1,847
עריכות
שינויים
מ
מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.
{{מחלות
|שם = איידס
|פירוט = [[מערכת החיסון]]
|ICD10 = B24
|ICD9 = 042
}}
'''איידס''' ('''AIDS'''; [[ראשי תיבות]] ב[[אנגלית]]:''' Acquired Immune Deficiency Syndrome''', '''תסמונת הכשל החיסוני הנרכש''') היא [[מחלה]] קשה של [[מערכת החיסון]]. המחלה הקטלנית וחשוכת המרפא הופיעה לראשונה במדינות המערב בסוף [[שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]]. מאז הפכה מחלת האיידס ל[[מגפה]] עולמית - ומתוקף כך לאחת המחלות המדוברות והנחקרות ביותר כיום. המחלה נחשבת כיום ל[[מחלה כרונית]], להבדיל מסופנית <ref>[http://aidsisrael.org.il/zope/home/news_courtruling/ בית המשפט העליון: איידס לא שווה מוות, באתר הוועד למלחמה באיידס]</ref> .
[[ארגון הבריאות העולמי]] מעריך שלמעלה מ-25 מיליון [[אדם|בני אדם]] מתו עד סוף [[2006]] מהמחלה. המצב חמור מאוד ב[[אפריקה שמדרום לסהרה]], ובמיוחד ב[[דרום אפריקה]] ובסביבותיה, שם יותר מ-20% מהתושבים הבוגרים נדבקו במחלה.
[[תמונה:Red ribbon.png|שמאל|ממוזער|150px|ה[[סרט מודעות|סרט]] האדום הפך לסמל המאבק העולמי במחלת האיידס]]
== המחלה ==
[[תמונה:HIV-budding-Color.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נגיף HIV (בורוד) משתחרר מ[[לימפוציט]]. צולם בעזרת [[מיקרוסקופ אלקטרוני|מיקרוסקופ אלקטרוני סורק]]]]
משמה של המחלה ניתן ללמוד על אופייה:
* '''[[תסמונת]]''', כיוון שאיידס משפיעה על מערכות רבות ב[[גוף]], אין לה [[תסמין]] בודד וחד-משמעי.
* '''[[כשל חיסוני]]''', קבוצה של מחלות שבהן קיים אי-תפקוד חמור של מערכת החיסון.
* '''נרכש''', כיוון שהמחלה אינה [[פגם גנטי|תורשתית]] אלא נגרמת על ידי נגיף.
[[נגיף]] האיידס הוא מסוג [[רטרו וירוס]] (כלומר, ה[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]] שבו הוא [[RNA]] חד-גדילי חיובי שמתועתק ל-[[DNA]] באמצעות [[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] לאחור), וקרוי '''[[HIV]]''' (ראשי תיבות באנגלית של Human Immunodeficiency Virus, "וירוס הכשל החיסוני האנושי"). הנגיף זוהה לראשונה בשנת [[1981]]. HIV תוקף את [[תא דם לבן|תאי הדם הלבנים]], אשר תפקידם הוא לאתר [[חיידקים]], [[נגיף|נגיפים]] ו[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] בגוף ו"לקרוא" לתאי דם לבנים אחרים להילחם בהם. מערכת החיסון של אדם החולה באיידס דומה אפוא ל[[צבא]] גדול וחזק שאינו מקבל פקודה לתקוף ועל כן אינו תוקף. יכולת ההגנה העצמית של הגוף נמחקת למעשה על ידי הנגיף, והחולה [[מוות|מת]] לבסוף ממחלות שבאופן נורמלי הגוף היה מסוגל להתמודד עמן ללא קושי, כגון [[שפעת]] ו[[דלקת ריאות]]. גם סוגי [[סרטן (מחלה)|סרטן]] מסוימים (בעיקר סרקומה, סרטן [[רקמת תאים|רקמות החיבור]]) נפוצים בקרב חולי איידס, כיוון שתאי הדם הלבנים באדם בריא מסוגלים להשמיד אף תאים סרטניים.
המחלה עודנה חשוכת מרפא, על אף מאמצים גדולים למצוא לה [[תרופה]] או [[חיסון]]. מאז אמצע שנות ה-90, עם המצאתן של התרופות שנודעו לימים בשם "קוקטייל", מוארכים חיי החולים באופן משמעותי ביותר. לפי מחקרים שונים תוחלת החיים של נשאים המטופלים על פי סטנדרטים מערביים גבוהה, והם יכולים להגיע לגיל מבוגר גם אם נדבקו בצעירותם, אף שתוחלת החיים שלהם עדיין נמוכה באופן משמעותי מזו של מי שאינם נשאים [http://www.medpagetoday.com/HIVAIDS/HIVAIDS/9930]. לעומת זאת, כאשר הטיפול הרפואי אינו בהישג יד (לרוב ב[[מדינה|מדינות]] [[העולם השלישי]]), מתים מרבית החולים בשנים הראשונות שלאחר האבחון.
למגלי ה-HIV, החוקרים [[פרנסואז ברה-סינוסי]] ו[[לוק מונטנייה]] מצרפת הוענק בשנת [[2008]] [[פרס נובל לרפואה]] על גילוי הנגיף.
== שלבי המחלה ו[[פתולוגיה|פתופיזיולוגיה]] ==
[[תמונה:Human_Immunodeficency_Virus_-_stylized_rendering.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נגיף ה-HIV]]
=== לאחר ההדבקה ===
בכ-50% עד 80% מהחולים מופיעים [[תסמין|תסמיני]] [[שפעת]] במהלך החודשיים הראשונים שלאחר ההדבקה, דבר המעיד על נסיונה הראשוני של מערכת החיסון להילחם בנגיף (ראו: [[דלקת]]). התסמינים כוללים [[חום (תסמין)|חום]], [[בחילה]] ופריחה קלה על ה[[עור]]. בנוסף עלולה להתפתח [[דלקת קרום המוח]] קלה. מספרם של [[לימפוציט T|תאי ה-T המסייעים]] בדם משתנה במהירות: באדם בריא נספרים כ-1,200 תאי T ל[[ליטר|מיקרוליטר]] דם. במהלך החודשיים הראשונים צונחת ספירת תאי ה-T לכ-400 תאים למק"ל בלבד, ובסוף התקופה, לאחר שתסמיני השפעת חולפים, מתייצבת הספירה על כ-700 תאים למק"ל.
[[תא דנדריטי|תאים דנדריטיים]] הם אלו הנפלשים לראשונה על ידי הנגיף; לאחר מכן נודדים התאים הדנדריטיים ובתוכם הנגיף אל [[מערכת הלימפה|קשרי הלימפה]], שם נוצר המפגש הראשוני בין הנגיף ובין תאי T. הנגיף נשאר לעתים קרובות רדום בתאים דנדריטיים, ב[[מקרופאג'|מקרופאג'ים]] ובתאי T בלתי-מופעלים. תאים אלו יכולים להישאר מודבקים במשך שנים ארוכות, גם לאחר ש[[תרופה|תרופות]] הצליחו למגר את הנגיפים בשאר התאים (ראו להלן: '''[[איידס#טיפול|טיפול]]''').
=== דגירה ===
משכו של שלב הדגירה קשה לחיזוי, והוא נע בין שנתיים ל-15 שנים. במהלך שלב זה, שבו קרוי החולה '''נשא''', מתרבה הנגיף במהירות, אך ספירת תאי ה-T אינה יורדת אל מתחת ל-500 תאים למק"ל, כך שמערכת החיסון מסוגלת עדיין להילחם בהצלחה בזיהומים משניים התוקפים את הגוף. משך הדגירה שונה מאדם לאדם; הדבר תלוי בזני הנגיף הנמצאים בגוף, בכושרה הכללי של מערכת החיסון של החולה, בפרופיל ה[[גן (ביולוגיה)|גנטי]] שלו ובמידת חשיפתו לזיהומים.
=== השלב התסמיני ===
[[תמונה:Niaid-hiv-virion-mod.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים סכמטי של נגיף ה-HIV]]
שלב זה ("ההתפרצות") מתחיל כשספירת תאי ה-T צונחת אל מתחת ל-500 תאים למק"ל. משלב זה מתחילה מלחמה קשה ואבודה מראש עם המחלה. בתחילת שלב זה תוקף הנגיף את ה[[מקרופאג'|מקרופאג'ים]], המרכיב העיקרי של '''מערכת החיסון המולדת''' (כלומר, המרכיב במערכת החיסון אשר תוקף [[פתוגניות|פתוגנים]] ללא כל אבחנה). כבר אז מורגשת ירידה ביכולת החיסונית של הגוף, שכן המקרופאג'ים מהווים מחסום ראשוני חשוב בפני פתוגנים.
לאחר מכן חודר הנגיף לתאי דם לבנים המציגים על גבי ה[[קרום התא|ממברנה]] שלהם [[קולטן]] הקרוי '''CD4'''. תאים העונים לקריטריון זה הם [[מונוציט|מונוציטים]], [[תא דנדריטי|תאים דנדריטיים]] ובעיקר: [[לימפוציט T|לימפוציטים מסייעים מסוג T]] (באנגלית: Helper T cells). הנגיף נצמד לקולטן שעל גבי הממברנה ולאחר מכן חודר אל תוך התא. הנגיף, המכיל כאמור RNA, משתמש ב[[אנזים]] המצוי בקפסיד (הקופסית החלבונית העוטפת את החומר התורשתי) של הנגיף: [[רוורס טרנסקריפטאז]]. האנזים מבצע "[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] לאחור" - ויוצר סליל כפול של DNA מהסליל הבודד של RNA. ה-DNA שנוצר משתלב ב[[כרומוזום|כרומוזומים]] של הלימפוציט ומאוחר יותר משועתק ל-RNA, אשר בתורו [[תרגום (ביולוגיה)|מתורגם]] ל[[חלבון|חלבונים]], כפי שמתרחש עם כל אחד מהגנים הרגילים שמרכיבים את החומר התורשתי של הלימפוציט.
תרגום ה[[גנום]] הנגיפי (הכולל בסך-הכל 9 גנים) גורם ליצירת עותקים רבים של הנגיף בתוך הלימפוציט. ה-RNA הנגיפי מכיל, למעשה, "הוראות הרכבה" ליצירת נגיפים חדשים. הנגיף מנצל את מנגנון השכפול של הלימפוציט (שכן לנגיפים אין מנגנון שכפול עצמאי), משתכפל בצורה מסיבית וגורם למותו של הלימפוציט. לאחר מכן גורמים הנגיפים החדשים להרס ממברנת הלימפוציט; עתה יכולים הנגיפים לצאת מן התא ולהדביק לימפוציטים חדשים. במונוציטים ובתאים דנדריטיים משתכפל הנגיף גם כן, אך בדרך-כלל אינו מביא למות התא. תאים אלו מהווים, אם כן, מעין מאגר של נגיפים.
בחודשים הראשונים להידבקות מנסה מערכת החיסון להתמודד עם הנגיף, ומייצרת [[לימפוציט B|תאי B]], אשר בתורם מייצרים [[נוגדן|נוגדנים]] הנצמדים לנגיף ומביאים להשמדתו. בהמשך מערכת החיסון אינה מסוגלת יותר לעמוד בעומס, המוערך ב-10<sup>9</sup> לימפוציטים מודבקים בכל יום וב-10<sup>10</sup> נגיפים חדשים המיוצרים בכל יום. כמעט כל הלימפוציטים הנגועים שוכנים ב[[קשר לימפה|קשרי הלימפה]].
=== איידס ===
אדם מוגדר כחולה באיידס כשספירת תאי ה-T שלו נמוכה מ-200 תאים למק"ל; למרות זאת, תסמינים וזיהומים משניים מופיעים כבר לפני כן (כשהספירה נמוכה מ-500 תאים למק"ל), כפי שצוין לעיל. כ-80% מחולי האיידס הלא מטופלים נפטרים תוך חמש שנים מאז הגדרתם כחולי איידס; רבים מהם מתים לפני כן. אך יש שנושאים את המחלה, אף ללא טיפול, גם 20 שנה.
להלן סיכום משמעות ספירת תאי ה-T המסייעים בדם. הנתונים בתאים למיקרוליטר:
* 1,200: אדם בריא.
* 500 עד 1,200: נשא של הנגיף בשלב הדגירה, ללא תסמינים.
* 200 עד 500: נשא של הנגיף בשלב התסמיני.
* 200 ומטה: חולה איידס.
מותם של תאי ה-T המסייעים נגרם בשלוש דרכים:
* חיסול ישיר של התאים על ידי נגיפים שפלשו אליהם.
* עידוד [[אפופטוזה]] של התאים על ידי נגיפים שפלשו אליהם.
* חיסול תאי ה-T הנגועים על ידי תאי T ציטוטוקסיים.
== זיהומים ומוות ==
[[תמונה:Candida albicans.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפטרייה [[קנדידה אלביקנס]], אחד הפתוגנים הראשונים התוקפים חולי איידס]]
שיאה של מחלת האיידס הוא דיכויה של מערכת החיסון וכתוצאה מכך הידבקות ב[[פתוגניות|פתוגנים אופורטוניסטיים]] - [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] אשר נמצאים בסביבת האדם או בגופו כמעט תמיד, אך המעוררים מחלות רק במצב של [[כשל חיסוני]]. לא כל פתוגן מסוגל להדביק חולי איידס; רכיבים רבים של מערכת החיסון אינם נפגעים כתוצאה מהמחלה, וחולי איידס נדבקים רק בפתוגנים המחוסלים בדרך כלל על ידי התגובה החיסונית התאית (כלומר, התגובה החיסונית המופעלת על ידי תאים, כגון תאי T מסייעים ומקרופאג'ים, זאת בניגוד לתגובה החיסונית ההומוראלית, המופעלת על ידי חלקיקים הזורמים בדם ובלימפה - בעיקר [[נוגדן|נוגדנים]]).
הידבקות בפתוגנים מתחילה בשלב התסמיני (ראו לעיל). בתחילה מופיעים זיהומים הנגרמים על ידי ה[[פטריות|פטרייה]] ''[[Candida albicans]]''. הפטרייה גורמת ל'''[[פטרת הפה|פּטֶרֶת הפה]]''' (כיסוי מסיבי של חלל הפה במושבות של הפטרייה), ל'''[[דלקת ריאות]]''' קלה ול'''[[דלקת הוושט]]'''. בנוסף מתרחשת הדבקה ב[[חיידקים|חיידק]] ''[[Mycobacterium tuberculosis]]'', הגורם ל'''[[שחפת]]''', ובחיידק אחר מאותו הסוג, ''[[Mycobacterium avium|M. avium]]'', העלול לגרום ל'''[[מחלת קרוהן]]'''.
בהמשך מופיעים הנגיפים ''Varicella zoster'' ו-''Herpes simplex'', הגורמים ל[[מחלת מין|מחלת המין]] '''[[שלבקת]]''' (הרפס). שני נגיפים נוספים ממשפחת ההרפס הם ''Cytomegalovirus'' (בקיצור: CMV; סוג בעל כמה [[מין (טקסונומיה)|מינים]]) ונגיף אפשטיין בר (Epstein-Barr; בקיצור: EBV), שניהם גורמים ל'''[[מחלת הנשיקה]]'''. הנגיף האחרון מעודד גם '''[[לימפומה|לימפומה על-שם ברקיט]]''', סוג של [[סרטן (מחלה)|סרטן]] ה[[לימפה]]. '''[[סרקומת קפוסי]]''' היא סרטן של [[כלי דם|כלי הדם]] ו[[רקמת תאים|רקמות החיבור]], אשר עד להופעת האיידס היה נדיר ביותר. סרטן זה, הנגרם לעתים על ידי נגיף ההרפס, מופיע בחולי איידס בשכיחות הגבוהה פי עשרות מונים מזו של האוכלוסייה הבריאה. הסרטן גורם לשלפוחיות כהות ב[[עור]] ולעתים לדימומים פנימיים בגוף - זהו גורם המוות העיקרי מהמחלה.
נגיף ממשפחת הפוליומה, המכונה נגיף JC, גורם ל-'''PML''' (קיצור של Progressive Multifocal leukoencephalopathy) מחלה קשה הגורמת לניוון ה[[מוח]], ל[[שיטיון]] (דמנציה, בדומה למתרחש ב[[מחלת אלצהיימר]] או [[מחלת קרויצפלד יקוב|קרויצפלד יקוב]]), ל[[שיתוק]], ל[[עיוורון]] ולמוות מהיר (תוך כארבעה חודשים). הנגיף שכיח מאוד ונמצא בגופם של כ-70% מכל בני האדם, אך גורם ל-PML רק בחולים בעלי כשל חיסוני; בין 2% ל-7% מחולי האיידס מתים מ-PML. זיהומים נוספים של [[מערכת העצבים המרכזית]] נגרמים על ידי הפטרייה ''Cryptococcus neoformans'' וה[[פרוטיסט]] ''Toxoplasma gondii''.
בעבר הייתה '''[[דלקת ריאות]]''' גורם המוות העיקרי מאיידס. נגיפים וחיידקים רבים עלולים לגרום למחלה, ביניהם הפטרייה ''[[Pneumocystis jiroveci]]'' וחיידקי המיקובקטריה שהוזכרו לעיל. טיפול מונע ב[[אנטיביוטיקה]] ופיתוח תרופות אנטי-פטרייתיות חדישות הביאו לירידה בשיעור המוות מדלקת ריאות בחולי איידס. פתוגנים רבים גורמים ל[[שלשול]] חמור בחולי איידס: החיידק ''Salmonella'', הגורם ל'''[[טיפוס הבטן]]''' והפרוטיסטים ''Cryptosporidium'' ו-''Isospora'', למשל. השלשול החמור, המביא גם לאיבוד משקל, הוא אחד הגורמים העיקריים למוות בחולי איידס במדינות העולם השלישי.
== עמידות בפני איידס ==
[[תמונה:Hiv budding.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נגיף HIV חדש משתחרר מלימפוציט]]
הנגיף נקשר באופן [[כימיה|כימי]] לכמה [[רצפטור|קולטנים]] הנמצאים על גבי ממברנת הלימפוציט. אצל אנשים מסוימים חלה [[מוטציה]] בגן המקודד לייצור אחד הקולטנים (אשר תפקידו לקלוט [[כימוקין|כימוקינים]]), '''CCR5''', ולפיכך הקולטן אינו מיוצר בגופם. העדר הקולטן אינו גורם לתופעות שליליות, והיכולת החיסונית של האדם אינה נפגמת. לעומת זאת, דווקא העדר הקולטן באנשים אלו מקנה להם עמידות בפני איידס; נגיף ה-HIV אינו מסוגל להיצמד אצל אנשים אלה לממברנת הלימפוציטים, ולפיכך הם אינם יכולים לחלות במחלה.
במוטציה המוזכרת לעיל קיים חֶסֶר של 32 [[נוקלאוטיד|נוקלאוטידים]] בגן המקודד ל-CCR5. המוטציה מועברת ב[[תורשה]] באופן [[גן (ביולוגיה)|אוטוזומי רצסיבי]] (ראו גם: '''[[פגם גנטי]]'''). הומוזיגוטים (אנשים בעלי שני [[אלל|אללים]] פגומים) אינם מייצרים את הקולטן כלל, ועמידים לפיכך בפני המחלה; הטרוזיגוטים (אנשים בעלי אלל אחד תקין ואלל אחד פגום) מייצרים את הקולטן בכמות מועטה. הם עשויים להידבק באיידס, אלא שמהלך המחלה אצלם איטי בצורה ניכרת מהרגיל.
כמות הקולטן CCR5 על גבי ממברנות הלימפוציטים אינה קבועה. המנגנון ה[[גנטיקה|גנטי]] של הלימפוציטים מצויד במנגנוני בקרה אשר מעודדים או מעכבים את ייצור הקולטן על פי הצורך. כש[[פתוגניות|פתוגנים]] פולשים לגוף, מיוצרת כמות רבה יותר של קולטנים; לימפוציטים בעלי מספר רב של קולטנים חשופים יותר לתקיפה על ידי HIV, שכן עתה מסוגל הנגיף להיצמד טוב יותר אל הלימפוציט. הסיכוי להדבקה ב-HIV וקצב התפתחות המחלה תלויים, לפיכך, בפעילותה של מערכת החיסון באותה נקודת זמן ובמצב הבריאותי הכללי של האדם.
