שינויים

'''פדופיליה''' בהגדרתה הרפואית-פסיכולוגית הינה [[פאראפיליה]] - (הפרעה ב[[עוררות מינית]]) אצל מבוגרים, המתאפיינת במשיכה מינית עיקרית או בלעדית לילדים או לנערים צעירים (בדרך כלל גילאי 13 ומטה). פדופיליה מוגדרת כהפרעה נפשית על ידי הספרות האבחונית (DSM IV וה-ICD-10), אדם בעל משיכה כזאת נקרא פדופיל<ref>[http://mhamic.org/sources/okami&goldberg.htm Personality Correlates of Pedophilia: Are They Reliable Indicators?]. : Department of Psychology, University of California, Los Angeles.</ref>.<br />

החוק בישראל, בדומה למדינות אחרות, אינו עוסק במושג "פדופיליה", אלא מטיל עונש על קיום פעולה מינית עם קטין (מתחת ל[[גיל ההסכמה]]).

== מאפייני הגדרה ==

<ref>1.Seikowski, K. (1999). "Pädophilie: Definition, Abgrenzung und Entwicklungsbedingungen" ([http://www.itp-arcados.net/sonder/leipzig/vortrag.leipzig1999se.html "Paedophilia: Definition, distinguishing features, and aetiology"]) In Sexualmedizin 21, pp. 327-332 (German) </ref>).

השימוש במושג "פדופיל" נפוץ כיום כדי לכלול בתוכו את כל סוגי עברייני המין כלפי ילדים, למרות שאין הדבר עולה בקנה מידה אחד ואף סותר לעתים את ההגדרה האבחונית הרפואית-פסיכולוגית. השימוש הנרחב מידי בהגדרה נתפס כבעייתי על ידי כמה אנשים.<ref>1.Edwards, M. (1997) "Treatment for Paedophiles; Treatment for Sex Offenders." Paedophile Policy and Prevention, Australian Institute of Criminology Research and Public Policy Series (12), 74-75. </ref><ref>1.Underwager, Ralph and Wakefield, Hollida (1995). "[http://www.ipt-forensics.com/library/special_problems.htm Special Problems with Sexual Abuse Cases]: [http://www.ipt-forensics.com/library/special_problems12.htm Assessment of the Accused Adult]." In J. Ziskin (Ed.) Coping With Psychiatric and Psychological Testimony (Fifth Edition). Los Angeles: Law and Psychology Press. pp. 1315-1370. ISBN 1-879689-07-3 </ref><ref>1.Feierman, J. (1990). "Introduction" and "A Biosocial Overview," Pedophilia: Biosocial Dimensions, 1-68. </ref> אף על כך כמה חוקרים, כמו האוורד א. ברבארי (Barbaree),<ref name="barbaree">1.Barbaree, H. E., and Seto, M. C. (1997). Pedophilia: Assessment and Treatment. Sexual Deviance: Theory, Assessment, and Treatment. 175-193. </ref> אישרו את השימוש בפעולות כקריטריון יחיד לאבחון פדופיליה (כלומר – המעשה בפועל הוא שקובע האם האדם עונה להגדרה פדופיל או לא) כאמצעי של פישוט טקסומוני, ונזפו באיחוד הפסיכולוגים האמריקאים (האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) על הסטנדרטים ה"לא מספקים" שלו. ניצול מיני של ילדים, בין אם המנצל הוא פדופיל על פי ההגדרה הפסיכולוגית או לא, נחשב ללא חוקי ברוב אזורי השיפוט.

== גורמים ==

הגורם או הגורמים לפדופיליה אינם מובנים דיים. הפסיכולוג הגרמני מיכאל גרייזמר (Michael Griesemer) פיתח תאוריה<ref>[http://www.itp-arcados.net/griesemer/pedophilia.erotica.htm ITP - Integrated theory on the causation of pedophilia erotica] </ref> אשר לפיה פדופילים החסירו את מעבר העניין המיני מבני זוג טרום-בוגרים לבוגרים מינית (sex-dimorphic maturation of the frontal brain) המתרחש בדרך כלל בתחילת [[התבגרות מינית|ההתבגרות המינית]]. [[סקסולוגיה|הסקסלוג]] האמריקני הידוע ג'ון מוני (John Money) הבחין בין פדופיליה חיבתית לסדיסטית. הוא האמין שפדופיליה חיבתית נגרמה מאהבה הורית עודפת שהפכה לארוטית.<ref>Interview: John Money. PAIDIKA: The Journal of Paedophilia, Spring 1991, vol. 2, no. 3, p. 5</ref>