שינויים

'''גט''' הוא מסמך [[הלכה|הלכתי]] שבאמצעותו [[גירושין|מגרש]] בעל את אשתו ומסיים את [[נישואים|נישואיהם]].

מקור המילה הוא ב[[משנה]] ו[[תלמוד]]במשנה ותלמוד, שם מופיעה המילה 'גט' במובנה המקובל וגם במשמעות של [[שטר]] העוסק ב[[דיני בדיני ממונות]], כגון שטרי קניין. <ref>(דוגמה טובה לכך היא הפרק "גט פשוט" במסכת [[בבא בתרא]] מסכת שאינה עוסקת בדיני גירושין אלא בדיני ממונות). </ref> כיום מקובל לכנות במילה גט רק את השטר שבו מגרש הבעל את אשתו. ב[[תורה]] בתורה עצמה לא נזכרת המילה 'גט' אלא מוזכר 'ספר כריתות'.<ref>"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו - כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, וְכָתַב לָהּ '''סֵפֶר כְּרִיתֻת''' וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ." (דברים כ"ד א') </ref>

 דיני הגט נלמדים מפרשה בספר [[דברים]], העוסקת ב[[גירושין]]בגירושין. (דברים כ"ד, א-ד) בפרשה עצמה מפורש רק החיוב שהמגרש אישה יגרשה באמצעות 'ספר כריתות', ואיסור לאדם לשאת שוב גרושתו לאחר שנישאה לאדם אחר. שאר דיני הגט נלמדים מ[[תורה מתורה שבעל פה]] ובאמצעות [[דרשה|דרשות]].

* אין האיש מגרש את אשתו אלא לרצונו, ולא בעל כורחו. מעיקר הדין הייתה אשה מתגרשת גם בעל כורחה, אולם מתקנת [[רבנו גרשום|רבינו גרשום מאור הגולה]], אסור לאיש לגרש את אשתו כנגד רצונה.

* הגט צריך להיכתב במיוחד עבור הבעל והאישה הספיציפיים. אולם ה[[לבלר (מקצוע)|סופר]] הסופר יכול להכין לעצמו טופסי גיטין, היינו שיכתוב את כל נוסח הגט ('טופס') וישאיר את מקום שם האיש, האשה והתאריך ריקים. ('תורף')

* על הגט להינתן לתוך ידה של האשה, ליד [[שליח (הלכה)|שלוחה]], או לשטח בבעלותה שבו היא יכולה לשמר את גיטה.* על הגט להינתן לאשה לעיני [[עדות (משפט עברי)|עדים]].

הגט אינו [[חוזה]] שנערך בין שני צדדים, אלא הוא מעשה חד-צדדי של הגבר. למרות שמעיקר הדין אין צורך ב[[בית בבית דין רבני]] כדי לסדר גט (גט אינו אקט שיפוטי כלל), מקובל שגט יסודר אך ורק בבית-דין רבני מוסמך, וזאת בשל מורכבותו ההלכתית של הגט. מיד לאחר סידור הגט נותן בית-הדין הרבני פסק-דין פורמלי (הקרוי "מעשה-בית-דין") הקובע כי בני הזוג גרושים. ב[[מדינת במדינת ישראל]] ניתנת בנוסף לכך גם תעודת-גירושין.

הגט היה קיים עוד בתקופת ה[[מקרא]] המקרא ומוזכר ב[[ספר בספר דברים]] וב[[ספר ובספר ישעיהו]] בשם "ספר כריתות" ולפי ה[[מדרש]] המדרש היה נהוג עוד בימי [[אברהם אבינו]]. הנוסח הנוכחי של הגט וכל הכללים הקשורים בו נקבעו ב[[בבל]] ב[[תקופת בבבל בתקופת התלמוד]]. משפט המפתח בגט הוא "הרי את מותרת לכל אדם".

בעת שהגבר מוסר את הגט לאישה חייבים להיות נוכחים שני [[עד]]יםעדים, וכן בית-הדין המסדר את ה[[גירושים]]הגירושים. לעתים נוכח גם הלבלר שכתב את הגט, אך אין זה נדרש. בעת מסירת הגט אומר הגבר לאישה: "הרי זה גטך, והתקבלי גטך זה, והרי את מגורשת בו ממני מעכשיו, ומותרת לכל אדם".

[[רבן גמליאל]] (ולפי גרסה אחרת: [[רבן שמעון בן גמליאל]]) סיפר (גיטין לו ע"א) שתיקנו אחר כך שיהיו העדים מפרשים את שמותיהם בגט ולא די בלשון: 'אני חתמתי עד'.

(הנוסח - בתרגום לעברית. הנוסח המקורי נכתב ב[[ארמית]]בארמית)

ההלכה מחייבת נתינת גט כאשר ברור מי המגרש ומי המתגרשת. חיוב זה מתבטא בתחום הלכתי הנקרא "כתיבה לשמה". אחד הנושאים הנידונים בתחום זה הוא "שמות גיטין" נושא זה הוא בירור דרך כתיבת שמות אנשים ומקומות לפי ההלכה. כיון שללא דיוק בשם בגט נוצרת בעיה בכשרותו של הגט. דרך לימוד נושא זה מתברר על ידי חוקי הלשון לפי הפוסקים ובדיקת דרך כתיבת השם כפי המובא ב[[תנבתנ"ך]] ובתלמוד. עיקר הדיון בשמות גיטין מובא ב[[שולחן בשולחן ערוך]] חלק אבן העזר. אחד הדיונים המפורסמים בתחום שמות גיטין הוא השם עקיבא - האם האות האחרונה בשם היא כמו שכתוב ב[[תלמוד בבלי|תלמוד בתלמוד הבבלי]] עם האות [[א]] או כמו שכתוב ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד בתלמוד הירושלמי]] עם האות [[ה]].

קיום [[יחסי מין]] עם אישה נשואה הוא מהעברות החמורות ביותר ב[[יהדות]] ביהדות (אחת משלוש העברות של "[[ייהרג ובל יעבור]]"), ולכן כאשר לעתים נעשים נישואים שאין בהם ממש, כגון נישואים שנעשו בלצון בין נער לנערה, נדרש בעקבותיהם '''גט לחומרא''', כלומר גט שנועד להסיר ספק ולהבהיר באופן חד-משמעי שהאישה פנויה.

[[קטגוריה:הלכות אישותיהדות]][[קטגוריה:משפט עברי: דיני משפחה ואישות]][[קטגוריה:גירושים]][[קטגוריה:מסמכים משפטייםנישואים]][[קטגוריה:דיני משפחה]]{{נ}} [[en:Get (divorce document)]][[de:Scheidebrief]][[it:Get (divorzio)]][[lt:Get]][[nl:Ĝet]][[pl:Get]][[pt:Guetחוק ומשפט]]