1,847
עריכות
שינויים
מ
מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.
[[תמונה:Obsteric ultrasonograph.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת אולטרה סאונד של עובר בן 16 שבועות. העיגול הלבן הבוהק הוא ראש העובר שמסתכל לכיוון שמאל. ניתן לראות את המצח, האוזן השמאלית ואת ידו הימנית שמונחת על עיניו.]]
'''בדיקת אולטרה סאונד להיריון''' היא יישום של [[בדיקת אולטרה סאונד]] לתחום ה[[מיילדות|מיילדוּת]]. כאן נעשה שימוש ב[[אולטרה סאונד]] לצורך [[דימות רפואי]] של ה[[עובר]] ב[[רחם (איבר)|רחם]] אמו. בידיו של מפעיל מנוסה, ניתן לבצע דימות של עוברים קטנים, אפילו בגודל 5 מ"מ בלבד.
ניתן להבדיל בין בדיקות אולטרה סאונד שגרתיות שמתבצעות תוך כדי מהלך ההיריון אצל הרופא המטפל לבין סקירות שנעשות אצל מומחה כדי לאתר בעיות ופגמים אצל העובר. ב[[ישראל]] מקובל (אם כי אין חובה) לבצע לפחות סקירה אחת במהלך ה[[היריון]], ובמקרים רבים מתבצעות שתיים ואף יותר. האחת נקראת '''סקירה מוקדמת''' והשנייה נקראת '''סקירה מאוחרת''' או '''סקירת מערכות'''. רופאים נוהגים להבחין בין סקירה בסיסית לבין סקירה מורחבת. סקירה בסיסית נעשית במרפאות של קופות החולים. סקירה מורחבת יכולה להתבצע במרפאות קופות החולים או במכונים שבהסדר, במקרה שיש חשש לתקינות ההיריון או תמורת תשלום השתתפות עצמית. ניתן גם לבצע סקירה מורחבת במרפאות של רופאים פרטיים. ברוב המדינות המערביות מקובל לעשות לכל היותר סקירה אחת במהלך ההיריון.
[[תמונה:2003-10-22_Echo_Tweeling-01.jpg|ממוזער|שמאל|200px|תאומים בבדיקת אולטרה סאונד]]
הבדיקה שימושית גם לנשים שאינן מוכנות, בכל מקרה, לבצע [[הפלה מלאכותית]] (למשל, בשל סיבות דתיות), משום שהיא עשויה לאתר בעיות שניתן לטפל בהן בטרם הלידה. כך, למשל, ניתן לאתר באמצעות הבדיקה מקרים של שיליית-פתח, ולבצע מראש [[ניתוח קיסרי]] שיציל את חיי העובר.
הבדיקה מתבצעת באמצעות [[מתמר]] בטני, המונח על בטן האשה ההרה, או מתמר נרתיקי, המוחדר ל[[נרתיק]] האשה. המתמר הנרתיקי נעטף במעטפת סטרילית חד-פעמית כדי שלא להעביר מחלות מאשה לאשה. מתמר זה פועל בתדירויות גבוהות יותר, והוא משמש בעיקר בשלבים מוקדמים של ההיריון.
הניסיון הרב שנצבר עד היום לא הראה על נזק עוברי בשל ביצוע בדיקות אולטרה סאונד במהלך ההיריון, בניגוד לכמה סוגי בדיקות אחרות.
בדיקת אולטרה סאונד להיריון מאפשרת לראות את [[לב האדם|לבו]] הפועם של העובר החל מהשבוע ה-6 להיריון, ולגלות את [[זוויג|מין]] העובר כשהוא בן 14 שבועות או יותר. לעתים, כאשר עולה חשש לבעיות הקשורות ללב העובר מבצעים בדיקה נוספת הקרויה '''אקו-לב עובר''' בה מודגם ליבו של העובר על ידי קרדיולוג ילדים מומחה. בדיקה נפוצה נוספת היא [[בדיקת שקיפות עורפית]] בה נדגם אזור בצווארו של העובר בתחילת ההיריון כדי לנבא את ההסתברות שהוא סובל מ[[פגם גנטי|מומים]] ובייחוד מ[[תסמונת דאון]].
==ראו גם==
*[[בדיקת אולטרה סאונד]]
*[[בדיקות היריון]]
==לקריאה נוספת==
*ד"ר עמוס בר וטלי רוזין, '''המדריך הישראלי להריון ולידה''', מהדורה מורחבת ומעודכנת, הוצאת זמורה-ביתן.
*ד"ר דוד ורדימון ופרופ' ציון בן-רפאל, '''לראות את הנולד: המדריך המלא לייעוץ טרום-לידתי''', הוצאת שוקן.
