חציצה

בהלכה היהודית חציצה היא הפסק בין שני דברים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם.

מושג החציצה משמש במספר נושאים הלכתיים: טבילה במקווה, נטילת ידיים, טבילת כלים וקידוש ידיים ורגליים בבית המקדש.

דיני חציצה בטבילה במקווה

אדם הטובל במקווה כדי להיטהר צריך לטבול את כל גופו בפעם אחת, מבלי שתהיה חציצה - ולו הקטנה ביותר - בין מי המקווה לבין גופו. כל דבר שהדוק לגוף ואינו מאפשר למים להיכנס תחתיו ולשטוף את הגוף - נחשב לחציצה.

דברים הנחשבים לחציצה: לכלוך הנמצא בשיער, הפרשות מהעיניים, האף והאוזניים, עדשות מגע, סתימות בשיניים שאינן קבועות, אוכל שנכנס בין השיניים, שערה הנמצאת בפה או דבוקה לגוף, גלד או מוגלה של פצע, פלסטר, תחבושת או משחה, חץ או קוץ שניתן לראותם, טיט, בצק או שעווה שנדבקו לידיים, לכלוך בין הציפורניים לבשר, דם קרוש, לכלוך הנדבק לכפות הרגליים.

חפיפה

כדי להימנע מחציצה בשעת הטבילה, מקפידים הטובלים להתכונן לטבילה ולנקות את גופם היטב. הם נוהגים לחפוף את שערם היטב, לצחצח שיניים, לגזור ציפורנים, ולרחוץ ולנקות את הפצעים שעל גופם (אם יש) ולרככם. להכנות שיש לעשות טרם הטבילה במקווה, כדי שלא תהיה חציצה, קוראים בלשון ההלכה חפיפה.

קישורים חיצוניים

• רבנים שונים, שאלות בנוגע לחציצה, אתר "כיפה".