האלל הפגום נפוץ בעיקר בקרב אנשים לבנים, וכמעט ואינו קיים ב[[גזע (אדם)|גזעים]] אחרים. כ-10% מהלבנים בארצות הברית הינם נשאים של המוטציה (הטרוזיגוטים), וכ-1% הינם הומוזיגוטים (בסך-הכל כמיליון איש בארצות הברית).
גילוי המוטציה המקנה עמידות בפני איידס הביא לפיתוח תרופות בעלות רעיון דומה: הללו דומות ל[[כימוקין]] הנקשר באופן שגרתי לקולטן CCR5; הן נקשרות אליו באופן קבוע וחוסמות אותו בפני הנגיף. לתרופות אלו הצלחה מסוימת, ובצידה חשש גדול: CCR5 אינו הקולטן היחיד אליו מסוגל הנגיף להיצמד; זן נדיר יחסית (שכיחות של 5% מכלל הזנים) של HIV נצמד לקולטן אחר, '''CXCR4'''. מיעוט של החולים שטופלו בתרופה חוסמת CCR5 חלו בכל זאת באיידס, לאחר שנדבקו בזן הנצמד לקולטן האחר. זן זה אלים יותר, וגורם להופעת תסמיני המחלה (ולמוות) בקצב מהיר. החשש הוא שדיכוי הזן השכיח של HIV יביא לשגשוג הזן האלים במרוצת הדורות. תופעה דומה גורמת לסלקציה של זני חיידקים עמידים לאחר חשיפה לסוגי אנטיביוטיקה שונים, וכן התרחשה במחלת ה[[מלריה]] ב[[שנות ה-70]]; תרופות שהביאו להכחדת הזן השכיח והמתון של ה[[פרוטיסט]] [[פלסמודיום]], גורם המחלה, הביאו לחיזוקו של זן אלים יותר, הנפוץ כיום בעולם השלישי.
== דרכי ההידבקות במחלה ==
המחלה מועברת באמצעות כניסת הנגיף לגוף האדם באחת מהדרכים הבאות, שהמשותף לכולן הוא מגע ישיר בין [[נוזל|נוזלי]] הגוף. נגיף ה-HIV אינו עמיד במיוחד: מחוץ לגוף מסוגל הנגיף לשרוד במשך כ-20 דקות בלבד, והוא רגיש ל[[חום (פיזיקה)|חום]] ול[[כימיקלים]] שונים. [[עיקור (מיקרוביולוגיה)|עיקור]] פשוט באמצעות חימום או באמצעות חיטוי מביא להשמדה כמעט ודאית של הנגיף.
המחלה אינה מועברת דרך [[אוויר]], [[מזון]], [[שתייה]], או מגע פיזי רגיל. המחלה אינה עוברת במהלך [[נשיקה|נשיקות]], מאחר שריכוז הנגיף ב[[רוק (ביולוגיה)|רוק]] נמוך ביותר, ויידרשו כמה ליטרים של רוק על-מנת לגרום להדבקה. עד היום לא נרשם מקרה של איידס שהועבר באמצעות נשיקה. המחלה אינה מועברת בעקיצת [[יתוש]] מכמה סיבות: כמות הנגיפים שיכולה להישאב בעקיצה נמוכה, הנגיפים מתים במערכת העיכול של היתוש והיתושים לא מחדירים דם לאדם הנעקץ אלא רוק בלבד.<ref>[http://www.rci.rutgers.edu/~insects/aids.htm למה יתושים לא מעבירים איידס]</ref>
לאדם סיכוי גבוה יותר להדביק אנשים אחרים בשבועות הראשונים שלאחר הדבקתו שלו עצמו. הסיכוי יורד בצורה דרסטית בשלב הדגירה של המחלה.
=== יחסי מין ===
קיום [[יחסי מין]] עם נשא של הנגיף, [[יחסי מין#מין ואגינלי|ואגינליים]], [[יחסי מין#מין אנאלי|אנאליים]] ובמידה פחותה [[יחסי מין#מין אוראלי|אוראליים]], הוא הדרך הנפוצה להידבקות במחלה. הנגיף נמצא בכל הפרשות הגוף. ב[[מערכת הרבייה|איברי המין]] (בשני ה[[זוויג|מינים]]) ישנן נקבוביות סופגות מיקרוסקופיות, ולכן בקיום יחסי מין ואגינליים ללא [[קונדום]], המונע מגע ישיר, יש סיכון להדבקה. גלולה למניעת הריון לא מספקת הגנה, וקוטלי זרע אף מגבירים את סיכויי ההדבקה בשל גירוי של הרירית. הסיכוי להדבקה במין אוראלי נמוך משמעותית, אך אפשרי. הסיכוי להדבקה במהלך מין אנאלי לא מוגן, גדול באופן יחסי, זאת בגלל קרעים מקרוסקופיים ב[[פי הטבעת]] וב[[רקטום]] הנגרמים במהלך החדירה, ומעלים את הסיכוי למגע בין נוזלי הגוף החודר, לנחדר.
היות שבממוצע [[גברים המקיימים יחסי מין עם גברים]], עושים זאת, בתדירות גבוהה יותר,{{מקור}} ועם מספר רב יותר של פרטנרים,{{מקור}} מאשר גברים המקיימים יחסי מין עם נשים בלבד, והיות שבמהלך שנות ה-70 של המאה העשרים לא הייתה מודעות לצורך בשימוש באמצעי הגנה בקרב ציבור זה,{{מקור}} הייתה מחלת האיידס, מיד לאחר הופעתה במערב, נפוצה יותר בקרב קבוצה זו.{{מקור}} כיום, במדינות המערב יחסי מין לא מוגנים בין גברים מהווים אחוז ניכר ממקרי ההדבקה ב-HIV-1, בניגוד למתרחש ב[[מדינות מתפתחות]] שם רוב מקרי ההדבקה מתרחשים במהלך יחסי מין [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]].
בישראל מאז שנת 2005 חלה עלייה חריפה במספר מקרי ההדבקה של גברים צעירים שקיימו יחסי מין לא מוגנים עם גברים.
=== הזרקת סמים ===
דרך נפוצה נוספת להידבקות במחלה היא שימוש ב[[סמים]] בהזרקה. נוהג נפוץ במהלך ההזרקה הוא שאיבה של כמות קטנה של [[דם]] לתוך המזרק לפני ההזרקה, פעולה שמטרתה לקצר את תהליך ערבוב הסם בדם. כך נשארות שאריות מהנגיף בחוד המזרק, ובסביבה סגורה ולחה זו יכול הנגיף "לחיות" זמן רב יחסית לעמידותו ב[[אוויר]] הפתוח (שהיא, כאמור, קטנה). האדם הבא שישתמש באותו מזרק, יזריק לגופו יחד עם הסם גם את הנגיף. מדינות שונות החלו בסוף [[המאה ה-20]] לחלק מזרקים בחינם וללא חשש להפללת המשתמשים בסמים, לאחר שהגיעו למסקנה שהתועלת מתרומתו של צעד זה למניעת ההדבקה בנגיף עולה על הנזק שבעידוד השימוש בסמים.
=== עירוי דם ===
[[עירוי דם]] שמקורו ב[[תרומת דם]] נגועה, שיינתן לאדם בריא יהפוך אותו בוודאות לחולה. רוב המדינות (ובהן [[ישראל]]) בודקות כיום כל תרומת דם מחשש להדבקה, וכיום סיכון זה נוטרל כמעט לחלוטין. נכון לשנת [[1998]], הוערך כי בישראל ניתן עירוי דם נגוע בנגיף [[HIV]] אחת לכארבע שנים.<ref>Edward H. Kaplan, [http://www.som.yale.edu/faculty/ehk1/Lancet_Ethiopian_blood.pdf '''Israel’s ban on use of Ethiopians’ blood: how many infectious donations were prevented?'''], Lancet. 1998 Apr 11;351(9109):1127-8. PMID 9660600</ref> ב[[שנות ה-80]] (ובעיקר בשנים [[1982]] ו-[[1983]]), כשהמודעות למחלה וטכניקות זיהוי הנגיף היו בראשיתן, נדבקו חולים רבים מעירויי דם נגועים. חולי [[המופיליה]] סבלו מכך במיוחד, שכן הם נדרשים לעירויי דם תכופים. כיום מבוצע טיפול בחימום ל[[קרישת דם|גורם קרישה VIII]], החומר החסר בדמם של רוב חולי ההמופיליה והניתן להם כחלק מהטיפול. החימום משמיד נגיפי HIV אפשריים אך אינו פוגע בגורם הקרישה. בנוסף ניתן כיום לייצר את גורם הקרישה באמצעים [[ביוטכנולוגיה|ביוטכנולוגיים]] בעזרת חיידקים. שיטה זו מחליפה בהדרגה את הצורך בעירויי דם לחולי המופיליה.
{{ערך מורחב|פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה}}
בינואר [[1996]] סערו כותרות ה[[עיתון|עיתונים]] בישראל, כשנחשף כי בנק הדם של [[מגן דוד אדום]] נהג להשמיד כמעט את כל מנות הדם שנאספו מ[[ביתא ישראל|עולים מאתיופיה]] ומצאצאיהם, ללא ידיעת [[משרד הבריאות]] או התורמים.<ref name=Navon>[[יצחק נבון]], '''הועדה לבירור פרשת תרומות הדם של עולי אתיופיה: דין וחשבון''', [[משרד ראש הממשלה]], תשנ"ו-1996. 62 ע'. [6915](325.14)</ref> לאחר חשיפת המדיניות נטען כי היא נועדה להאט את התפשטות [[נגיף]] HIV בישראל, אף כי הונהגה גם בשנים [[1984]]-[[1990]] בהן כל העולים מ[[אתיופיה]] שנבדקו נמצאו נקיים מהנגיף.<ref name=Mendler>[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/chimia/55004.html דפנה מנדלר, '''האיידס בישראל''', ידיעות כימיה, טכנולוגיה וחברה מס' 55, תשרי תשנ"ד, 1993]</ref><ref>Kaplan EH, Kedem E, Pollack S., [http://www.jaids.com/pt/re/jaids/abstract.00042560-199804150-00012.htm '''HIV incidence in Ethiopian immigrants to Israel'''], J Acquir Immune Defic Syndr Hum Retrovirol. 1998 Apr 15;17(5):465-9. PMID 9562050</ref> בעקבות החשיפה מונתה [[ועדת בירור]] [[ועדה ציבורית|ציבורית]] בראשות [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] לשעבר [[יצחק נבון]], שהמליצה על שינוי מדיניות ההתרמה ומדיניות ההסברה בחברה הישראלית.<ref name=Navon/>
=== פצעים פתוחים ===
כאשר שני פצעים מגיעים למגע פיזי ביניהם, קיימת סכנת הידבקות. סכנה זו קיימת בעיקר אצל צוותי ה[[רפואה]] למיניהם, שמתגוננים מפניה בדרכים שונות ובהן שימוש בכפפות [[גומי]].
=== מאם לתינוק ===
קיים סיכוי של בין 15% ל-45% שאם נגועה ב-HIV תעביר את הנגיף לתינוקה. ההדבקה עשויה להתרחש בזמן ההריון, בזמן הלידה או לאחר הלידה - באמצעות הנקה. הסיכוי להדבקה פוחת בעשרות מונים אצל אמהות אשר נוטלות תרופות נגד איידס, אשר יולדות את תינוקן בניתוח קיסרי ואשר נמנעות מהנקה. בארצות העולם השלישי העברה מאם לתינוק היא מדרכי ההדבקה העיקריות, זאת בניגוד למדינות המפותחות. ועם זאת בהיעדר תחליפי חלב אם מספקים במדינות המתפתחות - ההמלצה היא בכל זאת להניק בשל הסיכון היותר גבוה לתינוק בהימנעות מהנקה.
== טיפול ==
[[תמונה:Zidovudine.svg|שמאל|ממוזער|150px|נוסחת המבנה של AZT, התרופה העיקרית הניתנת לחולי איידס]]
נכון להיום (2009) איידס היא מחלה כרונית חשוכת מרפא, שאינה מוגדרת עוד כמחלה סופנית. הטיפול הניתן במחלה מצליח, ברוב המקרים, למנוע את התפרצות המחלה. ההערכה של מרבית המומחים לגבי תוחלת החיים העתידית של נשאים מטופלים מתקרבת לתוחלת החיים של אדם שאינו נשא של הנגיף.
איידס היא מחלה נגיפית. מספר ה[[תרופה|תרופות]] הקיימות נגד נגיפים אינו גדול, והטיפול במחלות נגיפיות מתמקד בעיקר במתן [[חיסון|חיסונים]] - כלומר, עידוד מערכת החיסון להילחם בנגיף בעצמה. נגיף ה-HIV מציב אתגרים קשים בפני המדענים השוקדים על פיתוח תרופה למחלה. הקושי העיקרי הוא השתנותו המהירה של הנגיף. בכל הנגיפים חלות מוטציות, אך קצבן ב-HIV גבוה במיוחד. לַנגיף אין מנגנוני תיקון לחומר התורשתי, מנגנונים המצויים כמעט בכל ה[[אורגניזם|יצורים החיים]]. מוטציות המתרחשות בו נשארות בעינן ומועברות לדור הבא של הנגיפים, אשר בתורו מייצר מוטציות חדשות. בנוסף, האנזים רוורס טרנסקריפטאז, אשר ממיר את ה-RNA של הנגיף ל-DNA, הוא מטבעו אנזים "רשלני", וגורם לשגיאות רבות ברצף ה[[נוקלאוטיד|נוקלאוטידים]], קרי: מוטציות. דרך פעולתם של ה[[נוגדן|נוגדנים]] של מערכת החיסון, אשר תפקידם הוא לזהות ולהילחם ב[[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]], מבוססת על זיהוי הפתוגן באמצעות [[גליקופרוטאין|גליקופרוטאינים]] (חלבונים בעלי שיירים [[פחמימה|סוכריים]]) המצויים על גבי הממברנה שלו. הגליקופרוטאינים שעל גבי HIV משתנים בקצב כה מהיר, כך שלמערכת החיסון אין סיכוי להתמודד עם הנגיף.
כיום קיימת שורה של תרופות אנטי-וירליות הניתנות במקביל ותוקפות את נגיף ה-HIV מכמה כיוונים שונים ובכך גורמות לפחיתה משמעותית ביותר בעומס הנגיפי. ישנם מקרים שהנגיף אף מופחת לרמה שאין לזהותו (Undetectable). התרופות הצליחו להאריך בצורה ניכרת את הזמן שבין ההידבקות בנגיף ובין פריצת מחלת האיידס עצמה; מאז הוחל במתן השילוב של התרופות המכונה "קוקטייל" באמצע שנות התשעים נראה כי הוא מצליח למנוע את התפרצות המחלה אצל נשאים (במידה והוא ניתן באופן רציף), כמו כן הצליחו התרופות להאריך את חייהם ולהטיב את איכות חייהם של חולי איידס, בהם המחלה התפרצה. בזכות הטיפולים החדשניים מוגדרת כיום המחלה כ[[מחלה כרונית|כרונית]] ולא כ[[מחלה סופנית|סופנית]]. התרופות נחלקות לשלושה סוגים:
* '''מעכבי רוורס טרנסקריפטאז''' מונעים יצירת DNA מה-RNA של הנגיף, ובכך מונעים השתלבות ה[[גנום]] הנגיפי בזה של התא הנגוע ושכפול הנגיף. '''AZT''', התרופה העיקרית הניתנת כיום לחולי איידס, משתייכת לקטגוריה זו. התרופה (ששמה ה[[כימיה|כימי]] הוא '''3'-אזידו-3'-דאוקסיתימידין''') היא נגזרת של ה[[נוקלאוטיד]] המכיל את הבסיס ה[[חנקן|חנקני]] [[תימין]] (קבוצת [[הידרוקסיל]] אחת הוחלפה בקבוצת [[אזיד]],'''N<sub>3</sub>'''). האנזים רוורס טרנסקריפטאז נוטל את הנוקלאוטיד המדומה בתהליך בניית ה-DNA, אך AZT אינו מתאים בצורה מושלמת לבניית הסליל, והתהליך מופסק. AZT נמכר תחת השמות המסחריים '''זידוֹבוּדין''' (Zidovudine), '''רטרוֹויר''' (Retrovir) ו'''רטרוֹויס''' (Retrovis).
: AZT משתייך לקטגוריית NRTI (ראשי תיבות של Nucleotide Reverse Transcriptase Inhibitor, מעכבי רוורס טרנסקריפטאז נוקלאוטידיים). היות שגם תאי גוף החולה משתמשים בנוקלאוטידים לשם בניית ה-DNA שבהם, קיימת סכנה של פגיעה בתאי החולה, ואכן נטילת AZT ותרופות דומות במינון יתר עלולה לגרום נזקים חמורים. במעכבי רוורס טרנסקריפטאז שאינם נוקלאוטידים (NNRTI) לא קיימת בעיה זו, שכן תרופות אלו חוסמות את האתר הפעיל של האנזים ובכך מביאות להפסקת פעולתו.
* '''מעכבי פרוטֵאַזות''' מונעים חיתוך של מספר חלבונים נגיפיים, דבר המונע הרכבה של נגיפים חדשים בתוך התא הנפלש. רכיבי הנגיף מיוצרים בלימפוציט, אך אינם יכולים לחבור יחדיו ליצירת נגיף חדש. '''פרוטֵאַז''' ('''Protease''') הוא שמה של קבוצת אנזימים אשר חותכים חלבונים. '''סאקווינאביר''' (Saquinavir) ו'''ריטונאוויר''' (Ritonavir) הם מעכבי הפרוטאז העיקריים.
* '''מעכבי חדירה''' מונעים מהנגיף לחדור אל תאי מערכת החיסון. זוהי קבוצת התרופות החדשה ביותר, וכיום מאושר רק מעכב חדירה אחד לשימוש, '''אנפובירטיד''' (Enfuvirtide, שם מסחרי: '''פוזאון''', Fuzeon). פוזאון מאושרת על ידי [[קופת חולים|קופות החולים]] כמפלט אחרון, אך ורק לחולים אשר כל שאר התרופות כבר לא משפיעות עליהם. שתי סיבות עיקריות לכך: עלות התרופה (מעל ל-20,000 דולר לשנה לחולה) ואופן נטילתה (בהזרקה פעמיים ביום, נטל רב על החולים).
[[תמונה:Ritonavir.png|שמאל|ממוזער|150px|נוסחת המבנה של ריטונאוויר, מעכב פרוטאזות]]
לרוב ניתנות לחולים שלוש תרופות משני הסוגים הראשונים יחדיו, וזאת כדי לשפר את יעילות הלחימה בנגיף ולהילחם בעמידות לתרופות, אותה מפתח הנגיף לאחר זמן מה. זהו כאמור אותו "קוקטייל" אותו נוטלים חולי איידס רבים. חולה המטופל בתרופות נגד איידס ואשר הנגיפים בגופו פיתחו עמידות בפני אחת התרופות, סביר להניח שבמקרה וידביק אדם אחר, יהיו הנגיפים בגופו של הנדבק עמידים אף הם לתרופה. את התרופות חשוב ליטול בעקביות לפי המינון המומלץ, שכן החסרה של אפילו מנה אחת עלולה לעודד את הנגיף לפתח עמידות.
כמה מהתרופות הניתנות כיום לחולי איידס - AZT בראשן - מגלות יעילות עצומה במיגור הנגיף. ספירת הנגיף בדם לאחר שבועות ספורים של נטילת התרופה צונחת בצורה דרסטית, וספירת הלימפוציטים עולה. למרות זאת, לא צולח בידה של אף לא אחת מהתרופות להביא לריפוי מוחלט. הסיבה לכך הוזכרה לעיל ("דגירה"): בנגיפים רדומים, אשר כבר שילבו את הגנום שלהם בזה של התא הנגוע אך אשר עדיין אינם משתכפלים, לא מסוגלות התרופות לפגוע. נגיפים רדומים, אשר שוכנים בעיקר בתאים דנדריטיים ובתאי T בלתי-מופעלים, יכולים להישאר במצב זה למשך כל חיי החולה. בנקודה מסוימת, גם לאחר שרוב הנגיפים בגוף הושמדו על ידי התרופות, מתעוררים הנגיפים הרדומים ומתחילים להשתכפל מחדש. בנוסף לכך, גם העמידות אותה מפתח הנגיף במהירות (תוך כמה ימים בחלק מהתרופות, כמה חודשים ב-AZT) מהווה גורם חשוב לכישלון הידוע מראש של התרופות למגר את המחלה.
