שינויים

[[תמונה:old_homofobold homofob.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגין [[הומופוב ]] ב[[מצעד הגאווה בירושלים]]בירושלים, [[2009]], נושא שלט: "הומואים מפיצים [[איידס]], תתפגרו מאיידס"]]

המונח '''הומופוביה''' מתאר סלידה, רתיעה ופחד משולל היגיון ‏‏מ[[הומוסקסואלים]] ו[[פחדלסביות]] משולל היגיון ‏‏מהומוסקסואלים ולסביות<ref>‏[http://dictionary.reference.com/browse/homophobia הומופוביה] על-פי המילון dictionary.com</ref> והבאתן של תחושות אלה לידי ביטוי ב[[אפליה]]באפליה, דחיה, [[שנאה]], זלזול, תוקפנות או [[אלימות]] כלפי נטייתם המינית, כלפי מימושה של הנטייה ה[[נטייה מינית|נטייה המינית]], כלפי זוגות בני אותו המין, וכלפי גילויי חיבה בין בני אותו המין, גברים או נשים. המלה בנויה כ[[הלחם]] כהלחם של המלים '''[[הומוסקסואליות|הומוסקסואל]]''' ו'''[[פוביה]]''', שפירושה בעת או חרדה, אף כי הומופוביה אינה [[פוביה]] במשמעות הקלינית-[[רפואה|רפואית]] המקובלת של מושג זה.

ה-[[17 במאי]] נקבע בשנת [[2005]] כ[[היום הבינלאומי נגד הומופוביה|'''יום המאבק הבינלאומי נגד הומופוביה''']] ([[הבנ"ה]]), כציון למועד בו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]], בשנת [[1990]].

המונח נטבע על ידי ה[[פסיכולוג]] [[הפסיכולוג ג'ורג' ויינברג]] בשנת [[1965]] והופיע לראשונה בספרו "החברה וההומוסקסואל הבריא" משנת [[1972]] כתיאור של הפרעה נפשית ממין ההפרעות המכונות "פוביה" (בעברית "בעת"), ואשר לא תוארה לפני כן במחקר הפסיכולוגי. מונח דומה במשמעות זהה, '''הומוארוטופוביה''', שימש אצל ויינרייט צ'רצ'יל בספר "התנהגות הומוסקסואלית בין זכרים" שיצא לאור בשנת [[1967]]. הומופוביה אינה מוכרת כיום בפסיכולוגיה כהפרעה נפשית, אולם משמעות המונח הורחבה והוא מתאר לאו דווקא סוג של הפרעה נפשית אלא שנאה ורדיפה של הומוסקסואלים באופן כללי, בדומה ל[[קסנופוביה]] לקסנופוביה ("שנאת זרים").

אף על פי שהמונח נטבע לתיאור עוינות על רקע נטייה מינית, הוא משמש גם לתיאור עוינות כלפי [[טרנסג'נדר|טרנסג'נדרים]]ים, על רקע [[זהות מגדרית|זהותם המגדרית]] השונה.

הסיבות לשנאת [[הומוסקסואליות|הומוסקסואליםהומוסקסואל]] ים הן בדרך-כלל תרבותיות. בתרבויות וב[[דת|דתות]] ובדתות שונות, נתפשת הומוסקסואליות כ[[טאבו (חרם)|טאבו]]כטאבו. כלומר, במסגרת ה[[נורמה|נורמות]] הנורמות המגדירות את המותר והאסור, הנכון והסוטה בקשרים רומנטיים ומיניים בין בני אדם, הומוסקסואליות נתפשת [[סטייה מינית|סטייה]] חמורה. חלק מהאנשים המאמצים תפישות אלו, מגלים עוינות כלפי אלו המתנהגים באופן שונה מהנכון והמקובל בעיניהם. הומופוביה נובעת גם מ[[דעה קדומה|דעות מדעות קדומות]] שנקשרו בהומוסקסואלים. גם הומוסקסואלים עצמם עלולים לחוש תחושות הומופוביות ולהביע עמדות הומופוביות. נמצא מתאם בין הומופביה עצמית זו לבין לחץ ומצוקה נפשית.

