שינויים

בהלכה היהודית, '''יחסי אישות''' (או '''תשמיש המיטה'''), לרוב הוא הכינוי ל[[יחסי מין]] שמקיימים [[גבר]] ו[[אישה]] ה[[נישואים|נשואים]] על פי התורה, כשכיום אלו יחסי המין היחידים הזוכים ללגיטימציה הלכתית{{הערה|בתנ"ך ובהלכה מוכר גם מושג ה[[פילגש]], שהיא בת זוג קבועה ל[[יחסי מין]] שאינה במעמד של [[אישה]] נשואה. מוסד הפילגשות התקיים בחלק מקהילות ישראל עד לימי הביניים, אך כלליו שנויים במחלוקת הלכתית, ודעת הרמב"ם היא שמאז מתן תורה הפילגש מותרת למלכים בלבד. במציאות החברתית המתנגדת ל[[פוליגמיה]], ההיתר אינו מקובל בקרב הציבור הדתי, המעלה על נס את הנישואים כאידאל.}}. על פי ההכלה, לאיש ולאישה יש מחויבות הדדית לקיום יחסי אישות מלאים, שעל מנת כן הם עמדו ונישאו. הבעל אף מצווה על כך ב[[מצוות עונה]]. וכאשר אחד מבני הזוג מונע קיום יחסי האישות, חל עליו דין [[מורדת על בעלה|מורד/ת]], שבהתאם להלכות אלו, ההימנעות עלולה להוות עילה ל[[גירושין]] ולוויתור על כסף ה[[כתובה]].

==תדירות קיום יחסי אישות==

{{ערך מורחב|מצוות עונה}}

חיוב לקיים יחסי אישות בשיעור שאין לגרוע ממנו מובא במשנה ובתלמוד, בספרות הפוסקים ובשולחן ערוך. זוהי המחויבות הבסיסית של האיש לאשתו על פי נוסח ה[[כתובה]]{{הערה|כפי שמוזכר בכתובה: "ומזוניכי (שאר) וכסותיכי (כסות) וסיפוקיכי (ועונה)... כאורח כל ארעא (כדרך כל הארץ)".}}. שיעור זה נקבע על פי האומדן המקובל להימצאותו של הגבר בביתו בהתאם לעיסוקיו ועבודתו. לדוגמה: ספן היוצא לשיט לחודשים ארוכים, חייב רק פעמיים בשנה. חז"ל העריכו שאשה זו, שנשאה לספן, ידעה מראש על התדירות שהוא יהיה בבית ונתרצתה לכך. לעומת זאת, אנשים העובדים בסמוך לביתם ומצויים כל יום בביתם, חובתם - פעמיים בשבוע, ואם עובדים בעיר אחרת ולא לנים בביתם במשך השבוע הם מחויבים לפעם אחת בשבוע.

==הדרכה ביחסי אישות==

===תנאים ואמוראים===

בתקופת התנאים הועלתה על הכתב מסכת כלה. מסכת זו מכילה פרק אחד ארוך העוסק ברובו באופן הראוי לקיום יחסי אישות.