1,847
עריכות
שינויים
מ
מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.
'''אמבריולוגיה''' היא ה[[מדע]] העוסק בחקר ה[[עובר]] ובתהליכי התפתחותו במהלך ה[[היריון]], מרגע ה[[הפריה]] ועד יציאת העובר לאוויר העולם ([[לידה]] במקרה הפרטי של האדם).
מדע האמבריולוגיה מתחלק לשני תחומי מחקר משניים:
* אמבריולוגיה [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגית]]: עוסקת בשינויים העיקריים החלים בגופו של העובר עד הגעתו להתפתחות מלאה. תחום זה מכונה גם "האנטומיה של ההתפתחות", "אמבריולוגיה ניסויית" או פשוט "אמבריולוגיה".
* אמבריולוגיה פונקציונלית: עוסקת בכוחות ה[[פיזיקה|פיזיקליים]] וה[[כימיה|כימיים]] המשפיעים על התפתחותו ה[[ביולוגיה|ביולוגית]] של העובר. תחום זה מכונה גם "ה[[פיזיולוגיה]] של ההתפתחות", או "מכניקת ההתפתחות".
חלוקה שונה (אם כי דומה) מבדילה בין:
#'''אמבריולוגיה קלינית''' (מעשית) העוסקת בפתרון בעיות רפואיות והתפתחותיות בעובר במהלך תקופת ההיריון.
#'''אמבריולוגיה ניסויית''' העוסקת בבדיקת תהליך התפתחות העובר ובהסקת מסקנות מתוצאות בדיקות אלו.
==היסטוריה==
העיסוק בהבנת התפתחות הילוד האנושי ב[[רחם]] אמו קסם לרבים מאנשי המדע, ה[[פילוסופיה]] ו[[מדעי הרוח|הרוח]] בתקופות שונות שונות ב[[היסטוריה]] האנושית, החל מהתקופה שבה פרחה [[הפילוסופיה היוונית]].
רבים פיתחו [[תאוריה|תאוריות]], סברות ו[[סיפור עם|אגדות]] שונות אודות המתרחש ברחם האם ושלבי התפתחות היילוד.
===תקופת היוונים===
'''[[האסכולה הפיתאגורית]]''', אותה הנהיגו [[פיתגורס]] ו[[פילולאוס]], גרסה כי זרע העובר עבר מעין דגירה ברחם אמו במהלך שלבי התפתחותו.
על סמך אסכולה זו, לעובר שלושה מקורות:
* '''חלקו האנושי''' - מקורו ב[[מוח]]; המתייחס לשכל.
* '''חלקו הבהמי''' - מקורו ב[[לב]]; המתייחס לרגש.
* '''חלקו הצמחי''' - מקורו ב[[טבור]]; המתייחס לנפש הצומחת (הזנה).
'''האסכולה הרפואית של [[קוס]]''' (עירו של ה[[רופא]] הנודע [[היפוקרטס]]), גרסה כי התפתחות העובר זהה לתהליך [[אפייה|אפיית]] ה[[לחם]] בתנור. לפי אסכולה זו כלל האיברים מתפתחים בעת ובעונה אחת.
בנוסף, סבר היפוקרטס כי ישנם שלבים מסוימים בהתפתחות העובר:
* בסיום תקופת ארבעת החודשים הראשונים ל[[היריון]] נוצר בשר העובר.
* בחודש החמישי להיריון נוצרות ה[[ציפורן|ציפורניים]] וה[[שיער|שערות]].
* בחודש השביעי להיריון העובר, כל איבריו מתהווים.
עיקר ההתפתחות העיונית והשיטתית לגבי האמבריולוגיה, בתקופה זו, נזקפת לזכותו של [[אריסטו]], שתיאר את צינורות הטבור והגה את הרעיון כי איברי העובר עוברים תהליך התהוות ולאחר מכן תהליך התפתחות, וזאת בניגוד מוחלט לדעה הגורסת כי העובר מתחיל להתפתח כשמצויים בו כבר כל איבריו.
הפילוסוף היווני [[גלנוס]] הבחין בין שני סוגי איברים:
* איברים [[דם|דמיים]], כגון ה[[כבד]], שמקורם ב[[אישה]].
* איברים זרעיים, כגון ה[[מוח]], שמקורם ב[[גבר]].