במחקרים שנערכו על עמדות החברה כלפי הומוסקסואלים ולסביות התברר שהומופוביה נפוצה במיוחד אצל אנשים שנוטים לדפוסי חשיבה דיכוטומיים, כאלה שאינם יכולים לשאת עמימות, אי-בהירות ואי-ודאות. נמצא גם קשר מובהק בין אנשים שהם חסרי ביטחון כלפי המיניות של עצמם לבין עמדות הומופוביות ([[התקה]]). במחקרים שונים שערך ד"ר ג'ורג' מ. דרק<ref>‏[http://psychology.ucdavis.edu/rainbow/html/bibliography.html Gregory M. Herek, Ph.D., Bibliography]‏</ref>, חוקר ומרצה ב[[אוניברסיטת באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס]], ‏‏הוא בדק את הקשר בין משתנים [[דמוגרפיה|דמוגרפיים]] והומופוביה, ומצא מספר מאפיינים הקשורים לעמדות הומופוביות: אנשים שלא הכירו הומוסקסואלים ולסביות באופן אישי, אנשים בעלי אוריינטציה [[דת|דתית]], אנשים בעלי נטייה לסמכותיות ושיפוטיות, אנשים בעלי רגשות אשם בנושאים שונים הקשורים ל[[מין]]למין, אנשים בעלי [[השכלה]] נמוכה יחסית ואנשים בעלי תפיסות תפקיד נוקשות. גם [[גיל]] נמצא כגורם הקשור לעמדות הומופוביות כאשר מבוגרים נטו לגלות ביטויים הומופוביים יותר מאשר צעירים. ככלל, מהמחקרים עלה כי [[גברים]] נוטים להחזיק בעמדות הומופוביות ולבטא אותן יותר מאשר [[נשים]]. ‏‏<ref>Herek, G.M. (1984). Beyond "homophobia": A social psychological perspective on attitudes toward lesbians and gay men. Journal of Homosexuality, 10 (1/2), 1-21. </ref> ‏‏<ref>‏Herek, G.M. (1984). Attitudes toward lesbians and gay men: A factor-analytic study. Journal of Homosexuality, 10 (1/2), 39-51.</ref>

כל מחקריו שבדקו את נושא ההומופוביה מצאו שהיכרות וקשר עם הומוסקסואלים ולסביות הוא האמצעי היעיל ביותר לשינוי עמדות [[סטראוטיפ|סטראוטיפיות]] ולהפחתת הומופוביות.

{{ערך מורחב|ערך=[[הומופוביה בישראל]]}}שינויים בחקיקה בישראל הוציאו אל מחוץ לחוק [[אפליה מינית]] והתיקונים ל[[חוק לחוק איסור לשון הרע]] והחוק למניעת [[הטרדה מינית#החוק למניעת הטרדה מינית בישראל|והחוק למניעת הטרדה מינית]] אוסרים על ביטויים המבזים אנשים בשל [[נטייה מינית|נטייתם המינית]]. שינויים ותיקונים אלה הביאו לשיפור [[המעמד המשפטי של לסביות והומואים בישראל]]. יחד עם זאת, במהלך השנים ארעו מקרי המופוביה בולטים חלקם אף בקרב מוסדות המדינה, ואף אירע ארוע [[הירי בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב|ירי בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב]] אשר כווון כלפי בני נוער שהשתתפו באירוע "נוער גאה".

[[תמונה:20051129 northlake-il5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגין הומופוב הנושא שלט "[[אלוהים]] שונא מתרוממים" ([[כינוי גנאי]])]][[תמונה:Matthew Shepard head shot.jpg|שמאל|ממוזער|170px|רצח [[מת'יו שפרד]] בשנת [[1998]] נחשב לאחד מ[[פשע שנאה|פשעי מפשעי השנאה]] על רקע הומופובי הידועים ביותר בארצות הברית.]]בשנת [[1992]] נרצח מלח הצי האמריקאי [[אלן שינדלר]], על ידי שני חבריו ליחידה, שלהם נודעו נטיותיו המיניות. ביומן שניהל תיאר שינדלר, שלושה ימים בלבד לפני שנרצח, את אווירת הפחד שחש. המקרה שלו הונצח בסדרת הטלוויזיה "Any Mother's Son: The Dorothy Hajdys Story".

בשנת [[1993]] נרצח ב[[נברסקה]]בנברסקה, ארצות הברית, [[ברנדון טינה]], טרנסקסואל F2M (אישה לגבר). רוצחיו אף אנסו אותו כ"עונש" על שניהל מערכת יחסים עם בחורה. המקרה הונצח בסרט העלילתי "[[בנים אינם בוכים]]" ובסרט התעודה "[[הסיפור של ברנדון טינה]]".

מקרה ידוע במיוחד של [[אלימות]] קיצונית כלפי הומוסקסואלים הינו זה של [[מת'יו שפרד]], סטודנט [[ארצות הברית|אמריקני]] הומוסקסואל ש[[רצח|נרצח]] ב[[ויומינג]] שנרצח בויומינג בשל נטיותיו על ידי שני צעירים בשנת [[1998]].

בשנת [[1999]] נרצח חייל הצבא האמריקאי [[בארי וינצ'ל]], על ידי חבריו ליחידה, לאחר שגילו שהוא מנהל רומן עם טרנסקסואלית. ווינצ'ל נרצח על רקע הומופובי למרות שככל הנראה היה [[הטרוסקסואל]]. מקרה הרצח שלו היה הראשון בעידן מדיניות "[[לא נשאל, אל תספר]]" שאימץ הצבא האמריקאי בתקופת הנשיא [[ביל קלינטון]]. המקרה שלו הונצח בסרט "Soldier's Girl".

