שינויים

חז"ל קבעו זמנים ועונות לקיום מתי ניתן לקיים יחסי אישות, על פי מה שהם אמדו את דעת בסיס המועדים שבהם האישה שבזמנים אלה היא משתוקקת לכך. ולכן, בכל עת שהאיש כאשר הבעל מבחין שאשתו מעוניינת בקיום יחסים, גם אם לא תאמר אמרה זאת בפיה, הוא מחויב לה מן הדין. ונקטו הפוסקיםיתר על כן, שעיקר מצוות עונה נאמרה כשהאישה משתוקקת לזה. וכן מובא לפי היהדות וכמובא בתלמוד: ("כל אישה שתובעת בעלה לדבר מצווה הויין (יהיו) לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן". ו'תובעת' הכוונה שרומזת או מקשטת עצמה כדי שיתן דעתו עליה), או שאומרת אישה הדורשת מבעלה בלשון נקייה כגון '("בוא אלי תבוא' (כמו שלאה אמרה ליעקב") וכדומהלקיים עמה יחסי מין, תזכה לבנים צדיקים. לדברי חז"ל, אבל אסור לה לאישה לבקש באופן מפורש הנחשב חוצפה ועזות וכדברי חז"ל "בני חצופה"מפאת החוצפה. למידע נוסף, ראו [[עיתוי קיום יחסי אישות]].