כמו כן, גלנוס קבע סדר התפתחות לאיברים - תחילה הכבד, לאחר מכן ה[[לב]] ולבסוף המוח. בנוסף, ייחס גלנוס את ההשפעות הגזעיות לאם ואת התכונות האישיות לאב.
מרבית המידע בנוגע לאמבריולוגיה אותה חקרו הקדמונים נמסר לחוקרים המודרניים על ידי כתביו של [[פלוטארכוס]].
===תקופת ימי הביניים===
[[תמונה:Da Vinci Studies of Embryos Luc Viatour.jpg|שמאל|ממוזער|200px|משרטוטיו ורישומיו של [[לאונרדו דה וינצ'י]], המפתיעים בדיוקם. 1513 בקירוב.]]
על פי [[אבן סינא]], פילוסוף ורופא ממוצא [[פרסים (קבוצה אתנית)|פרסי]], שהושפע מגלנוס, העובר מתהווה משלוש שלפוחיות שונות שמהן מתפתחים הכבד, הלב והמוח.
על פי האנטומיה [[הודו|ההודית]], כל האיברים מתפתחים בו זמנית משבעה [[ממברנה ביולוגית|קרומים]] שונים, כאשר לכל חודש בהיריון שלבים מיוחדים משלו בהתרקמות האיברים.
בימי הביניים הידיעות בדבר האמבריולוגיה היו מעורפלות מאד, אך [[לאונרדו דה וינצ'י]] צייר לראשונה את העובר ברחם אמו בדיוק רב ומרשים למדי ביחס לידיעות כיום.
===המאה ה-17 עד המאה ה-19===
'''במאה ה-17''' חלה התקדמות רבה במדע האמבריולוגיה.
האנטומיסט וה[[מדען]] [[פבריציוס]] החל בהשוואת האמבריולוגיה של האדם להתפתחות [[בעלי חיים]] אחרים.
ה[[ביולוג]] [[ויליאם הארווי]] העלה הנחה יסודית לפיה התפתחותם של [[יונקים]] ברחם אמם איננה שונה מהתפתחות בעלי חיים אחרים בביציהם.
במחצית השנייה של המאה ה-17, עם המצאת ה[[מיקרוסקופ]] חלה קפיצת דרך משמעותית במחקר האמבריולוגי. נתגלו שלפוחיות ב[[שחלה]] וכן נעשו מחקרים בהתפתחות ה[[ביצית]] בשחלה וב[[חצוצרה (איבר)|חצוצרת]] הרחם של ה[[פרה]] ובשלבים התפתחותיים מתקדמים יותר.
בנוסף, נתגלו תאים בשכבת ה[[תא זרע|זרע]] האנושי בידי [[אנטוני ואן לוונהוק]] ותלמידו.
'''במאה ה-18''' פרצה [[מחלוקת]] בין המחנה שצידד בגישה ה[[אבולוציה|אבולוציונית]] (פרפורמציונית) שעימה נמנו ספלנצני והאלר ובין המחנה שצידד בתורת האפיגנזה שייסד ר. פ. וולף, שהושפע מ[[מרצ'לו מלפיגי]]. המחלוקת השפיעה רבות על התפתחות האמבריולוגיה ונתנה דחיפה למדע זה.
'''המאה ה-19''' היוותה המשך להתפתחותה של האמבריולוגיה. בתקופה זו הונח היסוד לאמבריולוגיה המשווה בידי ז'ופרוא סנט הילר שהבחין בקווים משותפים בהתפתחות קבוצות בעלי החיים השונות.
במחצית השניה של המאה ה-19 נפתח פתח להבנת התפתחות ה[[חולייתנים]] עם החידושים הטכנולוגיים בתחום ה[[היסטולוגיה|היסטולוגי]].
זו הייתה גם התקופה ש[[ארנסט הקל]] פיתח בה את [[החוק הביוגנטי]] האומר שההתפתחות האורגנית של יצור חי מהווה מעין תקציר של תולדות ה[[מין (טקסונומיה)|מין]] ה[[טקסונומיה|טקסונומי]] שלו. למרות שהחוק חל באופן מסוים במקרים רבים, הוא אינו מקובל על הביולוגים בני ימינו. זו הייתה גם התקופה שקרל ארנסט פון באר [http://en.wikipedia.org/wiki/Karl_Ernst_von_Baer] פיתח את חוקיו שטוענים בכל אחד משלבי ההתפתחות של עובר, הוא יהיה דומה לעוברים של בעלי חיים דומים ולא לפרט בוגר של אותו בעל חיים.