ארגון IDAHO (ארגון הבנ"ה העולמי) מצא שבין השנים [[2000]]-[[1980]] נרצחו ברחבי העולם לפחות 1,960 אנשים על רקע נטייתם המינית ההומו-לסבית או על רקע זהותם המגדרית.<ref>Luise-Georges Tin, Pour une Journée mondiale de lutte contre l'homophobie, LE MONDE 9/10/2004, p.21</ref>

היחס העוין ביותר כלפי הומואים ולסביות הוא ב[[מדינות במדינות אפריקה]], אשר שני שלישים מהן מטילות עונש על מי שנתפס מקיים יחסי מין עם בן מינו. להלן דוגמאות בולטות:

ב[[בורונדי]]בבורונדי, העביר באפריל [[2009]] הפרלמנט חוק המוציא את ההומוסקסואליות אל מחוץ לחוק ‏‏<ref>‏[http://www.hrw.org/node/84744 "Burundi: Gays and Lesbians Face Increasing Persecution"], Human Rights Watch</ref> והעונש שנקבע שם הוא בין 3 חודשים לשנתיים מאסר. ביוני 2008 נעצרו ב[[אוגנדה]] באוגנדה שלושה פעילים למען זכויות [[להט"ב]], וביולי נעצר פעיל נוסף שאף עונה בכלא ‏‏<ref>‏[http://direland.typepad.com/direland/2008/06/ugandas-crackdo.html "UGANDA'S CRACKDOWN AT AIDS CONFERENCE - 3 Gay Activists Arrested"], direland‏</ref>. c[[סנגל]] cסנגל נעצרו בין 7 ל-20 גברים ב"חשד" להומוסקסואליות בינואר 2008, לאחר שאלה קיימו טקסי נישואים חד-מיניים בניגוד לחוק במדינה. ב[[קמרון]] בקמרון גזר בית המשפט עונש של [[עבודות כפייה]] על שלושה בני אדם שהורשעו בקיום יחסים הומוסקסואליים. נשיאת [[גמביה]], [[פאולה אטלבריק]], איימה להוציא הומוסקסואלים [[הוצאה להורג|להורג]] ולגרש אותם מארצה, ואף הורתה לבעלי בתי מלון במדינה שלא להשכיר חדרים לבני הקהילה.מעצר של הומוסקסואלים נהוג גם ב[[מצרים]]במצרים, שספגה ביקורת בינלאומית על מעצר של עשרות הומוסקסואלים על ספינה ב[[קהיר]]בקהיר, אך המעצרים נמשכו. המשטרה פתחה בגל של מעצרים של הומואים ונשאי [[איידס]], תחת הסעיף בחוק המצרי האוסר על "התהוללות שבשגרה" - סעיף נרדף לקיום יחסי מין הומוסקסואליים.השלטונות [[בכוויית]] עצרו לפחות 16 בני אדם וערכו להם [[משפט שדה]] שבסופו הורשעו לאחר שככל הנראה, סבלו מהתעללות קשה. ב[[טורקיה]] בטורקיה הגישו השלטונות תביעה נגד הארגון הלהט"בי "למבדה", בטענה כי ראשי הארגון חותרים תחת החוק והמוסר הציבורי ‏‏<ref>‏[http://www.hrw.org/en/news/2009/06/22/turkey-pride-and-violence "Turkey: Pride and Violence"], Human Rights Watch‏</ref>

מאבקהּ של קהילת הלהט"ב בהומופוביה מתבצע באמצעות ארגון [[מצעד גאווה|מצעדי גאווה]] ופעולות של [[אקטיביזם]] פוליטי. יש שדרכים אלה מעוררות ביקורת – הן בקרב הקהילה והן מחוצה להּ – בעיקר על רקע תשומת הלב הרבה הניתנת בהם לביטויים "קיצוניים" יותר של מיניות; הטענה היא שבכך יש כדי לעורר אנטגוניזם כלפי בני הקהילה ומטרותיה. צורה אחת של התנגדות מאורגנת להומופוביה היא [[היום הבינלאומי נגד הומופוביה]] (הבנ"ה), המתקיים מאז [[2005]] מדי שנה ב-[[17 במאי]] (לציון היום שבו הוסרה ה[[הומוסקסואליות]] ההומוסקסואליות מרשימת ה[[הפרעה נפשית|הפרעות ההפרעות הנפשיות]] על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]], בשנת 1990). היום צוין עד כה בכ-50 מדינות בעולם, לרבות כאלו שחל בהן [[עונש מוות]] על קיום יחסים הומוסקסואליים. ב[[ישראל]] בישראל צוין היום לראשונה ב-17 במאי 2006, תחת הכותרת "הבנ"ה". בארבע המדינות הגדולות ב[[אמריקה באמריקה הלטינית]] ([[ארגנטינה]], [[ברזיל]], [[מקסיקו]] ו[[קולומביה]]וקולומביה) מתנהלים מאז [[2002]] קמפיינים תקשורתיים נגד הומופוביה.

נוסף על מחאה ציבורית, נעשה גם שימוש ב[[חקיקה]] בחקיקה להיאבק בהומופוביה. דוגמאות לכך הן הגדרתם של "ביטויי שטנה" (hate speech) ו[[פשע ופשעי שנאה|פשעי שנאה]], וכן חוקים האוסרים על [[אפליה]] על רקע נטייה מינית.