אוליגוספרמיה
אוליגוספרמיה (Oligospermia) הוא מונח רפואי אשר מתאר נוזל זרע אשר מכיל מעט תאי זרע. תופעה זו נפוצה בקרב גברים אשר סובלים מרמת פוריות נמוכה. מיעוט תאי זרע מלווה בדרך כלל גם במבנה חריג ותנועתיות נמוכה (מצב המכונה "oligoasthenoteratozoospermia").
אבחנה
האבחנה מבוססת על ספירת זרע בבדיקת זרע אשר בוצעה פעמיים לפחות. ריכוז של פחות מ-20 מיליון תאי זרע למיליליטר נחשב לנמוך למשך עשורים רבים אך לאחרונה ארגון הבריאות העולמי העריך מחדש את הקריטריון וקבע כי פחות מ-15 מיליון תאי זרע למיליליטר נחשב לנמוך, קביעה אשר אכן תואמת למחקרים בתחום זה. ריכוז תאי זרע משתנה ואוליגוספרמיה עשויה להיות זמנית או קבועה.
נהוג לסווג אדם הסובל מאוליגוספרמיה לאחת משלוש רמות:
- מתון: ריכוז של 10 עד 20 מיליון תאי זרע למיליליטר.
- בינוני: ריכוז של 5 עד 10 מיליון תאי זרע למיליליטר.
- חמור: ריכוז של פחות מ-5 מיליון תאי זרע למיליליטר.
גורמים
הגורמים לאוליגוספרמיה כוללים:
בעיות טרום-אשכיות
בעיה טרום-אשכית מתייחסת לפגיעה במערכות המסייעות לאשכים לפעול כראוי, קרי גורמים המביאים לתפקוד הורמונלי לקוי ולבריאות כללית ירודה, ובכלל זה:
- תת-פעילות של בלוטות המין (Hypogonadism)
- סמים, אלכוהול, עישון
- רכיבה מאומצת (אופניים, רכיבה על סוסים)
- תרופה, בהם אנדרוגנים.
בעיות אשכיות
בעיות אשכיות מתייחסות לתפקוד האשכים עצמן למרות תפקוד הורמונלי תקין. הגורמים לכך:
- גיל
- פגמים גנטיים בכרומוזום Y
- זוג כרומוזומים לא תקין
- תסמונת קליינפלטר
- גידול , למשל סמינומה
- טמירות אשכים
- דליות באזור האשכים
- פגיעה פיזית
- מיימת האשכים (Hydrocele)
- חזרת
- מלריה
- אנזים USP26 פגום
בעיות בָּתַר-אשכיות
בעיות בָּתַר-אשכיות (פוסט-אשכיות) פוגעות בפוריות הגבר בשל גורמים המשפיעים על מערכת המין לאחר ייצור הזרע באשכים, כמו גם בעיה עם השפיכה:
- חסימה בדרכי הזרע או השופכה
- היעדר צינור זרע, קשור לעתים לסיסטיק פיברוזיס.
- זיהום, למשל דלקת הערמונית
אוליגוספרמיה אידיופתית
כ-30% מהגברים העקרים סובלים מאוליגוספרמיה אידיופתית (שסיבתה אינה ידועה). אף על פי כן, בשנת 2013 נמצא כי הסיכוי לסבול מאוליגוספרמיה (ומאזואוספרמיה) גדול יותר בקרב גברים הסובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר חמורה, אך כאמור, לא ידועה הסיבה לכך. לא נמצא קשר לגברים הסובלים מתת-משקל.
טיפול
הטיפול באוליגוספרמיה נעשה כחלק מטיפולי פוריות, קרי יש להביא בחשבון את מצב הפריון של בת הזוג, וכן בתלות בגורמים להפרעה.
לעתים התערבות רפואית או ניתוח עשויים לשפר את ריכוז תאי הזרע. במקרים אחרים ניתן טיפול תרופתי, כגון אנטיביוטיקה במקרה של זיהומים.
לעתים לא קיים טיפול אפקטיבי. אף על פי כן, לצורכי ניסיון ניסו רופאים גישות רפואיות שונות בהם כלומיפן ציטראט, טמוקסיפן, HMG, FSH, HCG, טסטוסטרון, ויטמין E, ויטמין C, נוגדי חמצון, קרניטין, acetyl-L-carnitine, אבץ ודיאטה עתירת חלבון. במספר מחקרי ניסיון הושגו תוצאות חיוביות, כגון כלומיפן ציטראט וקרניטין אשר נחלו הצלחה מועטה. שילוב של טמוקסיפן וטסטוסטרון גם הוא שיפר את מצב הזרע.
דרך טיפול שונה הינה הזרעה תוך רחמית או במקרים חמורים יותר - הפריה חוץ גופית.