==אמבריולוגיה של הכליה==
{{הפניה לערך מורחב|אמבריולוגיה של הכליה}}
אמבריולוגיה של הכליה הוא תחום החקר של התפתחות ה[[כליה]] ב[[עובר]].
כחלק מתהליכי התפתחותו של עובר האדם, מתפתחת גם [[מערכת השתן]]. מערכת, שתפקידה העיקרי הוא סינון הדם מחומרי פסולת שיכולים להצטבר בגוף. התפקיד הפיזיולוגי של מערכת זו הינה לנקות את הדם מחומרים מזיקים, ובנוסף היא מבקרת את רמת ה[[סוכר]], כמות המלחים והמים.
==אמבריולוגיה של מערכת הנשימה==
{{הפניה לערך מורחב|אמבריולוגיה של מערכת הנשימה}}
אמבריולוגיה של מערכת הנשימה הוא תחום החקר של התפתחות [[מערכת הנשימה]] ב[[עובר]].
מערכת הנשימה מתפתחת מתוך ה[[לוע]], שהוא חלק מ[[מערכת העיכול]]. בתחילת השבוע הרביעי לחיי העובר ב[[רחם]], מתפתחת מערכת העיכול, כמו גם מערכות אחרות מתוך {{מונחון|שק החלמון|שק קרומי שצמוד לעובר בשלביו הראשונים ומעביר אליו חומרי מזון. בהמשך הוא נבלע בתוכו}}.
==ראו גם==
* [[הפריה]]
* [[היריון]]
* [[עובר]]
==לקריאה נוספת==
* [[עזרה זהר]] ויאיר שפירא, '''הגוף ותפקודו - אנטומיה, פיזיולוגיה, תזונה''', הוצאת [[עם עובד]], 2005, עמודם 118-137.
* עדי מרקוזה הס, דידה פרנקל ונורית בשן, '''ביולוגיה של האדם''', הוצאת האוניברסיטה העברית 2002, עמודים 181-202.
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.rsrevision.com/Alevel/ethics/embryology/index.htm אתר בריטי] באנגלית העוסק באתיקה של חקר העובר
*[http://www.religioustolerance.org/res_emb.htm אתר קנדי] באנגלית העוסק בחקר העובר באתיקה המתלוות אליו
*[http://www.indiana.edu/~anat550/embryo_main/index.html אתר של אוניברסיטת אינדיאנה] באנגלית הכולל בתוכו אנימציות ותמונות בנושא העובר
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Embryology|שם ויקישיתוף=אמבריולוגיה}}
*[http://embryology.med.unsw.edu.au/ אתר אוסטרלי] העוסק בחקר העובר
*[http://kabayim.com/virt_ped.htm אתר בעברית] המציג קישורים שונים לנושאי בריאות הילד והמתבגר, ביניהם אמבריולוגיה
[[קטגוריה:תחומים בביולוגיה]]
[[קטגוריה:תחומים ברפואה]]
[[קטגוריה:היריון ולידה]]
[[en:Embryology]]
[[ar:علم الأجنة]]
[[ast:Embrioloxía]]
[[bn:ভ্রূণবিদ্যা]]
[[bs:Embriologija]]
[[ca:Embriologia]]
[[cs:Embryologie]]
[[da:Embryologi]]
[[de:Embryologie]]
[[eo:Embriologio]]
[[es:Embriología]]
[[et:Embrüoloogia]]
[[fi:Embryologia]]
[[fr:Embryologie]]
[[hr:Embriologija]]
[[it:Embriologia]]
[[ja:発生学]]
[[ka:ემბრიოლოგია]]
[[la:Embryologia]]
[[lt:Embriologija]]
[[mk:Ембриологија]]
[[nl:Embryologie]]
[[no:Embryologi]]
[[oc:Embriologia]]
[[pl:Embriologia]]
[[pt:Embriologia]]
[[ro:Embriologie]]
[[ru:Эмбриология]]
[[sh:Embriologija]]
[[simple:Embryology]]
[[sk:Embryológia]]
[[sl:Embriologija]]
[[sr:Ембриологија]]
[[sv:Embryologi]]
[[th:คัพภวิทยา]]
[[tl:Embriyolohiya]]
[[tr:Embriyoloji]]
[[uk:Ембріологія]]
[[zh:胚胎学]]
מדע האמבריולוגיה מתחלק לשני תחומי מחקר משניים:
* אמבריולוגיה [[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגית]]: עוסקת בשינויים העיקריים החלים בגופו של העובר עד הגעתו להתפתחות מלאה. תחום זה מכונה גם "האנטומיה של ההתפתחות", "אמבריולוגיה ניסויית" או פשוט "אמבריולוגיה".
