שינויים

'''המעי גס''' הוא איבר ה[[עיכול]] העיכול האחרון ב[[מערכת במערכת העיכול]]. שאריות ה[[מזון]]המזון, לאחר העיכול ב[[קיבה]] וב[[מעי דק|מעי בקיבה ובמעי הדק]], מגיעות למעי הגס. תפקיד המעי הגס הוא ללכד את שאריות המזון ולספוח מהן את ה[[נוזלים]] הנוזלים ואת ה[[מלח (כימיה)|מלחים]]המלחים. תהליך זה יכול להימשך כ-24 שעות. לאחר מכן נפלטת השארית דרך [[פי הטבעת]].

אורך המעי הגס הוא כ- 1.5 מטר.

*'''[[המעי האטום]]''' - הוא נמצא בחלק הימני התחתון של ה[[בטן]]הבטן, מתחיל בחיבור ל[[המעי הדק|מעי למעי הדק]]. הוא כולל גם את ה[[תוספתן]]התוספתן, שהוא איבר קטן דמוי תולעת. המעי האטום הוא בעצם מעין מפרץ בתוך צינורות [[המעי]] ומאחר שאין לו יציאה כלשהי ונסגר על ידי שסתומים הנמצאים בסוף מעי הדק ותחילת הכרכשת נקרא "האטום".*'''ה[[כרכשת]]הכרכשת''' (או: '''מעי גס''') - היא החלק הארוך ביותר במעי הגס. היא מתחילה במעי האטום ומסתיימת בחלחולת. היא מסודרת במעין ריבוע פתוח סביב המעי הדק. היא מורכבת מ- 4 קטעים: עולה, רוחבי, יורד ועקול. תפקידה העיקרי: ספיגת מים משאריות המזון.

במעי הגס ישנם [[חיידק|חיידקי]] מעי רבים, אשר העיקרי מביניהם הוא חיידק ה-''[[E. coli]]''. חיידקי המעי חיים במעי ב[[סימביוזה]] בסימביוזה עם הגוף. מצד אחד, החיידקים תורמים בעיכול המזון ויצירת [[ויטמין|ויטמינים]] כגון [[ויטמין E]], ומצד שני החיידקים תופסים מקום, כך שחיידקים פתוגניים אשר נכנסים - לא יכולים להשתקע ברקמות. תפקיד הגוף הוא להקנות תנאי סביבה טובים לגידולם של החיידקים, החל בחומרי מזון חיוניים וכלה בטמפרטורת גידול מתאימה.

מחלות במעי הגס אינן נדירות: השכיח ביותר הוא [[סרטן (מחלה)|גידול ממאיר]] של המעי הגס. אבחון מוקדם וניתוח [[כריתה (רפואה)|כריתה]] של הגידול הוא הטיפול האידאלי הנותן סיכוי טוב להחלמה; בארץ מבוצעים אלפי ניתוחים כאלה בשנה. בשנים האחרונות יש גם אפשרות לבצע ניתוחים מסוג זה בגישה [[לפרוסקופיה|לפרוסקופית]] בלי צורך בפתיחת בטן.

כל גידול ממאיר במעי הגס מתחיל בגידול זעיר לא-ממאיר (פוליפ), שאם הוא מאובחן בשלב הזה (טרום-סרטני), הוא מטופל בכריתה מקומית ב[[קולונוסקופיה]] בקולונוסקופיה על ידי רופא [[גסטרואנטרולוגיה|גסטרואנטרולוג]], לכן חשובה מאוד המודעות לשכיחות מחלה זו והצורך לבצע קולונוסקופיה עם הופעת סימפטומים של דימום בצואה או שינוי ביציאות. מומלץ לבצע קולונוסקופיה בגיל חמישים גם בהיעדר סימפטומים. במשפחה שבה אובחן סרטן המעי הגס יש לבצע את בדיקת הקולונוסקופיה לבני המשפחה מגיל עשר שנים לפני הגיל בו התגלתה המחלה, גם בהיעדר סימפטומים. ==לקריאה נוספתמיזמים==אסתי אנגל, '''אטלס גוף האדם''', מפה 2003.{{מיזם|he}}{{מרכיבי מערכת העיכולמיזם|en|Colon (anatomy)}}[[קטגוריה:בטן|מעי גס]]