וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ
מיניות ביהדות:
צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית, בזיקה לענווה. עם השנים, הפכה הצניעות בתחום הארוטי לחלק המרכזי במושג הצניעות, הן בהלכה והן במחשבה היהודית. היחס אל המיניות במסורת היהודית איננו אחיד ויש הרואים בה מעשה שאינו מתאים לרוח הדת, ואילו אחרים רואים בה גישה לחוויית הדבקות הדתית. מרבית הזרמים ביהדות מאמינים שיש צורך להקפיד על רמה מסוימת של הפרדה בין גברים ונשים שאינם נשואים, וכן להקפיד על הלכות ומצוות הקשורות לרבייה ועינוג האישה בקרב זוגות נשואים.
- פרייה ורבייה
- מצוות "פרו ורבו" היא החובה לפעול כדי להוליד צאצאים. עולה השאלה כמה ילדים יש להביא לעולם כאשר על פי הרמב"ם מספיק להוליד זכר ונקבה כדי לקיים מצווה זו. הלכות נוספות שעולות בהקשר זה הן האיסור לשאת עקרה, זקנה וקטינה שאינן ראויות ללדת, האיסור להביא ילדים לפני הנישואין והאיסור אצל הגבר לעקר את עצמו על ידי סם (אך לאישה מותר). חשיבות המצווה עולה מדבריהם של חז"ל: "כל מי שאינו עוסק בפריה ורבייה הרי זה שופך דמים ומבטל את הדמות, שנאמר: כי בצלם אלוהים עשה את האדם, ואתם פרו ורבו".
- שמירת נגיעה
- מונח המתאר את האיסור הקיים בהלכה היהודית על מגע פיזי בין גבר ואישה שאינם נשואים. האיסור נועד להרחיק אנשים שאסורים במגע מיני, שמא מתוך המגע שביניהם הם עלולים להימשך לדבר, ולעבור על איסור חמור. קיימים כיום מספר גישות כאשר המחמירים אוסרים כל סוג של נגיעה, בין חיבה ובין לא, למעט מגע בין אם לבנה ואב לבתו. המקלים טוענים כי האיסור עוסק ביחסי מין ולא למגע סתם. ישנם דתיים לאומיים המכריזים בגלוי כי אינם מקפידים על איסור זה, ולעתים הכוונה לנגיעות סתמיות ולעתים גם למגע מיני מסוגים שונים.
- הוצאת שכבת זרע לבטלה
- על אף שאוננות בידי הגבר אינה אסורה במפורש בתורה, ההלכה ומסורת התורה שבעל פה רואות בה איסור הלכתי וחטא גדול. היחס אל הזרע הוא כאל חי בפוטנציה, ואל האוננות כמעין רצח שבו האדם מחסל את צאצאיו הפוטנציאליים. בדומה לשמירת נגיעה, יש המכריזים בגלוי כי אינם מקפידים על איסור זה.
- ביאה
- "ביאה" או "תשמיש" הם הכינוי המקובל בשיח התורני ליחסי מין. על פי ההלכה, בני הזוג יכולים לעשות ככל שיעלה על דעתם בינם לבין עצמם, כל עוד שהדבר נעשה בהסכמה וברצון. מין וגינאלי נקרא "ביאה כדרכה", ואצל בני זוג נשואים, אם אחד מהם אינו מוכן לקיים סוג כזה של יחסים, הוא נקרא "מורד" וזו עילה מוצדקת לגירושין. מין אנאלי ("ביאה שלא כדרכה") גם הוא בגדר המותר. מין אוראלי נקרא "ביאה דרך איברים" ואינו נחשב לקיום יחסים של ממש, ולא נחשב לניאוף, אם כי לדברי הרמב"ם נחשב הדבר למעשה מכוער שנענשים עליו, כאשר הוא נעשה במסגרת יחסים אסורים.
- מצוות עונה
- מצווה המוטלת על הגבר, לקיים יחסי מין עם אשתו (בעת שאינה נידה).
- נידה
- נידה היא אישה שראתה דם שמקורו ברחם. המשמעות ההלכתית העיקרית של הנידות היא שהאישה אסורה בקיום יחסי מין עם בעלה עד שתיטהר בטבילה במקווה.
מיניות בנצרות:
הנצרות הקתולית ונגזרותיה נחשבות לדת, שהיחס שלה כלפי המין הוא השמרני והחריף ביותר. המיניות נחשבת לחטא ואסמכתא לכך היא הפסוק בתהילים "הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אימי". על פי הנצרות, יש לקיים יחסים מין אך ורק לשם הולדה והתרבות, ואסורים יחסים לשם הנאה בלבד. לאנשי הדת של הנצרות הקתולית אסור להינשא, ובכנסייה האורתודוקסית רק לכמרים הזוטרים מותר להינשא. התנזרות מיחסי מין נחשבת למעלה גדולה בנצרות.
מיניות באסלאם:
באסלאם היחס למין יותר מתירני מאשר בנצרות, ויש היתר לפוליגמיה (נישואין ליותר מאישה אחת בו זמנית), אם כי יש איסור על מין אנאלי. אין הבדל מבחינת האיסורים בין שני המינים אם כי בחברות שמרניות כדוגמת חברות ערביות ואפריקאיות יש זכויות יתר לגברים, אף על פי שהדת עצמה אינה מבדילה בין המינים. בתרבויות אסלאמיות מסוימות, קיום יחסי מין שלא במסגרת נישואים עלול להוביל לרצח על חילול כבוד המשפחה של האישה.
|