* אמבריולוגיה פונקציונלית: עוסקת בכוחות ה[[פיזיקה|פיזיקליים]] וה[[כימיה|כימיים]] המשפיעים על התפתחותו ה[[ביולוגיה|ביולוגית]] של העובר. תחום זה מכונה גם "ה[[פיזיולוגיה]] של ההתפתחות", או "מכניקת ההתפתחות".
חלוקה שונה (אם כי דומה) מבדילה בין:
#'''אמבריולוגיה קלינית''' (מעשית) העוסקת בפתרון בעיות רפואיות והתפתחותיות בעובר במהלך תקופת ההיריון.
#'''אמבריולוגיה ניסויית''' העוסקת בבדיקת תהליך התפתחות העובר ובהסקת מסקנות מתוצאות בדיקות אלו.
==היסטוריה==
העיסוק בהבנת התפתחות הילוד האנושי ב[[רחם]] אמו קסם לרבים מאנשי המדע, ה[[פילוסופיה]] ו[[מדעי הרוח|הרוח]] בתקופות שונות שונות ב[[היסטוריה]] האנושית, החל מהתקופה שבה פרחה [[הפילוסופיה היוונית]].
רבים פיתחו [[תאוריה|תאוריות]], סברות ו[[סיפור עם|אגדות]] שונות אודות המתרחש ברחם האם ושלבי התפתחות היילוד.
===תקופת היוונים===
'''[[האסכולה הפיתאגורית]]''', אותה הנהיגו [[פיתגורס]] ו[[פילולאוס]], גרסה כי זרע העובר עבר מעין דגירה ברחם אמו במהלך שלבי התפתחותו.
על סמך אסכולה זו, לעובר שלושה מקורות:
* '''חלקו האנושי''' - מקורו ב[[מוח]]; המתייחס לשכל.
* '''חלקו הבהמי''' - מקורו ב[[לב]]; המתייחס לרגש.
* '''חלקו הצמחי''' - מקורו ב[[טבור]]; המתייחס לנפש הצומחת (הזנה).
'''האסכולה הרפואית של [[קוס]]''' (עירו של ה[[רופא]] הנודע [[היפוקרטס]]), גרסה כי התפתחות העובר זהה לתהליך [[אפייה|אפיית]] ה[[לחם]] בתנור. לפי אסכולה זו כלל האיברים מתפתחים בעת ובעונה אחת.
בנוסף, סבר היפוקרטס כי ישנם שלבים מסוימים בהתפתחות העובר:
* בסיום תקופת ארבעת החודשים הראשונים ל[[היריון]] נוצר בשר העובר.
* בחודש החמישי להיריון נוצרות ה[[ציפורן|ציפורניים]] וה[[שיער|שערות]].
* בחודש השביעי להיריון העובר, כל איבריו מתהווים.
עיקר ההתפתחות העיונית והשיטתית לגבי האמבריולוגיה, בתקופה זו, נזקפת לזכותו של [[אריסטו]], שתיאר את צינורות הטבור והגה את הרעיון כי איברי העובר עוברים תהליך התהוות ולאחר מכן תהליך התפתחות, וזאת בניגוד מוחלט לדעה הגורסת כי העובר מתחיל להתפתח כשמצויים בו כבר כל איבריו.
הפילוסוף היווני [[גלנוס]] הבחין בין שני סוגי איברים:
* איברים [[דם|דמיים]], כגון ה[[כבד]], שמקורם ב[[אישה]].
* איברים זרעיים, כגון ה[[מוח]], שמקורם ב[[גבר]].
כמו כן, גלנוס קבע סדר התפתחות לאיברים - תחילה הכבד, לאחר מכן ה[[לב]] ולבסוף המוח. בנוסף, ייחס גלנוס את ההשפעות הגזעיות לאם ואת התכונות האישיות לאב.