לרוב התרופות הניתנות לחולי איידס קיימות תופעות לוואי מתונות ([[בחילה|בחילות]], [[הקאה|הקאות]], [[סחרחורת|סחרחורות]], [[שלשול]], [[צרבת]]) אשר לרוב חולפות לאחר תקופת הסתגלות.
את הקוקטייל ניתן לקחת גם כ"טיפול מונע" מיד לאחר הדבקה פוטנציאלית. התרופות אמורות לתקוף את הנגיפים כשמספרם בגוף עדיין נמוך ובכך למנוע הדבקה. הדעות בנוגע ליעילות הטיפול חלוקות, ואין להסתמך על טיפול זה בשום פנים ואופן ולהשתמש בו כתחליף ליחסי מין בטוחים.
במקביל לטכניקות ללחימה בנגיף, שוקדת ה[[אימונולוגיה]] על שני פתרונות נוספים:
* מציאת דרכים לחידוש מלאי תאי הדם הלבנים בגוף, ללא קשר להתפשטות הנגיף.
* הרכבת חיסון לאיידס. בשנים האחרונות נערכו ניסויים קלינים בקופים ובבני אדם, בהם הוזרקו נגיפי HIV מוחלשים אל הגוף. התוצאות אינן חד - משמעיות. נושא נוסף שנחקר הוא הימצאותם של נוגדנים ספציפיים כנגד איידס אצל חלק מהגברים שעשוי לסייע בפיתוח חיסון עתידי.<ref>[http://www.infomed.co.il/news/n_032303_1.htm חיסון טבעי לאיידס אצל גברים הטרוסקסואליים]</ref>
==מניעת התפשטות המחלה==
מאמצים רבים מושקעים ברחבי העולם על מנת למנוע את המשך התפשטות המחלה. בין המאמצים המרכזיים ניתן למנות את הבאים:
* הגברת המודעות לקיום ולסכנות המחלה על ידי פרסום חוצות, הסברה, [[יום האיידס העולמי]] ועוד
* עידוד השימוש ב[[קונדום|קונדומים]]
* גילוי מוקדם של הנשאים על ידי בדיקות תכופות
* הקפדה על הגיינה אישית - שימוש במזרקים חד פעמיים, כפפות גומי וכדומה
* בדיקת מנות דם לפני עירוי
ב-[[26 בנובמבר]] [[2008]] פרסם [[ארגון הבריאות העולמי]] מחקר לפיו ניתן לצמצם את מקרי מחלת האיידס ב-95% תוך עשור על ידי בדיקות מוקדמות לגילוי איידס ונגישות לתרופות.<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1041291.html מחקר: ניתן לצמצם האיידס ב-95% תוך 10 שנים], [[הארץ]]</ref>
== [[אפידמיולוגיה]] ==
[[תמונה:HIV Epidem.png|שמאל|ממוזער|400px|שיעור נשאי האיידס בקרב האוכלוסייה הבוגרת (15-49) לפי מדינה נכון לסוף [[2005]]]]
כיום מקובלת הסברה שנגיף ה-HIV הוא וריאציה של מספר נגיפים דומים אשר תוקפים [[קוף|קופי אדם]]. בנקודה כלשהי ב[[שנות ה-50]] של המאה ה-20 נוצרה [[מוטציה]] בנגיף הקופי, שאפשרה לו להדביק בני אדם. ההדבקה הראשונה התרחשה ב[[אפריקה]], והמחלה התפשטה לאיטה ביבשת זו במשך עשרים השנים הבאות. תמורות [[פוליטיקה|פוליטיות]] ו[[חברה|חברתיות]] באפריקה של [[שנות ה-70]], כולל נדידה גדולה של תושבים ממרכז אפריקה אל מזרחה, תרמו להפצת הנגיף.
ה[[רופא|רופאה]] ה[[דנמרק|דנית]] '''גרטה ראסק''' (Grethe Rask) הייתה האדם הלא-אפריקני הראשון אשר מת מאיידס. היא עבדה כרופאה במסגרת [[הצלב האדום]] ב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] בשנות ה-70, שם נדבקה בנגיף. היא מתה ב-[[1977]]. למרות זאת, בדיעבד התגלה הנגיף ב[[רקמת תאים|רקמות]] שנלקחו מנער אמריקני שמת ב-[[1969]], וכן ממלח [[נורבגיה|נורבגי]] שמת ב-[[1976]]. ההדבקה הראשונה בעולם עליה ידוע בוודאות היא של אדם שמת ב-[[1959]] ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
בשנת [[1981]] זוהתה לראשונה המחלה ב[[ארצות הברית]] - בתחילה לפי התסמינים שלה בלבד, ובראשם הדילול הקיצוני בספירת תאי הדם הלבנים. התאריך הרשמי לפרוץ המגפה במערב הוא ה-[[5 ביוני]] [[1981]]. ביום זה דווח על חמישה צעירים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]] מ[[לוס אנג'לס]] שלקו ב[[דלקת ריאות]] הקשורה לאיידס (הם לקו בה במהלך מחצית השנה שקדמה לתאריך פרוץ המגפה). השם איידס ניתן למחלה רק בשנת [[1982]], לאחר שבמשך תקופה מסוימת היא נקראה '''GRID''' (קיצור של Gay-Related Immunodeficiency, "כשל חיסוני של הומוסקסואלים"). לא נדרש זמן רב עד שהמדענים הסיקו כי מרבית החולים אינם הומוסקסואלים כלל. מגפות מקומיות החלו בערים הגדולות של ארצות הברית, ובראשן [[ניו יורק]] ו[[סן פרנסיסקו]]. נגיף ה-HIV בודד לראשונה ב-[[1983]].
מגפת האיידס היא פאנדמית (מגפה כלל-עולמית); נכון להיום, תחילת [[המאה ה-21]], ברוב המוחלט של המדינות המגפה אינה מראה כל סימן של ירידה בתפוצתה. מעריכים כי נכון ל-[[2003]] למעלה מ-40 מיליון אנשים ברחבי העולם נושאים את נגיף ה-HIV. כ-27 מיליון מתו עד כה ממחלות הקשורות לאיידס. במדינות [[העולם השלישי]], ובעיקר ב[[אפריקה]] השחורה (שמדרום ל[[מדבר סהרה]]), מחלת האיידס היא מגפה של ממש, בעלת השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. שיעור החולים במחלה במדינות אלו מהווה כ-90% מכלל החולים בעולם. במדינות הנגועות ביותר - [[דרום אפריקה]] ו[[זימבבואה]], כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת נושאת את הנגיף. מדינות אלו צפויות לאבד בשנים הקרובות דור שלם של תושבים. [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] באפריקה השחורה נכון לשנת [[2005]] היא 47 שנים; מומחים מעריכים שללא מחלת האיידס הייתה תוחלת החיים עולה ל-67 שנים.
במדינות המערב קיימת יציבות יחסית במספר החולים. לאחר ירידה מסוימת במספר החולים באמצע [[שנות ה-90]], חלה עלייה מחודשת בתחילת המאה ה-21. אחת הסברות היא שבקרב הציבור הצעיר התפתחה "עייפות איידס" מסוימת, כלומר: הפרסום האינטנסיבי בכל [[אמצעי התקשורת]] במערב בנוגע לדרכים למניעת איידס יצר דווקא אפקט שלילי וגרם להיאטמות ולחוסר רצון של הציבור לשמוע עוד ועוד; עם היאטמות זו באה גם הזנחה של אמצעי הזהירות.
'''[[יום האיידס העולמי]]''' חל בכל שנה ב-[[1 בדצמבר]], והוא נועד להגברת המודעות למחלה בקרב הציבור. הרעיון לציון יום האיידס עלה בכנס שרי הבריאות העולמי ב-[[1988]]. במדינת ישראל הכריזו [http://aidsisrael.org.il/zope/index.html ארגוני האיידס] על שבוע המודעות לאיידס שחל לראשונה ב-[[1998]], עקב רמת הבורות הגבוהה כלפי המחלה, דרכי ההדבקה וההימנעות ממנה והיחס המפלה כלפי ציבור האנשים החיים עם הנגיף. יום הזיכרון העולמי לאיידס חל מידי שנה ב-21 במאי, והוא היום להזדהות עם עשרות מיליוני האנשים שנפטרו או שחיים עם הנגיף ברחבי העולם.
הנתונים שבטבלה שלהלן לקוחים מ[[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) ונכונים לשנת [[2004]]. בצד ימין מוצגים אזורי העולם השונים, ובצד שמאל - מבחר מדינות (אין קשר בין שני צדי הטבלה). אחוז הנגועים ב-HIV ("אחוז" בטבלת המדינות) מתייחס לאנשים בגילאים 15 עד 49 בלבד; לעומת זאת, מקרי המוות מאיידס מתייחס לכלל האוכלוסייה.
{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0" align="center" style="border:1px solid #aaa; border-collapse:collapse"
|- bgcolor="#FFE59F" align="center"
| '''אזור''' || '''אחוז הנגועים ב-HIV <br> באוכלוסייה הבוגרת''' || '''מקרי מוות מאיידס <br> בשנת 2004''' || || '''מדינה''' || '''אחוז''' || '''מקרי מוות <br> ב-2004'''
|-
| אפריקה השחורה || בין 6.9% ל-8.3% || בין 2.1 ל-2.6 מיליון || || [[בוטסואנה]] || 37.3% || 33,000
|-
| [[האיים הקריביים]] || בין 1.5% ל-4.1% || בין 24 ל-61 אלף || || [[זימבבואה]] || 24.6% || 170,000
|-
| [[אסיה]] || בין 0.3% ל-0.6% || בין 350 ל-810 אלף || || [[דרום אפריקה]] || 21.5% || 370,000
|-
| [[מזרח אירופה]] ומרכז אסיה || בין 0.5% ל-1.2% || בין 39 ל-87 אלף || || [[ארצות הברית]] || 0.6% || 14,000
|-
| [[אמריקה הלטינית]] || בין 0.5% ל-0.8% || בין 73 ל-120 אלף || || [[ברזיל]] || 0.7% || 15,000
|-
| [[אוקיאניה]] || בין 0.1% ל-0.3% || פחות מ-1,700 || || [[סוואזילנד]] || 38.8% || 17,000
|-
| [[המזרח התיכון]] ו[[צפון אפריקה]] || בין 0.1% ל-0.7% || בין 12 ל-72 אלף || || [[קניה]] || 6.7% || 150,000
|-
| [[צפון אמריקה]] ו[[מערב אירופה]] || בין 0.3% ל-0.6% || בין 15 ל-32 אלף || || [[ניגריה]] || 5.4% || 310,000
|}
הטבלה שלהלן מציגה את ממדיה העולמיים של מגפת האיידס. הנתונים ''באותיות מוטות'' משוערים:
{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0" align="center" style="border:1px solid #aaa; border-collapse:collapse"
|- bgcolor="#FFE59F" align="center"
| '''שנה''' || '''מספר נשאים <br> או חולים''' || '''הדבקות <br> חדשות''' || '''מקרי מוות <br> בשנה זו''' || '''מקרי מוות <br> עד כה'''
|-
| '''1980''' || ''2,000,000'' || לא ידוע || לא ידוע || לא ידוע
|-
| '''1993''' || ''12,900,000'' || לא ידוע || לא ידוע || ''2,500,000''
|-
| '''1999''' || לא ידוע || 4,000,000 || לא ידוע || לא ידוע
|-
| '''2000''' || לא ידוע || 3,800,000 || לא ידוע || לא ידוע
|-
| '''2001''' || 34,900,000 || 3,400,000 || 2,500,000 || ''20,000,000''
|-
| '''2002''' || ''42,000,000'' || 3,500,000 || 3,100,000 || ''21,100,000''
|-
| '''2003''' || 37,800,000 || 4,800,000 || 2,900,000 || ''24,000,000''
|-
| '''2004''' || 39,400,000 || 4,900,000 || 3,100,000 || ''27,100,000''
|}
===תפוצת נגיף HIV בישראל===
בנובמבר [[2008]] העריכה המחלקה לשחפת ואיידס ב[[משרד הבריאות]] הישראלי כי במדינת [[ישראל]] חיים כיום כששת אלפים נשאים של נגיף HIV.<ref name=Chemtob08>ד"ר [[דניאל שם טוב]] (עורך), [http://www.health.gov.il/Download/pages/PeriodicReport2007final.pdf '''HIV/איידס בישראל, דו"ח אפידמיולוגי תקופתי 1981-2007'''], המחלקה לשחפת ואיידס ב[[משרד הבריאות]], ירושלים, נובמבר 2008</ref> בהסתמך על נתוני האוכלוסייה שפרסמה ה[[למ"ס]] בסוף [[2007]], קובע משרד הבריאות כי תפוצת הנגיף ב[[ישראל]] נמוכה מהקיימת ברוב מדינות [[מערב אירופה]] ועומדת על 49.6 נשאים או חולים חדשים למיליון ישראלים, לשנה.<ref name="Chemtob08" /> משרד הבריאות תיעד 4,239 אנשים החיים בישראל ונושאים את הנגיף, ומעריך כי כאלף ושבע מאות נשאים נוספים בישראל לא אותרו.<ref name="Chemtob08" /> רבים מהנשאים הבלתי מאותרים הם [[התמכרות|מכורים]] ל[[סם|סמים]] שנדבקו בנגיף בישראל בעקבות שימוש ב[[מזרק]]ים מזוהמים, או ב[[יחסי מין]] בלתי מוגנים במסגרת עיסוקם ב[[זנות]]. קבוצת אוכלוסייה זו עלולה להביא להתפשטות הנגיף באוכלוסייה הכללית בישראל, מכיוון שבקרב מכורים לסמים העוסקים בזנות קיימת שכיחות גבוהה יותר של [[עגבת]], המגדילה את ההסתברות להעברת נגיף HIV בשני [[סדר גודל|סדרי גודל]]. בשנת 2004 הוערך כי חיים בישראל כשבעת אלפים מזריקי סמים, ושיעור הנשאות של נגיף HIV בקרבם הגיע ל- 1-3%.<ref name="Chemtob04" /> שיעור נשאות HIV העולה על 1% מוגדר בדרך כלל כ[[מגפה]].
בשנת 2007 דווח על איתור 360 נשאי HIV חדשים בישראל, בהם כמאתיים וחמישים [[גבר]]ים, לעומת ממוצע שנתי של 333 נשאים חדשים בין השנים 2003-2007.<ref name="Chemtob08" /> רוב מקרי ההדבקה החדשים התרחשו אצל צעירים בני 18 עד 25, בדרך כלל כתוצאה מקיום יחסי מין בלתי מוגנים.<ref name="Ilani08">{{הארץ|עפרי אילני|הומו מתוודה: פעם חששתי יותר, היום איידס כבר לא בסיסטם שלי|999985|דצמבר 2008|}}</ref> ד"ר גדעון הירש, מנכ"ל [[הוועד למלחמה באיידס]] ונשא HIV, התריע כי למיטב ידיעתו "ישראל קפצה השנה למקום הראשון בעולם מבחינת הידבקויות של הומואים. אנחנו שיאני העולם בשיעור העלייה השנתי במספר הנשאים ההומואים".<ref name="Ilani08" /> העלייה במספר הנשאים עשויה להיות קשורה לעלייה בהיקף הזנות במרחב [[תל אביב]] בשלהי שנות האלפיים.<ref>{{הארץ|יותם פלדמן|הלקוח העתיק בעולם|883392|יולי 2007|}}</ref><ref>{{הארץ|אמיר זוהר|מועדון האמהות היתומות|909212|אוקטובר 2007|}}</ref><ref>{{הארץ|ורד לי|מיליון רסיסים קטנים|921401|נובמבר 2007|}}</ref><ref>{{הארץ|שחר אילן|אולמרט: פתרנו את בעיית מקלטי הפליטים בת"א|982637|מאי 2008|}}</ref><ref>{{הארץ|ורד לי|מכוני הליווי חוצים את גבול התחנה המרכזית ועוברים לבנייני מגורים בלב תל אביב|1072298|מרץ 2009|}}</ref>
מבין הנשאים שאותרו במדינת ישראל בכל שנה מחמשת השנים האחרונות, כמאה וחמישים איש נדבקו באחד משלושת אופני ההדבקה הבאים: מגע מיני בין גברים, הזרקת סמים או מגע מיני הטרוסקסואלי עם בן-זוג לא ידוע. בחמש השנים האחרונות הגיעו ארצה בכל שנה כמאה עד מאה וחמישים נשאי HIV ממדינות בהן קיימת מגפת HIV.<ref name="Chemtob08" /> ארץ המוצא של אותם נשאים אינה מצוינת בדו"ח זה, אך במחקר העוסק בשנים 2000-2004 דווח כי 86.6% מהנשאים שנדבקו בחוץ לארץ הגיעו ממדינות [[חבר המדינות]] ([[ברית המועצות]] לשעבר).<ref name=Chemtob04>Chemtob D, Grossman Z, [http://www.health.gov.il/Download/pages/EpiHIVinIsraelIntJSTDAIDS.pdf '''Epidemiology of adult and adolescent HIV infection in Israel: a country of immigration'''], Int J STD AIDS. 2004 Oct;15(10):691-6, PMID 15479507</ref> המחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות הישראלי הבהירה כי גורם הסיכון העיקרי להידבקות בנגיף אינו ההגירה ממדינות ברית המועצות לשעבר, כי אם הידרדרותם להזרקת סמים לאחר ההגעה ארצה.<ref name=ChemtobPPT>דניאל שם טוב, מרגוליס א., לוויט ש., גולד ד., לוי א., אליאס מ., מהל ח., [http://www.antidrugs.gov.il/download/files/החלפת_מזרקים_ואיידס-שם-טוב.ppt '''תוכנית החלוץ להחלפת מזרקים בארץ – רציונל והערכה ראשונית'''], 2008, שקפים 4-5, 10-11, 23, 27 {{PPT}}</ref> ב[[נובמבר]] [[2003]] הותנעה [[תוכנית החלפת מזרקים]] במרכז [[ירושלים]], ובהמשך גם ב[[מתחם לוינסקי]] ב[[תל אביב]] וב[[אשדוד]], בניסיון להפחית את היקף ההידבקות בנגיפי [[HBV]] ,HIV ו-[[HCV]] בקרב מכורים לסמים ולקוחותיהם. מוקדם לומר אם התוכנית הישראלית עמדה במטרותיה, אך תכניות דומות בערי אירופה וצפון אמריקה דיווחו על הצלחה.<ref name=ChemtobPPT />
עלות החזקה של חולה איידס ב[[בית חולים]] ב[[ישראל]] היא מעל חצי מיליון שקל בשנה ללא טיפול [[תרופה|תרופתי]]{{מקור}} וכמיליון שקל בשנה כולל טיפול תרופתי (נכון לסוף 2004).{{מקור}}
== בדיקת איידס ==
[[תמונה:Tobias-AIDS-test.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רנדל טוביאס, שליח מיוחד של ארצות הברית לאפריקה, עובר בדיקת איידס ב[[אתיופיה]] כדי להפיג חששות בנוגע לבדיקה]]
בדיקת האיידס הנפוצה ביותר מאתרת [[נוגדן|נוגדנים]] ב[[דם]] הספציפיים לנגיף ה-HIV. נוגדנים מיוצרים על ידי [[לימפוציט B|לימפוציטים מסוג B]] והללו אינם נפגעים בשלבי המחלה הראשונים. מרגע חדירת הנגיף לגוף ועד להופעת כמות ניתנת לזיהוי של נוגדנים בדם עוברים לפחות שלושה חודשים; לפיכך יש להמתין שלושה חודשים בין רגע הידבקות פוטנציאלי (קיום יחסי מין, למשל) ובין הבדיקה. בכאחוז אחד של החולים נדרשת תקופת המתנה ארוכה אף יותר (אך לא יותר מחצי שנה). קיימת בדיקה ל[[אנטיגן]] מסוים של הנגיף ('''p24'''), אותה ניתן לבצע כבר מספר ימים לאחר ההדבקה; בדיקה זו אמינה פחות מהבדיקה הרגילה.
