תסמונת מאייר-רוקיטנסקי
תסמונת מאייר-רוקיטנסקי (Müllerian agenesis) היא תסמונת המתאפיינת בהתפתחות לא תקינה של איברי הרבייה אצל האישה. התסמונת מכונה גם MRKH (או Mayer-Rokitansky-Küstner-Hauser).
תוכן עניינים
מאפיינים
המאפיינים העיקריים של התסמונת הם היעדר וסת, כתוצאה מהיעדר רחם (או רחם קטן אטום ולא מתפקד), חצוצרות, ואיבר מין מקוצר או לא קיים בכלל, דבר המקשה על קיום יחסי מין.
תיפקוד השחלות תקין, הן מתפתחות ומתחילות לבייץ בגיל המתאים, ולפיכך ההתפתחות ההורמונלית תקינה, וסימני ההתבגרות ההורמונלית המשניים קיימים. (מבנה הגוף, התפתחות החזה, שער הערווה וכדומה).
לרוב מתגלה התסמונת בגיל העשרה, כאשר הווסת מבוששת מלהגיע.
מסיבות לא ידועות, מפסיקה מערכת הרבייה של העוברית להתפתח בסביבות השבוע החמישי להריון, ועקב כך מצויה בהן באופן חלקי בלבד. בחלק מן המקרים התסמונת מלווה גם בתפקוד כליות לקוי.
מעריכים כי שכיחות התופעה הוא 1 ל-5,000 נשים.
טיפול
על מנת לאפשר לבעלת התסמונת לקיים יחסי מין מספקים, ניתן ליצור לה נרתיק באמצעות ניתוח כירורגי (יצירת תעלה וציפויו בעוד שנלקח ממקום אחר בגוף), תוך שילוב עם ניתוח פלסטי.
כאשר קיימת תעלת נרתיק קטנה, ניתן להרחיבה באמצעות מכשיר מיוחד המוחדר לנרתיק על מנת להרחיבו בהדרגה.
הואיל ולנשים אלו אין רחם, הן אינן יכולות להרות, לשאת הריון וללדת. ואולם, השחלות המבייצות מאפשרות להן הורות ביולוגית, באמצעות הפריה חוץ גופית ובעזרת אם פונדקאית. השתלת רחם אינה אפשרית כיום, אולם היא נמצאת בתהליכי פיתוח ומחקר, וייתכן שתהיה רלוונטית בעתיד.
השלכות רגשיות
לתסמונת זו, מטבע הדברים, נלווים קשיים רגשיים משמעותיים. ראשית, גילוי התסמונת כרוך בטראומה נפשית כאשר מתברר לנערה צעירה שהיא חסרת רחם, צוואר הרחם, חצוצרות ונרתיק. בהמשך, ההתמודדות עם החסר והאובדן קשה, דורשת סיוע פסיכולוגי. טיפול פסיכולוגי מכל סוג שהוא עשוי להיות יעיל במקרים אלו, ולסייע לנערה/לאישה להתמודד ביתר הצלחה עם הטיפול הקשה, השונות החברתית וההשלכות האחרות של התסמונת.