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Medical Ultrasound|שם ויקישיתוף=אולטרה סאונד רפואי}}
[[קטגוריה:טכנולוגיה רפואית]]
[[קטגוריה:בדיקות רפואיות|אולטרה]]
[[קטגוריה:היריון ולידה]]
{{אזהרה רפואית}}
[[en:Obstetric ultrasonography]]
[[fr:Échographie obstétrique]]
[[pl:Położnicze badanie ultrasonograficzne]]
'''בדיקת אולטרה סאונד להיריון''' היא יישום של [[בדיקת אולטרה סאונד]] לתחום ה[[מיילדות|מיילדוּת]]. כאן נעשה שימוש ב[[אולטרה סאונד]] לצורך [[דימות רפואי]] של ה[[עובר]] ב[[רחם (איבר)|רחם]] אמו. בידיו של מפעיל מנוסה, ניתן לבצע דימות של עוברים קטנים, אפילו בגודל 5 מ"מ בלבד.
ניתן להבדיל בין בדיקות אולטרה סאונד שגרתיות שמתבצעות תוך כדי מהלך ההיריון אצל הרופא המטפל לבין סקירות שנעשות אצל מומחה כדי לאתר בעיות ופגמים אצל העובר. ב[[ישראל]] מקובל (אם כי אין חובה) לבצע לפחות סקירה אחת במהלך ה[[היריון]], ובמקרים רבים מתבצעות שתיים ואף יותר. האחת נקראת '''סקירה מוקדמת''' והשנייה נקראת '''סקירה מאוחרת''' או '''סקירת מערכות'''. רופאים נוהגים להבחין בין סקירה בסיסית לבין סקירה מורחבת. סקירה בסיסית נעשית במרפאות של קופות החולים. סקירה מורחבת יכולה להתבצע במרפאות קופות החולים או במכונים שבהסדר, במקרה שיש חשש לתקינות ההיריון או תמורת תשלום השתתפות עצמית. ניתן גם לבצע סקירה מורחבת במרפאות של רופאים פרטיים. ברוב המדינות המערביות מקובל לעשות לכל היותר סקירה אחת במהלך ההיריון.
[[תמונה:2003-10-22_Echo_Tweeling-01.jpg|ממוזער|שמאל|200px|תאומים בבדיקת אולטרה סאונד]]
הבדיקה שימושית גם לנשים שאינן מוכנות, בכל מקרה, לבצע [[הפלה מלאכותית]] (למשל, בשל סיבות דתיות), משום שהיא עשויה לאתר בעיות שניתן לטפל בהן בטרם הלידה. כך, למשל, ניתן לאתר באמצעות הבדיקה מקרים של שיליית-פתח, ולבצע מראש [[ניתוח קיסרי]] שיציל את חיי העובר.
הבדיקה מתבצעת באמצעות [[מתמר]] בטני, המונח על בטן האשה ההרה, או מתמר נרתיקי, המוחדר ל[[נרתיק]] האשה. המתמר הנרתיקי נעטף במעטפת סטרילית חד-פעמית כדי שלא להעביר מחלות מאשה לאשה. מתמר זה פועל בתדירויות גבוהות יותר, והוא משמש בעיקר בשלבים מוקדמים של ההיריון.
הניסיון הרב שנצבר עד היום לא הראה על נזק עוברי בשל ביצוע בדיקות אולטרה סאונד במהלך ההיריון, בניגוד לכמה סוגי בדיקות אחרות.
בדיקת אולטרה סאונד להיריון מאפשרת לראות את [[לב האדם|לבו]] הפועם של העובר החל מהשבוע ה-6 להיריון, ולגלות את [[זוויג|מין]] העובר כשהוא בן 14 שבועות או יותר. לעתים, כאשר עולה חשש לבעיות הקשורות ללב העובר מבצעים בדיקה נוספת הקרויה '''אקו-לב עובר''' בה מודגם ליבו של העובר על ידי קרדיולוג ילדים מומחה. בדיקה נפוצה נוספת היא [[בדיקת שקיפות עורפית]] בה נדגם אזור בצווארו של העובר בתחילת ההיריון כדי לנבא את ההסתברות שהוא סובל מ[[פגם גנטי|מומים]] ובייחוד מ[[תסמונת דאון]].
==ראו גם==
*[[בדיקת אולטרה סאונד]]
*[[בדיקות היריון]]
==לקריאה נוספת==
*ד"ר עמוס בר וטלי רוזין, '''המדריך הישראלי להריון ולידה''', מהדורה מורחבת ומעודכנת, הוצאת זמורה-ביתן.
*ד"ר דוד ורדימון ופרופ' ציון בן-רפאל, '''לראות את הנולד: המדריך המלא לייעוץ טרום-לידתי''', הוצאת שוקן.
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Medical Ultrasound|שם ויקישיתוף=אולטרה סאונד רפואי}}
[[קטגוריה:טכנולוגיה רפואית]]
[[קטגוריה:בדיקות רפואיות|אולטרה]]
[[קטגוריה:היריון ולידה]]
{{אזהרה רפואית}}
[[en:Obstetric ultrasonography]]
[[fr:Échographie obstétrique]]
[[pl:Położnicze badanie ultrasonograficzne]]