הבדיקה עצמה היא [[בדיקת דם]] רגילה, והתוצאות ניתנות תוך ימים ספורים מרגע הבדיקה. '''תוצאה שלילית''' (כלומר - העדר נוגדנים והעדר הנגיף) אמינה כמעט ב-100% מהמקרים. ל'''תוצאה חיובית''', לעומת זאת, אמינות פחותה, והנוהל ברוב המקומות הוא לבצע בדיקה חוזרת על מנת לאשש או להפריך תוצאה חיובית. '''ELISA''', השיטה בה משתמשים בבדיקה הראשונה, היא שיטה [[אימונולוגיה|אימונולוגית]] המבוססת על היצמדות של אנטיגנים מוכנים מראש לנוגדני הנגיף. '''[[תספיג חלבון]]''' (Western blot), השיטה בה משתמשים בבדיקה השנייה, היא שיטה [[ביוכימיה|ביוכימית]] הקרובה ל[[תספיג דנ"א]]. תספיג יקר יותר מ-ELISA, אך גם מדויק יותר, ולכן משתמשים בו בעיקר בבדיקות אימות.
קיימות בדיקות המזהות את הנגיף ישירות, ולא את הנוגדנים; בדיקות אלו יקרות ומסובכות יחסית לבדיקה הרגילה. הבדיקה הישירה לגילוי הנגיף מבוצעת באמצעות [[PCR]], וניתן לבצעה כבר לאחר שבועיים מרגע החשד להדבקה. עלותה גבוהה והיא אינה משמשת כבדיקה לגילוי אלא כבדיקה לנשאים שאומתו על מנת לעקוב אחר העומס הנגיפי (כמות הנגיפים במיליליטר דם) שלהם ולפיכך לקבוע את יעילות הטיפול בהם.
השאיפה לצמצום ממדי המגפה הביאה לכך שברוב מדינות המערב ניתן כיום לבצע בדיקת איידס מהירה, בחינם ובעילום שם.
== השערות חלופיות בנוגע למחלת האיידס==
[[תמונה:SIDA posters Abidjan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזות להגברת המודעות לאיידס ב[[חוף השנהב]]]]
לצד הדעה הרווחת בנוגע לנגיף הגורם למחלת האיידס ולמקורו, הועלו שלל תאוריות אלטרנטיביות המציעות הסברים אחרים. חלקן של התאוריות זוכות לתמיכה מסוימת, גם בקרב חוגים מדעיים נחשבים; אחרות גובלות ב"[[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]]". רובה המוחלט של הקהילה המדעית דוחה את התאוריות הללו בכל פה ומאשים את מפיציהן בהתעלמות מעובדות מדעיות, בעריכת ניסויים מפוקפקים, בפרשנות תמוהה ומסלפת לתוצאות ולתצפיות מדעיות ובהטעייה חמורה ובלתי-אחראית של הציבור. להלן מספר תאוריות אלטרנטיביות:
* '''מחלת האיידס אינה נגרמת כתוצאה מנגיף'''. ממציא התאוריה ומסבירה הראשי הוא פרופ' '''[[פטר דואיסברג]]''' (Peter Duesberg), אשר נולד ולמד ב[[גרמניה]] ומלמד כיום ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] [[קליפורניה]] שב[[ארצות הברית]]. דואיסברג טוען כי אין הוכחה ממשית שנגיף כלשהו גורם לאיידס. לטענתו, בחולי איידס רבים לא נתגלה הנגיף; אנשים רבים הנושאים את הנגיף אינם חולים באיידס. הגורם לאיידס לדעת דואיסברג הם [[סם|סמים]] למיניהם. גם AZT, התרופה העיקרית המשמשת כיום לטיפול באיידס, מעודדת, לטענתו, את המחלה ובהחלט אינה מדכאת אותה.
:בתאוריה זו תומכים כמה מבכירי הביולוגים בעולם, וביניהם '''[[קארי מוליס]]''', אשר זכה ב-[[1993]] ב[[פרס נובל לכימיה]] עבור המצאת ה-[[PCR]]. אדם נוסף שהתפרסם כתומך בתאוריה הוא '''[[תאבו מבקי]]''' (Thabo Mbeki), נשיא [[דרום אפריקה]]. מבקי סירב בעבר להתיר משלוחי תרופות נגד איידס לארצו (שבה, נכון ל-[[2005]], למעלה מחמישית מהאוכלוסייה נגועה ב-HIV), בטענה ש[[תאגיד|תאגידי]] התרופות המערביים משתמשים בתושבי [[אפריקה]] כבשפני נסיונות עבור תרופותיהם המפוקפקות. מבקי הרחיב את התאוריה של דואיסברג וטען כי [[עוני]], תזונה לקויה ו[[זיהום (רפואה)|זיהומים]] כרוניים גורמים לאיידס.
:לטענותיו של מבקי נגד תאגידי התרופות יש ביסוס. '''נווירפין''' (Nevirapine), תרופה הנמכרת תחת השם המסחרי '''וירמון''' (Viramune), פותחה על ידי חברת תרופות [[גרמניה|גרמנית]] אשר החלה לשווק את התרופה בשנת [[2000]]. לאחר זמן קצר התגלה כי התרופה עלולה לגרום לכשל חמור וקטלני ב[[כבד]], והתרופה הורדה מהמדפים - אולם רק בארצות הברית; לאחר כשלון התרופה שם החלה החברה לשווק את התרופה באפריקה. לאחר חשיפת הפרשה (בין היתר התגלה כי תופעות הלוואי של התרופה היו ידועות לחברה עוד לפני השיווק, וכי נעשו מאמצים מצידה להסתיר תופעות אלו מידיעת הציבור) נשמעו קולות רבים נגד רדיפת הבצע לכאורה של חברות התרופות הגדולות במערב, ונגד נכונותן להקריב את תושבי אפריקה עבור עשיית רווחים. תאבו מבקי היה מראשי המוחים, וטענותיו הופנו אף כלפי [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]], נשיא ארצות הברית, אשר התערב אישית למען שיווק התרופה הקלוקלת באפריקה (כחלק מתוכנית חרום למיגור המגפה ביבשת זו, תוכנית שלה הקציב הנשיא 500 מיליון [[דולר]]). תאבו מבקי מנע בתחילה באופן גורף את שיווקן של כל התרופות נגד איידס, אך לאחר מחאות חריפות בארצו הוקלו ההגבלות על ייבוא התרופות. בשנת [[2002]] הכיר ה[[פרלמנט]] הדרום אפריקני באופן רשמי בנגיף ה-HIV כגורם למחלת האיידס.
* '''נגיף האיידס פותח על ידי בני אדם'''. התאוריה טוענת שנגיף האיידס פותח ב[[מעבדה|מעבדות]] [[ממשלה|ממשלתיות]] או [[צבא|צבאיות]] למיניהן; בדרך-כלל ננקב שמה של ארצות הברית בהקשר זה. חלק מהתאוריות טוענות שהפיתוח היה מכוון, למטרת [[לוחמה ביולוגית]]; תאוריות אחרות טוענות כי מדובר בתאונה. הביולוג הגרמני '''יקוב זגל''' טוען כי [[צבא ארצות הברית|הצבא האמריקני]] יצר את נגיף האיידס ב-[[1977]], וניסה אותו על אסירים תמורת שחרורם המוקדם. לאחר שהאסירים שוחררו הם הפיצו את הנגיף בקרב האוכלוסייה. אחת התומכות בתאוריה הכללית שנגיף האיידס יוצר באופן מלאכותי היא הביולוגית, ה[[פוליטיקאי|פוליטיקאית]] והפעילה הסביבתית '''[[ונגארי מאתאי]]''' מ[[קניה]], זוכת [[פרס נובל לשלום]] בשנת [[2004]].
[[תמונה:Robert Gallo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רוברט גאלו]], מגלה נגיף ה-HIV]]
* '''מיגור מחלות באפריקה גרם להתפרצות האיידס'''. ב-[[1979]] מוגרה מ[[כדור הארץ]] מחלת ה[[אבעבועות שחורות|אבעבועות השחורות]], זאת על ידי מבצע חיסון מקיף של [[ארגון הבריאות העולמי]]; זהו בדיוק הזמן בו הופיעו מקרי האיידס הראשונים, ולדעת רבים אין מדובר בצירוף מקרים. תומכי התאוריה טוענים כי נגיף האבעבועות המוחלש מסייע לנגיף ה-HIV לתקוף את הלימפוציטים ולגרום לאיידס. עניין רב הוסב לתאוריה זו לאחר שמגלה נגיף ה-HIV, '''[[רוברט גאלו]]''', הכריז כי הסבירות שמדובר בצירוף מקרים נמוכה, ושעל אף שאין ספק שנגיף ה-HIV גורם לאיידס, הרי שסביר כי גורמים נוספים מוכרחים להיות בגופו של אדם כדי שמחלת האיידס תופיע אצלו.
:תאוריה דומה מתמקדת בחיסונים כנגד [[שיתוק ילדים]] (פוליו), אשר ניתנו לכמיליון תושבים אפריקניים בין השנים [[1957]] ו-[[1960]]. החיסון הוכן באמצעות גידול נגיף הפוליו המוחלש על-גבי [[רקמה|רקמות]] שנלקחו מ[[כליות]] של [[קוף|קופי]] [[שימפנזה]]. רקמות אלו, לטענת התומכים בתאוריה, היו נגועות ב-HIV. תחרות בין מעבדות בארצות הברית הביאה לעבודה רשלנית של אחת מהן, אשר לא השכילה לזהות את הנגיף.
:בדומה לתאוריה שלעיל ("נגיף האיידס פותח על ידי בני אדם"), גם כאן נחלקות הדעות בין תאונה ומזימה. תאוריות הקונספירציה הקיצוניות ביותר טוענות כי חיסוני הפוליו והאבעבועות הודבקו במתכוון ב-HIV על ידי ארגון הבריאות העולמי וממשלות המערב, זאת במטרה למגר אוכלוסיות מסוימות בעולם - בעיקר שחורים ואסייתים.
== אישים ידועים שחלו באיידס ==
[[תמונה:Magic johnson book cover.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מג'יק ג'ונסון על עטיפת ספרו: "מה אתם יכולים לעשות כדי להתחמק מהאיידס"]]
רבים סבורים כי מודעות רצינית למחלה הופיעה בציבור רק לאחר שכמה אישים ידועים נפטרו מאיידס. אישים ידועים רבים אשר נדבקו במחלה נרתמו למאבק ולהגברת המודעות אליה. להלן רשימה מצומצמת:
* ה[[פילוסוף]] ה[[צרפת|צרפתי]] [[מישל פוקו]] (נפטר ב-[[1984]]).
* [[שחקן קולנוע|שחקן הקולנוע]] האמריקאי [[רוק הדסון]] (אחד האישים הידועים הראשונים שנפטרו מאיידס ב-[[1985]]).
* ה[[פסנתרן]] והשחקן האמריקאי [[ליברצ'ה]] (נפטר ב-[[1987]]).
* ה[[צלם (מקצוע)|צלם]] האמריקני [[רוברט מייפלתורפ]] (נפטר ב-[[1989]]).
* ה[[צייר]] האמריקני [[קית' הרינג]] (נפטר ב-[[1990]]).
* ה[[מוזיקאי]] ה[[בריטניה|בריטי]] [[פרדי מרקיורי]], סולן להקת [[קווין]] (נפטר ב-[[1991]]).
* שחקן הקולנוע האמריקני (כוכב "[[אקספרס של חצות]]") [[בראד דייוויס]] (נפטר ב-[[1991]]).
* [[סופר]] ה[[מדע בדיוני|מדע הבדיוני]] [[אייזק אסימוב]] (נדבק מעירוי דם נגוע בעת שעבר [[כירורגיה|ניתוח]] ב[[לב|לבו]]. נפטר ב-[[1992]]).
* שחקן הקולנוע האמריקאי [[אנתוני פרקינס]] (נפטר ב-1992).
* [[במאי קולנוע|במאי הקולנוע]] הישראלי [[עמוס גוטמן]] (נפטר ב-[[1993]]).
* ה[[רקדן]] [[רודולף נורייב]] (נפטר ב-[[1993]]).
* ה[[זמר|זמרת]] ה[[ישראל|ישראלית]] [[עפרה חזה]] (נפטרה ב-[[2000]]).
ה[[כדורסלן]] האמריקאי [[מג'יק ג'ונסון]] הודיע על היותו נשא ב-[[1991]], פרש מליגת ה-[[NBA]] ומקדיש מאז את חייו להסברה. מאז ועד היום לא הופיעו אצלו תסמיני איידס.
== לקריאה נוספת ==
* הואנג, א'(2002). מגפת האיידס עברה את שנתה העשרים. בתוך: '''סימני חיים-המגמות המעצבות את חיינו'''. מרכז השל,2002. עמ' 92-93.
* הלוויל, ב'(2000). מגפת ה-AIDS פוגעת במיוחד באפריקה. בתוך: '''סימני חיים 2000'''. מכון ירושלים לחקר ישראל,מרכז השל. עמ' 96-97.
* ברנר, ש' (1993).'''מחלות מין'''. דיונון.
== קישורים חיצוניים ==
בעברית:
* [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=29&catId=64 איידס], באתר משרד הבריאות
* [http://www.aidsisrael.org.il/ הוועד למלחמה באיידס]
* [http://www.israelpositive.com/ לחיות עם איידס]
* [http://www.pridezine.com/content/GayMed.asp?id=2016&fromCat=5&fromScat=86 מיתוסים בנושא האיידס] - באתר GayMed
* [http://www.aids-site.com/ איידס סייט 2005]
* {{הידען2|http://www.hayadan.org.il/wp/category/biology/medicine/illness/aids/ אשכול ידיעות על האיידס}}
* [http://www.school4u.com/israel/works/stuff/htm/aids.htm איידס] - באתר School4u
* [[רמי הסמן]], [http://www.tevalife.co.il/article.asp?id=910 יש חיים אחרי איידס]
* [http://www.starmed.co.il/News/Search.asp?Keywords=AIDS מחקרי בריאות בנושא איידס]
* [http://www.5aid.com/html/enrichmant/hiv.pdf מאמר בנושא: איידס] באתר "ניצני רפואה"
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3477238,00.html על דרכי ההידבקות והאי הידבקות באיידס] מתוך ynet
* צמ"ד אונליין - מאגר מדע: [http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1751&incat=1428&article_id=834&act=forumPrint מחלת האיידס והדרכים להלחם בה] סרטון עם הסברים.
* [http://aidsisrael.org.il/zope/home/news_poverty_africa מדוע הטיפול באפריקה נכשל], הוועד למלחמה באיידס, BBC
* {{הארץ|עדי שורץ|איידס: תוחלת חיי החולים עלתה, אבל אין חיסון באופק|1043735|05/12/08}}
באנגלית:
* [http://www.worldaidsday.org יום האיידס העולמי]
* [http://health.yahoo.com/centers/hiv_aids/1.html אוסף מאמרים וקישורים - כולל הסבר מקיף על מחלת האיידס] באתר Yahoo
* [http://www.unaids.org/en/default.asp סוכנות האו"ם למאבק באיידס]
* [http://www.duesberg.com האתר הרשמי של פטר דואיסברג]
* [http://video.google.com/videoplay?docid=3983706668483511310&q=cdc&ei=bLqDSOHPMoe02wKJ7fCtBw סרט המרכז את דיעותיהם של המדענים המתנגדים לתאוריית האיידס המקובלת]
==הערות שוליים==
<references/>
{{אזהרה רפואית}}
{{ערך מומלץ}}
<!-- QA_STAMP_FOR_BOT -->
{{Link FA|en}}{{Link FA|vi}}
{{Link FA|dv}}
{{Link FA|fa}}
{{Link FA|id}}
[[קטגוריה:איידס|*]]
[[קטגוריה:מחלות זיהומיות וטפיליות]]
[[en:AIDS]]
[[af:Vigs]]
[[als:AIDS]]
[[am:ኤድስ]]
[[an:SIDA]]
[[ar:متلازمة العوز المناعي المكتسب]]
[[ast:SIDA]]
[[az:QİÇS]]
[[bat-smg:AIDS]]
[[be:СНІД]]
[[be-x-old:СНІД]]
[[bg:Синдром на придобитата имунна недостатъчност]]
[[bm:Tangalan dɛsɛ Bana]]
[[bn:এইডস]]
[[bs:Sida]]
[[ca:Sida]]
[[cs:AIDS]]
[[cy:AIDS]]
[[da:Aids]]
[[de:AIDS]]
[[dv:އެއިޑްސް ބަލި]]
[[el:AIDS]]
[[eo:Aidoso]]
[[es:SIDA]]
[[et:AIDS]]
[[eu:Hartutako Immuno Eskasiaren Sindromea]]
[[fa:ایدز]]
[[fi:AIDS]]
[[fo:Eyðkvæmi]]
[[fr:Syndrome d'immunodéficience acquise]]
[[fur:AIDS]]
[[ga:SEIF]]
[[gan:艾滋病]]
[[gd:AIDS]]
[[gl:SIDA]]
[[gu:એડ્સ]]
[[hi:एड्स]]
[[hr:Sindrom stečene imunodeficijencije]]
[[ht:Sida]]
[[hu:AIDS]]
[[hy:ՁԻԱՀ]]
[[ia:SIDA]]
[[id:AIDS]]
[[is:Alnæmi]]
[[it:AIDS]]
[[ja:後天性免疫不全症候群]]
[[jv:AIDS]]
[[ka:შიდსი]]
[[kg:Sida]]
[[ki:AIDS]]
[[km:ជំងឺអេដស៍]]
[[kn:ಏಡ್ಸ್ ರೋಗ]]
[[ko:후천성 면역 결핍 증후군]]
[[ku:AIDS]]
[[la:SCDI]]
[[lb:Aids]]
[[ln:Sida]]
[[lo:ເອດສ໌]]
[[lt:AIDS]]
[[lv:AIDS]]
[[mk:СИДА]]
[[ml:എയ്ഡ്സ്]]
[[mn:Дархлалын олдмол хомсдол]]
[[mr:एड्स]]
[[ms:Sindrom Kurang Daya Tahan Melawan Penyakit]]
[[mt:AIDS]]
[[my:AIDS]]
[[new:एड्स]]
[[nl:Aids]]
[[nn:Hiv/aids]]
[[no:Aids]]
[[nv:Naałniih yichʼą́ą́h naabaahígíí bąąh dahooʼaahgo]]
[[oc:SIDA]]
[[pl:Zespół nabytego niedoboru odporności]]
[[ps:اېډز]]
[[pt:Síndrome da imunodeficiência adquirida]]
[[qu:Unquy hark'aypa chaskisqa waqlliynin]]
[[ro:SIDA]]
[[ru:Синдром приобретённого иммунного дефицита]]
[[scn:AIDS]]
[[sh:AIDS]]
[[si:ඒඩ්ස්]]
[[simple:AIDS]]
[[sk:Aids]]
[[sl:Aids]]
[[sr:Сида]]
[[sv:AIDS]]
[[sw:Ukimwi]]
[[ta:எய்ட்சு]]
[[te:ఎయిడ్స్]]
[[tg:СПИД]]
[[th:เอดส์]]
[[tl:AIDS]]
[[tr:AIDS]]
[[tt:AİDS]]
[[tum:HIV and AIDS]]
[[uk:СНІД]]
[[ur:محصولی کسرمناعی متلازمہ]]
[[uz:Orttirilgan Imunitet Tanqisligi Sindromi]]
[[ve:CIDA]]
[[vec:AIDS]]
[[vi:AIDS]]
[[war:AIDS]]
[[wuu:艾滋病]]
[[yi:עידס]]
[[yo:AIDS]]
[[zh:艾滋病]]
[[zh-min-nan:AIDS]]
[[zh-yue:愛滋病]]
|שם = איידס
|פירוט = [[מערכת החיסון]]
|ICD10 = B24
|ICD9 = 042
}}
'''איידס''' ('''AIDS'''; [[ראשי תיבות]] ב[[אנגלית]]:''' Acquired Immune Deficiency Syndrome''', '''תסמונת הכשל החיסוני הנרכש''') היא [[מחלה]] קשה של [[מערכת החיסון]]. המחלה הקטלנית וחשוכת המרפא הופיעה לראשונה במדינות המערב בסוף [[שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]]. מאז הפכה מחלת האיידס ל[[מגפה]] עולמית - ומתוקף כך לאחת המחלות המדוברות והנחקרות ביותר כיום. המחלה נחשבת כיום ל[[מחלה כרונית]], להבדיל מסופנית <ref>[http://aidsisrael.org.il/zope/home/news_courtruling/ בית המשפט העליון: איידס לא שווה מוות, באתר הוועד למלחמה באיידס]</ref> .
