1,068
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
הגורם להפסקת [[הריון]] של אישה ביודעין, בכל דרך, דינו - מאסר 5 שנים או קנס. למרות זאת, רופא נשים יכול להפסיק הריון אם הפסקת ההריון נעשתה במוסד רפואי מוכר באישור מראש מהוועדה הרפואית של בית חולים.
===סעיף 350: גרם מעשה===
לעניין עבירות מין, אין הבדל בין עשיית המעשה או לבין גרימת המעשה (גם על ידי אחרים ואף העל ידי הקורבן עצמו).
===סעיף 199: סרסרות למעשי זנות===
א. אלו דינם '''מאסר 5 שנים''':
:# [[סרסור]]
:# המקבל כסף ביודעין, שמקורו ב[[סרסרות]].
ב. סרסר אדם בבן זוגו, בילדו או בילדו החורג, דינו - '''מאסר 7 שנים'''.
ג. סרסר אדם תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, דינו - '''מאסר 7 שנים'''.
לעניין סעיף זה, אין זה משנה אם:
:# אם הדבר שקיבל הסרסור היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת.
:# אם קיבל את הדבר מ[[זונה]] או מאדם אחר.
:# אם קיבל שכר בעד שירות אחר מהזונה בזמן היותו סרסור.
===סעיף 200: חזקת סרסרות===
סרסור הוא כל אחד מאלו אלא אם הוכח שלא:
# גבר שגר עם זונה.
# גבר שחי על חשבונה של זונה.
# גבר אשר מסתובב עם זונה בדרך קבע.
# גבר שמשתמש בפיקוחו או בהשפעתו עליה בדרך שיש בה כדי לסייע לזונה או להכריחה לזנות.
<!--
הבאת אדם לידי מעשה זנות
201. המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו - מאסר חמש שנים.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות
202. המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו - מאסר שבע שנים.
נסיבות מחמירות
203. (א) נעברה עבירה לפי סעיפים 201 או 202 תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה - מאסר עשר שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 201 או 202 באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה - מאסר שש עשרה שנים:
(1) תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;
(2) תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;
(3) בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות.
203א. (בוטל).
ניצול קטינים לזנות
203ב. (א) נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 201, 202 או 203 בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים, דינו של עובר העבירה –
(1) אם נקבע לעבירה מאסר חמש שנים - מאסר שבע שנים;
(2) אם נקבע לעבירה מאסר שבע שנים - מאסר עשר שנים;
(3) אם נקבע לעבירה מאסר עשר שנים - מאסר חמש עשרה שנים;
(4) אם נקבע לעבירה מאסר שש עשרה שנים - מאסר עשרים שנה.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 201, 202 או 203 בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, או שמלאו לו ארבע עשרה שנים ועובר העבירה אחראי על הקטין, דינו של עובר העבירה - כפל העונש שנקבע לעבירה אך לא יותר מעשרים שנים.
(ג) בסעיף זה, "אחראי על קטין" - כהגדרתו בסעיף 368א.
דין לקוחו של קטין
203ג. המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים.
נטל ההוכחה
203ד. הטוען שלא ידע את גילו של האדם שבו או שלגביו נעברה עבירה לפי סימן זה - עליו הראיה; הוראה זו לא תחול לענין עבירה לפי סעיף 214(ב3).
החזקת מקום לשם זנות
204. מי שמחזיק או מנהל מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, לשם עיסוק בזנות, דינו - מאסר חמש שנים.
השכרת מקום לשם זנות [ז/6, 7]
205. מי שמשכיר או מחדש שכירות של מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, בידעו שהוא משמש או ישמש לאדם מקום למעשי זנות, דינו - מאסר ששה חדשים; והוא הדין אם לא הפסיק השכרתו של מקום לאחר שנודע לו שהוא משמש כאמור, על אף שיש בידו זכות להפסיקה ולתבוע פינוי בשל כך.
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין
205א. המוסר מידע או המפרסם פרסום על מתן שירות של מעשה זנות, כשנותן השירות הוא קטין, דינו - מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור; לענין עבירה לפי סעיף זה, אחת היא אם שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל, אם המידע מתייחס לקטין מסוים אם לאו, או אם הפרסום מציין שנותן השירות הוא קטין אם לאו.
205ב. (בוטל).
איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר
205ג. (א) המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
(ב) (בוטל).
(ג) (בוטל).
206. (בוטל).
207. (בוטל).
המניח לקטין לדור בבית זנות
208. המניח לקטין בן שתים עד שבע-עשרה שנים הנתון למשמורתו או להשגחתו, שידור בבית זנות או שיבקר בו תכופות, דינו - מאסר שלוש שנים.
209. (בוטל).
210. (בוטל).
211. (בוטל).
212. (בוטל).
213. (בוטל).
פרסום והצגת תועבה
214. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1) מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום;
(2) מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה –
(א) במקום ציבורי;
(ב) במקום שאינו ציבורי – אלא אם כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה.
(ב) המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.
(ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו – מאסר שבע שנים.
(ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו בסעיף 368א, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי – מאסר עשר שנים.
(ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או הצורך פרסום כאמור אף בלי להחזיק בו, דינו – מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, "מחזיק" או "צורך" – למעט המחזיק או הצורך באקראי ובתום לב.
(ג) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף זה שנעברה בידי בעל עסק במהלך עסקיו, רשאי להפעיל גם את הסמכויות לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח–1968, ובלבד שלא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 17 אלא אם כן השתכנע שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה ושהפעלת סמכותו דרושה לטובת הציבור.
(ד) לא יוגש כתב אישום –
(1) לפי סעיף קטן (א) – אלא בתוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב;
(2) לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ב3) – אלא בידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב.
פרסום פוגע על שלטי חוצות
214א. (א) המפרסם פרסום פוגע על שלטי חוצות, דינו - מאסר שישה חדשים או קנס פי שלושה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1).
(ב) לענין סעיף זה -
"פרסום פוגע" - אחד מאלה:
(1) תמונת עירום או תמונה של חלקי גוף אינטימיים של איש או אשה;
(2) תמונה שיש בה קיום של יחסי מין או של אלימות מינית, או שיש בה ביזוי או השפלה מיניים, או שהיא מציגה אדם כחפץ זמין לשימוש מיני;
(3) תמונה של חשיפה חלקית של גוף, של איש או אשה, שיש בה פגיעה ברגשותיו המוסריים של הציבור או חלק ממנו או השחתת המוסר הציבורי, או שיש בה פגיעה בקטינים או בחינוכם;
"שלטי חוצות" - שלטי פרסומת המוצבים לצידי דרכים, שלטי פרסומת בתוך אוטובוסים של התחבורה הציבורית או על דפנותיהם החיצוניים או בתחנות האיסוף של אוטובוסים כאמור וכן שלטי פרסומת על לוחות מודעות שבפיקוחה של רשות מקומית.
הגנות
214ב. לא יראו אדם כעובר עבירה לפי סעיפים 205א, 205ג ו-214, אם מסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה נעשו למטרה כשרה, לרבות לשם דיווח נכון והוגן בענין שסימן זה דן בו, ובלבד שמסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה אינם אסורים לפי דין אחר ולא נעשו כדי לעודד מעשים אסורים לפי סימן זה.
<!--