1,068
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
<!--
מקורות [עריכה]
המונח "shotacon" הוא מזוודה יפנית הלחם יפני של 正太郎コンプレックス אשר מתייחס לאופי הצעיר זכר Shōtarō מורכבת (正太郎 ) מTetsujin 28-go. [3] The term "shotacon" is a Japanese portmanteau of Shōtarō complex (正太郎コンプレックス Shōtarō konpurekkusu?), התייחסות לאופי הצעיר זכר a reference to the young male character Shōtarō (正太郎) מTetsujin from Tetsujin 28-go. [3]
באנימה ומאנגה הסדרה, Shōtarō הוא בלש אשר לעתים קרובות outwits יריביו ועוזר לפתור מקרים נועז, עצמי אסרטיבי. במהלך הסדרה, Shōtarō מפתחת חברים קרובים בעולם. שלו bishōnen נחמדות גלום והקים את "shotacon" הטווח, לשים שם לתת מיניים ישן.
שבו מושג shotacon פיתח קשה להצביע, אבל חלק מהשורשים המוקדמים ביותר שלה הוא בתגובות קוראי סדרה בלשית שנכתבה על ידי לEdogawa Rampo. בעבודותיו, דמות בשם יושיו קוביאשי של "Shōnentanteidan" (קבוצת Junior בלש, דומה לאלו הנמצאים ברחוב בייקר של שרלוק הולמס) יוצרת תלות עמוקה עם גיבור מבוגר Kogoro אקצ'י. קוביאשי, נער יפה, נוגע כל הזמן את עצמו במקרים של Kogoro ורווחה, ובמשך זמן נע בעם הגבר הנשוי. היחסים בוגרים-ילד הזה לא מיני אך אינטימיים בחלק ההשראה ההתפתחות של קהילת shotacon.
In the anime and manga series, Shōtarō is a bold, self-assertive detective who frequently outwits his adversaries and helps to solve cases. Throughout the series, Shōtarō develops close friends within the world. His bishōnen cuteness embodied and formed the term "shotacon", putting a name to an old sexual subculture.
Where the shotacon concept developed is hard to pinpoint, but some of its earliest roots are in readers responses to detective series written by Edogawa Rampo. In his works, a character named Yoshio Kobayashi of "Shōnentanteidan" (Junior Detective Group, similar to the Baker Street Irregulars of Sherlock Holmes) forms a deep dependency with adult protagonist Kogoro Akechi. Kobayashi, a beautiful teenager, constantly concerns himself with Kogoro's cases and well-being, and for a time moves in with the unmarried man. This nonsexual but intimate adult-boy relationship in part inspired the evolution of the shotacon community.
טאמאקי סאיטו מתאר את קהילת dōjinshi shotacon המודרנית כפי שהתגבש במידה רבה בתחילת 1980s ולאחר שנפרד אפילו בערך בין זכרים ונקבות. [3] סאיטו מצביע על כך שshotacon היה במקור שלוחה של yaoi, אך כאשר אומץ על ידי קוראים גבריים הפך מושפע lolicon; וכך, לטענתו "הטקסטים שותא על ידי מחברים yaoi נשיים מבחינה מבנית זהים לטקסטים yaoi, בעוד שותא ידי אוטאקו זכר בבירור מצב את הילדים הקטנים האלה נערות צעירות כעם פין". [6]
3.1 Legal aspects
4 References
Tamaki Saitō describes the modern shotacon dōjinshi community as having largely formed in the early 1980s and having a roughly even split between males and females.[3] Saitō suggests that shotacon was originally an offshoot of yaoi, but when adopted by male readers became influenced by lolicon; thus, he claims "shota texts by female yaoi authors are structurally identical to yaoi texts, while shota by male otaku clearly position these little boys as young girls with penises."[6]
Shotacon publications[edit]