[[ארגון הבריאות העולמי]] מעריך שלמעלה מ-25 מיליון [[אדם|בני אדם]] מתו עד סוף [[2006]] מהמחלה. המצב חמור מאוד ב[[אפריקה שמדרום לסהרה]], ובמיוחד ב[[דרום אפריקה]] ובסביבותיה, שם יותר מ-20% מהתושבים הבוגרים נדבקו במחלה.
[[תמונה:Red ribbon.png|שמאל|ממוזער|150px|ה[[סרט מודעות|סרט]] האדום הפך לסמל המאבק העולמי במחלת האיידס]]
== המחלה ==
[[תמונה:HIV-budding-Color.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נגיף HIV (בורוד) משתחרר מ[[לימפוציט]]. צולם בעזרת [[מיקרוסקופ אלקטרוני|מיקרוסקופ אלקטרוני סורק]]]]
משמה של המחלה ניתן ללמוד על אופייה:
* '''[[תסמונת]]''', כיוון שאיידס משפיעה על מערכות רבות ב[[גוף]], אין לה [[תסמין]] בודד וחד-משמעי.
* '''[[כשל חיסוני]]''', קבוצה של מחלות שבהן קיים אי-תפקוד חמור של מערכת החיסון.
* '''נרכש''', כיוון שהמחלה אינה [[פגם גנטי|תורשתית]] אלא נגרמת על ידי נגיף.
[[נגיף]] האיידס הוא מסוג [[רטרו וירוס]] (כלומר, ה[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]] שבו הוא [[RNA]] חד-גדילי חיובי שמתועתק ל-[[DNA]] באמצעות [[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] לאחור), וקרוי '''[[HIV]]''' (ראשי תיבות באנגלית של Human Immunodeficiency Virus, "וירוס הכשל החיסוני האנושי"). הנגיף זוהה לראשונה בשנת [[1981]]. HIV תוקף את [[תא דם לבן|תאי הדם הלבנים]], אשר תפקידם הוא לאתר [[חיידקים]], [[נגיף|נגיפים]] ו[[תא|תאים]] [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] בגוף ו"לקרוא" לתאי דם לבנים אחרים להילחם בהם. מערכת החיסון של אדם החולה באיידס דומה אפוא ל[[צבא]] גדול וחזק שאינו מקבל פקודה לתקוף ועל כן אינו תוקף. יכולת ההגנה העצמית של הגוף נמחקת למעשה על ידי הנגיף, והחולה [[מוות|מת]] לבסוף ממחלות שבאופן נורמלי הגוף היה מסוגל להתמודד עמן ללא קושי, כגון [[שפעת]] ו[[דלקת ריאות]]. גם סוגי [[סרטן (מחלה)|סרטן]] מסוימים (בעיקר סרקומה, סרטן [[רקמת תאים|רקמות החיבור]]) נפוצים בקרב חולי איידס, כיוון שתאי הדם הלבנים באדם בריא מסוגלים להשמיד אף תאים סרטניים.
המחלה עודנה חשוכת מרפא, על אף מאמצים גדולים למצוא לה [[תרופה]] או [[חיסון]]. מאז אמצע שנות ה-90, עם המצאתן של התרופות שנודעו לימים בשם "קוקטייל", מוארכים חיי החולים באופן משמעותי ביותר. לפי מחקרים שונים תוחלת החיים של נשאים המטופלים על פי סטנדרטים מערביים גבוהה, והם יכולים להגיע לגיל מבוגר גם אם נדבקו בצעירותם, אף שתוחלת החיים שלהם עדיין נמוכה באופן משמעותי מזו של מי שאינם נשאים [http://www.medpagetoday.com/HIVAIDS/HIVAIDS/9930]. לעומת זאת, כאשר הטיפול הרפואי אינו בהישג יד (לרוב ב[[מדינה|מדינות]] [[העולם השלישי]]), מתים מרבית החולים בשנים הראשונות שלאחר האבחון.
למגלי ה-HIV, החוקרים [[פרנסואז ברה-סינוסי]] ו[[לוק מונטנייה]] מצרפת הוענק בשנת [[2008]] [[פרס נובל לרפואה]] על גילוי הנגיף.
== שלבי המחלה ו[[פתולוגיה|פתופיזיולוגיה]] ==
[[תמונה:Human_Immunodeficency_Virus_-_stylized_rendering.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נגיף ה-HIV]]
=== לאחר ההדבקה ===
בכ-50% עד 80% מהחולים מופיעים [[תסמין|תסמיני]] [[שפעת]] במהלך החודשיים הראשונים שלאחר ההדבקה, דבר המעיד על נסיונה הראשוני של מערכת החיסון להילחם בנגיף (ראו: [[דלקת]]). התסמינים כוללים [[חום (תסמין)|חום]], [[בחילה]] ופריחה קלה על ה[[עור]]. בנוסף עלולה להתפתח [[דלקת קרום המוח]] קלה. מספרם של [[לימפוציט T|תאי ה-T המסייעים]] בדם משתנה במהירות: באדם בריא נספרים כ-1,200 תאי T ל[[ליטר|מיקרוליטר]] דם. במהלך החודשיים הראשונים צונחת ספירת תאי ה-T לכ-400 תאים למק"ל בלבד, ובסוף התקופה, לאחר שתסמיני השפעת חולפים, מתייצבת הספירה על כ-700 תאים למק"ל.
[[תא דנדריטי|תאים דנדריטיים]] הם אלו הנפלשים לראשונה על ידי הנגיף; לאחר מכן נודדים התאים הדנדריטיים ובתוכם הנגיף אל [[מערכת הלימפה|קשרי הלימפה]], שם נוצר המפגש הראשוני בין הנגיף ובין תאי T. הנגיף נשאר לעתים קרובות רדום בתאים דנדריטיים, ב[[מקרופאג'|מקרופאג'ים]] ובתאי T בלתי-מופעלים. תאים אלו יכולים להישאר מודבקים במשך שנים ארוכות, גם לאחר ש[[תרופה|תרופות]] הצליחו למגר את הנגיפים בשאר התאים (ראו להלן: '''[[איידס#טיפול|טיפול]]''').
=== דגירה ===
משכו של שלב הדגירה קשה לחיזוי, והוא נע בין שנתיים ל-15 שנים. במהלך שלב זה, שבו קרוי החולה '''נשא''', מתרבה הנגיף במהירות, אך ספירת תאי ה-T אינה יורדת אל מתחת ל-500 תאים למק"ל, כך שמערכת החיסון מסוגלת עדיין להילחם בהצלחה בזיהומים משניים התוקפים את הגוף. משך הדגירה שונה מאדם לאדם; הדבר תלוי בזני הנגיף הנמצאים בגוף, בכושרה הכללי של מערכת החיסון של החולה, בפרופיל ה[[גן (ביולוגיה)|גנטי]] שלו ובמידת חשיפתו לזיהומים.
=== השלב התסמיני ===
[[תמונה:Niaid-hiv-virion-mod.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים סכמטי של נגיף ה-HIV]]
שלב זה ("ההתפרצות") מתחיל כשספירת תאי ה-T צונחת אל מתחת ל-500 תאים למק"ל. משלב זה מתחילה מלחמה קשה ואבודה מראש עם המחלה. בתחילת שלב זה תוקף הנגיף את ה[[מקרופאג'|מקרופאג'ים]], המרכיב העיקרי של '''מערכת החיסון המולדת''' (כלומר, המרכיב במערכת החיסון אשר תוקף [[פתוגניות|פתוגנים]] ללא כל אבחנה). כבר אז מורגשת ירידה ביכולת החיסונית של הגוף, שכן המקרופאג'ים מהווים מחסום ראשוני חשוב בפני פתוגנים.
לאחר מכן חודר הנגיף לתאי דם לבנים המציגים על גבי ה[[קרום התא|ממברנה]] שלהם [[קולטן]] הקרוי '''CD4'''. תאים העונים לקריטריון זה הם [[מונוציט|מונוציטים]], [[תא דנדריטי|תאים דנדריטיים]] ובעיקר: [[לימפוציט T|לימפוציטים מסייעים מסוג T]] (באנגלית: Helper T cells). הנגיף נצמד לקולטן שעל גבי הממברנה ולאחר מכן חודר אל תוך התא. הנגיף, המכיל כאמור RNA, משתמש ב[[אנזים]] המצוי בקפסיד (הקופסית החלבונית העוטפת את החומר התורשתי) של הנגיף: [[רוורס טרנסקריפטאז]]. האנזים מבצע "[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] לאחור" - ויוצר סליל כפול של DNA מהסליל הבודד של RNA. ה-DNA שנוצר משתלב ב[[כרומוזום|כרומוזומים]] של הלימפוציט ומאוחר יותר משועתק ל-RNA, אשר בתורו [[תרגום (ביולוגיה)|מתורגם]] ל[[חלבון|חלבונים]], כפי שמתרחש עם כל אחד מהגנים הרגילים שמרכיבים את החומר התורשתי של הלימפוציט.
תרגום ה[[גנום]] הנגיפי (הכולל בסך-הכל 9 גנים) גורם ליצירת עותקים רבים של הנגיף בתוך הלימפוציט. ה-RNA הנגיפי מכיל, למעשה, "הוראות הרכבה" ליצירת נגיפים חדשים. הנגיף מנצל את מנגנון השכפול של הלימפוציט (שכן לנגיפים אין מנגנון שכפול עצמאי), משתכפל בצורה מסיבית וגורם למותו של הלימפוציט. לאחר מכן גורמים הנגיפים החדשים להרס ממברנת הלימפוציט; עתה יכולים הנגיפים לצאת מן התא ולהדביק לימפוציטים חדשים. במונוציטים ובתאים דנדריטיים משתכפל הנגיף גם כן, אך בדרך-כלל אינו מביא למות התא. תאים אלו מהווים, אם כן, מעין מאגר של נגיפים.
בחודשים הראשונים להידבקות מנסה מערכת החיסון להתמודד עם הנגיף, ומייצרת [[לימפוציט B|תאי B]], אשר בתורם מייצרים [[נוגדן|נוגדנים]] הנצמדים לנגיף ומביאים להשמדתו. בהמשך מערכת החיסון אינה מסוגלת יותר לעמוד בעומס, המוערך ב-10<sup>9</sup> לימפוציטים מודבקים בכל יום וב-10<sup>10</sup> נגיפים חדשים המיוצרים בכל יום. כמעט כל הלימפוציטים הנגועים שוכנים ב[[קשר לימפה|קשרי הלימפה]].
=== איידס ===
אדם מוגדר כחולה באיידס כשספירת תאי ה-T שלו נמוכה מ-200 תאים למק"ל; למרות זאת, תסמינים וזיהומים משניים מופיעים כבר לפני כן (כשהספירה נמוכה מ-500 תאים למק"ל), כפי שצוין לעיל. כ-80% מחולי האיידס הלא מטופלים נפטרים תוך חמש שנים מאז הגדרתם כחולי איידס; רבים מהם מתים לפני כן. אך יש שנושאים את המחלה, אף ללא טיפול, גם 20 שנה.
להלן סיכום משמעות ספירת תאי ה-T המסייעים בדם. הנתונים בתאים למיקרוליטר:
* 1,200: אדם בריא.
* 500 עד 1,200: נשא של הנגיף בשלב הדגירה, ללא תסמינים.
* 200 עד 500: נשא של הנגיף בשלב התסמיני.
* 200 ומטה: חולה איידס.
מותם של תאי ה-T המסייעים נגרם בשלוש דרכים:
* חיסול ישיר של התאים על ידי נגיפים שפלשו אליהם.
* עידוד [[אפופטוזה]] של התאים על ידי נגיפים שפלשו אליהם.
* חיסול תאי ה-T הנגועים על ידי תאי T ציטוטוקסיים.
== זיהומים ומוות ==
[[תמונה:Candida albicans.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפטרייה [[קנדידה אלביקנס]], אחד הפתוגנים הראשונים התוקפים חולי איידס]]
שיאה של מחלת האיידס הוא דיכויה של מערכת החיסון וכתוצאה מכך הידבקות ב[[פתוגניות|פתוגנים אופורטוניסטיים]] - [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] אשר נמצאים בסביבת האדם או בגופו כמעט תמיד, אך המעוררים מחלות רק במצב של [[כשל חיסוני]]. לא כל פתוגן מסוגל להדביק חולי איידס; רכיבים רבים של מערכת החיסון אינם נפגעים כתוצאה מהמחלה, וחולי איידס נדבקים רק בפתוגנים המחוסלים בדרך כלל על ידי התגובה החיסונית התאית (כלומר, התגובה החיסונית המופעלת על ידי תאים, כגון תאי T מסייעים ומקרופאג'ים, זאת בניגוד לתגובה החיסונית ההומוראלית, המופעלת על ידי חלקיקים הזורמים בדם ובלימפה - בעיקר [[נוגדן|נוגדנים]]).
הידבקות בפתוגנים מתחילה בשלב התסמיני (ראו לעיל). בתחילה מופיעים זיהומים הנגרמים על ידי ה[[פטריות|פטרייה]] ''[[Candida albicans]]''. הפטרייה גורמת ל'''[[פטרת הפה|פּטֶרֶת הפה]]''' (כיסוי מסיבי של חלל הפה במושבות של הפטרייה), ל'''[[דלקת ריאות]]''' קלה ול'''[[דלקת הוושט]]'''. בנוסף מתרחשת הדבקה ב[[חיידקים|חיידק]] ''[[Mycobacterium tuberculosis]]'', הגורם ל'''[[שחפת]]''', ובחיידק אחר מאותו הסוג, ''[[Mycobacterium avium|M. avium]]'', העלול לגרום ל'''[[מחלת קרוהן]]'''.
בהמשך מופיעים הנגיפים ''Varicella zoster'' ו-''Herpes simplex'', הגורמים ל[[מחלת מין|מחלת המין]] '''[[שלבקת]]''' (הרפס). שני נגיפים נוספים ממשפחת ההרפס הם ''Cytomegalovirus'' (בקיצור: CMV; סוג בעל כמה [[מין (טקסונומיה)|מינים]]) ונגיף אפשטיין בר (Epstein-Barr; בקיצור: EBV), שניהם גורמים ל'''[[מחלת הנשיקה]]'''. הנגיף האחרון מעודד גם '''[[לימפומה|לימפומה על-שם ברקיט]]''', סוג של [[סרטן (מחלה)|סרטן]] ה[[לימפה]]. '''[[סרקומת קפוסי]]''' היא סרטן של [[כלי דם|כלי הדם]] ו[[רקמת תאים|רקמות החיבור]], אשר עד להופעת האיידס היה נדיר ביותר. סרטן זה, הנגרם לעתים על ידי נגיף ההרפס, מופיע בחולי איידס בשכיחות הגבוהה פי עשרות מונים מזו של האוכלוסייה הבריאה. הסרטן גורם לשלפוחיות כהות ב[[עור]] ולעתים לדימומים פנימיים בגוף - זהו גורם המוות העיקרי מהמחלה.
נגיף ממשפחת הפוליומה, המכונה נגיף JC, גורם ל-'''PML''' (קיצור של Progressive Multifocal leukoencephalopathy) מחלה קשה הגורמת לניוון ה[[מוח]], ל[[שיטיון]] (דמנציה, בדומה למתרחש ב[[מחלת אלצהיימר]] או [[מחלת קרויצפלד יקוב|קרויצפלד יקוב]]), ל[[שיתוק]], ל[[עיוורון]] ולמוות מהיר (תוך כארבעה חודשים). הנגיף שכיח מאוד ונמצא בגופם של כ-70% מכל בני האדם, אך גורם ל-PML רק בחולים בעלי כשל חיסוני; בין 2% ל-7% מחולי האיידס מתים מ-PML. זיהומים נוספים של [[מערכת העצבים המרכזית]] נגרמים על ידי הפטרייה ''Cryptococcus neoformans'' וה[[פרוטיסט]] ''Toxoplasma gondii''.
בעבר הייתה '''[[דלקת ריאות]]''' גורם המוות העיקרי מאיידס. נגיפים וחיידקים רבים עלולים לגרום למחלה, ביניהם הפטרייה ''[[Pneumocystis jiroveci]]'' וחיידקי המיקובקטריה שהוזכרו לעיל. טיפול מונע ב[[אנטיביוטיקה]] ופיתוח תרופות אנטי-פטרייתיות חדישות הביאו לירידה בשיעור המוות מדלקת ריאות בחולי איידס. פתוגנים רבים גורמים ל[[שלשול]] חמור בחולי איידס: החיידק ''Salmonella'', הגורם ל'''[[טיפוס הבטן]]''' והפרוטיסטים ''Cryptosporidium'' ו-''Isospora'', למשל. השלשול החמור, המביא גם לאיבוד משקל, הוא אחד הגורמים העיקריים למוות בחולי איידס במדינות העולם השלישי.
== עמידות בפני איידס ==
[[תמונה:Hiv budding.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נגיף HIV חדש משתחרר מלימפוציט]]
הנגיף נקשר באופן [[כימיה|כימי]] לכמה [[רצפטור|קולטנים]] הנמצאים על גבי ממברנת הלימפוציט. אצל אנשים מסוימים חלה [[מוטציה]] בגן המקודד לייצור אחד הקולטנים (אשר תפקידו לקלוט [[כימוקין|כימוקינים]]), '''CCR5''', ולפיכך הקולטן אינו מיוצר בגופם. העדר הקולטן אינו גורם לתופעות שליליות, והיכולת החיסונית של האדם אינה נפגמת. לעומת זאת, דווקא העדר הקולטן באנשים אלו מקנה להם עמידות בפני איידס; נגיף ה-HIV אינו מסוגל להיצמד אצל אנשים אלה לממברנת הלימפוציטים, ולפיכך הם אינם יכולים לחלות במחלה.
במוטציה המוזכרת לעיל קיים חֶסֶר של 32 [[נוקלאוטיד|נוקלאוטידים]] בגן המקודד ל-CCR5. המוטציה מועברת ב[[תורשה]] באופן [[גן (ביולוגיה)|אוטוזומי רצסיבי]] (ראו גם: '''[[פגם גנטי]]'''). הומוזיגוטים (אנשים בעלי שני [[אלל|אללים]] פגומים) אינם מייצרים את הקולטן כלל, ועמידים לפיכך בפני המחלה; הטרוזיגוטים (אנשים בעלי אלל אחד תקין ואלל אחד פגום) מייצרים את הקולטן בכמות מועטה. הם עשויים להידבק באיידס, אלא שמהלך המחלה אצלם איטי בצורה ניכרת מהרגיל.
כמות הקולטן CCR5 על גבי ממברנות הלימפוציטים אינה קבועה. המנגנון ה[[גנטיקה|גנטי]] של הלימפוציטים מצויד במנגנוני בקרה אשר מעודדים או מעכבים את ייצור הקולטן על פי הצורך. כש[[פתוגניות|פתוגנים]] פולשים לגוף, מיוצרת כמות רבה יותר של קולטנים; לימפוציטים בעלי מספר רב של קולטנים חשופים יותר לתקיפה על ידי HIV, שכן עתה מסוגל הנגיף להיצמד טוב יותר אל הלימפוציט. הסיכוי להדבקה ב-HIV וקצב התפתחות המחלה תלויים, לפיכך, בפעילותה של מערכת החיסון באותה נקודת זמן ובמצב הבריאותי הכללי של האדם.