מרבית המידע בנוגע לאמבריולוגיה אותה חקרו הקדמונים נמסר לחוקרים המודרניים על ידי כתביו של [[פלוטארכוס]].
===תקופת ימי הביניים===
[[תמונה:Da Vinci Studies of Embryos Luc Viatour.jpg|שמאל|ממוזער|200px|משרטוטיו ורישומיו של [[לאונרדו דה וינצ'י]], המפתיעים בדיוקם. 1513 בקירוב.]]
על פי [[אבן סינא]], פילוסוף ורופא ממוצא [[פרסים (קבוצה אתנית)|פרסי]], שהושפע מגלנוס, העובר מתהווה משלוש שלפוחיות שונות שמהן מתפתחים הכבד, הלב והמוח.
על פי האנטומיה [[הודו|ההודית]], כל האיברים מתפתחים בו זמנית משבעה [[ממברנה ביולוגית|קרומים]] שונים, כאשר לכל חודש בהיריון שלבים מיוחדים משלו בהתרקמות האיברים.
בימי הביניים הידיעות בדבר האמבריולוגיה היו מעורפלות מאד, אך [[לאונרדו דה וינצ'י]] צייר לראשונה את העובר ברחם אמו בדיוק רב ומרשים למדי ביחס לידיעות כיום.
===המאה ה-17 עד המאה ה-19===
'''במאה ה-17''' חלה התקדמות רבה במדע האמבריולוגיה.
האנטומיסט וה[[מדען]] [[פבריציוס]] החל בהשוואת האמבריולוגיה של האדם להתפתחות [[בעלי חיים]] אחרים.
ה[[ביולוג]] [[ויליאם הארווי]] העלה הנחה יסודית לפיה התפתחותם של [[יונקים]] ברחם אמם איננה שונה מהתפתחות בעלי חיים אחרים בביציהם.
במחצית השנייה של המאה ה-17, עם המצאת ה[[מיקרוסקופ]] חלה קפיצת דרך משמעותית במחקר האמבריולוגי. נתגלו שלפוחיות ב[[שחלה]] וכן נעשו מחקרים בהתפתחות ה[[ביצית]] בשחלה וב[[חצוצרה (איבר)|חצוצרת]] הרחם של ה[[פרה]] ובשלבים התפתחותיים מתקדמים יותר.
בנוסף, נתגלו תאים בשכבת ה[[תא זרע|זרע]] האנושי בידי [[אנטוני ואן לוונהוק]] ותלמידו.
'''במאה ה-18''' פרצה [[מחלוקת]] בין המחנה שצידד בגישה ה[[אבולוציה|אבולוציונית]] (פרפורמציונית) שעימה נמנו ספלנצני והאלר ובין המחנה שצידד בתורת האפיגנזה שייסד ר. פ. וולף, שהושפע מ[[מרצ'לו מלפיגי]]. המחלוקת השפיעה רבות על התפתחות האמבריולוגיה ונתנה דחיפה למדע זה.
'''המאה ה-19''' היוותה המשך להתפתחותה של האמבריולוגיה. בתקופה זו הונח היסוד לאמבריולוגיה המשווה בידי ז'ופרוא סנט הילר שהבחין בקווים משותפים בהתפתחות קבוצות בעלי החיים השונות.
במחצית השניה של המאה ה-19 נפתח פתח להבנת התפתחות ה[[חולייתנים]] עם החידושים הטכנולוגיים בתחום ה[[היסטולוגיה|היסטולוגי]].
זו הייתה גם התקופה ש[[ארנסט הקל]] פיתח בה את [[החוק הביוגנטי]] האומר שההתפתחות האורגנית של יצור חי מהווה מעין תקציר של תולדות ה[[מין (טקסונומיה)|מין]] ה[[טקסונומיה|טקסונומי]] שלו. למרות שהחוק חל באופן מסוים במקרים רבים, הוא אינו מקובל על הביולוגים בני ימינו. זו הייתה גם התקופה שקרל ארנסט פון באר [http://en.wikipedia.org/wiki/Karl_Ernst_von_Baer] פיתח את חוקיו שטוענים בכל אחד משלבי ההתפתחות של עובר, הוא יהיה דומה לעוברים של בעלי חיים דומים ולא לפרט בוגר של אותו בעל חיים.
