שינויים

'''אמבריולוגיה''' היא ה[[מדע]] המדע העוסק בחקר ה[[עובר]] העובר ובתהליכי התפתחותו במהלך ה[[היריון]], מרגע ה[[הפריה]] ועד יציאת העובר לאוויר העולם ([[לידה]] במקרה הפרטי של האדם).

* אמבריולוגיה [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגית]]: עוסקת בשינויים העיקריים החלים בגופו של העובר עד הגעתו להתפתחות מלאה. תחום זה מכונה גם "האנטומיה של ההתפתחות", "אמבריולוגיה ניסויית" או פשוט "אמבריולוגיה". * אמבריולוגיה פונקציונלית: עוסקת בכוחות ה[[פיזיקה|פיזיקליים]] וה[[כימיה|כימיים]] הפיזיקליים והכימיים המשפיעים על התפתחותו ה[[ביולוגיה|ביולוגית]] הביולוגית של העובר. תחום זה מכונה גם "ה[[פיזיולוגיה]] הפיזיולוגיה של ההתפתחות", או "מכניקת ההתפתחות".

#'''אמבריולוגיה קלינית''' (מעשית) העוסקת בפתרון בעיות רפואיות והתפתחותיות בעובר במהלך תקופת ההיריון.

העיסוק בהבנת התפתחות הילוד האנושי ב[[רחם]] ברחם אמו קסם לרבים מאנשי המדע, ה[[פילוסופיה]] ו[[מדעי הרוח|הרוח]] הפילוסופיה והרוח בתקופות שונות שונות ב[[היסטוריה]] בהיסטוריה האנושית, החל מהתקופה שבה פרחה [[הפילוסופיה היוונית]]. רבים פיתחו [[תאוריה|תאוריות]], סברות ו[[סיפור עם|אגדות]] ואגדות שונות אודות המתרחש ברחם האם ושלבי התפתחות היילוד.

'''[[האסכולה הפיתאגורית]]''', אותה הנהיגו [[פיתגורס]] ו[[פילולאוס]]ופילולאוס, גרסה כי זרע העובר עבר מעין דגירה ברחם ב[[רחם]] אמו במהלך שלבי התפתחותו.

* '''חלקו האנושי''' - מקורו ב[[מוח]]במוח; המתייחס לשכל. * '''חלקו הבהמי''' - מקורו ב[[לב]]בלב; המתייחס לרגש.

'''האסכולה הרפואית של [[קוס]]''' (עירו של ה[[רופא]] הרופא הנודע [[היפוקרטס]]), גרסה כי התפתחות העובר זהה לתהליך [[אפייה|אפיית]] ה[[לחם]] הלחם בתנור. לפי אסכולה זו כלל האיברים מתפתחים בעת ובעונה אחת.

* בחודש החמישי להיריון נוצרות ה[[ציפורן|ציפורניים]] וה[[שיער|שערות]]הציפורניים והשערות.

עיקר ההתפתחות העיונית והשיטתית לגבי האמבריולוגיה, בתקופה זו, נזקפת לזכותו של [[אריסטו]], שתיאר את צינורות הטבור והגה את הרעיון כי איברי העובר עוברים תהליך התהוות ולאחר מכן תהליך התפתחות, וזאת בניגוד מוחלט לדעה הגורסת כי העובר מתחיל להתפתח כשמצויים בו כבר כל איבריו.

הפילוסוף היווני [[גלנוס]] הבחין בין שני סוגי איברים:* איברים [[דם|דמיים]], כגון ה[[כבד]]הכבד, שמקורם ב[[אישה]]באישה. * איברים זרעיים, כגון ה[[מוח]]המוח, שמקורם ב[[גבר]]בגבר. כמו כן, גלנוס קבע סדר התפתחות לאיברים - תחילה הכבד, לאחר מכן ה[[לב]] הלב ולבסוף המוח. בנוסף, ייחס גלנוס את ההשפעות הגזעיות לאם ואת התכונות האישיות לאב.

מרבית המידע בנוגע לאמבריולוגיה אותה חקרו הקדמונים נמסר לחוקרים המודרניים על ידי כתביו של [[פלוטארכוס]].

[[תמונה:Da Vinci Studies of Embryos Luc Viatour.jpg|שמאל|ממוזער|200px|משרטוטיו ורישומיו של [[לאונרדו דה וינצ'י]], המפתיעים בדיוקם. 1513 בקירוב.]]על פי [[אבן סינא]], פילוסוף ורופא ממוצא [[פרסים (קבוצה אתנית)|פרסי]], שהושפע מגלנוס, העובר מתהווה משלוש שלפוחיות שונות שמהן מתפתחים הכבד, הלב והמוח.

על פי האנטומיה [[הודו|ההודית]], כל האיברים מתפתחים בו זמנית משבעה [[ממברנה ביולוגית|קרומים]] שונים, כאשר לכל חודש בהיריון שלבים מיוחדים משלו בהתרקמות האיברים.