האלל הפגום נפוץ בעיקר בקרב אנשים לבנים, וכמעט ואינו קיים ב[[גזע (אדם)|גזעים]] אחרים. כ-10% מהלבנים בארצות הברית הינם נשאים של המוטציה (הטרוזיגוטים), וכ-1% הינם הומוזיגוטים (בסך-הכל כמיליון איש בארצות הברית).
גילוי המוטציה המקנה עמידות בפני איידס הביא לפיתוח תרופות בעלות רעיון דומה: הללו דומות ל[[כימוקין]] הנקשר באופן שגרתי לקולטן CCR5; הן נקשרות אליו באופן קבוע וחוסמות אותו בפני הנגיף. לתרופות אלו הצלחה מסוימת, ובצידה חשש גדול: CCR5 אינו הקולטן היחיד אליו מסוגל הנגיף להיצמד; זן נדיר יחסית (שכיחות של 5% מכלל הזנים) של HIV נצמד לקולטן אחר, '''CXCR4'''. מיעוט של החולים שטופלו בתרופה חוסמת CCR5 חלו בכל זאת באיידס, לאחר שנדבקו בזן הנצמד לקולטן האחר. זן זה אלים יותר, וגורם להופעת תסמיני המחלה (ולמוות) בקצב מהיר. החשש הוא שדיכוי הזן השכיח של HIV יביא לשגשוג הזן האלים במרוצת הדורות. תופעה דומה גורמת לסלקציה של זני חיידקים עמידים לאחר חשיפה לסוגי אנטיביוטיקה שונים, וכן התרחשה במחלת ה[[מלריה]] ב[[שנות ה-70]]; תרופות שהביאו להכחדת הזן השכיח והמתון של ה[[פרוטיסט]] [[פלסמודיום]], גורם המחלה, הביאו לחיזוקו של זן אלים יותר, הנפוץ כיום בעולם השלישי.
== דרכי ההידבקות במחלה ==
המחלה מועברת באמצעות כניסת הנגיף לגוף האדם באחת מהדרכים הבאות, שהמשותף לכולן הוא מגע ישיר בין [[נוזל|נוזלי]] הגוף. נגיף ה-HIV אינו עמיד במיוחד: מחוץ לגוף מסוגל הנגיף לשרוד במשך כ-20 דקות בלבד, והוא רגיש ל[[חום (פיזיקה)|חום]] ול[[כימיקלים]] שונים. [[עיקור (מיקרוביולוגיה)|עיקור]] פשוט באמצעות חימום או באמצעות חיטוי מביא להשמדה כמעט ודאית של הנגיף.
המחלה אינה מועברת דרך [[אוויר]], [[מזון]], [[שתייה]], או מגע פיזי רגיל. המחלה אינה עוברת במהלך [[נשיקה|נשיקות]], מאחר שריכוז הנגיף ב[[רוק (ביולוגיה)|רוק]] נמוך ביותר, ויידרשו כמה ליטרים של רוק על-מנת לגרום להדבקה. עד היום לא נרשם מקרה של איידס שהועבר באמצעות נשיקה. המחלה אינה מועברת בעקיצת [[יתוש]] מכמה סיבות: כמות הנגיפים שיכולה להישאב בעקיצה נמוכה, הנגיפים מתים במערכת העיכול של היתוש והיתושים לא מחדירים דם לאדם הנעקץ אלא רוק בלבד.<ref>[http://www.rci.rutgers.edu/~insects/aids.htm למה יתושים לא מעבירים איידס]</ref>
לאדם סיכוי גבוה יותר להדביק אנשים אחרים בשבועות הראשונים שלאחר הדבקתו שלו עצמו. הסיכוי יורד בצורה דרסטית בשלב הדגירה של המחלה.
=== יחסי מין ===
קיום [[יחסי מין]] עם נשא של הנגיף, [[יחסי מין#מין ואגינלי|ואגינליים]], [[יחסי מין#מין אנאלי|אנאליים]] ובמידה פחותה [[יחסי מין#מין אוראלי|אוראליים]], הוא הדרך הנפוצה להידבקות במחלה. הנגיף נמצא בכל הפרשות הגוף. ב[[מערכת הרבייה|איברי המין]] (בשני ה[[זוויג|מינים]]) ישנן נקבוביות סופגות מיקרוסקופיות, ולכן בקיום יחסי מין ואגינליים ללא [[קונדום]], המונע מגע ישיר, יש סיכון להדבקה. גלולה למניעת הריון לא מספקת הגנה, וקוטלי זרע אף מגבירים את סיכויי ההדבקה בשל גירוי של הרירית. הסיכוי להדבקה במין אוראלי נמוך משמעותית, אך אפשרי. הסיכוי להדבקה במהלך מין אנאלי לא מוגן, גדול באופן יחסי, זאת בגלל קרעים מקרוסקופיים ב[[פי הטבעת]] וב[[רקטום]] הנגרמים במהלך החדירה, ומעלים את הסיכוי למגע בין נוזלי הגוף החודר, לנחדר.
היות שבממוצע [[גברים המקיימים יחסי מין עם גברים]], עושים זאת, בתדירות גבוהה יותר,{{מקור}} ועם מספר רב יותר של פרטנרים,{{מקור}} מאשר גברים המקיימים יחסי מין עם נשים בלבד, והיות שבמהלך שנות ה-70 של המאה העשרים לא הייתה מודעות לצורך בשימוש באמצעי הגנה בקרב ציבור זה,{{מקור}} הייתה מחלת האיידס, מיד לאחר הופעתה במערב, נפוצה יותר בקרב קבוצה זו.{{מקור}} כיום, במדינות המערב יחסי מין לא מוגנים בין גברים מהווים אחוז ניכר ממקרי ההדבקה ב-HIV-1, בניגוד למתרחש ב[[מדינות מתפתחות]] שם רוב מקרי ההדבקה מתרחשים במהלך יחסי מין [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]].
בישראל מאז שנת 2005 חלה עלייה חריפה במספר מקרי ההדבקה של גברים צעירים שקיימו יחסי מין לא מוגנים עם גברים.
=== הזרקת סמים ===
דרך נפוצה נוספת להידבקות במחלה היא שימוש ב[[סמים]] בהזרקה. נוהג נפוץ במהלך ההזרקה הוא שאיבה של כמות קטנה של [[דם]] לתוך המזרק לפני ההזרקה, פעולה שמטרתה לקצר את תהליך ערבוב הסם בדם. כך נשארות שאריות מהנגיף בחוד המזרק, ובסביבה סגורה ולחה זו יכול הנגיף "לחיות" זמן רב יחסית לעמידותו ב[[אוויר]] הפתוח (שהיא, כאמור, קטנה). האדם הבא שישתמש באותו מזרק, יזריק לגופו יחד עם הסם גם את הנגיף. מדינות שונות החלו בסוף [[המאה ה-20]] לחלק מזרקים בחינם וללא חשש להפללת המשתמשים בסמים, לאחר שהגיעו למסקנה שהתועלת מתרומתו של צעד זה למניעת ההדבקה בנגיף עולה על הנזק שבעידוד השימוש בסמים.
=== עירוי דם ===
[[עירוי דם]] שמקורו ב[[תרומת דם]] נגועה, שיינתן לאדם בריא יהפוך אותו בוודאות לחולה. רוב המדינות (ובהן [[ישראל]]) בודקות כיום כל תרומת דם מחשש להדבקה, וכיום סיכון זה נוטרל כמעט לחלוטין. נכון לשנת [[1998]], הוערך כי בישראל ניתן עירוי דם נגוע בנגיף [[HIV]] אחת לכארבע שנים.<ref>Edward H. Kaplan, [http://www.som.yale.edu/faculty/ehk1/Lancet_Ethiopian_blood.pdf '''Israel’s ban on use of Ethiopians’ blood: how many infectious donations were prevented?'''], Lancet. 1998 Apr 11;351(9109):1127-8. PMID 9660600</ref> ב[[שנות ה-80]] (ובעיקר בשנים [[1982]] ו-[[1983]]), כשהמודעות למחלה וטכניקות זיהוי הנגיף היו בראשיתן, נדבקו חולים רבים מעירויי דם נגועים. חולי [[המופיליה]] סבלו מכך במיוחד, שכן הם נדרשים לעירויי דם תכופים. כיום מבוצע טיפול בחימום ל[[קרישת דם|גורם קרישה VIII]], החומר החסר בדמם של רוב חולי ההמופיליה והניתן להם כחלק מהטיפול. החימום משמיד נגיפי HIV אפשריים אך אינו פוגע בגורם הקרישה. בנוסף ניתן כיום לייצר את גורם הקרישה באמצעים [[ביוטכנולוגיה|ביוטכנולוגיים]] בעזרת חיידקים. שיטה זו מחליפה בהדרגה את הצורך בעירויי דם לחולי המופיליה.
{{ערך מורחב|פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה}}
בינואר [[1996]] סערו כותרות ה[[עיתון|עיתונים]] בישראל, כשנחשף כי בנק הדם של [[מגן דוד אדום]] נהג להשמיד כמעט את כל מנות הדם שנאספו מ[[ביתא ישראל|עולים מאתיופיה]] ומצאצאיהם, ללא ידיעת [[משרד הבריאות]] או התורמים.<ref name=Navon>[[יצחק נבון]], '''הועדה לבירור פרשת תרומות הדם של עולי אתיופיה: דין וחשבון''', [[משרד ראש הממשלה]], תשנ"ו-1996. 62 ע'. [6915](325.14)</ref> לאחר חשיפת המדיניות נטען כי היא נועדה להאט את התפשטות [[נגיף]] HIV בישראל, אף כי הונהגה גם בשנים [[1984]]-[[1990]] בהן כל העולים מ[[אתיופיה]] שנבדקו נמצאו נקיים מהנגיף.<ref name=Mendler>[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/chimia/55004.html דפנה מנדלר, '''האיידס בישראל''', ידיעות כימיה, טכנולוגיה וחברה מס' 55, תשרי תשנ"ד, 1993]</ref><ref>Kaplan EH, Kedem E, Pollack S., [http://www.jaids.com/pt/re/jaids/abstract.00042560-199804150-00012.htm '''HIV incidence in Ethiopian immigrants to Israel'''], J Acquir Immune Defic Syndr Hum Retrovirol. 1998 Apr 15;17(5):465-9. PMID 9562050</ref> בעקבות החשיפה מונתה [[ועדת בירור]] [[ועדה ציבורית|ציבורית]] בראשות [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] לשעבר [[יצחק נבון]], שהמליצה על שינוי מדיניות ההתרמה ומדיניות ההסברה בחברה הישראלית.<ref name=Navon/>
=== פצעים פתוחים ===
כאשר שני פצעים מגיעים למגע פיזי ביניהם, קיימת סכנת הידבקות. סכנה זו קיימת בעיקר אצל צוותי ה[[רפואה]] למיניהם, שמתגוננים מפניה בדרכים שונות ובהן שימוש בכפפות [[גומי]].
=== מאם לתינוק ===
קיים סיכוי של בין 15% ל-45% שאם נגועה ב-HIV תעביר את הנגיף לתינוקה. ההדבקה עשויה להתרחש בזמן ההריון, בזמן הלידה או לאחר הלידה - באמצעות הנקה. הסיכוי להדבקה פוחת בעשרות מונים אצל אמהות אשר נוטלות תרופות נגד איידס, אשר יולדות את תינוקן בניתוח קיסרי ואשר נמנעות מהנקה. בארצות העולם השלישי העברה מאם לתינוק היא מדרכי ההדבקה העיקריות, זאת בניגוד למדינות המפותחות. ועם זאת בהיעדר תחליפי חלב אם מספקים במדינות המתפתחות - ההמלצה היא בכל זאת להניק בשל הסיכון היותר גבוה לתינוק בהימנעות מהנקה.
== טיפול ==
[[תמונה:Zidovudine.svg|שמאל|ממוזער|150px|נוסחת המבנה של AZT, התרופה העיקרית הניתנת לחולי איידס]]
נכון להיום (2009) איידס היא מחלה כרונית חשוכת מרפא, שאינה מוגדרת עוד כמחלה סופנית. הטיפול הניתן במחלה מצליח, ברוב המקרים, למנוע את התפרצות המחלה. ההערכה של מרבית המומחים לגבי תוחלת החיים העתידית של נשאים מטופלים מתקרבת לתוחלת החיים של אדם שאינו נשא של הנגיף.
איידס היא מחלה נגיפית. מספר ה[[תרופה|תרופות]] הקיימות נגד נגיפים אינו גדול, והטיפול במחלות נגיפיות מתמקד בעיקר במתן [[חיסון|חיסונים]] - כלומר, עידוד מערכת החיסון להילחם בנגיף בעצמה. נגיף ה-HIV מציב אתגרים קשים בפני המדענים השוקדים על פיתוח תרופה למחלה. הקושי העיקרי הוא השתנותו המהירה של הנגיף. בכל הנגיפים חלות מוטציות, אך קצבן ב-HIV גבוה במיוחד. לַנגיף אין מנגנוני תיקון לחומר התורשתי, מנגנונים המצויים כמעט בכל ה[[אורגניזם|יצורים החיים]]. מוטציות המתרחשות בו נשארות בעינן ומועברות לדור הבא של הנגיפים, אשר בתורו מייצר מוטציות חדשות. בנוסף, האנזים רוורס טרנסקריפטאז, אשר ממיר את ה-RNA של הנגיף ל-DNA, הוא מטבעו אנזים "רשלני", וגורם לשגיאות רבות ברצף ה[[נוקלאוטיד|נוקלאוטידים]], קרי: מוטציות. דרך פעולתם של ה[[נוגדן|נוגדנים]] של מערכת החיסון, אשר תפקידם הוא לזהות ולהילחם ב[[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]], מבוססת על זיהוי הפתוגן באמצעות [[גליקופרוטאין|גליקופרוטאינים]] (חלבונים בעלי שיירים [[פחמימה|סוכריים]]) המצויים על גבי הממברנה שלו. הגליקופרוטאינים שעל גבי HIV משתנים בקצב כה מהיר, כך שלמערכת החיסון אין סיכוי להתמודד עם הנגיף.
כיום קיימת שורה של תרופות אנטי-וירליות הניתנות במקביל ותוקפות את נגיף ה-HIV מכמה כיוונים שונים ובכך גורמות לפחיתה משמעותית ביותר בעומס הנגיפי. ישנם מקרים שהנגיף אף מופחת לרמה שאין לזהותו (Undetectable). התרופות הצליחו להאריך בצורה ניכרת את הזמן שבין ההידבקות בנגיף ובין פריצת מחלת האיידס עצמה; מאז הוחל במתן השילוב של התרופות המכונה "קוקטייל" באמצע שנות התשעים נראה כי הוא מצליח למנוע את התפרצות המחלה אצל נשאים (במידה והוא ניתן באופן רציף), כמו כן הצליחו התרופות להאריך את חייהם ולהטיב את איכות חייהם של חולי איידס, בהם המחלה התפרצה. בזכות הטיפולים החדשניים מוגדרת כיום המחלה כ[[מחלה כרונית|כרונית]] ולא כ[[מחלה סופנית|סופנית]]. התרופות נחלקות לשלושה סוגים:
* '''מעכבי רוורס טרנסקריפטאז''' מונעים יצירת DNA מה-RNA של הנגיף, ובכך מונעים השתלבות ה[[גנום]] הנגיפי בזה של התא הנגוע ושכפול הנגיף. '''AZT''', התרופה העיקרית הניתנת כיום לחולי איידס, משתייכת לקטגוריה זו. התרופה (ששמה ה[[כימיה|כימי]] הוא '''3'-אזידו-3'-דאוקסיתימידין''') היא נגזרת של ה[[נוקלאוטיד]] המכיל את הבסיס ה[[חנקן|חנקני]] [[תימין]] (קבוצת [[הידרוקסיל]] אחת הוחלפה בקבוצת [[אזיד]],'''N<sub>3</sub>'''). האנזים רוורס טרנסקריפטאז נוטל את הנוקלאוטיד המדומה בתהליך בניית ה-DNA, אך AZT אינו מתאים בצורה מושלמת לבניית הסליל, והתהליך מופסק. AZT נמכר תחת השמות המסחריים '''זידוֹבוּדין''' (Zidovudine), '''רטרוֹויר''' (Retrovir) ו'''רטרוֹויס''' (Retrovis).
: AZT משתייך לקטגוריית NRTI (ראשי תיבות של Nucleotide Reverse Transcriptase Inhibitor, מעכבי רוורס טרנסקריפטאז נוקלאוטידיים). היות שגם תאי גוף החולה משתמשים בנוקלאוטידים לשם בניית ה-DNA שבהם, קיימת סכנה של פגיעה בתאי החולה, ואכן נטילת AZT ותרופות דומות במינון יתר עלולה לגרום נזקים חמורים. במעכבי רוורס טרנסקריפטאז שאינם נוקלאוטידים (NNRTI) לא קיימת בעיה זו, שכן תרופות אלו חוסמות את האתר הפעיל של האנזים ובכך מביאות להפסקת פעולתו.
* '''מעכבי פרוטֵאַזות''' מונעים חיתוך של מספר חלבונים נגיפיים, דבר המונע הרכבה של נגיפים חדשים בתוך התא הנפלש. רכיבי הנגיף מיוצרים בלימפוציט, אך אינם יכולים לחבור יחדיו ליצירת נגיף חדש. '''פרוטֵאַז''' ('''Protease''') הוא שמה של קבוצת אנזימים אשר חותכים חלבונים. '''סאקווינאביר''' (Saquinavir) ו'''ריטונאוויר''' (Ritonavir) הם מעכבי הפרוטאז העיקריים.
* '''מעכבי חדירה''' מונעים מהנגיף לחדור אל תאי מערכת החיסון. זוהי קבוצת התרופות החדשה ביותר, וכיום מאושר רק מעכב חדירה אחד לשימוש, '''אנפובירטיד''' (Enfuvirtide, שם מסחרי: '''פוזאון''', Fuzeon). פוזאון מאושרת על ידי [[קופת חולים|קופות החולים]] כמפלט אחרון, אך ורק לחולים אשר כל שאר התרופות כבר לא משפיעות עליהם. שתי סיבות עיקריות לכך: עלות התרופה (מעל ל-20,000 דולר לשנה לחולה) ואופן נטילתה (בהזרקה פעמיים ביום, נטל רב על החולים).
[[תמונה:Ritonavir.png|שמאל|ממוזער|150px|נוסחת המבנה של ריטונאוויר, מעכב פרוטאזות]]
לרוב ניתנות לחולים שלוש תרופות משני הסוגים הראשונים יחדיו, וזאת כדי לשפר את יעילות הלחימה בנגיף ולהילחם בעמידות לתרופות, אותה מפתח הנגיף לאחר זמן מה. זהו כאמור אותו "קוקטייל" אותו נוטלים חולי איידס רבים. חולה המטופל בתרופות נגד איידס ואשר הנגיפים בגופו פיתחו עמידות בפני אחת התרופות, סביר להניח שבמקרה וידביק אדם אחר, יהיו הנגיפים בגופו של הנדבק עמידים אף הם לתרופה. את התרופות חשוב ליטול בעקביות לפי המינון המומלץ, שכן החסרה של אפילו מנה אחת עלולה לעודד את הנגיף לפתח עמידות.
כמה מהתרופות הניתנות כיום לחולי איידס - AZT בראשן - מגלות יעילות עצומה במיגור הנגיף. ספירת הנגיף בדם לאחר שבועות ספורים של נטילת התרופה צונחת בצורה דרסטית, וספירת הלימפוציטים עולה. למרות זאת, לא צולח בידה של אף לא אחת מהתרופות להביא לריפוי מוחלט. הסיבה לכך הוזכרה לעיל ("דגירה"): בנגיפים רדומים, אשר כבר שילבו את הגנום שלהם בזה של התא הנגוע אך אשר עדיין אינם משתכפלים, לא מסוגלות התרופות לפגוע. נגיפים רדומים, אשר שוכנים בעיקר בתאים דנדריטיים ובתאי T בלתי-מופעלים, יכולים להישאר במצב זה למשך כל חיי החולה. בנקודה מסוימת, גם לאחר שרוב הנגיפים בגוף הושמדו על ידי התרופות, מתעוררים הנגיפים הרדומים ומתחילים להשתכפל מחדש. בנוסף לכך, גם העמידות אותה מפתח הנגיף במהירות (תוך כמה ימים בחלק מהתרופות, כמה חודשים ב-AZT) מהווה גורם חשוב לכישלון הידוע מראש של התרופות למגר את המחלה.