==אמבריולוגיה של הכליה==
{{הפניה לערך מורחב|אמבריולוגיה של הכליה}}
אמבריולוגיה של הכליה הוא תחום החקר של התפתחות ה[[כליה]] ב[[עובר]].
כחלק מתהליכי התפתחותו של עובר האדם, מתפתחת גם [[מערכת השתן]]. מערכת, שתפקידה העיקרי הוא סינון הדם מחומרי פסולת שיכולים להצטבר בגוף. התפקיד הפיזיולוגי של מערכת זו הינה לנקות את הדם מחומרים מזיקים, ובנוסף היא מבקרת את רמת ה[[סוכר]], כמות המלחים והמים.
==אמבריולוגיה של מערכת הנשימה==
{{הפניה לערך מורחב|אמבריולוגיה של מערכת הנשימה}}
אמבריולוגיה של מערכת הנשימה הוא תחום החקר של התפתחות [[מערכת הנשימה]] ב[[עובר]].
מערכת הנשימה מתפתחת מתוך ה[[לוע]], שהוא חלק מ[[מערכת העיכול]]. בתחילת השבוע הרביעי לחיי העובר ב[[רחם]], מתפתחת מערכת העיכול, כמו גם מערכות אחרות מתוך {{מונחון|שק החלמון|שק קרומי שצמוד לעובר בשלביו הראשונים ומעביר אליו חומרי מזון. בהמשך הוא נבלע בתוכו}}.
==ראו גם==
* [[הפריה]]
* [[היריון]]
* [[עובר]]
==לקריאה נוספת==
* [[עזרה זהר]] ויאיר שפירא, '''הגוף ותפקודו - אנטומיה, פיזיולוגיה, תזונה''', הוצאת [[עם עובד]], 2005, עמודם 118-137.
* עדי מרקוזה הס, דידה פרנקל ונורית בשן, '''ביולוגיה של האדם''', הוצאת האוניברסיטה העברית 2002, עמודים 181-202.
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.rsrevision.com/Alevel/ethics/embryology/index.htm אתר בריטי] באנגלית העוסק באתיקה של חקר העובר
*[http://www.religioustolerance.org/res_emb.htm אתר קנדי] באנגלית העוסק בחקר העובר באתיקה המתלוות אליו
*[http://www.indiana.edu/~anat550/embryo_main/index.html אתר של אוניברסיטת אינדיאנה] באנגלית הכולל בתוכו אנימציות ותמונות בנושא העובר
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Embryology|שם ויקישיתוף=אמבריולוגיה}}
*[http://embryology.med.unsw.edu.au/ אתר אוסטרלי] העוסק בחקר העובר
*[http://kabayim.com/virt_ped.htm אתר בעברית] המציג קישורים שונים לנושאי בריאות הילד והמתבגר, ביניהם אמבריולוגיה
[[קטגוריה:תחומים בביולוגיה]]
[[קטגוריה:תחומים ברפואה]]
[[קטגוריה:היריון ולידה]]
[[en:Embryology]]
[[ar:علم الأجنة]]
[[ast:Embrioloxía]]
[[bn:ভ্রূণবিদ্যা]]
[[bs:Embriologija]]
[[ca:Embriologia]]
[[cs:Embryologie]]
[[da:Embryologi]]
[[de:Embryologie]]
[[eo:Embriologio]]
[[es:Embriología]]
[[et:Embrüoloogia]]
[[fi:Embryologia]]
[[fr:Embryologie]]
[[hr:Embriologija]]
[[it:Embriologia]]
[[ja:発生学]]
[[ka:ემბრიოლოგია]]
[[la:Embryologia]]
[[lt:Embriologija]]
[[mk:Ембриологија]]
[[nl:Embryologie]]
[[no:Embryologi]]
[[oc:Embriologia]]
[[pl:Embriologia]]
[[pt:Embriologia]]
[[ro:Embriologie]]
[[ru:Эмбриология]]
[[sh:Embriologija]]
[[simple:Embryology]]
[[sk:Embryológia]]
[[sl:Embriologija]]
[[sr:Ембриологија]]
[[sv:Embryologi]]
[[th:คัพภวิทยา]]
[[tl:Embriyolohiya]]
[[tr:Embriyoloji]]
[[uk:Ембріологія]]
[[zh:胚胎学]]