זוכות למהפכה בטיפולי המין באמצע המאה, וכללו טיפול זוגי והתערבויות התנהגותיות שהתמקדו בהווה בתרגילי מיקוד ממוקדים . [14] [16] ד"ר הלן סינגר קפלן שינתה כמה מהרעיונות של מאסטרס וג'ונסון כדי להתאים בצורה טובה יותר את התרגול שלה, כולל הכנסת תרופות. [14] [16] שניהם שילבו טיפול התנהגותי קוגניטיבי בתרגול שלהם וקפלן השתמש גם בטיפול פסיכודינמי . [14] עבודתו של ג'ק אנון ב -1976 ראתה גם את יצירת מודל ה- PLISSIT שביקש ליצור מערכת מובנית של רמות למטפל. [17]
באמצע שנות השמונים ראה את הרפואה של טיפול מיני, עם דגש על תפקוד מיני של גברים. [16] בשנות ה -90 הובילו זריקות פין ותרופות כמו ויאגרה, כמו גם שיווק של תרופות נוגדות דיכאון בשל תופעות הלוואי שלהן. [16] טיפול הורמונלי הוכנס לסייע הן בתפקוד המיני של גברים והן אצל נשים. [16] דילאטורים שימשו לטיפול בנשים עם vaginismus וכן ניתוחים כדי להגדיל את גודל פתח הנרתיק ולטפל כאבים vulval הוכנסו גם. [16]
-->