לרוב התרופות הניתנות לחולי איידס קיימות תופעות לוואי מתונות ([[בחילה|בחילות]], [[הקאה|הקאות]], [[סחרחורת|סחרחורות]], [[שלשול]], [[צרבת]]) אשר לרוב חולפות לאחר תקופת הסתגלות.
את הקוקטייל ניתן לקחת גם כ"טיפול מונע" מיד לאחר הדבקה פוטנציאלית. התרופות אמורות לתקוף את הנגיפים כשמספרם בגוף עדיין נמוך ובכך למנוע הדבקה. הדעות בנוגע ליעילות הטיפול חלוקות, ואין להסתמך על טיפול זה בשום פנים ואופן ולהשתמש בו כתחליף ליחסי מין בטוחים.
במקביל לטכניקות ללחימה בנגיף, שוקדת ה[[אימונולוגיה]] על שני פתרונות נוספים:
* מציאת דרכים לחידוש מלאי תאי הדם הלבנים בגוף, ללא קשר להתפשטות הנגיף.
* הרכבת חיסון לאיידס. בשנים האחרונות נערכו ניסויים קלינים בקופים ובבני אדם, בהם הוזרקו נגיפי HIV מוחלשים אל הגוף. התוצאות אינן חד - משמעיות. נושא נוסף שנחקר הוא הימצאותם של נוגדנים ספציפיים כנגד איידס אצל חלק מהגברים שעשוי לסייע בפיתוח חיסון עתידי.<ref>[http://www.infomed.co.il/news/n_032303_1.htm חיסון טבעי לאיידס אצל גברים הטרוסקסואליים]</ref>
==מניעת התפשטות המחלה==
מאמצים רבים מושקעים ברחבי העולם על מנת למנוע את המשך התפשטות המחלה. בין המאמצים המרכזיים ניתן למנות את הבאים:
* הגברת המודעות לקיום ולסכנות המחלה על ידי פרסום חוצות, הסברה, [[יום האיידס העולמי]] ועוד
* עידוד השימוש ב[[קונדום|קונדומים]]
* גילוי מוקדם של הנשאים על ידי בדיקות תכופות
* הקפדה על הגיינה אישית - שימוש במזרקים חד פעמיים, כפפות גומי וכדומה
* בדיקת מנות דם לפני עירוי
ב-[[26 בנובמבר]] [[2008]] פרסם [[ארגון הבריאות העולמי]] מחקר לפיו ניתן לצמצם את מקרי מחלת האיידס ב-95% תוך עשור על ידי בדיקות מוקדמות לגילוי איידס ונגישות לתרופות.<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1041291.html מחקר: ניתן לצמצם האיידס ב-95% תוך 10 שנים], [[הארץ]]</ref>
== [[אפידמיולוגיה]] ==
[[תמונה:HIV Epidem.png|שמאל|ממוזער|400px|שיעור נשאי האיידס בקרב האוכלוסייה הבוגרת (15-49) לפי מדינה נכון לסוף [[2005]]]]
כיום מקובלת הסברה שנגיף ה-HIV הוא וריאציה של מספר נגיפים דומים אשר תוקפים [[קוף|קופי אדם]]. בנקודה כלשהי ב[[שנות ה-50]] של המאה ה-20 נוצרה [[מוטציה]] בנגיף הקופי, שאפשרה לו להדביק בני אדם. ההדבקה הראשונה התרחשה ב[[אפריקה]], והמחלה התפשטה לאיטה ביבשת זו במשך עשרים השנים הבאות. תמורות [[פוליטיקה|פוליטיות]] ו[[חברה|חברתיות]] באפריקה של [[שנות ה-70]], כולל נדידה גדולה של תושבים ממרכז אפריקה אל מזרחה, תרמו להפצת הנגיף.
ה[[רופא|רופאה]] ה[[דנמרק|דנית]] '''גרטה ראסק''' (Grethe Rask) הייתה האדם הלא-אפריקני הראשון אשר מת מאיידס. היא עבדה כרופאה במסגרת [[הצלב האדום]] ב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] בשנות ה-70, שם נדבקה בנגיף. היא מתה ב-[[1977]]. למרות זאת, בדיעבד התגלה הנגיף ב[[רקמת תאים|רקמות]] שנלקחו מנער אמריקני שמת ב-[[1969]], וכן ממלח [[נורבגיה|נורבגי]] שמת ב-[[1976]]. ההדבקה הראשונה בעולם עליה ידוע בוודאות היא של אדם שמת ב-[[1959]] ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
בשנת [[1981]] זוהתה לראשונה המחלה ב[[ארצות הברית]] - בתחילה לפי התסמינים שלה בלבד, ובראשם הדילול הקיצוני בספירת תאי הדם הלבנים. התאריך הרשמי לפרוץ המגפה במערב הוא ה-[[5 ביוני]] [[1981]]. ביום זה דווח על חמישה צעירים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]] מ[[לוס אנג'לס]] שלקו ב[[דלקת ריאות]] הקשורה לאיידס (הם לקו בה במהלך מחצית השנה שקדמה לתאריך פרוץ המגפה). השם איידס ניתן למחלה רק בשנת [[1982]], לאחר שבמשך תקופה מסוימת היא נקראה '''GRID''' (קיצור של Gay-Related Immunodeficiency, "כשל חיסוני של הומוסקסואלים"). לא נדרש זמן רב עד שהמדענים הסיקו כי מרבית החולים אינם הומוסקסואלים כלל. מגפות מקומיות החלו בערים הגדולות של ארצות הברית, ובראשן [[ניו יורק]] ו[[סן פרנסיסקו]]. נגיף ה-HIV בודד לראשונה ב-[[1983]].
מגפת האיידס היא פאנדמית (מגפה כלל-עולמית); נכון להיום, תחילת [[המאה ה-21]], ברוב המוחלט של המדינות המגפה אינה מראה כל סימן של ירידה בתפוצתה. מעריכים כי נכון ל-[[2003]] למעלה מ-40 מיליון אנשים ברחבי העולם נושאים את נגיף ה-HIV. כ-27 מיליון מתו עד כה ממחלות הקשורות לאיידס. במדינות [[העולם השלישי]], ובעיקר ב[[אפריקה]] השחורה (שמדרום ל[[מדבר סהרה]]), מחלת האיידס היא מגפה של ממש, בעלת השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. שיעור החולים במחלה במדינות אלו מהווה כ-90% מכלל החולים בעולם. במדינות הנגועות ביותר - [[דרום אפריקה]] ו[[זימבבואה]], כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת נושאת את הנגיף. מדינות אלו צפויות לאבד בשנים הקרובות דור שלם של תושבים. [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] באפריקה השחורה נכון לשנת [[2005]] היא 47 שנים; מומחים מעריכים שללא מחלת האיידס הייתה תוחלת החיים עולה ל-67 שנים.
במדינות המערב קיימת יציבות יחסית במספר החולים. לאחר ירידה מסוימת במספר החולים באמצע [[שנות ה-90]], חלה עלייה מחודשת בתחילת המאה ה-21. אחת הסברות היא שבקרב הציבור הצעיר התפתחה "עייפות איידס" מסוימת, כלומר: הפרסום האינטנסיבי בכל [[אמצעי התקשורת]] במערב בנוגע לדרכים למניעת איידס יצר דווקא אפקט שלילי וגרם להיאטמות ולחוסר רצון של הציבור לשמוע עוד ועוד; עם היאטמות זו באה גם הזנחה של אמצעי הזהירות.
'''[[יום האיידס העולמי]]''' חל בכל שנה ב-[[1 בדצמבר]], והוא נועד להגברת המודעות למחלה בקרב הציבור. הרעיון לציון יום האיידס עלה בכנס שרי הבריאות העולמי ב-[[1988]]. במדינת ישראל הכריזו [http://aidsisrael.org.il/zope/index.html ארגוני האיידס] על שבוע המודעות לאיידס שחל לראשונה ב-[[1998]], עקב רמת הבורות הגבוהה כלפי המחלה, דרכי ההדבקה וההימנעות ממנה והיחס המפלה כלפי ציבור האנשים החיים עם הנגיף. יום הזיכרון העולמי לאיידס חל מידי שנה ב-21 במאי, והוא היום להזדהות עם עשרות מיליוני האנשים שנפטרו או שחיים עם הנגיף ברחבי העולם.
הנתונים שבטבלה שלהלן לקוחים מ[[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) ונכונים לשנת [[2004]]. בצד ימין מוצגים אזורי העולם השונים, ובצד שמאל - מבחר מדינות (אין קשר בין שני צדי הטבלה). אחוז הנגועים ב-HIV ("אחוז" בטבלת המדינות) מתייחס לאנשים בגילאים 15 עד 49 בלבד; לעומת זאת, מקרי המוות מאיידס מתייחס לכלל האוכלוסייה.
{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0" align="center" style="border:1px solid #aaa; border-collapse:collapse"
|- bgcolor="#FFE59F" align="center"
| '''אזור''' || '''אחוז הנגועים ב-HIV <br> באוכלוסייה הבוגרת''' || '''מקרי מוות מאיידס <br> בשנת 2004''' || || '''מדינה''' || '''אחוז''' || '''מקרי מוות <br> ב-2004'''
|-
| אפריקה השחורה || בין 6.9% ל-8.3% || בין 2.1 ל-2.6 מיליון || || [[בוטסואנה]] || 37.3% || 33,000
|-
| [[האיים הקריביים]] || בין 1.5% ל-4.1% || בין 24 ל-61 אלף || || [[זימבבואה]] || 24.6% || 170,000
|-
| [[אסיה]] || בין 0.3% ל-0.6% || בין 350 ל-810 אלף || || [[דרום אפריקה]] || 21.5% || 370,000
|-
| [[מזרח אירופה]] ומרכז אסיה || בין 0.5% ל-1.2% || בין 39 ל-87 אלף || || [[ארצות הברית]] || 0.6% || 14,000
|-
| [[אמריקה הלטינית]] || בין 0.5% ל-0.8% || בין 73 ל-120 אלף || || [[ברזיל]] || 0.7% || 15,000
|-
| [[אוקיאניה]] || בין 0.1% ל-0.3% || פחות מ-1,700 || || [[סוואזילנד]] || 38.8% || 17,000
|-
| [[המזרח התיכון]] ו[[צפון אפריקה]] || בין 0.1% ל-0.7% || בין 12 ל-72 אלף || || [[קניה]] || 6.7% || 150,000
|-
| [[צפון אמריקה]] ו[[מערב אירופה]] || בין 0.3% ל-0.6% || בין 15 ל-32 אלף || || [[ניגריה]] || 5.4% || 310,000
|}
הטבלה שלהלן מציגה את ממדיה העולמיים של מגפת האיידס. הנתונים ''באותיות מוטות'' משוערים:
{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0" align="center" style="border:1px solid #aaa; border-collapse:collapse"
|- bgcolor="#FFE59F" align="center"
| '''שנה''' || '''מספר נשאים <br> או חולים''' || '''הדבקות <br> חדשות''' || '''מקרי מוות <br> בשנה זו''' || '''מקרי מוות <br> עד כה'''
|-
| '''1980''' || ''2,000,000'' || לא ידוע || לא ידוע || לא ידוע
|-
| '''1993''' || ''12,900,000'' || לא ידוע || לא ידוע || ''2,500,000''
|-
| '''1999''' || לא ידוע || 4,000,000 || לא ידוע || לא ידוע
|-
| '''2000''' || לא ידוע || 3,800,000 || לא ידוע || לא ידוע
|-
| '''2001''' || 34,900,000 || 3,400,000 || 2,500,000 || ''20,000,000''
|-
| '''2002''' || ''42,000,000'' || 3,500,000 || 3,100,000 || ''21,100,000''
|-
| '''2003''' || 37,800,000 || 4,800,000 || 2,900,000 || ''24,000,000''
|-
| '''2004''' || 39,400,000 || 4,900,000 || 3,100,000 || ''27,100,000''
|}
===תפוצת נגיף HIV בישראל===
בנובמבר [[2008]] העריכה המחלקה לשחפת ואיידס ב[[משרד הבריאות]] הישראלי כי במדינת [[ישראל]] חיים כיום כששת אלפים נשאים של נגיף HIV.<ref name=Chemtob08>ד"ר [[דניאל שם טוב]] (עורך), [http://www.health.gov.il/Download/pages/PeriodicReport2007final.pdf '''HIV/איידס בישראל, דו"ח אפידמיולוגי תקופתי 1981-2007'''], המחלקה לשחפת ואיידס ב[[משרד הבריאות]], ירושלים, נובמבר 2008</ref> בהסתמך על נתוני האוכלוסייה שפרסמה ה[[למ"ס]] בסוף [[2007]], קובע משרד הבריאות כי תפוצת הנגיף ב[[ישראל]] נמוכה מהקיימת ברוב מדינות [[מערב אירופה]] ועומדת על 49.6 נשאים או חולים חדשים למיליון ישראלים, לשנה.<ref name="Chemtob08" /> משרד הבריאות תיעד 4,239 אנשים החיים בישראל ונושאים את הנגיף, ומעריך כי כאלף ושבע מאות נשאים נוספים בישראל לא אותרו.<ref name="Chemtob08" /> רבים מהנשאים הבלתי מאותרים הם [[התמכרות|מכורים]] ל[[סם|סמים]] שנדבקו בנגיף בישראל בעקבות שימוש ב[[מזרק]]ים מזוהמים, או ב[[יחסי מין]] בלתי מוגנים במסגרת עיסוקם ב[[זנות]]. קבוצת אוכלוסייה זו עלולה להביא להתפשטות הנגיף באוכלוסייה הכללית בישראל, מכיוון שבקרב מכורים לסמים העוסקים בזנות קיימת שכיחות גבוהה יותר של [[עגבת]], המגדילה את ההסתברות להעברת נגיף HIV בשני [[סדר גודל|סדרי גודל]]. בשנת 2004 הוערך כי חיים בישראל כשבעת אלפים מזריקי סמים, ושיעור הנשאות של נגיף HIV בקרבם הגיע ל- 1-3%.<ref name="Chemtob04" /> שיעור נשאות HIV העולה על 1% מוגדר בדרך כלל כ[[מגפה]].
בשנת 2007 דווח על איתור 360 נשאי HIV חדשים בישראל, בהם כמאתיים וחמישים [[גבר]]ים, לעומת ממוצע שנתי של 333 נשאים חדשים בין השנים 2003-2007.<ref name="Chemtob08" /> רוב מקרי ההדבקה החדשים התרחשו אצל צעירים בני 18 עד 25, בדרך כלל כתוצאה מקיום יחסי מין בלתי מוגנים.<ref name="Ilani08">{{הארץ|עפרי אילני|הומו מתוודה: פעם חששתי יותר, היום איידס כבר לא בסיסטם שלי|999985|דצמבר 2008|}}</ref> ד"ר גדעון הירש, מנכ"ל [[הוועד למלחמה באיידס]] ונשא HIV, התריע כי למיטב ידיעתו "ישראל קפצה השנה למקום הראשון בעולם מבחינת הידבקויות של הומואים. אנחנו שיאני העולם בשיעור העלייה השנתי במספר הנשאים ההומואים".<ref name="Ilani08" /> העלייה במספר הנשאים עשויה להיות קשורה לעלייה בהיקף הזנות במרחב [[תל אביב]] בשלהי שנות האלפיים.<ref>{{הארץ|יותם פלדמן|הלקוח העתיק בעולם|883392|יולי 2007|}}</ref><ref>{{הארץ|אמיר זוהר|מועדון האמהות היתומות|909212|אוקטובר 2007|}}</ref><ref>{{הארץ|ורד לי|מיליון רסיסים קטנים|921401|נובמבר 2007|}}</ref><ref>{{הארץ|שחר אילן|אולמרט: פתרנו את בעיית מקלטי הפליטים בת"א|982637|מאי 2008|}}</ref><ref>{{הארץ|ורד לי|מכוני הליווי חוצים את גבול התחנה המרכזית ועוברים לבנייני מגורים בלב תל אביב|1072298|מרץ 2009|}}</ref>
מבין הנשאים שאותרו במדינת ישראל בכל שנה מחמשת השנים האחרונות, כמאה וחמישים איש נדבקו באחד משלושת אופני ההדבקה הבאים: מגע מיני בין גברים, הזרקת סמים או מגע מיני הטרוסקסואלי עם בן-זוג לא ידוע. בחמש השנים האחרונות הגיעו ארצה בכל שנה כמאה עד מאה וחמישים נשאי HIV ממדינות בהן קיימת מגפת HIV.<ref name="Chemtob08" /> ארץ המוצא של אותם נשאים אינה מצוינת בדו"ח זה, אך במחקר העוסק בשנים 2000-2004 דווח כי 86.6% מהנשאים שנדבקו בחוץ לארץ הגיעו ממדינות [[חבר המדינות]] ([[ברית המועצות]] לשעבר).<ref name=Chemtob04>Chemtob D, Grossman Z, [http://www.health.gov.il/Download/pages/EpiHIVinIsraelIntJSTDAIDS.pdf '''Epidemiology of adult and adolescent HIV infection in Israel: a country of immigration'''], Int J STD AIDS. 2004 Oct;15(10):691-6, PMID 15479507</ref> המחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות הישראלי הבהירה כי גורם הסיכון העיקרי להידבקות בנגיף אינו ההגירה ממדינות ברית המועצות לשעבר, כי אם הידרדרותם להזרקת סמים לאחר ההגעה ארצה.<ref name=ChemtobPPT>דניאל שם טוב, מרגוליס א., לוויט ש., גולד ד., לוי א., אליאס מ., מהל ח., [http://www.antidrugs.gov.il/download/files/החלפת_מזרקים_ואיידס-שם-טוב.ppt '''תוכנית החלוץ להחלפת מזרקים בארץ – רציונל והערכה ראשונית'''], 2008, שקפים 4-5, 10-11, 23, 27 {{PPT}}</ref> ב[[נובמבר]] [[2003]] הותנעה [[תוכנית החלפת מזרקים]] במרכז [[ירושלים]], ובהמשך גם ב[[מתחם לוינסקי]] ב[[תל אביב]] וב[[אשדוד]], בניסיון להפחית את היקף ההידבקות בנגיפי [[HBV]] ,HIV ו-[[HCV]] בקרב מכורים לסמים ולקוחותיהם. מוקדם לומר אם התוכנית הישראלית עמדה במטרותיה, אך תכניות דומות בערי אירופה וצפון אמריקה דיווחו על הצלחה.<ref name=ChemtobPPT />
עלות החזקה של חולה איידס ב[[בית חולים]] ב[[ישראל]] היא מעל חצי מיליון שקל בשנה ללא טיפול [[תרופה|תרופתי]]{{מקור}} וכמיליון שקל בשנה כולל טיפול תרופתי (נכון לסוף 2004).{{מקור}}
== בדיקת איידס ==
[[תמונה:Tobias-AIDS-test.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רנדל טוביאס, שליח מיוחד של ארצות הברית לאפריקה, עובר בדיקת איידס ב[[אתיופיה]] כדי להפיג חששות בנוגע לבדיקה]]
בדיקת האיידס הנפוצה ביותר מאתרת [[נוגדן|נוגדנים]] ב[[דם]] הספציפיים לנגיף ה-HIV. נוגדנים מיוצרים על ידי [[לימפוציט B|לימפוציטים מסוג B]] והללו אינם נפגעים בשלבי המחלה הראשונים. מרגע חדירת הנגיף לגוף ועד להופעת כמות ניתנת לזיהוי של נוגדנים בדם עוברים לפחות שלושה חודשים; לפיכך יש להמתין שלושה חודשים בין רגע הידבקות פוטנציאלי (קיום יחסי מין, למשל) ובין הבדיקה. בכאחוז אחד של החולים נדרשת תקופת המתנה ארוכה אף יותר (אך לא יותר מחצי שנה). קיימת בדיקה ל[[אנטיגן]] מסוים של הנגיף ('''p24'''), אותה ניתן לבצע כבר מספר ימים לאחר ההדבקה; בדיקה זו אמינה פחות מהבדיקה הרגילה.