בימי הביניים הידיעות בדבר האמבריולוגיה היו מעורפלות מאד, אך [[לאונרדו דה וינצ'י]] צייר לראשונה את העובר ברחם אמו בדיוק רב ומרשים למדי ביחס לידיעות כיום.

האנטומיסט וה[[מדען]] [[והמדען פבריציוס]] החל בהשוואת האמבריולוגיה של האדם להתפתחות [[בעלי חיים]] אחרים. ה[[ביולוג]] [[הביולוג ויליאם הארווי]] העלה הנחה יסודית לפיה התפתחותם של [[יונקים]] ברחם אמם איננה שונה מהתפתחות בעלי חיים אחרים בביציהם. במחצית השנייה של המאה ה-17, עם המצאת ה[[מיקרוסקופ]] המיקרוסקופ חלה קפיצת דרך משמעותית במחקר האמבריולוגי. נתגלו שלפוחיות ב[[שחלה]] וכן נעשו מחקרים בהתפתחות ה[[ביצית]] בשחלה וב[[חצוצרה (איבר)|חצוצרתהרחם]] הרחם של ה[[פרה]] הפרה ובשלבים התפתחותיים מתקדמים יותר. בנוסף, נתגלו תאים בשכבת ה[[תא זרע|זרע]] האנושי בידי [[אנטוני ואן לוונהוק]] ותלמידו.

'''במאה ה-18''' פרצה [[מחלוקת]] בין המחנה שצידד בגישה ה[[אבולוציה|אבולוציונית]] האבולוציונית (פרפורמציונית) שעימה נמנו ספלנצני והאלר ובין המחנה שצידד בתורת האפיגנזה שייסד ר. פ. וולף, שהושפע מ[[מרצממרצ'לו מלפיגי]]. המחלוקת השפיעה רבות על התפתחות האמבריולוגיה ונתנה דחיפה למדע זה.

במחצית השניה של המאה ה-19 נפתח פתח להבנת התפתחות ה[[חולייתנים]] החולייתנים עם החידושים הטכנולוגיים בתחום ה[[היסטולוגיה|היסטולוגי]]ההיסטולוגי.

זו הייתה גם התקופה ש[[ארנסט שארנסט הקל]] פיתח בה את [[החוק הביוגנטי]] האומר שההתפתחות האורגנית של יצור חי מהווה מעין תקציר של תולדות ה[[מין (טקסונומיה)|מין]] ה[[טקסונומיה|טקסונומי]] המין הטקסונומי שלו. למרות שהחוק חל באופן מסוים במקרים רבים, הוא אינו מקובל על הביולוגים בני ימינו. זו הייתה גם התקופה שקרל ארנסט פון באר [http://en.wikipedia.org/wiki/Karl_Ernst_von_Baer] פיתח את חוקיו שטוענים בכל אחד משלבי ההתפתחות של עובר, הוא יהיה דומה לעוברים של בעלי חיים דומים ולא לפרט בוגר של אותו בעל חיים.

אמבריולוגיה של הכליה הוא תחום החקר של התפתחות ה[[כליה]] ב[[עובר]]הכליה בעובר.

כחלק מתהליכי התפתחותו של עובר האדם, מתפתחת גם [[מערכת השתן]]. מערכת, שתפקידה העיקרי הוא סינון הדם מחומרי פסולת שיכולים להצטבר בגוף. התפקיד הפיזיולוגי של מערכת זו הינה לנקות את הדם מחומרים מזיקים, ובנוסף היא מבקרת את רמת ה[[סוכר]]הסוכר, כמות המלחים והמים.

אמבריולוגיה של מערכת הנשימה הוא תחום החקר של התפתחות [[מערכת הנשימה]] ב[[עובר]]בעובר. מערכת הנשימה מתפתחת מתוך הלוע, שהוא חלק ממערכת העיכול. בתחילת השבוע הרביעי לחיי העובר ברחם, מתפתחת מערכת העיכול, כמו גם מערכות אחרות מתוך {{מונחון|שק החלמון|שק קרומי שצמוד לעובר בשלביו הראשונים ומעביר אליו חומרי מזון. בהמשך הוא נבלע בתוכו}}.

* [[הפריה]]* [[היריון]]* [[עובר]]

==לקריאה נוספתמיזמים==* [[עזרה זהר]] ויאיר שפירא, '''הגוף ותפקודו - אנטומיה, פיזיולוגיה, תזונה''', הוצאת [[עם עובד]], 2005, עמודם 118-137. {{מיזם|he}}* עדי מרקוזה הס, דידה פרנקל ונורית בשן, '''ביולוגיה של האדם''', הוצאת האוניברסיטה העברית 2002, עמודים 181-202. {{מיזם|en|Embryology}}