1,068
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
אחד הגורמים הנפוצים לאנורגסמיה, הן בגברים והן בנשים, הוא השימוש בתרופות נגד דיכאון, במיוחד תרופות אשר מעכבים את הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRI). גורם נוסף הוא התמכרות לאופיום, כולל הרואין. כ-15% מהנשים מדווחות על קושי בהשגת [[אורגזמה]], וכ-10% מהנשים בארצות הברית מעולם לא השיגו אותה. רק כ-29% מהנשים מצליחות להשיג אורגזמה עם בן הזוג שלהם.
==אבחנה==
טיפול יעיל תלוי בגורמים לאנורגסמיה ולכן האבחנה חשובה. כך למשל, במקרה של נשים הסובלות מטראומה מינית או עיכבות פסיכולוגית, ייעוץ פסיכולוגי עשוי להתאים.
נשים הסובלות מאנורגסמיה ללא סיבה פסיכולוגית ברורה צריכות להיבדק על ידי רופא המשפחה שלהם כדי לשלול קיומן של מחלות. בדיקות דם הכוללת ספירת דם מלאה, תפקוד כבד, אסטרדיול / אסטרדיול, [[טסטוסטרון]], FSH / LH, פרולקטין, SHBG, תפקוד בלוטת התריס, שומנים וסוכר בדם לאחר צום, יכולות לשלול בין היתר סוכרת, חוסר [[ביוץ]], תפקוד לקוי של בלוטת התריס וחוסר איזון הורמונלי.
בשלב הבא יש לקבל הפניה למומחה ברפואת מין. הרופא יבדוק את תוצאות בדיקת הדם של המטופל, יעריך את זרימת דם באברי המין והתחושה באיברי המין, ויבחן האם ייתכן נזק עצבי.
[[קטגוריה:אורגזמה]]
[[קטגוריה:בעיות רפואיות אצל גברים]]
[[קטגוריה:בעיות רפואיות אצל נשים]]