הבדיקה עצמה היא [[בדיקת דם]] רגילה, והתוצאות ניתנות תוך ימים ספורים מרגע הבדיקה. '''תוצאה שלילית''' (כלומר - העדר נוגדנים והעדר הנגיף) אמינה כמעט ב-100% מהמקרים. ל'''תוצאה חיובית''', לעומת זאת, אמינות פחותה, והנוהל ברוב המקומות הוא לבצע בדיקה חוזרת על מנת לאשש או להפריך תוצאה חיובית. '''ELISA''', השיטה בה משתמשים בבדיקה הראשונה, היא שיטה [[אימונולוגיה|אימונולוגית]] המבוססת על היצמדות של אנטיגנים מוכנים מראש לנוגדני הנגיף. '''[[תספיג חלבון]]''' (Western blot), השיטה בה משתמשים בבדיקה השנייה, היא שיטה [[ביוכימיה|ביוכימית]] הקרובה ל[[תספיג דנ"א]]. תספיג יקר יותר מ-ELISA, אך גם מדויק יותר, ולכן משתמשים בו בעיקר בבדיקות אימות.
קיימות בדיקות המזהות את הנגיף ישירות, ולא את הנוגדנים; בדיקות אלו יקרות ומסובכות יחסית לבדיקה הרגילה. הבדיקה הישירה לגילוי הנגיף מבוצעת באמצעות [[PCR]], וניתן לבצעה כבר לאחר שבועיים מרגע החשד להדבקה. עלותה גבוהה והיא אינה משמשת כבדיקה לגילוי אלא כבדיקה לנשאים שאומתו על מנת לעקוב אחר העומס הנגיפי (כמות הנגיפים במיליליטר דם) שלהם ולפיכך לקבוע את יעילות הטיפול בהם.
השאיפה לצמצום ממדי המגפה הביאה לכך שברוב מדינות המערב ניתן כיום לבצע בדיקת איידס מהירה, בחינם ובעילום שם.
== השערות חלופיות בנוגע למחלת האיידס==
[[תמונה:SIDA posters Abidjan.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזות להגברת המודעות לאיידס ב[[חוף השנהב]]]]
לצד הדעה הרווחת בנוגע לנגיף הגורם למחלת האיידס ולמקורו, הועלו שלל תאוריות אלטרנטיביות המציעות הסברים אחרים. חלקן של התאוריות זוכות לתמיכה מסוימת, גם בקרב חוגים מדעיים נחשבים; אחרות גובלות ב"[[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]]". רובה המוחלט של הקהילה המדעית דוחה את התאוריות הללו בכל פה ומאשים את מפיציהן בהתעלמות מעובדות מדעיות, בעריכת ניסויים מפוקפקים, בפרשנות תמוהה ומסלפת לתוצאות ולתצפיות מדעיות ובהטעייה חמורה ובלתי-אחראית של הציבור. להלן מספר תאוריות אלטרנטיביות:
* '''מחלת האיידס אינה נגרמת כתוצאה מנגיף'''. ממציא התאוריה ומסבירה הראשי הוא פרופ' '''[[פטר דואיסברג]]''' (Peter Duesberg), אשר נולד ולמד ב[[גרמניה]] ומלמד כיום ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] [[קליפורניה]] שב[[ארצות הברית]]. דואיסברג טוען כי אין הוכחה ממשית שנגיף כלשהו גורם לאיידס. לטענתו, בחולי איידס רבים לא נתגלה הנגיף; אנשים רבים הנושאים את הנגיף אינם חולים באיידס. הגורם לאיידס לדעת דואיסברג הם [[סם|סמים]] למיניהם. גם AZT, התרופה העיקרית המשמשת כיום לטיפול באיידס, מעודדת, לטענתו, את המחלה ובהחלט אינה מדכאת אותה.
:בתאוריה זו תומכים כמה מבכירי הביולוגים בעולם, וביניהם '''[[קארי מוליס]]''', אשר זכה ב-[[1993]] ב[[פרס נובל לכימיה]] עבור המצאת ה-[[PCR]]. אדם נוסף שהתפרסם כתומך בתאוריה הוא '''[[תאבו מבקי]]''' (Thabo Mbeki), נשיא [[דרום אפריקה]]. מבקי סירב בעבר להתיר משלוחי תרופות נגד איידס לארצו (שבה, נכון ל-[[2005]], למעלה מחמישית מהאוכלוסייה נגועה ב-HIV), בטענה ש[[תאגיד|תאגידי]] התרופות המערביים משתמשים בתושבי [[אפריקה]] כבשפני נסיונות עבור תרופותיהם המפוקפקות. מבקי הרחיב את התאוריה של דואיסברג וטען כי [[עוני]], תזונה לקויה ו[[זיהום (רפואה)|זיהומים]] כרוניים גורמים לאיידס.
:לטענותיו של מבקי נגד תאגידי התרופות יש ביסוס. '''נווירפין''' (Nevirapine), תרופה הנמכרת תחת השם המסחרי '''וירמון''' (Viramune), פותחה על ידי חברת תרופות [[גרמניה|גרמנית]] אשר החלה לשווק את התרופה בשנת [[2000]]. לאחר זמן קצר התגלה כי התרופה עלולה לגרום לכשל חמור וקטלני ב[[כבד]], והתרופה הורדה מהמדפים - אולם רק בארצות הברית; לאחר כשלון התרופה שם החלה החברה לשווק את התרופה באפריקה. לאחר חשיפת הפרשה (בין היתר התגלה כי תופעות הלוואי של התרופה היו ידועות לחברה עוד לפני השיווק, וכי נעשו מאמצים מצידה להסתיר תופעות אלו מידיעת הציבור) נשמעו קולות רבים נגד רדיפת הבצע לכאורה של חברות התרופות הגדולות במערב, ונגד נכונותן להקריב את תושבי אפריקה עבור עשיית רווחים. תאבו מבקי היה מראשי המוחים, וטענותיו הופנו אף כלפי [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]], נשיא ארצות הברית, אשר התערב אישית למען שיווק התרופה הקלוקלת באפריקה (כחלק מתוכנית חרום למיגור המגפה ביבשת זו, תוכנית שלה הקציב הנשיא 500 מיליון [[דולר]]). תאבו מבקי מנע בתחילה באופן גורף את שיווקן של כל התרופות נגד איידס, אך לאחר מחאות חריפות בארצו הוקלו ההגבלות על ייבוא התרופות. בשנת [[2002]] הכיר ה[[פרלמנט]] הדרום אפריקני באופן רשמי בנגיף ה-HIV כגורם למחלת האיידס.
* '''נגיף האיידס פותח על ידי בני אדם'''. התאוריה טוענת שנגיף האיידס פותח ב[[מעבדה|מעבדות]] [[ממשלה|ממשלתיות]] או [[צבא|צבאיות]] למיניהן; בדרך-כלל ננקב שמה של ארצות הברית בהקשר זה. חלק מהתאוריות טוענות שהפיתוח היה מכוון, למטרת [[לוחמה ביולוגית]]; תאוריות אחרות טוענות כי מדובר בתאונה. הביולוג הגרמני '''יקוב זגל''' טוען כי [[צבא ארצות הברית|הצבא האמריקני]] יצר את נגיף האיידס ב-[[1977]], וניסה אותו על אסירים תמורת שחרורם המוקדם. לאחר שהאסירים שוחררו הם הפיצו את הנגיף בקרב האוכלוסייה. אחת התומכות בתאוריה הכללית שנגיף האיידס יוצר באופן מלאכותי היא הביולוגית, ה[[פוליטיקאי|פוליטיקאית]] והפעילה הסביבתית '''[[ונגארי מאתאי]]''' מ[[קניה]], זוכת [[פרס נובל לשלום]] בשנת [[2004]].
[[תמונה:Robert Gallo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רוברט גאלו]], מגלה נגיף ה-HIV]]
* '''מיגור מחלות באפריקה גרם להתפרצות האיידס'''. ב-[[1979]] מוגרה מ[[כדור הארץ]] מחלת ה[[אבעבועות שחורות|אבעבועות השחורות]], זאת על ידי מבצע חיסון מקיף של [[ארגון הבריאות העולמי]]; זהו בדיוק הזמן בו הופיעו מקרי האיידס הראשונים, ולדעת רבים אין מדובר בצירוף מקרים. תומכי התאוריה טוענים כי נגיף האבעבועות המוחלש מסייע לנגיף ה-HIV לתקוף את הלימפוציטים ולגרום לאיידס. עניין רב הוסב לתאוריה זו לאחר שמגלה נגיף ה-HIV, '''[[רוברט גאלו]]''', הכריז כי הסבירות שמדובר בצירוף מקרים נמוכה, ושעל אף שאין ספק שנגיף ה-HIV גורם לאיידס, הרי שסביר כי גורמים נוספים מוכרחים להיות בגופו של אדם כדי שמחלת האיידס תופיע אצלו.
:תאוריה דומה מתמקדת בחיסונים כנגד [[שיתוק ילדים]] (פוליו), אשר ניתנו לכמיליון תושבים אפריקניים בין השנים [[1957]] ו-[[1960]]. החיסון הוכן באמצעות גידול נגיף הפוליו המוחלש על-גבי [[רקמה|רקמות]] שנלקחו מ[[כליות]] של [[קוף|קופי]] [[שימפנזה]]. רקמות אלו, לטענת התומכים בתאוריה, היו נגועות ב-HIV. תחרות בין מעבדות בארצות הברית הביאה לעבודה רשלנית של אחת מהן, אשר לא השכילה לזהות את הנגיף.
:בדומה לתאוריה שלעיל ("נגיף האיידס פותח על ידי בני אדם"), גם כאן נחלקות הדעות בין תאונה ומזימה. תאוריות הקונספירציה הקיצוניות ביותר טוענות כי חיסוני הפוליו והאבעבועות הודבקו במתכוון ב-HIV על ידי ארגון הבריאות העולמי וממשלות המערב, זאת במטרה למגר אוכלוסיות מסוימות בעולם - בעיקר שחורים ואסייתים.
== אישים ידועים שחלו באיידס ==
[[תמונה:Magic johnson book cover.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מג'יק ג'ונסון על עטיפת ספרו: "מה אתם יכולים לעשות כדי להתחמק מהאיידס"]]
רבים סבורים כי מודעות רצינית למחלה הופיעה בציבור רק לאחר שכמה אישים ידועים נפטרו מאיידס. אישים ידועים רבים אשר נדבקו במחלה נרתמו למאבק ולהגברת המודעות אליה. להלן רשימה מצומצמת:
* ה[[פילוסוף]] ה[[צרפת|צרפתי]] [[מישל פוקו]] (נפטר ב-[[1984]]).
* [[שחקן קולנוע|שחקן הקולנוע]] האמריקאי [[רוק הדסון]] (אחד האישים הידועים הראשונים שנפטרו מאיידס ב-[[1985]]).
* ה[[פסנתרן]] והשחקן האמריקאי [[ליברצ'ה]] (נפטר ב-[[1987]]).
* ה[[צלם (מקצוע)|צלם]] האמריקני [[רוברט מייפלתורפ]] (נפטר ב-[[1989]]).
* ה[[צייר]] האמריקני [[קית' הרינג]] (נפטר ב-[[1990]]).
* ה[[מוזיקאי]] ה[[בריטניה|בריטי]] [[פרדי מרקיורי]], סולן להקת [[קווין]] (נפטר ב-[[1991]]).
* שחקן הקולנוע האמריקני (כוכב "[[אקספרס של חצות]]") [[בראד דייוויס]] (נפטר ב-[[1991]]).
* [[סופר]] ה[[מדע בדיוני|מדע הבדיוני]] [[אייזק אסימוב]] (נדבק מעירוי דם נגוע בעת שעבר [[כירורגיה|ניתוח]] ב[[לב|לבו]]. נפטר ב-[[1992]]).
* שחקן הקולנוע האמריקאי [[אנתוני פרקינס]] (נפטר ב-1992).
* [[במאי קולנוע|במאי הקולנוע]] הישראלי [[עמוס גוטמן]] (נפטר ב-[[1993]]).
* ה[[רקדן]] [[רודולף נורייב]] (נפטר ב-[[1993]]).
* ה[[זמר|זמרת]] ה[[ישראל|ישראלית]] [[עפרה חזה]] (נפטרה ב-[[2000]]).
ה[[כדורסלן]] האמריקאי [[מג'יק ג'ונסון]] הודיע על היותו נשא ב-[[1991]], פרש מליגת ה-[[NBA]] ומקדיש מאז את חייו להסברה. מאז ועד היום לא הופיעו אצלו תסמיני איידס.
== לקריאה נוספת ==
* הואנג, א'(2002). מגפת האיידס עברה את שנתה העשרים. בתוך: '''סימני חיים-המגמות המעצבות את חיינו'''. מרכז השל,2002. עמ' 92-93.
* הלוויל, ב'(2000). מגפת ה-AIDS פוגעת במיוחד באפריקה. בתוך: '''סימני חיים 2000'''. מכון ירושלים לחקר ישראל,מרכז השל. עמ' 96-97.
* ברנר, ש' (1993).'''מחלות מין'''. דיונון.
== קישורים חיצוניים ==
בעברית:
* [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=29&catId=64 איידס], באתר משרד הבריאות
* [http://www.aidsisrael.org.il/ הוועד למלחמה באיידס]
* [http://www.israelpositive.com/ לחיות עם איידס]
* [http://www.pridezine.com/content/GayMed.asp?id=2016&fromCat=5&fromScat=86 מיתוסים בנושא האיידס] - באתר GayMed
* [http://www.aids-site.com/ איידס סייט 2005]
* {{הידען2|http://www.hayadan.org.il/wp/category/biology/medicine/illness/aids/ אשכול ידיעות על האיידס}}
* [http://www.school4u.com/israel/works/stuff/htm/aids.htm איידס] - באתר School4u
* [[רמי הסמן]], [http://www.tevalife.co.il/article.asp?id=910 יש חיים אחרי איידס]
* [http://www.starmed.co.il/News/Search.asp?Keywords=AIDS מחקרי בריאות בנושא איידס]
* [http://www.5aid.com/html/enrichmant/hiv.pdf מאמר בנושא: איידס] באתר "ניצני רפואה"
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3477238,00.html על דרכי ההידבקות והאי הידבקות באיידס] מתוך ynet
* צמ"ד אונליין - מאגר מדע: [http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1751&incat=1428&article_id=834&act=forumPrint מחלת האיידס והדרכים להלחם בה] סרטון עם הסברים.
* [http://aidsisrael.org.il/zope/home/news_poverty_africa מדוע הטיפול באפריקה נכשל], הוועד למלחמה באיידס, BBC
* {{הארץ|עדי שורץ|איידס: תוחלת חיי החולים עלתה, אבל אין חיסון באופק|1043735|05/12/08}}
באנגלית:
* [http://www.worldaidsday.org יום האיידס העולמי]
* [http://health.yahoo.com/centers/hiv_aids/1.html אוסף מאמרים וקישורים - כולל הסבר מקיף על מחלת האיידס] באתר Yahoo
* [http://www.unaids.org/en/default.asp סוכנות האו"ם למאבק באיידס]
* [http://www.duesberg.com האתר הרשמי של פטר דואיסברג]
* [http://video.google.com/videoplay?docid=3983706668483511310&q=cdc&ei=bLqDSOHPMoe02wKJ7fCtBw סרט המרכז את דיעותיהם של המדענים המתנגדים לתאוריית האיידס המקובלת]
==הערות שוליים==
<references/>
{{אזהרה רפואית}}
{{ערך מומלץ}}
<!-- QA_STAMP_FOR_BOT -->
{{Link FA|en}}{{Link FA|vi}}
{{Link FA|dv}}
{{Link FA|fa}}
{{Link FA|id}}
[[קטגוריה:איידס|*]]
[[קטגוריה:מחלות זיהומיות וטפיליות]]
[[en:AIDS]]
[[af:Vigs]]
[[als:AIDS]]
[[am:ኤድስ]]
[[an:SIDA]]
[[ar:متلازمة العوز المناعي المكتسب]]
[[ast:SIDA]]
[[az:QİÇS]]
[[bat-smg:AIDS]]
[[be:СНІД]]
[[be-x-old:СНІД]]
[[bg:Синдром на придобитата имунна недостатъчност]]
[[bm:Tangalan dɛsɛ Bana]]
[[bn:এইডস]]
[[bs:Sida]]
[[ca:Sida]]
[[cs:AIDS]]
[[cy:AIDS]]
[[da:Aids]]
[[de:AIDS]]
[[dv:އެއިޑްސް ބަލި]]
[[el:AIDS]]
[[eo:Aidoso]]
[[es:SIDA]]
[[et:AIDS]]
[[eu:Hartutako Immuno Eskasiaren Sindromea]]
[[fa:ایدز]]
[[fi:AIDS]]
[[fo:Eyðkvæmi]]
[[fr:Syndrome d'immunodéficience acquise]]
[[fur:AIDS]]
[[ga:SEIF]]
[[gan:艾滋病]]
[[gd:AIDS]]
[[gl:SIDA]]
[[gu:એડ્સ]]
[[hi:एड्स]]
[[hr:Sindrom stečene imunodeficijencije]]
[[ht:Sida]]
[[hu:AIDS]]
[[hy:ՁԻԱՀ]]
[[ia:SIDA]]
[[id:AIDS]]
[[is:Alnæmi]]
[[it:AIDS]]
[[ja:後天性免疫不全症候群]]
[[jv:AIDS]]
[[ka:შიდსი]]
[[kg:Sida]]
[[ki:AIDS]]
[[km:ជំងឺអេដស៍]]
[[kn:ಏಡ್ಸ್ ರೋಗ]]
[[ko:후천성 면역 결핍 증후군]]
[[ku:AIDS]]
[[la:SCDI]]
[[lb:Aids]]
[[ln:Sida]]
[[lo:ເອດສ໌]]
[[lt:AIDS]]
[[lv:AIDS]]
[[mk:СИДА]]
[[ml:എയ്ഡ്സ്]]
[[mn:Дархлалын олдмол хомсдол]]
[[mr:एड्स]]
[[ms:Sindrom Kurang Daya Tahan Melawan Penyakit]]
[[mt:AIDS]]
[[my:AIDS]]
[[new:एड्स]]
[[nl:Aids]]
[[nn:Hiv/aids]]
[[no:Aids]]
[[nv:Naałniih yichʼą́ą́h naabaahígíí bąąh dahooʼaahgo]]
[[oc:SIDA]]
[[pl:Zespół nabytego niedoboru odporności]]
[[ps:اېډز]]
[[pt:Síndrome da imunodeficiência adquirida]]
[[qu:Unquy hark'aypa chaskisqa waqlliynin]]
[[ro:SIDA]]
[[ru:Синдром приобретённого иммунного дефицита]]
[[scn:AIDS]]
[[sh:AIDS]]
[[si:ඒඩ්ස්]]
[[simple:AIDS]]
[[sk:Aids]]
[[sl:Aids]]
[[sr:Сида]]
[[sv:AIDS]]
[[sw:Ukimwi]]
[[ta:எய்ட்சு]]
[[te:ఎయిడ్స్]]
[[tg:СПИД]]
[[th:เอดส์]]
[[tl:AIDS]]
[[tr:AIDS]]
[[tt:AİDS]]
[[tum:HIV and AIDS]]
[[uk:СНІД]]
[[ur:محصولی کسرمناعی متلازمہ]]
[[uz:Orttirilgan Imunitet Tanqisligi Sindromi]]
[[ve:CIDA]]
[[vec:AIDS]]
[[vi:AIDS]]
[[war:AIDS]]
[[wuu:艾滋病]]
[[yi:עידס]]
[[yo:AIDS]]
[[zh:艾滋病]]
[[zh-min-nan:AIDS]]
[[zh-yue:愛滋病]]